כל תסריטי החילוץ - ואין זה משנה אם לבד אתם, או בחברותא, אם רכב נוסף אתכם, או שיירה שלמה - כולם, ללא יוצא מהכלל, צריכים להתחיל באותה נקודה - ברגע שנתקעתם ''קחו את הזמן שלכם'' - אל תשתוללו. לאט לכם, אתם כבר ממילא תקועים.
עבדו בחוכמה, בשקט, בשיקול דעת - אל תתנו לאף אחד להלחיץ אתכם, להכתיב לכם לוח זמנים.
ראשית חוכמה בדקו מה המצב - צאו מהרכב התקוע, למדו את הבעיה, בניחותא, ביסודיות, לפרטי פרטים. דיאגנוזה מדויקת היא ''המפתח'' לעבודה נכונה - היא זו שתוביל אתכם לפתרונות הרצויים. זה הזמן להקשיב לאחרים. את ההחלטה הסופית, במידה ואתם ממנים עצמכם למובילי החילוץ, תקבלו לבד, אך סיעור מוחות בדרך להחלטה רק יטייב אותה. וכך כשאתם נגשים אל הרכב זכרו - ייתכן והתקיעה התרחשה בגין מכלול בעיות: לאוו דווקא אחת ויחידה. אולי בנוסף לבעיית האחיזה של גלגל קדמי ימני, אותה גיליתם מייד, מצאתם בהמשך הסריקה שגלגל אחורי שמאלי נבלם כנגד מדרגת סלע בזווית 90 מעלות וגדם עץ תקוע בין הסרן הקדמי ומוט קישור ההגה? תסריט כזה ידרוש מן הסתם פעולת חילוץ מורכבת יותר מסתם משיכה קדימה, או אחורה.
מכאן ברורה החשיבות הגדולה באיתור מקדים של כל הבעיות. חשיפת כל הצרות למפרע תגדיל את סיכויי ההצלחה. חשיפה חלקית בלבד תגדיל את הסיכוי לכישלון - שמשמעו לעיתים תכופות: נזקים לרכב התקוע, תקיעה של הרכב המחלץ, כניסה לבעיות בטיחות. יתר על כן, גם אם בסופו של דבר תפסידו לטבע ולא תצליחו לחלץ עצמכם, עדיף להודות בכישלון אחרי שאתם בטוחים שעשיתם את כל מה שלאל ידכם - ''כמו בספר''. זה יחסוך לכם כעסים ועלבונות עצמיים, העלולים לשבש את תעצומות הנפש הדרושות לכם במסע ההישרדות לכביש הקרוב...
מה הם בעצם הגורמים שמונעים מהרכב להמשיך במסלולו המתוכנן? אם נתעלם מתקלות מכניות ובעיות חשמל הרי ישנה בעיה אחת בלבד המונעת מהרכב להמשיך במסלולו המתוכנן - חוסר אחיזה מספקת.
גודל שטח המגע של הצמיג, סוג הצמיג, ומשקל הרכב הלוחץ על הצמיג, לתוך התווך הקרקעי. אפשר גם לומר שאחיזה היא כמות ההתנגדות לגלגול הנוצרת בין הצמיג לבין הקרקע. ככל שהאחיזה קטנה כך גדלים הסיכויים שהצמיג יחליק (דוגמא: בקרקע בוצית חלקה, או בירידה דרדרתית), או יסתחרר (דוגמא: בקרקע בוצית על כל סוגיה, חולות ודרדרות בעלייה). החלקה וסחרור הם שני סוגים של אובדן אחיזה. הוסיפו לכך גלגלים המונפים באוויר והרי לכם המתכון השלישי שימנע את התקדמות הרכב במסלול המתוכנן.
אחיזה היא תולדה של מקדם חיכוך הקרקע, מעיפים חול לכל עבר בדיונה, שורפים עצמם כנגד מדרגת סלע, מחליקים בירידה, או מונפים באוויר ומייצרים שיאי מהירות בלהסתובב על ריק - בסופו של דבר זוהי אותה תופעה: חוסר אחיזה מספקת לצמיגים. ואומנם, על מנת שהרכב נוע ינוע יש צורך לתת אחיזה מספקת לצמיגיו - כזו שתאפשר ''לתרגם'' את כוח הדחף שנוצר במנוע - ומועבר לכיוונם על ידי שרשרת ההנעה - לתנועת הרכב קדימה, או אחורה ולא למחול סחרור מטורף של הצמיג לבדו.
