דייהטסו טריוס

בראשית הייתה השרייד, אחר-כך נוסף תא מטען, ממנה צמחה הגראן-מוב שהיא מיקרו וואן (בין פרטית למיני-וואן) נחמדה, והנצר האחרון - הטריוס. בטלקאר קוראים לו ג'יפ אולם אני הייתי נמנע מאמירה כה יומרנית. אומנם, כל הקווים המנדטוריים של הז'אנר הג'פאי קיימים וזה בעצם מה שחשוב. במבט מהצד, הטריוס נראה...טוב, כמו ג'יפ. קצר וצר יותר מכל מה שהיה לי העונג לנהוג בו. כמו אחיו הגדולים הגלגל הרזרבי של הטריוס תלוי על הדלת האחורית אך שלא כמו אחיו הגדולים, הגלגל כלל אינו מסתיר את השימשה (גם מהקטנים יש מה ללמוד!). אחורי הרכב מעוצבים בקווים עגולים ונאים, המשלבים בתוכם את הפנסים האחוריים אשר מטפסים מעלה כמעט עד הגג. מיקום הפנסים הגבוה יבטיח הישרדותם במיפגשים מן הסוג העירוני ואפילו בשטח, רחמנא ליצלן. לפנים מכסה המנוע משתפל בחדות לעבר גריל וצמד פנסי חזית אגרסיביים שאומר ''לא כדאי לכם להתעסק איתי''. שני הקצוות מחוברים יחדיו בשילוב נאה לעין של קווים ישרים ועגולים. במהלך נסיעת המבחן משך הטריוס מבטים מהסקרנים, המתנשאים (לרוב ברכבי שטח גדולים), והעורגים (נשים). איני יכול לשפוט עבורכם, בכל אופן, בעיני, העיצוב הצעיר והחצוף מצא חן. פנים הטריוס אינו שונה מהותית מכל רכב משפחתי יפאני אחר. אהבתי את לוח השעונים הציבעוני ואת הניצול המצויין של החלל מתחת לכרית האוויר של הנוסע (בדגם SX בלבד). חלונות חשמל קידמיים, מראות חשמליות ונעילת דלתות מרכזית מרכיבים חבילה שבלעדיה, כך נראה, אי-אפשר למכור מכוניות בישראל. המושבים דקים למראה, אבל הם נוחים ותומכים היטב בגוף. מאחור, נוסע מבוגר ייאלץ להצטופף ולבסוף, תמצאו תא מטען זעיר למדיי שיספיק בדיוק למנגל + ציידנית סטייקים או למזוודה של החותנת בדרך לשדה התעופה... מטען גדול יותר ייכנס על-ידי קיפול משענות המושבים האחוריים (חצי - חצי). הדלת החמישית, מאחור, קטנה יחסית ושפת ההטענה גבוהה. שטיח מכסה את כל איזור תא המטען ואיכות הגימור, אפילו היכן שלא רואים, מצויינת.

להורדת הקובץ לחץ כאן

מתחת למיכסה המנוע המשופע תמצאו את יחידת הכוח. בנפח 1,3 ליטר בנזין כמובן. המנוע בעל 16 השסתומים, גל-זיזים עילי, הזרקת דלק ובקרה ממוחשבת מפיק 83 כוחות סוס ב-6,100 סל''ד גבוהים ו-10.7 קג''מ ב-5,100 סל''ד. על הנייר מתקבלת רצועת כוח יעיל צרה ביותר ומנוע הדורש סל''ד גבוה כדי להפיק כוח יעיל. תוכלו לבחור בין שתי תיבות הילוכים, ידנית 5 הילוכים או אוטומטית עם 4 הילוכים. לנסיעת המבחן קיבלתי את הגירסה האוטומטית. צמד הדלתות הקידמיות רחבות ונוחות לעומתן, הדלתות האחוריות דורשות קיפול רגליים כדי להשתחל פנימה. תא הנהג דחוס משהו ועם מעט מקום לנוע. מדרס לרגל שמאל, הנותרת מובטלת, מספק תמיכה נוספת והוא נוח ביותר. ההגה אינו מתכוונן, אך התרגלתי לזווית שלו תוך זמן קצר, ותיפעול מגוון הלחיצים העשיר מצויין. שדה הראייה לכל הכיוונים מצויין וצמד המראות החשמליות מאפשרות כיוונון מהיר ונוח. מימד הרוחב המצומצם, מטר וחצי בסך הכל, מאפשר השתחלות מהירה בתנועה העירונית. רדיוס סיבוב של מכונית סופר מיני 4.7 מטרים, מנוע זריז ותיבת הילוכים אוטומטית הופכים את הטריוס לכלי העירוני הטוב ביותר שנהגתי בו שהוא לא קטנוע! בתנועה עמוסה, טיפוס מדרכות, תימרוני חנייה ושאר ירקות עירוניים - ניתן לומר בבטחה שהטריוס בשטח שלו. כל שנותר הוא להתענג על המזגן החזק ולהאזין לדיווחי גלגל''צ...

