שטחמשפר לנדקרוזר פראדו - בטוב טעם

במבט ראשון קשה להבחין שהפראדו הזה שונה מאוד מיתר הלנדקרוזרים הנוסעים בכביש ובשטח. גם אם יש לו פגוש גדול וגגון זה לא יוצא דופן אך מבט שני מקרוב... ''א'' (השם המלא שמור במערכת) הוא פיינשמקר ואני מקווה מאוד שלא ייעלב מזה שאני אומר זאת בעיקר על רקע עיסוקו המסוקס כקבלן בניין. אתם יודעים... צריך לשמור על תדמית נכונה כדי להצליח בענף הזה ואיני בטוח ש''פיינשמקר'' זה תנאי מקדמי רצוי.

''א'' לא נוסע הרבה קילומטרים בשנה, מקסימום 15 אלף, והוא אוהב את המכוניות שלו שתהיינה ביצועיסטיות וגם יספקו איכות חיים גבוהה. ממש כמו ''א'' שהוא ספורטאי פעיל מאוד בעצמו, כך הוא מצפה מיכולת דינאמית גבוהה מהמכוניות שלו. זה לא הפתיע לכן שהוא רכש גרנד-צ'ירוקי עם מנוע 8V שרירי ובריא. כשאתה אוהב ללחוץ אין הרבה רכבי שטח שיש להם עוצמה כזו. עם מערכת הנעה ''קוואדרה – טראק'' ומנוע חזק עומדת שרשרת ההנעה בכל דרישות הכביש והשטח. אלא שהמתלים דורשים שיפור כדי להגדיל את מהלך המתלה וכדי להרים את המרכב גבוה יותר מ-20 הס''מ המספקים בקושי של מרווח הגחון המקורי. כך התקין ''א'' ערכת מתלים אגרסיבית וצמיגי שטח משוננים והגרנד-צ'ירוקי הלך לאיבוד... שינוי המתלים הוציא את המכונית מהאיזון הטבעי שלה והיא חשה ל''א'' לא נוחה ולא נוסכת בטחון. כך מצא עצמו הגרנד עם שלט למכירה על החלון ואת מקומו תפס, אחרי זמן קצר, לנדקרוזר פראדו בנזין מאחרוני המכוניות ממלאי היבואן שנמכרו – אז – במחיר חביב וגמישות יתרה. מי שאינו מכיר מדובר בפראדו עם מנוע 6V בנפח 3.4ל' עם הספק לא מדהים של 178 כ''ס ו-30 קג''מ. יתר מערכת ההנעה זהה לזו של גרסת הדיזל הנפוצה יותר.

כך מצא ''א'' את מבוקשו בפראדו בנזין שמעניק לו את התכונות שהוא אוהב בכביש לצד השחרור מאי הוודאות האם הכלי יעבור את המכשול. מה גם שזה לא ממש קריטי כי ''א'' למרות אופיו הספורטיבי, כששלושת ילדיו במכונית הוא הופך לנהג שקול ומדוד. הוא אף פעם לא יהיה הראשון בשיירה והוא לא יהיה זה ש''יפתח'' את המכשול בטיול. ''א'' אוהב לנסוע בכיף, להעמיס את המשפחה והציוד ולצאת לשטח בחדווה.

לטובת גיחות כביש ארוכות ובעיקר כדי לשעשע את הזעטוטים, הותקן DVD וגם מערכת שמע איכותית למען השלמת האפקט. עוד הותקן מחשב ניווט על בסיס PC-CAR עם VPS לגיבוי, טור-בו CD, מערכת של מובילטרוניקס לשטח, דסטינייטור ושני GPS – רק כדי להיות בטוח – אחד לכביש והאחר לשטח.

אחרי שנגמר הכביש ומתחיל השטח

נכנסת לתמונה ערכת מיגון מלאה מגתוס הכוללת: מגן גחון מאלומיניום, מגן ת''ה מרשת צינורות פלדה, מגן צף לתיבת ההעברה ומגן מיכל דלק מאלומיניום. צינורות סף שומרים על כפלי הפח העדינים שבצד ומשלימים את הקף הפראדו פגוש צינורות אחורי ופגוש TJM קדמי. המגניב הוא שכל תוספות המרכב החיצוניות נצבעו בקפידה רבה בצבע הרכב והתוצאה הסופית – עיניכם הרואות – הומוגנית ונאה מאוד לעין. מתחת לקליפה תמצאו קפיצים של TJM כשהסלילים הקדמיים ''הווי דיוטי'' והאחוריים ברמת דירוג בינונית. על הריסון ממונים ארבעה בולמי-זעזועים של קוני כשהקדמיים מכוילים עם שיכוך נוסף. הגברת התמיכה בחזית נועדה לעמוד בעומס המשקל הנוסף של כננת וורן W9500TI ושל פגוש הפלדה. מערכת ההנעה מתוגברת עם נעילת דיפרנציאל קדמית מבית ARB המצטרפת לנעילה האחורית המקורית של טויוטה. מדחס האוויר מצויד בשסתום המאפשר ניפוח גלגלים (גודריג' M/T במידה המקורית). גגון ריינורק מספק משטח נוח וחזק להעמסת ציוד רב ויש גם תושבת ייעודית להייליפט וכמובן מתקן אלומיניום יפיפה לתליית אופניים מאחור. עוד יש לציין התקנה של נקודות עגינה נוספות על הפגוש הקדמי, את קיומו של תיק חילוץ מלא עם מכפיל כוח, כל הרצועות שצריך וגם מגפיים וחליפת ניילון לבוץ וגשם.

