שימוש במפה ומצפן למטיילים בשטח

מבנה המצפן השטוח

ישנם מספר סוגי מצפנים. הנפוצים לשימוש בשטח הם מצפני האצבע - המוחזקים ביד כמו אקדח ומיועדים בעיקר לניווט מהיר וסוג אחר, ובו נתמקד, הוא מצפן שטוח המיועד לעבודה נוחה מול מפת נייר. אז מה יש לנו במצפן השטוח? יש את המחט המגנטית (מחט המצפן), המסתובבת על צירה ומורה תמיד לצפון המגנטי (או בטעות גם לעצמים עשויי ברזל הקרובים למצפן). יש את משטח המצפן ועליו חץ ההתקדמות וסרגלים עם שנתות למדידת מרחק ישר במספר קנה מידה מקובלים. יש את חוגת המצפן שאפשר לסובבה ידנית ובה סימון כל 360 המעלות, עם סימן N המורה על הצפון. בתוך חוגת המצפן נבחין בדרך כלל בארבעה פסים דקים, מקבילים, שכיוונם צפון דרום. תזכרו אותם, נשתמש בהם מאוחר יותר. נקרא להם - פסי יחוס.

יישור קו בעולם המינוחים של הניווט

הצפון מסומן בבית המצפן באות N. כיון צפון, דרום, מזרח מערב בזויות ישרות (כל 90 מעלות מהצפון, עם כיוון השעון) - זה קל. כיון צפון מזרח הוא הזוית שבדיוק בין המזרח לצפון. כיוון צפון-צפון-מזרח היא הזוית שבין צפון מזרח לצפון. הכיוון או בעגה המקצועית – Bearing או אזימוט הוא הזוית שבין הצפון לבין כל כיוון מסוים אחר כלומר: הצפון הוא 0 מעלות, מזרח 90 מעלות, דרום - 1800 מעלות ומערב - 270 מעלות. התחשבות בנטיה המגנטית: הזוית הנוצרת בין הצפון הגיאוגרפי (זה שבמפה) והצפון המגנטי (זה של כדור הארץ) נקראת הנטיה המגנטית. בארץ שיעורה 2 מעלות. לצורך מציאת כיוונים מדויקים יש להתחשב בנטיה זו. ולכן: אם מדדנו בשטח אזימוט בעזרת המצפן – עלינו להוסיף לו 2 מעלות, לשם סימונו במפה. אם מדדנו במפה אזימוט, עלינו לגרוע 2 מעלות על מנת לקבוע כיוון נכון בשטח, בעזרת המצפן.

איתור מיקומו במפה

השלב הראשון והחשוב ביותר בתחילת כל ניווט הוא איתור המיקום המדויק שלנו במפה. אם לא נדע איפה אנחנו בדיוק, לא נוכל להמשיך ולנווט בשטח ובמפה. לשלב זה מומלץ להצטייד בכלי כתיבה שיכול לצייר על גבי המפה. שלב ראשון: זיהוי שתי נקודות גיאוגרפית ברורה בשטח ובמפה בשיטה זו, נוכל לפי הצלבת האזימוט החוזר משני עצמים במרחב, לאתר את מיקומינו. נקודות גיאוגרפיות במרחב יכולות להיות כל דבר שיש לו ביטוי גם במפה. למשל: מבנים, פסגת הר, צומת דרכים, אנטנות וכו'. כאן יש לזכור שנ כללים עיקריים: לא בכל מפה יש סימון של אלמנטים אלה. זה תלוי בקנה המידה של המפה. מפה בקנה מידה 1:50,000 היא מפה שבה פרטים קטנים לא מופיעים והדיוק שלה אינו גדול. במפות אלה משתמשים בעיקר לניווט על פני מרחקים גדולים ואילו לתאי שטח קטנים (של קילומטרים ספורים) רצוי, לא חובה, להשתמש במפות מפורטות יותר, כמו למשל מפות בקנה מידה 1:25,000 או אף יותר מפורטות. נשתדל לבחור את הנקודות הקרובות ביותר שניתן. ככל שיהיו יותר קרובים, כך הדיוק במדידה יהיה רב יותר ולהיפך. נשתדל לבחור שתי נקודות שמצויות כמה שיותר רחוק אחת מהשניה (למשל, את זו שכמה שיותר משמאלנו ואת זו שכמה שיותר מימיננו). לא חובה, אבל בהחלט יקל על מציאת הכיוון אליהם וישפר את רמת הדיוק.