במרחב הבינעירוני מורגש החיסרון במומנט המנוע. אולם תיבת ההילוכים האוטומטית מורידה מהלך בכל פעם שהעומס על המנוע, גדול מדיי. במהירות 100 קמ''ש מד הסל''ד חג באיזור ה3,000- סיבוב וב-120 קמ''ש המחט מגיעה לכמעט 5,000 סיבובים. סל''ד גבוה לשיוט, אך עדיין מתחת לשיא המומנט ב-5,100 סיבובים. המשמעות המעשית היא שבכביש המהיר תימצאו את עצמכם רוב הזמן בסל''ד מהיר הגורם לצריכת דלק מוגברת וכמובן לבלאי מואץ במנוע. בינתיים לא ידוע לנו על בעיות מיוחדות. מלבד זאת, רעש המנוע בתא הנוסעים הולך וגובר וב-120 קמ''ש כבר צריך להרים את הקול כדי לשמוע את דברי הנוסעת (לפעמים, עדיף שלא לשמוע). חבל, מכיוון שכמעט ואין רעש רוח ואין קירקושים. אילו היה מותקן מנוע גדול ונינוח יותר הרי שתנאי השירות בנסיעה ארוכה היו משתפרים עשרות מונים. המושבים הקידמיים הופכים ללא נוחים לאחר שהייה ארוכה. איזור הדוושות הדחוס במילא הופך ללא נעים וגובהה של דוושת התאוצה מעייפת את הרגל. המיתלים (נפרדים לפנים, וסרן קשיח מאחור) מבודדים היטב את נוסעי הטריוס ממרבית פגעי האספלט מלבד הגדולים שבהם. אלו האחרונים יטלטלו גם יטלטלו את יושביו. ההנעה הכפולה עושה את הדייטסו הקטנה לבטוחה ביותר בנסיעה בדרכים חלקות/ רטובות/ מלוכלכות. והנטייה הטיבעית של הטריוס, במיקרים קיצוניים, היא לתת-היגוי בטוח. למרות מימד הגובה והצרות של הטריוס צריך להשתדל מאוד כדי להשכיבו על הצד. אצלי, הוא החל להחליק הרבה לפני שהגעתי לזווית לא סימפטית. מערכת ABS, קורות הגנה בדלתות וצמד כריות אוויר ידאגו לשלמותכם הפיזית. באשר לשלמותכם הנפשית, זה כבר עליכם.

