שטח 4X4

אגדת שטח: גאז M21

תוכניות לייצור רכב עם הנעה 6X4 ויכולות שטח לא מבוטלות, שנראו טוב על הנייר, לא עמדו במבחן המציאות. השלדה והמתלים לא עמדו בעומסים והתפרקו לאחר 5000 ק"מ בלבד, והפרויקט נגנז לטובת רכב שטח קונבנציונלי יותר, עם הנעה 4X4

מאת: עופר אדר

10/09/26

אחד הכשלונות המפוארים ביותר של תעשיית הרכב הסובייטית, היה הגאז M21 (GAZ-M21). ולא, לא מדובר בוולגה, מכונית הנוסעים שקיבלה את אותו מספר זיהוי ויוצרה בין השנים 1956 עד 1970. אנחנו מדברים על דגם ניסיוני עם הנעה 4X6 שתוכנן באמצע שנות השלושים כדי לתת מענה לדרישה לרכב שיוכל לנוע בשטחים קשים וייתכן ש"שאב השראה" מסדרת G של מרצדס מאותן שנים (קישור לכתבה על המרצדס). מרבית החלקים לבניית הדגם החדש נלקחו ממכוניות אחרות של החברה, כשהבסיס היה ה-M1, שהיתה בעצם פורד מודל A שנבנה בברה"מ (להיסטוריה של חברת גאז ראה בהמשך).

ה-M21. השלדה והמתלים לא עמדו בעומס

ה-M21 נבנה תחילה כטנדר בעל שלושה סרנים, כששני האחוריים מונעים. בחרטום הותקן מנוע ארבע בוכנות בטור, בנפח 3.3 ליטר (המנוע של הפורד A), שסיפק 50 כ"ס בלבד עם יחס דחיסה נמוך מאוד (4.6:1). בתיבת ההילוכים היו ארבע מהירויות, וצמד הסרנים מאחור הותקנו כטנדם, מה שהגדיל את מהלך המתלים. בנוסף, הותקנו מתחת לדלתות שני גלגלים קטנים, שנועדו לסייע במעבר מכשולים בשטח. בחלק האחורי-חיצוני של ארגז המטען מוקמו שני גלגלים רזרביים, וגם כאן השיקול למיקום היה לסייע בעבירות ולהגן על המרכב.

הבסיס, ה-m1, שהיתה פורד A שהורכב בברה"מ

לאחר השלמת שני הכלים הראשונים, הם נשלחו לסדרת מבחנים של הצבא הסובייטי. בשטח, הרכב הוכיח את עצמו והתגבר על מכשולים לא מעטים, אבל לאחר כ-5000 ק"מ של נסיעות מבחן התגלה כי השלדה והמתלים אינם עומדים בעומס ונוצרו בהם סדקים ושברים. מקצה שיפורים של חיזוק המכללים לא צלח והמתכנן, ויטאלי גרצ'ב (Vitaly Grachev), נדרש להכניס ברכב שיפורים ושינויים בלתי פוסקים, בין היתר החלפת מכללי הנעה בכאלה של חברת ספייסר האמריקאית (קישור לכתבה על חברת ספייסר שהפכה ברבות הימים לחברת דנה).

גלגלי העזר מתחת לדלתות נראים כאן בבירור

העבודה על השיפורים ב-M21 המשיכה לאורך כשנתיים, כשבדרך נוצרו גם דגמי נוסעים פתוחים וסגורים, שקיבלו את הזיהוי M22 עד M25. בסך הכל יוצרו כ-100 יחידות מהדגמים השונים, עד שגרצ'ב החליט לעצור את הפרויקט, מעשה נועז ביותר בהתחשב ברוחות שנשבו אז בברה"מ של סטאלין. אבל הוא הרשה זאת לעצמו כי כבר היה לו דגם חדש תחת היד: גאז 61, הפעם עם הנעה 4X4 קונבנציונלית.

גאז 61. אולי מכונית הנוסעים הראשונה בעולם עם הנעה 4X4

גם כאן הבסיס היה ה-M1, כשהשינוי היחיד מדגם הנוסעים הרגיל היה תוספת של סרן מונע מלפנים. המנוע היה גדול יותר, שש בוכנות בטור בנפח 3.5 ליטר עם 85 כ"ס. בתחילה הוא נוצר עם מרכב פתוח וסגירת ברזנט, ומאוחר יותר הגיעה גם גרסה סגורה. יש הטוענים, כי זאת היתה מכונית הנוסעים הראשונה בעולם עם הנעה בכל הגלגלים שיוצרה באופן סדרתי. הפעם לא היו מחלות ילדות, והדגם אומץ בהתלהבות על ידי קציני צבא כרכב פיקוד עם יכולות שטח מצוינות. בסך הכל יוצרו כמה מאות יחידות מהדגם הזה, שהוחלף עד מהרה ברכב שטח אמיתי – גאז 64, שאחריו הגיעו גם דגמי 67 ו-69, עליהם נרחיב בכתבה אחרת.

על חברת גאז

תעשיית הרכב ברוסיה, ואחר כך בברה"מ, החלה מאוחר יחסית והתפתחה באיטיות. המפעל הראשון הוקם רק ב-1916, כחברה פרטית עם זיכיון לייצר מכוניות של פיאט אך המהפכה הקומוניסטית הגיעה כשנה לאחר מכן, המפעל הולאם וקיבל ברבות הימים את השם זיל.

חברת גאז הוקמה ב-1932, כשיתוף פעולה בין ממשלת ברה"מ לבין חברת פורד. תחילה יוצרו דגמי נוסעים שהתבססו על המכוניות של פורד, אך בהמשך היתה התרחבות לייצור רכבי שטח, טנדרים, משאיות, אוטובוסים, נגמ"שים וטנקים. עם התפרקות ברית המועצות נקלעה החברה לקשיים, אך בעזרת שיתופי פעולה עם חברות זרות כמו קרייזלר, פולקסוואגן וגילי, היא התאוששה ומצבה היום יציב.