חילוץ משקיעה בבוץ - פרק שלישי בסדרת כתבות החילוץ

בוץ לא עושה שום הנחות

מלכתחילה אין בו שום סבר פנים חייכני, מזמין, להפך - הוא רובץ שם כהה, אפל, חורש מזימות, מאיים.

הבוץ הוא אויב אכזר

תקיעה בבוץ עלולה, בנקל, לדרוש את זמן החילוץ הגבוה ביותר, לגרום נזקים לרכב ומחלציו ולהותיר המון לכלוך שקשה להיפטר ממנו - על הרכב, על הבגדים, בכל מקום. בוץ ב''כמויות מסחריות'', וזה אולי מזלם הגדול של נהגי השטח וכלי רכבם, זמין בארצנו במשך תקופה קצרה ביותר - בין החודשים נובמבר מרץ. ביתר חודשי השנה ניתן, פה ושם, למצוא פיסות בוץ שהן תולדת מי נביעות הניגרים על פני הקרקע, או שבילים הסמוכים לשדות חקלאיים המושקים שלא בדרך הטבע.

לאלה הטוענים בתוקף - ''אני לעולם לא אמצא עצמי שקוע בבוץ''

הרשו לי לזרוע מעט ספקות בביטחונכם. מספיק פקק תנועה מעצבן במיוחד באזור מגוריכם, חודש פברואר גשום, קיצור דרך בשדות (שלא לוקח בחשבון את השינויים שחלפו על השביל מהפעם האחרונה שחציתם אותו - אי שם בקיץ האחרון) והנה אתם בנסיעה בתוך שטח בוצי, מתפללים לאלוהי הצמיגים והבוכנות שהרכב יצליח לצלוח את מסת הבוץ הנוראית שלפניכם ו...ללא הועיל. הרכב מתחיל להאט את קצב התקדמותו ולמרות כל ניסיונותיכם לשמור את כוחו ותנופתו אתם נעצרים.

שקועים עד צוואר בביצה המקומית

עטויים מיטב מחלצות עבודתכם המשרדית אתם מתבוננים סביב, עוצמים עיניים ומקווים שהכל רק חלום. פוקחים עיניים - חלום בלהות. הבוץ רובץ לו כסיוט חסר פשרות. ועוד לא דיברנו על בעיות הבטיחות של משטחי בוץ חלק. גם לא נדבר הפעם. כתבה זו תוקדש כולה לשקיעות בבוץ, לא לתרחישי החלקות. בסיומה תדעו מה צריך לעשות כשזה קורה לכם, איך אתם יכולים לחלץ את עצמכם לבד, או במידת הצורך עם מעט עזרה מידידים.

במהלך נסיעה בבוץ טובעני הרכב מתקשה בהתקדמות ולבסוף נעצר

1. נעצרים. מייד עם ''נפילת האסימון'' שהרכב נעצר הרפו, באופן מיידי ומוחלט, את הלחץ מדוושת התאוצה (מכיוון שהרכב עומד במקומו המשך לחיצה על דוושת הגז יסחרר את הגלגלים ויגרום לחפירת בורות עמוקים יותר, תוך הנמכתו של הרכב והשקעתו המסיבית). 2. מוודאים. ודאו שמערכת ההינע/ממסרה נמצאת במצבה הנכון: 4X4, יחס העברה נמוך LOW (יחס העברה נמוך הכרחי בחילוץ הרכב מול קרקע בוצית שכן יחס העברה רגיל HIGH כלל לא יצליח לסובב את הגלגלים, הוא חסר כוח דחף מספק על מנת שיצליח להתמודד עם התנגדות הבוץ - עיסת הבוץ הדביק, המקיפה את הרכב מכל צדדיו, מהווה את ההתנגדות הגבוהה ביותר בין כל סוגי הקרקעות: משקלה עצום ורב, לפיתתה איתנה והיא ''מרתקת'' את הרכב האומלל, בצבתות אדירות, לתוך אימא אדמה). 3. משלבים. שלבו להילוך מתאים - אחורי בתנועה לאחור, הילוך ראשון או שני בתנועה קדימה. בחרו את כיוון החילוץ הנכון. מהו כיוון החילוץ הנכון? ההיגיון מכתיב שהבוץ בחזית הוא זה שעצר את התקדמותכם לכן ניסיון החילוץ יהיה, בשלב זה, לאחור. 4. מפמפמים. אחזו היטב בגלגל ההגה והתחילו ל''פמפם'' את דוושת התאוצה כאשר אתם לוחצים עדיין על המצמד - רכב ידני, או מגבירים לחיצתכם על דוושת הבלמים - רכב אוטומטי. הפמפום יהיה בערכים שבין חצי דוושה לדוושה סחוטה עד סוף מהלכה (תלוי בעוצמת השקיעה - ככל שהיא עמוקה יותר כך תזדקקו ליותר גז על מנת להצליח בכלל לסובב את הגלגלים). תוך כדי פמפום הרפו מדוושת המצמד - ידני, או בלמים - אוטומטי ו… התפללו לטוב. הרכב חולץ לקרקע מבטחים - מברוק.