הערת הבהרה של אמנון זוהר:

למצוא שתי נקודות כאלו שבין הקרניים המחברות אותן אלינו תיווצר זוית הקרובה ל-90 מעלות! כך נקבל חיתוך ברור בין שני קוים ניצבים זה לזה כשנשרטט את האזימוט החוזר. הן זוית חדה מידי והן זוית קהה מידי בין האזימוטים החוזרים יתנו חיתוך ברמת דיוק נמוכה!

המשך:

אחרי ההרצאה הארוכה הזו, בואו ניגש למלאכת המיקום. נניח שבשטח זיהינו מימיננו את מרכז כלא דמון ומשמלאנו את הנקודה הגבוהה ביותר של הר ערקן.

שלב שני - מדידת אזימוט לנקודות נבחרות

החזק את חוגת המצפן היטב וסובב רק את משטח המצפן, עד שחץ ההתקדמות יצביע בדיוק על מרכז כלא דמון שאתה רואה בשטח. כעת תוכל לקרוא את האזימוט אל מרכז הכלא מתוך החוגה. החוגה מראה כי הכלא נמצא באזימוט 265. כעת, המשך לסובב את משטח המצפן (לא לשכוח להחזיק את החוגה מיושרת לצפון) חד שיורה לכיוון פסגת הר ערקן. קרא את האזימוט. החוגה מראה כי פסגת ההר נמצאת באזימוט 220.

שלב שלישי - הצפנת המפה

נניח את המצפן על גבי המפה כך שחץ ההתקדמות יצביע בדיוק לכיוון אליו מצביעה מחט המצפן. לאחר שעשינו זאת, נסובב את המפה עד שקוי הרוחב שלה (הקוים שבכיוון צפון - דרום) יהיו מקבילים לצלע הארוכה של משטח המצפן (וכמובן גם לחץ ההתקדמות ולמחט המצפן).

שלב רביעי - סימון המיקום על המפה

היות ועכשיו אנחנו יודעים איפה הנקודות נמצאות ביחס אלינו במציאות, נעביר את המידע למפה. נסובב את משטח המצפן פסי היחוס יתיישרו עם מחט הצפון וחץ ההתקדמות (שבמרכז משטח המצפן) יעמוד מול האזימוט של בית הכלא - 265 מעלות. נניח את המצפן על המפה, כאשר המפה מוצפנת, ונוודא שמרכז משטח המצפן, מונח בדיוק על מרכז הכלא (הנקודה המזוהה בשטח). אחרי שעשינו זאת, נסמן על המפה נקודה או איקס במרכזי שתי הצלעות הקצרות של משטח המצפן בעזרת עפרון כמתואר האיור. נחזור על אותה פעולה גם לגבי הנקודה השניה - הר ערקן.

נניח את המצפן על המפה, כאשר המפה מוצפנת, נוודא שמרכז משטח המצפן, שמצביע עם חץ ההתקדמות לכיוון ההר, מונח בדיוק על נקודת שיא הגובה אתה אנו מזהים ונסמן נקודות או איקסים בעזרת העפרון במרכרזי שתי הצלעות הקצרות של משטח המצפן.

זהו, העבודה הקשה מאחורינו. עכשיו נמצא איפה אנחנו. הורידו את המצפן מהמפה, ומתחו שני קוים על גבה. האחד בין שני האיקסים הראשונים והשני בין שני הנותרים. נקודת החיתוך של הקוים היא מיקומינו המדויק במפה.

ניווט בשטח ושימוש במצפן

ללא כל קשר ל''איפה אנחנו'', אנחנו רוצים ללכת צפונה. צפונה זה הכי קל - פשוט נתקדם לפי הכיוון עליו מורה מחט המצפן. אם נרצה להתקדם לכיוונים אחרים, נפעל לפי הכללים שמיד אציין. אז בואו נתחיל בניווט בסיסי וקל. נניח שנרצה להתקדם לכיוון צפון מזרח. ראשית, נסובב את חוגת המצפן כך שזוית צפון מזרח (45 מעלות) בחוגה תהיה בדיוק בכיוון חץ ההתקדמות.