בשטח, רגע רגע, מה שטח? אתה לא מתכוון לרדת עם זה לשטח!? תתפלאי! לפני המבחן קיבלתי שתי עצות מנוגדות לחלוטין אחת לשנייה. הראשונה הייתה ''כשתתיקע אתה יודע את מספר הטלפון שלי'' והיא התקבלה מידידי שהוא ג'יפאי וותיק השותה שמן בק-אקס שרוף במקום קפה ופותח אומי גלגלי בידיים (באמת!). העצה, או יותר נכון האמירה, השנייה הגיעה דווקא ממנהל אולם התצוגה של דייהטסו שהטריוס הוא ריכבו הצמוד ''אתה תופתע ממנו בשטח''. טוב, עם מידע כה שימושי לא נותר לי אלא לכוון את חרטומו הקטום של הטריוס דרומה ולגלות את האמת בעצמי! ובכן, בדרך עפר כבושה הטריוס הוא כיף, כיף ועוד כיף! אפשר להגיע למהירות גבוהה ולשמור עליה ללא בעייה או סכנה מיותרת. ובאותה מידה אפשר גם לזחול בנחת ולהריח את הפריחה. לדאבוני תיבת ההילוכים במצב D מחליפה כל העת בין הילוך שלישי ורביעי ללא יכולת שלי, הנהג, לקבע את התיבה בהילוך השלישי השימושי יותר בדרך בה נהגתי. הורדה ידנית להילוך שני חייבה נסיעה בסל''ד מאוד גבוה ואילו במצב D המנוע היה כל העת מתחת לרצועת הכוח הצרה בלאו-הכי. בכל מיקרה ההנעה הכפולה עושה את הטריוס לכלי משחק משעשע ביותר בידיו של נהג מיומן ובטוח ביותר בידיו של נהג פחות מיומן. טעות ניווט (המשכתי ישר במקום לפנות ימינה) הביאה אותי לקטע עבירות מלא סלעים בורות ומדרגות. לא התכוונתי כלל להגיע לשטח כה קשה אבל אם אני כבר כאן...

אתם יודעים מה? דווקא איש המכירות צדק! הטריוס עובר! ללא יחס העברה נמוך בתיבתההילוכים, אך עם משקל עצמי של קצת יותר כ-1,100 ק''ג בלבד (מנתוני היצרן) הטריוס מצליח להתגבר על מיכשולים מרשימים. צריך רק לזכור את מיגבלותיו. שפועי צד, גחון רך וחשוף ומרווח גחון מגוחך לג'יפ אמיתי של 185 מ''מ בלבד. אילו היה זה הרכב שלי כלל לא הייתי מנסה להיכנס לשם. אם בכל זאת נתקעתם והמצב עדיין איננו חסר תקווה קיימת האפשרות לנעול את הדיפרנציאל המרכזי ואז תוכלו להמשיך ולהתקדם גם ממצב הצלבה או על גבי משטח חלק כדוגמת בוץ, חול או שלג. מערכת ה- ABS, המצויינת בכביש, בשטח היא פשוט מפריעה ויכולה להכניס את יושבי הרכב למצבי חירום. מי שמתכוון לבלות הרבה בשטח עם הטריוס (אני בטוח שיהיו כמה כאלה) מומלץ שימצא פתרון לכך. נס לא קטן הוא שהחלון האחורי נותר נקי מאבק, עדות לתיכנון אווירודינאמי נכון. הצמיגים המקוריים בעלי נטייה לכביש ואחיזתם בשטח לוקה בחסר. אין לי טענות אליהם שכן הטריוס יבלה את רוב זמנו על האספלט. בשטחים חוליים, בוציים ואחרים הדורשים כוח מנוע, מורגש המחסור בכוח ולרוב כניסה לשטח כזה תסתיים בהתקעות. הטריוס לדרכים הכבושות נולד ועליהן הוא מצויין.

השורה התחתונה?

לפני הסיכום עלינו גם להכיל את תג המחיר: 108,220 ש''ח לדגם האוטומטי ברמת הגימור הגבוהה ביותר. מחיר מצחיק במושגי ג'יפים וקרוב יותר למחיר מכונית משפחתית בנפח 1600 סמ''ק.

חסרונות? נסיעה בין-עירונית ארוכה מעייפת מאוד תא נהג דחוס וקטן רעש מנוע מוגזם    יתרונות? בעיני הערך המוסף שיש לרכב שניתן לנהוג בו בשטח עולה בכמה מונים על חישוקי מגנזיום, אנטנה חשמלית או רמקולים במושבים יש לטריוס את הערך המוסף הזה וגם יכולת עירונית ללא פשרות וכמובן המחיר הזול   יש תמורה לכסף? ועוד איך!