הרכב מסרב לזוז ממקומו?

כל ניסיונות החילוץ רק מחריפים את התבססותו בתוך הבוץ ומשקיעים אותו עמוק יותר? עברו לסעיף הבא. הרכב הצליח קצת לזוז ממקומו אך נעצר שוב? עברו לסעיף הבא.

הערה: מה עם להפעיל במקביל עזרה בדחיפה?

מניסיוני גם 20 ידיים לא יעזרו לרכב שנמצא בשקיעה עמוקה בבוץ (עדיין, אם פלוגה של טירוני גולני חולפת בסמוך, מה איכפת לכם לאפשר להם לדחוף?…).

5. לחצי ניפוח. התיאוריה של נסיעה בבוץ אינה גורסת הפחתת לחצי ניפוח. כל זה טוב ויפה כל עוד אתם בנסיעה. שקעתם? משנים כיוון מחשבה. הפחתת לחצי ניפוח תאפשר הקטנת כוח דחף מול כל סמ''ר של קרקע ו.. אולי תאפשר לרכב לבטל את סחרור גלגליו ולצאת מהבוץ. הבעיה בשיטה הזאת כפולה: ראשית - קשה לאתר את הוונטיל בבוץ… שנית - אם איתרתם וונטיל בגלגל אחד זה לא אומר שתצליחו לאתר בשני (במידה ורק גלגל אחד איבד אחיזתו ואתם ללא נעילת דיפרנציאל רוחבית הגלגל השני כלל לא יסתובב והסיכוי לגלות את הוונטיל קלוש). שנית - הוצאת האוויר תעשה טוב כנגד סחרור גלגלים אך פעמים רבות הבעיה איננה רק אובדן אחיזה אלא התנגדות של ממש לתנועה וכנגד זה לא תועיל הפחתת לחץ הניפוח. כך או כך, למרות כל ההסתייגויות שווה לנסות. לאיזה לחץ מורידים? עד 6-8 P.S.I . לא עוזר? עברו לסעיף הבא.

6. ''משחק הנדנדה''. משלבים את הרכב להילוך קדמי ראשון או שני - תלוי במנוע וביחס העברה של הרכב הספציפי - ומנסים לנוע לפנים עם הרבה גז תוך כדי פמפומים (אל תחשבו שלילי - ''הרבה גז שווה פרפור גלגלים ותוספת שקיעה לגלגלים'' - חישבו חיובי - ''כמה שיותר גז בבוץ טובעני, כך גדלים הסיכויים להתגבר על התנגדות הבוץ''. על מנת להצליח לייצר מהכוח המתפרץ גם איזושהי תנועה, מופעלת כאמור שיטת ''הפמפום''). הצלחתם לנוע קצת גם לפנים? שלבו להילוך אחורי ונסו שוב אחורה ושוב עם הרבה גז. ייתכן שבמהלך מספר ניסיונות קדימה ואחורה – כעין נדנדה - תכינו עבור הרכב משטח אחיזה מעט טוב יותר שיאפשר - במידה ותעזרו בכל משטח התנופה שבניתם - את הוצאתו לקרקע מבטחים. האם יש מקום, תוך כדי הנדנדה, להיעזר בדחיפה באמצעות כוח הידיים של החברים החסונים שאתכם ברכב? הסיכויים שמשהו ישתנה לטובתכם מעט גבוהים יותר מאשר לפני שהרכב גילה סימנים שהוא מוכן לשתף פעולה ב''משחק הנדנדה''. הרכב לא מצליח לצאת מהבעיה? עברו לסעיף הבא.