נאחוז את המצפן בצורה מאוזנת כך שמחט המצפן תנוע בחופשיות עד שתיעצר. כעת, נסתובב ביחד עם המצפן שבידינו עד שמחט המצפן תתישר במקביל לפסי היחוס. חשוב מאוד להקפיד בשלב זה שכיוון הצפון עליו מורה המחט, תצביע בדיוק לאות המציינת את הצפון בחוגת המצפן. בשלב זה, אם נתקדם בכיוון חץ ההתקדמות, אנו הולכים בדיוק לכיוון צפון מזרח! טיפ: למתחילים שבינינו אני מציע לבדוק את מיקום השמש כדי לאמת שבאמת אתם מתקדמים לכיוון הנכון. אם אתם רוצים לנוע צפונה והשמש בפניכם - משהו כאן לא בסדר! לפי השלבים שתיארתי נוכל לנוע לכל כיוון שנבחר מבלי לנוע במעגלים. פשוט יש לכוון את חוגת המצפן עם חץ ההתקדמות וזהו! כל זה טוב ויפה אבל אנו נעים בדרך כלל בשטחים לא מוכרים ורוצים להיעזר במפה. לשם כך, ניעזר במפה בקנה מידה של לפחות 1:50,000 ונלמד טכניקה נוספת כעת. בטכניקה זו ננווט בעזרת המצפן והמפה כדי להתקדם על פיה ולא על פי ה''חוש''. מטרתנו, במקרה זה, להגיע מצומת דמון (בצפון מזרח המפה) אל עין אלון. שמענו שיש שם יופי של מעיין.

שלב ראשון : הגדרת ציר ניווט

נפרוס את המפה, ונניח את המצפן על גבה, כך שהצלע הארוכה של משטח המצפן יציין את ציר התנועה בין המוצא שלנו לנקודת היעד. במצב זה, חץ ההתקדמות יורה לכוון התקדמות הרצוי של ציר הניווט. שימו לב שחוגת המצפן ופסי היחוס אינם מורים לכיוונים הנכונים. סבלנות, מיד נטפל בזה.

שלב שני : הגדרת כיוון התקדמות במצפן

קודם כל - נצפין את המפה. לא, לא נחביא אותה אלא נסובב אותה כך שקוי האורך (צפון - דרום) המסומנים עליה יהיו בדיוק בכיוון אליו מורה חץ הצפון שבמצפן. לאחר שסובבנו את המפה והיא מצביעה צפונה, נסובב את חוגת המצפן עד שפסי היחוס יצביעו לכיוון צפון, במקביל לצפון המפה.

שלב שלישי : הליכה בציר הניווט

כל שעלינו לעשות כעת הוא להתקדם בשטח לפי חץ ההתקדמות. הדגש כאן הוא שמירה אדוקה על כך שמחט המצפן תמיד תהיה מיושרת עם פסי היחוס שבחוגת המצפן תוך שאנו נעים בכיוון חץ ההתקדמות. פשוט, לא? טיפ: כל פרק זמן מסוים או לחליפין, כברת דרך אותה תעשו, מיצאו אוביקט בשטח (עץ, סלע, עמוד וכו') שנמצא בדיוק בכיוון ההתקדמות המתוכנן. נועו לעברו וחפשו את האוביקט הבא. בצורה זו תבטיחו לעצמכם שלא תסטו מהנתיב.

שימוש בשעון יד למציאת הצפון

שעון יד אנלוגי (זה עם המחוגים) חשוב שתמיד יהיה איתנו בשטח. חוץ מהשעה, נוכל לחלץ מהשעון מידע חשוב נוסף: איפה הצפון! התהליך פשוט. החזק את השעון במצב אופקי. סובב את השעון עד שהמחוג הקטן (של השעות) יצביע בדיוק לכיוון השמש. חוצה הזוית שבין המחוג הקטן לשעה 12 מצביע בדיוק לכיוון דרום. כלומר, ממולו, נקבל את הצפון. טיפ: בשעות הצהרים, כאשר השמש גבוהה (בעיקר בקיץ), קשה יהיה לכוון את המחוג אל עבר הכיוון הנכון של השמש בשל הזוית הגבוהה בה היא מצויה מעל ראשינו. במקרה כזה, ניתן להשתמש בקיסם או מקל דק, אותו נעמיד על ציר המחוגים, בניצב למשטח השעון. הצל שהמקל יטיל על השעון ''יצייר'' את המחוג הקטן, אך בכיוון ההופכי. חוצה הזוית שבין הצל לשעה 6 יצביע על כיוון הצפון.