אגדת שטח: לוקהיד טוויסטר

בתחילת שנות ה-60, החלה חברת לוקהיד במחקר אינטנסיבי של כלי רכב צבאיים, כדי להבין מה הדרישות מהם ומהן המגבלות של הכלים ששרתו באותן שנים בצבא ארה"ב. זה היה כיוון חדש לחברה במסגרת ניסיון להיכנס לתחומים טכנולוגיים שאינם תעופה או חלל, תחומי הפעילות העיקריים של לוקהיד עד אז.

אחת התוצאות של המחקר היה הטוויסטר (Twister), רכב מפרקי עם הנעה 8X8, שבא לענות על מגבלה מרכזית שהתגלתה במחקר: חוסר היכולת של כלי רכב לנוע במהירות גבוהה בשטח מבלי ל"פרק את הצורה" לאנשי הצוות. החיבור המפרקי, מערכת מתלים מורכבת וצמיגים ענקיים בקוטר 44 אינץ' עם לחץ אוויר נמוך מאוד (4 PSI ברביעייה הקדמית, 6 PSI מאחור), נועדו לאפשר לטוויסטר לנסוע מהר – אפילו מהר מאוד - גם בשטחים קשים מבלי שהנוסעים בו יספגו חבטות מכל עבר.

אב הטיפוס

לטוויסטר היו שני מנועים, אחד בכל חלק של הכלי, כשכל מנוע מחובר לתיבת הילוכים אוטומטית ותיבת ההעברה עם הילוך כוח, ומניע את שני הסרנים של אותו חלק. בעצם אלו היו שני כלים 4X4 שחוברו יחדיו בחיבור מפרקי הנותן לחלק הקדמי שלוש דרגות חופש: בעלרוד, בגלגול ובסבסוב (pitch, roll and yaw - ראה בתרשימים בהמשך הכתבה). המרכב נבנה מסגסוגת אלומיניום בעובי 6 מ"מ עם חלקי פלדה בנקודות קריטיות העומדות תחת עומס.

המנועים באב-טיפוס נלקחו מהשברולט קורווייר, שש בוכנות בתצורת בוקסר עם קירור אוויר, שכל אחד סיפק 140 כ"ס – ובסך הכל 280 כ"ס. תיבת ההילוכים היתה מתוצרת אליסון, עם שש מהירויות. הנהג ישב בחלק האחורי, באמצע, וההיגוי נעשה על ידי שני הגלגלים הקדמיים ועם בוכנה ששלטה על הפניית החלק המפרקי (עוד כלי רכב מפרקיים שפותחו לצרכים צבאיים עליהם כתבנו בעבר היו הגמה גואט של צבא ארה"ב [קישור לכתבה] וה- Vityaz DT-30 הסובייטי [קישור לכתבה]).

צבא ארה"ב הזמין שלושה כלי רכב להמשך הפיתוח: אחד פתוח למשימות כלליות שהחלק האחורי הוא סוג של ארגז מטען, כלי דומה עם יכולות אמפיביות כשההנעה במים עם JET, וכלי אחד משוריין שבחלקו האחורי מותקן צריח עם מקלע כבד או תותח 20 מ"מ. דגם זה קיבל זיהוי צבאי כ-XM 808. בשלושת הכלים האלה כבר היו מנועים חזקים בהרבה: V8 מתוצרת קרייזלר, מקוררי מים, שסיפקו 191 כ"ס כל אחד, וביחד 382 כ"ס. הכלי הפתוח, ששקל 7.5 טון, הגיע למהירות של 105 קמ"ש עם זינוק מ-0 ל-70 קמ"ש תוך 11 שניות.

ה-XM 808

קצת על לוקהיד

החברה הוקמה ב-1912 על ידי האחים האחים אלן ומלקולם לוקהיד. בשנת 1916 הצטרף אליהם ג'ק נורת'רופ (ששנים לאחר מכן הקים חברה משלו לייצור מטוסים שנקראה על שמו). במהלך עשרות שנות פעילותה פותחו ויוצרו בחברה מטוסים שהיו לאגדות, כמו הווגה (Vega) שקבע שיאים רבים בין היתר על ידי אמיליה ארהארט, P-38 לייטנינג שהיה מטוס קרב משמעותי במלחמת העולם השנייה, מטוס הנוסעים קונסטליישן, מטוסי הריגול U2 ו-SR-71 (הציפור השחורה), ההרקולס וה-C-141 ועוד רבים. בשנת 1995 התמזגה החברה עם חברת מרטין-מריאטה, ומאז היא נקראת לוקהיד-מרטין ועוסקת במגוון גדול של תחומי צבא ובטחון – וגם ממשיכה לייצר מטוסים ומסוקים כמו ה-F-16, ה-F-35, הבלקהוק ועוד.

הדגמים השונים של הטוויסטר בנסיעות מבחן