1. להגדיל, על ידי הפחתת לחץ ניפוח בצמיגים, את שטח מגע שלהם ובכך לגרום להקטנת כוח הדחף על כל סמ''ר והפחתת תופעת סחרור הצמיגים (ראו הרחבה בפרקי החילוץ העצמי). 2. להעביר יותר משקל לצד הבעייתי - זה שצמיגיו נמצאים במגע רופף יותר עם הקרקע. יותר משקל = יותר אחיזה (ראו הרחבה בפרקי החילוץ העצמי). 3. לפעול בטכניקת נהיגה נכונה - ''פמפום'' (ראו הרחבה בפרק ''חילוץ עצמי - נוהל חילוץ''). 4. לשפר את הרכב - בעיקר צמיגים, מתלים ודיפרנציאלים (ראו הרחבה על דיפרנציאלים בפרק ''חילוץ עצמי - נוהל חילוץ'').
עכשיו, כשכולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו בקיאים ברזי האחיזה רצוי להפנים את עובדות החיים: כשמגיע הרגע בו כל ארבעת הגלגלים אבדו אחיזתם - ובמוקדם או מאוחר הוא עלול להגיע, בעיקר בשטחי חולות ובוץ - אין שום פטנט מיידי להמשיך ולייצר תנועה.
מאיזו זווית שלא תבחנו את נושאי התקיעה והחילוץ לא תמצאו אף אחד שממש אוהב להיתקע בשטח. יהיו לא מעטים שיספרו לכם מעשיות בסגנון - ''איזה כיף של תקיעה הייתה לי''. נכון, עכשיו, ממרחק בטוח מחוסר האונים הרגעי ושעות העבודה הקשות הכל נראה להם מאוד ורוד, אפילו משעשע. אבל תאמינו לי, כאחד שהיה שם הרבה פעמים, אוכל להעיד שברגע התקיעה אין צווחות של אושר, אפילו לא גילויי שמחה מאופקים. מה שיש שם - בכמויות גדולות ובולטות לעין - זה שרשרת של פחדים, חששות וכעסים. אם אתם מסכימים אתי שלהיתקע זה אומנם לא סוף העולם, אך גם לא חוויה מזככת שמעלה חיוכים וצלילי כינורות - אם כך הוא הגיע הזמן לצאת יחד לדרך ארוכה. ונתחיל אותה עם משפט הסיום מתת פרק האחיזה - אין אחיזה אין תנועה. ואומנם, פעולת החזרת האחיזה היא למעשה גרעין ''מדריך החילוצים השלם'' - שכולו השבת האחיזה לצמיגי הרכב על מנת לאפשר לרכב, ולכם, להמשיך בתנועה.
והנה אתם תקועים. יצאתם החוצה, הדלקתם סיגריה (גם אלו שלא מעשנים ימצאו זאת כרגע המתאים לחזור ולשאוף מהניקוטין המרגיע הזה..), התכופפתם, בחנתם היטב, הגעתם למסקנה שהרכב תקוע בגין דברים רעים כאלו או אחרים. זה הזמן להתחיל בעבודה. במידה ומדובר בחילוץ עצמי, תגלו שישנה פעולה אחת העשויה לתת תשובה לכל תרחישי החילוץ של רכבכם התקוע. לעיתים יש עוד פתרונות המסתפחים אליה ואז ניתן לבחור בינה ובין האחרות, אך פעולה מסתורית זאת היא היחידה, שתמיד - בכל תסריטי החילוץ - תוכל לספק את הסחורה, לעשות את הצעד המכריע, הראשוני, לקראת חילוצו של הרכב. והפעולה היא? הרמת הרכב, הגבהתו מעל המכשול.
כשאתם ''סתם'' שקועים בחולות אפשר לצאת מהתקיעה באמצעות חפירה מסיבית; כשאתם בהרבה מאוד תסריטים נוספים אפשר פשוט לרתום אתכם לרכב אחר - במידה ויש כזה בסביבתכם - ולהישלף החוצה מהבעיה. הכל נכון.
עדיין, בכל תרחישי החילוץ העצמי וגם בחלק מתרחישי החילוץ ההדדי - למרות ריבוי רכבי 4X4 בסביבה - תמצאו לא פעם שכלי ההרמה הופך להיות אמצעי הפעולה היחיד. מכאן, שכאשר מדברים על אמצעי חילוץ (ראו פירוט בהמשך), טוב תעשו, קודם כל, אם תעמידו לרשותכם אמצעים המאפשרים להגביה את הרכב. בחולות, בבוץ, בטרשים, בקרקע מפולסת, או משופעת, בחזית הרכב, אחוריו, או צדדיו - אמצעי ההרמה הם כלי העזר החשובים ביותר.