נהיגה בפראדו של ''א'' היא תגלית.

לאורך כל השנים התרגלנו לשמוע את הגרגור של מנוע הדיזל ולאופן הפקת הכוח המדוד שלו. כך שלחיצת הגז הראשונה הייתה, איך אומר זאת, מעט חזקה מדי. המנוע זינק בסל''ד והקפיץ קדימה את הפראדו במהירות רבה. איכות החיים של מנוע בנזין גדול אינה עומדת במחלוקת. שקט מוחלט, כוח זמין – והרבה – כמעט כל הזמן. יחסי העברה מעט ארוכים מדי ומוציאים אם העוקץ מהמנוע הזה בעיקר אחרי שהמכונית כבר זזה. התחושה היא שחסר מומנט ושהמנוע זקוק ליותר מדי סל''ד כדי להזיז את המכונית – נו שויין...

הבולמים של קוני עושים עבודה מצוינת בתמיכת המשקל של הפראדו. אם זה בנסיעת כביש או בגיחת שבילים מהירה, הם מחזיקים את המתלה פתוח ומוכן לספיגת מהמורות. אחרי החבטה מפסיק הנדנוד אחרי מחזור וחצי – בדיוק כפי שכתוב בספר – למרות שיש כננת כבדה על הפגוש לפנים. איכות הנסיעה על הכביש היא על הצד המוצק. רחוק מאוד מהאופי הרך והמתנודד של המתלים המקוריים – יש לשילוב של TJM וקוני אותה תכונה קוסמית של לגרום למכונית להרגיש אחודה ומוצקה – בדיוק כמו שאני אוהב. אין פגיעה בעבודת המתלה המקורית להפך, כל העסק עובד בשקט מופתי תוך ניצול מרבי של מהלך המתלה האפשרי. וה-RTI מאשר זאת. בעוד פראדו מקורי מציב נתון של 41.3% העלה הפראדו של ''א'' גלגל לגובה של 61 ס''מ או 45.6% מבסיס גלגליו לפני הצלבה. מרשים מאוד.

על השביל הפתוח

מוחקים המתלים אבנים שתולות ושקערוריות כל עוד הקצב מהיר. אז העומס מספיק כדי להפעיל את המתלים באופן יעיל. בקצב איטי – קצב טיול כ-30 קמ''ש – המתלים מעט קשים מדי אך עם צבירת מהירות (או העמסת מטען) הפראדו הופך לנוח מאוד. הבונוס של השימוש בבולמים של קוני הוא האפשרות לכוון את רמת השיכוך לפי הטעם והאירוע.

הגדלת מהלך המתלה

והוספת נעילה קדמית הופך את הפראדו הזה לבלתי מנוצח ככל ש-SUV יכול להיות כזה. במעט המעברים הטכניים בהם נהגתי במכונית, לא נתקלתי בבעיה של הורדת הכוח לקרקע או הצלבה מביכה. וגם אם יש בעיית אחיזה או מעלה ''שח-מט'' של בורות וגדודיות הנעילות תפתורנה בקלילות את הבעיה הזו.

הערכת ההשקעה בפארדו עומדת על כ-60 אלף

₪ וזה המון כסף שנערם על מחיר ראשוני של כרבע מליון ₪. אך ההשקעה הזו משתלמת כשהיא מתקנת את תחלואי המתלים המקוריים הרכים מדי שלא מאפשרים למצות את מלא הפוטנציאל הגבוה של הפראדו. חבילת המתלים TJM/קוני התגלתה כיעילה מאוד ונכונה. השילוב שומר על האיזון המקורי של המכונית ומשפיע רק לטובה על ההתנהגות של המכונית בכל מצב, בכביש ובשטח. עתה יש ל''א'' לימוזינה נוחה ומרווחת (עם המון תעסוקה לילדים) על הכביש ורכב שטח אמין עמיד ורב יכולת בשטח אשר לבטח לא ''יבייש את הפירמה'' כשהטיול יגיע למעלה ההוא שכולם מדברים עליו.