מחפשים את האולימפוס בקפריסין

אתם בטח מכירים את התחושה - שלא לומר ההלם - כשמגיעים למדינה לא מוכרת, עוברים את ביקורת הדרכונים, אוספים את המזוודות לוקחים את המפתחות של הרכב השכור ואז נפתחות הדלתות האוטומטיות, מחליקות/מתרחקות באוושה ונפתח לפניכם עולם חדש. מכוניות מוזרות, שוטרים במדים לא מוכרים, שפה לא מובנת. זה רגיל בכל מקום על פני הפלאנטה. בקפריסין, וזה מכוון לאוחזי ההגה שבינינו, יש דובדבן בקצה הקצפת נוהגים בצד ההפוך של הכביש!

אחרי כמה שניות מתפוגג ההלם, ואנו צועדים בבטחה לטויוטה ראב-4 של יורופקאר הממתין בסבלנות בחניה. כמובן שאני ניגש לצד של-אין-הגה ומייד מסובב את המכונית לצד השני מעווה פני כלפי זוגתי כאומר ''אני סתם משתעשע בטח שזכרתי שההגה מורכב כאן הפוך''. עוד קודם, בטרמינל, מצאנו ביתן של לשכת התיירות הקפריסאית בו הצטיידנו בכל המפות והמדריכים של האי. תיק המפות כולל מפות מפורטות של הערים הראשיות וכן מפת דרכים כללית ומפה מפורטת יותר של הרי הטרודוס - וזו המפה שאותי עניינה יותר מכל.

התכנית פשוטה: אחרי הנחיתה בשדה התעופה של לרנקה, מושכים את הרכב מחברת ההשכרה (המבחר עצום מסוזוקי זעירות ועד מיצובישי פאג'רו) ומשם יוצאים לנסיעה של כ-60 ק''מ לאורך החוף עד לעיר לימסול. עם הסטוריה הנמשכת עד לתקופה הביזנטית, משמשת לימסול עד ימינו כנמל העיקרי של קפריסין ועיר קייט מרכזית. בלימסול תמצאו את מרכז הפקת היין המרכז עשרות כפרים קטנים מהרי הטרודוס הסמוכים. בחודש ספטמבר מתקיים בעיר פסטיבל יין ססגוני אשר גם חותם עונת תיירות ארוכה (ממש כמו אצלנו). בנוסף חיי הלילה בלימסול שוקקים ויש מבחר עצום של מסעדות, בארים ומועדונים לאורך החוף ובתוך העיר. כל אחד ימצא בה את מבוקשו. בתום התארגנות מהירה במלון אייג'קס בעיר (שמאלה בכיכר הראשונה במבואות העיר), נפתחו מפות הרי הטרודוס, תוכנן ציר טיול ליום המחר ויצאנו העירה.

הימים הם ימי ראלי קפריסין. בימים אלה מגיעים אלפי תיירים מכל העולם, בנוסף לתיירות החופים הרגילה בקיץ, לראות את הנהגים המהירים בעולם נוהגים בכמה מהדרכים הרריות האתגריות ביותר שיש. לא בכדי נחשב ראלי קפריסין לקשה ביותר בלוח המירוצים של אליפות העולם: המהירות הממוצעת בו היא הנמוכה ביותר (כ-60 קמ''ש) ומספר הפורשים הוא הגדול ביותר (כ-60%). העיר והטיילת שוקקים חיים. כל קבוצת אנשים דוברת שפה אחרת, דגלים מונפים, מדי פעם עוברת מכונית מירוץ בגרגור מנוע משופר והאווירה מחשמלת וקרנבלית להפליא. בתום הליכה קצרה לאורך החוף אותרה מסעדה הנושקת לים, השולחן נפתח, הצזיקי הגיע ואחרי מבחר עצום של מאכלי ים, בשר וכל שתרצו. אם לשפוט לפי הארוחה הראשונה שלנו על האי, הביקור הזה הוא כבר הצלחה.

בבוקר שמנו פעמינו להרים כשהכוונה היא להגיע לעיר פאפוס (בקצה המערבי של האי) בדרך הארוכה והמעניינת - דרך הרי הטרודוס. התחלנו על הכביש הראשי במגמה מזרחה (לכיוון לרנקה) עד יציאה מספר 21 ממנה פנינו בכביש צדדי לעבר הכפר ''אפטגוניה''. הכביש הופך מייד לדרך צרה ומתפתלת. החוף נותר מאחור ואנו עולים בכביש צר ומתפתל במעלה ההר. כאן המקום להזהיר נהגים שמעולם לא נהגו עם הגה ימני. חשוב מאוד לעשות ''שריר במוח'' ולהיצמד לצד - שמאל - של הדרך. קל מאוד להיכנע להרגל ולעבור ימינה בהסך הדעת. זה קרה לי יותר מפעם אחת - צריך פשוט להיות ערניים. שטחים מעובדים מבשרים את הכניסה לכפר הציורי בו פנינו שמאלה ל''אראקאפאס''. הכביש מתפתל בין מטעי פרי לגפנים ודגנים, כיף גדול לנהיגה והנוף מסביב ירוק ונקי מעדרי התיירים שבחוף. הכביש גולש מעדנות לתוך עמק ירוק שבמרכזו זורם נחל קטן והכפר נגלה לעין אחרי חורש קטן. הראב-4 משתחל בזהירות בין בתי הלבנים העתיקים של הכפר בשעת צוהריים חמה רדומה. הכפר נראה כנטוש, האנשים מסתגרים בבתיהם מוצאים מסתור מהשמש הקופחת.