אמרנו כבר שאמצעי הרמה הם הכלים הבסיסיים, החיוניים ביותר לפעולת החילוץ של רכב השטח? אי לכך ובהתאם לזאת אסור שאמצעי הרמה יהיו ברמה סבירה בלבד. ציון ''עובר'' לא עובר בבית הספר שלהם. בכל הנוגע להרמה בחרו תמיד באמצעים הטובים ביותר.(גילוי נאות : אין הרבה אפשרויות בחירה…).
לא פעם אני נשאל על ידי חניכים בהשתלמויות נהיגת השטח: '' לשם מה יש צורך בכל המגבהים הללו: כבדים, מסורבלים, דורשי נפח אחסנה רב. המגבה הרגיל - זה הנמצא בכל רכב חדש כחלק מהזיווד התקני שלו - אינו מסוגל לעשות את העבודה?''. ''לא'' אני עונה! ואומנם, למעט מספר מקרים יוצאי דופן, לא יהיה מסוגל הג'ק הרגיל לתת תשובה לבעיות בהן תתקלו בטרשים, חולות, בוץ, או מים (למעט אם ברשותכם ''דובון'', לו מוקדש בהמשך תת פרק בנפרד).
דמיינו את הרכב שלכם שקוע עמוק בחול. הסרנים, וכל המרכב התחתון, נמצאים במגע צמוד עם אימא אדמה. מגבה רגיל, בגובה כ20- ס''מ במצבו הסגור, לא יוכל להתמקם מתחת לנקודות ההרמה במרכב - אין מספיק מרווח, בעצם אין מרווח בכלל. אם תתעקשו לעבוד בעזרת המגבה הסטנדרטי של הרכב עליכם לחפור מתחת לנקודות ההרמה המיועדות עד שיפתח מרווח של לפחות 20 ס''מ. לא קל. במידה והתעקשתם, וגם הצלחתם, אתם חייבים מפזר לחץ מתחת למגבה, על מנת למנוע את שקיעתו בחול. המפזר הדק ביותר הנמצא בהישג ידכם הנו שטיחון הגומי של הרכב. בחול טובעני תזדקקו לפחות לשני שטיחונים זה על גבי זה ולעיתים גם זה לא יספיק כדי למנוע את שקיעתו של המגבה בעת תהליך ההרמה. והנה אתם כבר זקוקים לחפירה בגובה של 25 ס''מ מתחת לנקודות ההרמה. ומה עם ניקוי האזור כולו - לא רק מתחת לנקודות ההרמה - כך שתוכלו להרים ולהוריד את ידית הפעלת המגבה במלוא טווח פעולתה? הצלחתם? אולי השקיעה כל כך עמוקה שהרמת המגבה לא תספיק על מנת לשחרר את הגלגלים מהבורות שחפרו לעצמם?
רק דמיינו את עצמכם בניסיון צלילה מתחת לסרנים במים עכורים או מדמנת בוץ. ומה עם טרשים? שם הבעיה בכלל הפוכה. בדרך כלל מדובר ברכב ''היושב'' על מכשול, גלגליו חסרי הישע נמצאים אי שם באוויר ומגבה סטנדרטי - גם במצב פתיחה מרבי שלו - אינו מסוגל אפילו ליצור מגע עם נקודות ההרמה, הס מלהזכיר הרמה נוספת מעל המכשול.
מעונינים באימון כושר ? יש מכשירים יעילים יותר ממגבה והפעלתם נעשית בתנאי מיזוג מושלמים….