7. מפזרים לחץ. במידה ויש אתכם ברכב אמצעים לפיזור לחץ - ו/או אתם מאתרים בסביבתכם קרשים, פחים גליים, סלעים גדולים וכיו''ב - הניחו אותם צמוד ככל הניתן לצמיגי הרכב ונסו שוב להיחלץ (אם ניתן - וזו לא הופכת לעבודה סיזיפית - נסו באמצעות מעדר, או את חפירה להזיז קצת בוץ בסמוך לגלגלים על מנת ליצור גישה נוחה יותר להנחת מפזרי הלחץ). אם בסיומה של כל העבודה עדיין נותר קטע ''מת'' בין אמצעי פיזור הלחץ והצמיגים, סיכויי ההצלחה שלכם זעירים - חבל על בזבוז הזמן והשקעה נוספת של הגלגלים. עברו ישר לסעיף 8 או 10 (סעיפים 8-9 מתאימים לנהגים שברשותם מגבה מכני מוגבר הרמה( High Lift ) נקודות הרמה מתאימות בחזית הרכב ובאחוריו ו.. חוסר באמצעי פיזור לחץ. סעיף 11 מתאים עבור אלה שברשותם אמצעי הרמה, נקודות מתאימות בצדי הרכב ו…גם אמצעי פיזור לחץ).

8. הרמת פגושים. בעזרת מגבה מכני מוגבר הרמה ( High Lift ) אותו ממקמים במרכז הפגוש הקדמי של הרכב, מרימים אותו גבוה ככל הניתן עד שגלגליו יצאו אל מחוץ לבורות שחפרו לעצמם. בעזרת חברכם - שעד אותו רגע תמך ברכב שלא ייפול מהג'ק הבלתי יציב - דוחפים את הרכב הצידה כך שייפול מהג'ק. באופן כזה שחררתם שני גלגלים מבורות הבוץ והנחתם אותם שוב על קרקע בוצית, אך מבלי להיות לפותים ומחופרים בתוכה. חוזרים על הפעולה בפגוש האחורי של הרכב והרי לכם פלא - רכב שעד לפני רגע היה שקוע כל כולו בבוץ משוחרר מלפיתתו.

9. משתחררים. אחורי בתנועה לאחור וראשון או שני בתנועה לפנים, ויאללה יוצאים מהבעיה. בהצלחה.

10. הרמה צדדית. מרימים את ארבעת גלגלי הרכב אל מחוץ לג'ורה שחפרו לעצמם. ברגע שהגלגלים באוויר מניחים מתחתם את כל אמצעי הלחץ העומדים לרשותכם (החל משטיחוני הרכב ועד למפזרי לחץ יעודיים). במידה וניתן ממקמים אותם כך שהמסה העיקרית שלהם נמצאת מחוץ לצמיג - בכיוון התנועה הרצוי – כיוון החילוץ.

11. משתחררים. כל שנותר עכשיו לבחור בהילוך המתאים: אחורי בתנועה לאחור וראשון או שני בתנועה לפנים, ויאללה יוצאים מהבעיה. בהצלחה.

אתם נכנסים במהירות יחסית גבוהה לתוך שטח בוצי ולפתע פתאום, כמעט בבת אחת, הרכב נבלם ונעצר

1. צרה צרורה. סוג הקרקע שלתוכה זימנתם את עצמכם הוא כזה הדומה לביצה טובענית - ה''שואבת'', ''יונקת'' את הרכב לתוכה (במקרים באמת קיצוניים, כמו באזור ים המלח ייתכן שהרכב באמת יעלם בתוך הביצה ומומלץ לברוח מתוכו מהר ככל הניתן…) מה עושים? מעט מאוד. במידה ולרשותכם אמצעים טובים לפיזור לחץ ואמצעי הרמה ייעודיים אפשר לנסות להרים ולפזר ולהיחלץ. כיוון חילוץ כמובן לאחור. סיכויי החילוץ העצמי נמוכים עד מאוד.