דרך עפר מחליפה את הכביש הצר. רשת דרכי העפר ענפה, ורבות מהדרכים הללו נושאות שמות רחובות של ממש וממוספרות להפליא. כך מצאנו עצנו בתוך עמק ירוק בדרך ל''קאלו קוריו'' אשר כמו שבוודאי כבר ניחשתם הוא כיפ''ל (כפר-ירוק-פסטוראלי-להפליא). במכולת שבכפר עצרנו להצטייד במים ומעט נשנושים. בקפריסין יש גבינת פטה מטמטמת ממנה לא יכולתי להפסיק לזלול בכל הטיול. בצומת הגדול פנינו שמאלה והמשכנו כקילומטר במורד הכביש (מספר 100E) עד למוצא דרך העפר ל''איוס מאמאס''. המשכנו במקביל לנחל עד למאמאס שם התחברנו לכביש שהוציא אותנו לבסוף ל-8B שהוא הדרך המרכזית שעולה וחוצה את רכס הטרודוס. עליו פנינו ימינה ואחרי כמה מאות מטרים שמאלה ל-802B שהביא אותנו בדרך מתפתלת נפלאה עד לכפר ''מנדריה'' שהוא כיפ''ל חביב מאוד. אחרי הכפר פנינו צפונה לעבר ''פואיני'', חצינו את אחד הכפרים הנחבאים והיפים שפגשנו עד עתה ויצאנו לדרך עפר מקסימה (שאגב שימשה יומיים מאוחר יותר כקטע דירוג בראלי קפריסין) ומתפתלת בתוך יער אורנים עצום שהוא רק המבוא ליער פאפוס הענק. ההרים מסביב כבר מיתמרים בתלילות ל-1200 מטרים. לא רחוק מאתנו, מעט יותר צפונה עולה ומנקב את השמיים הר האולימפוס – 1951 מטרים מעל לפני הים. הנהר שליד המשעול זורם בחוזקה אפילו שכבר עבר זמן רב מאז הגשם החזק האחרון ויש אינספור פינות חמד בהן אפשר לעצור להנות מפכפוך המים ומריח האורנים החזק שממלא את האוויר. הקילומטרים עוברים בכיף והשביל זורם בנוחות, ואינו מציב אתגרי עבירות כל שהם. צריך רק לשים לב לתהום המזדמנת, כמו בכל נהיגת שטח ראויה. שיא המסלול הגיע בגשר ''קלפוס'' הקמור מעל לנהר השקוף. צל קריר, מים צלולים, ספסלים מסודרים ופינה מקסימה...אח...איזה כיף.

בקושי סחבנו עצמנו מהצל הקריר חזרה למכונית ולטיפוס מרתק בדרך ספק עפר ספק אספלט עד למוצא הכביש ב''איוס ניקולאוס''. שם פגשנו בכביש מספר 630F אשר עמו גלשנו במורד ארוך ומהנה עד לפאפוס וחזרה לים התיכון. מי שהייתה בעבר בירתה ההיסטורית של קפריסין היא היום עיר קטנה ומקסימה. יש בה נמל קטן עליו משקיפה מצודה מהתקופה הבינזטית שנועדה להגן על הנמל. בפאפוס, כך לפי המיתולוגיה היוונית, עלתה אפרודיטה – אלת האהבה והיופי – עלתה מן הים. זה הפך לביתה ולמקום התפילה שלה. אפילו השם של העיר קשור לאפרודיטה! ''פאפוס'' היה שמה של הבת המשותפת לפיגמליון ולאלת האהבה – איזה יופי!

העיר שווה ביקור באתריה ההיסטוריים, בכנסיות הרבות שבה שנבנו בראשית ימי הנצרות, ואפילו טיול רגלי לאורך החוף עת שקיעה - אחרי מסע שטח ארוך - יהיה סיום ראוי ליום.

תודה מיוחדת ל: סייפרוס-איירוויז יורופקאר מלון אייג'קס לשכת התיירות הקפריסאית