בדיוק בשל הסיבות המתוארות מעלה, כמו גם סיבות אחרות הקשורות בחילוץ, עומד לרשותכם מכשיר הנושא מן הסתם את הכינוי ההולם לו HighLift - מכשיר הרמה מכני בעל יכולת הרמה לגובה רב (ברחבי העולם קיימות שתי חברות מובילות למכשירים מסוג זה: HiLift ,JackAll. לאחרונה, איך לא, מתחילים להגיע לישראל חיקויים מסין וטייוואן). יתרונו הגדול של מכשיר HighLift : אפשרות הרמה באמצעות המעטפת החיצונית של הרכב. כתוצאה מכך מבוטל הצורך בחפירות ארכיאולוגיות מתחת למרכב - מתחברים עם המכשיר במקום הרצוי בהיקפו של הרכב ומתחילים בפעולת ההרמה. כפועל ישיר ממיקומו בהיקף הרכב מאפשר מכשיר ה- HighLift מיקום קל של אמצעי פיזור לחץ (כולל האמצעי היחיד המצליח לא לשקוע בביצה טובענית - הגלגל החלופי). הוסיפו על כך את זרוע ההרמה של מכשיר ה- HighLift - ארוכה מאוד ומאפשרת הרמה לגבהים גדולים בהרבה משל המגבה הסטנדרטי - והרי לכם מכשיר פלאים להרמת גלגלים השקועים עמוק בחול, או בבוץ וגם לשחרור רכב מסלע עליו התיישב. מכאן קצרה הדרך להכריז על ה- HighLift כאביזר ההרמה המומלץ ביותר לרכבי 4X4.
כשחגיגות הניצחון מאחורינו מגיע הזמן לחשוף מספר נקודות שמעכירות את אווירת האופוריה. מסתבר שלא הכל זהב גם עם מכשיר ה- HighLift:
1. מכשיר HighLift דורש בניית נקודות ריתום/עיגון/הרמה מיוחדות ברכב המיועד - בעלות שאיננה נמוכה. 2. מכשיר HighLift גדול, מסורבל, כבד - דורש חלל אפסון שלא תמיד קיים ברכבי השטח. 3. מכשיר HighLift אינו מאפשר עבודה כאשר הרכב נמצא בשיפוע צד. 4. מכשיר HighLift אינו מאפשר עבודה ממרחק מסוים מחוץ לרכב - כנדרש לא פעם עקב תנאי השטח הסמוכים לרכב התקוע. 5. על מנת שמכשיר HighLift יעבוד כמו שצריך הוא צריך להיות מתוחזק כראוי - אחרת, ברגע האמת, לא ניתן יהיה להפעילו. 6. מכשיר HighLift עלול, בעת הפעלתו, להימעך כנגד דלתות הרכב ולגרום לנזק רב (כאמור בסעיף 6 אין שום דרך להרחיקו באופן משמעותי מהרכב). במידה ולא רוצים למעוך דלתות אמורים לעבוד עם דלתות פתוחות מה שמצר את יכולת תפעולו ויעילותו. 7. מכשיר HighLift ''מבזבז'' בין 10-20 ס''מ ממנוף ההרמה שלו. שיטת ההרמה במכשיר זה דורשת התחברות למרכב העליון של הרכב ומכאן, שלפני שמתלי הרכב אינם נפתחים למלוא מהלכם - גלגלי הרכב אינם מתחילים להתרומם מהמכשול אליו נכנסו. 8. מכשיר HighLift דורש גם הוא עבודת הכנה - לא קטסטרופלית כמו בג'ק הרגיל, אך בכל זאת ללא עבודת כפיים מקדימה ספק רב אתם תצליחו להפעיל את המכשיר. הסבר: נקודות ההרמה המיוחדות עבור מכשיר HighLift ימצאו עצמן בעת שקיעה עמוקה בקו החול ולעיתים גם מתחתיו. על מנת שניתן יהיה להחדיר את זרוע ההרמה של מכשיר HighLift (הנמצאת במצב התחתון שלה בגובה של כ10- ס''מ מעל פני הקרקע) אל מתחת לנקודות ההרמה, יש צורך בעבודת הכנה - חפירה בעומק 10 ס''מ ובשטח כזה שיאפשר נתיב עבודה ''פתוח'' עבור ידית הפעלת המכשיר. 9. גם כאשר הכל תקין ומתפקד, מהווה מכשיר HighLift בעיה בטיחותית לא פשוטה: הן בגלל חוסר היציבות שלו - משטח הרמה קטן וזרוע הרמה קצרה וצרה, הממוקמים על מנוף גדול והן בשל הצורך לדעת להפעיל אותו נכון בעת הורדה שמא יתחיל לעבוד לבדו, תוך גרימת חבלות חמורות למפעיל. 10. מכיוון שעל מנת לצאת משקיעה רצינית צריך להפעיל את מנוף העבודה של מכשיר HighLift לאורך דרך ארוכה נוצרת כאן פעולה ממושכת. ולא רק ממושכת, אלא גם מאומצת יותר - ככל שגדלה הדרך שעושה זרוע ההרמה, בדרכה ל''שליפת'' הגלגלים מהחול, כך גדל הקושי להפעיל אותה.
0 תגובות
תגובות