2. חילוץ הדדי. הפעילו נוהל מלא של חילוץ הדדי ככתבו וכלשונו (איך רותמים וכן הלאה תוכלו לקרוא ב''מדריך החילוצים השלם'').

3. רב משתתפים. הביאו בחשבון כי ישנה הסתברות גבוהה לכישלון ועל כן, במידת האפשר, רתמו יותר מכלי רכב אחד לפעולת החילוץ. איך עושים זאת? אפשרות א': רכב חילוץ א' ירתום עצמו אל הרכב התקוע, על פי נוהל חילוץ הדדי ואליו (אל רכב חילוץ א'), באותו נוהל חילוץ הדדי ובחזית קו המשיכה, ירתם רכב חילוץ ב'. אפשרות ב': שני כלי הרכב נרתמים במקביל לרכב התקוע - ז''א כל אחד מהם נרתם אליו בזווית קלה מחוץ לקו האמצע, כאשר נקודות הרתום מקבלות, כל אחת, שתי לולאות רצועת רסן. נוהל החילוץ יתבצע בדיוק על פי הוראות נוהל חילוץ הדדי בשינוי אחד: הפעם מדובר ב3- נהגים. בהצלחה. אפשרות ג': התנגדות הביצה היא מעבר לכוחותיהם של רכבי השטח? הגיעה שעת הטרקטורים. ראו הוזהרתם !! גם עבור טרקטורים זאת עלולה להיות משימה לא פשוטה ועל כן בחיפושכם אחרי טרקטוריסט מחלץ עדיף שהנ''ל יהיה ממונע על גבי ג'ון דיר מפלצתי מאשר על מושבו של פיאט מיושן.

במהלך נסיעה בתוך תלמי בוץ (קוליסים), לאוו דווקא בקרקע טובענית, הרכב מגלה סימני סרבנות עד שנעצר.

מה שקרה בתרחיש זה הוא שעומקם של תלמי הבוץ הלך וגדל. הרכב, מונע על ידי כוח האינרציה, ונהגו, על ידי האדרנלין, לא איתרו בזמן את סימני הסרבנות/קולות מחאה מכיוון הגחון וכשגילו… זה היה מאוחר מידי. כוח האינרציה אפשר לרכב להתקדם עוד כברת דרך הגונה, לפחות מס' מטרים, כשהוא משמש כמזחלת שלג - גלגליו ללא אחיזה והוא גולש על מרכז השטח שבין שני התלמים. בסוף נגמרה ההתמדה והרכב נעצר- מחוסר אחיזה וגלגליו מונפים באוויר.

1. מגביהים. מרימים את הרכב מעל הבעיה. כל שעליכם לעשות הוא להרים את מרכב הרכב מעל ''משטח ההחלקה'' עליו הוא יושב. איך עושים זאת? באמצעות המגבהים היעודיים: HighLift, או כרית הרמה (ראו עליהם בפרק ''אמצעי החילוץ העצמי'').

2. יצור אחיזה. אחרי שפגושי הרכב/גלגליו מתרוממים מעל הבעיה נותרה עבודת המילוי: אבנים, עצים, כל מה שיגביה את הרכב. הקרקע לא בהכרח בעייתית כך שהסיפור העיקרי הוא החזרת יכולת התנועה לגלגלים באמצעות הרמת מרכבו מעל ''סד העצירה''. 3. נוסעים אחורה. שלבו להילוך אחורי והפעילו את דוושת התאוצה במינון נמוך !! (אחרת יועבר כוח מתפרץ גדול מידי לגלגלים, כזה העלול לפזר את משטח ההגבהה המאולתר לכל עבר ולהביא את פגושי הרכב/גלגליו לנקודת הפתיחה של הבעיה). במידה והגלישה הייתה ארוכה, רפדו את מסלולו של הרכב אחורה במגביהי דרך לרוב - למניעת התלבשות נוספת על שרטון, בדרכו לחוף המבטחים. בהצלחה.

קישורים לכל סדרת כתבות החילוץ: