קריעה בקרואטיה 2004

היציאה ל''קרואטיה טרופי'', תחרות העבירות הידועה,

הפכה כמעט למסורת בקרב ג'יפאי הארץ. השנה יצאו ארבעה צוותים להתמודד עם המכשולים הידועים לשמצה שמציע הטבע הקרואטי, בתפריט הכולל שילוב של שיפועים, בוץ ומים. לא בהכרח בסדר הזה. מבין הצוותים שלושה הם ותיקי קרואטיה: גיא רפאל מפרוג'יפ (עם אודי כליפא, שחקן רכש חדש אך פיגורה מוכרת בברנז'ת האופנועים), מיקי יוחאי ואלי שחר, ושמעון ראובן ורן סיטון, שני האחרונים מצוות ניר. גם הצוות הרביעי חזי בצלאל וניסים באבא, שזו השתתפותם הראשונה, שייכם לצוות - או שמא נאמר ''שבט'' - ניר. צוותי ניר בחרו בתוצרת הבריטית - שניים על דיפנדר 90 (מוסבים לבנזין) ושמעון ורן עם הדיסקו-טנדר, כולם נציגים קבועים בליגת-יונדאי בארץ. גיא בחר לשפר ולהסב סופה (קפיצי סליל, סרנים מחוזקים ומוצרים ושלדה מקוצרת, בין השאר), כשאת תהליך השיפוץ הוא מסיים זמן קצר לפני היציאה לתחרות. בעצם, הרכב עולה על המעבורת מבלי שעבר נסיעת מבחן רצינית!

מיד עם ההגעה לקרואטיה התברר שהשנה התחרות תהיה בסימן מים,

הרבה מים, ובוץ, תוצאות חורף גשום במיוחד במדינה. התחרות תוכננה להמשך שמונה ימים - ביום הראשון פרולוג, אח''כ שלושה מקצי יום, יום מיוחד - ''טרופי דיי'' בו מתחרים הצוותים בקבוצות ובאופי מכשולים שונה מהרגיל - עוד שני מקצי יום ומקצה לילה אחרון.

אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד.

הפרולוג עבר על כוחותינו ללא מאורעות מיוחדים, אבל ביום התחרות הראשון החלו הבעיות. במהלך ירידה חריפה הגיעו אלי ומיקי לקצה כבל הכננת. אלי העריך כי ניתן יהיה להשלים את הירידה ללא עזרת כננת ושחרר את העגינה, אלא שהוא לא ראה בור קטן שחיכה בקצה הירידה, גם מיקי, שנהג ברכב, לא ראה. התוצאה? חמישה היפוכים מלאים, סרן אחורי שנתלש ושעתיים של תיקוני שטח במטרה לחזור לתחרות. גם הדיפנדר השני, של חזי וניסים, לא זכה לחיים קלים. בעיות בגיר (האוטומטי) עלו בזמן יקר והסתיימו בהשבתת הגיר והחלפתו. שתי התקריות הללו חרצו למעשה את גורל שני הצוותים - ההתהפכות של אלי ומיקי פגעה באחד הקפיצים של הסרן האחורי, פגיעה שהתגלתה רק אחרי שגרמה לעוד התהפכות קשה (ואלי מבקש לציין את הכלוב שבנו ''טל והדס'', ששמר על שלמות הצוות בשתי ההתהפכויות הקשות), כשהצוות מתדרדר עד למקום הלפני אחרון, ובעצם לא מזנק למקצה הלילה האחרון. אצל חזי וניסים חדרו מים אל הגיר החליפי באחד ממעברי המים ביום הרביעי (כנראה בגלל אטימה לקויה בעת הרכבת הגיר החדש) והשאירו את הרכב מושבת, ללא גיר נוסף במחסן החלפים. לשני הצוותים האחרים, היה דווקא יום מוצלח, אלא שהאירועים הכללים השתלטו על המצב. במהלך היום התהפך מתחרה גרמני, אחד מוותיקי התחרות. האירוע שהיה צריך להיגמר בכמה צחוקים וקצת עבודת כננת, נגמר במקרה הזה במוות מיותר - הנהג לא היה חגור, נזרק אל מחוץ לאוטו ונמחץ ע''י הרכב המתגלגל. בעקבות התאונה בוטל היום הראשון ואווירת נכאים השתלטה על התחרות, ואף נשמעו קולות שקראו לבטל את התחרות לחלוטין. אסיפת חרום כונסה והתפתח דיון סוער האם לבטל את התחרות או להמשיך, לבסוף הוחלט להכריז על יום הפסקה לזכרו של ההרוג ולהמשיך את התחרות, אולם צוותים רבים בחרו לפרוש.

ביום השלישי הוזנקה התחרות מחדש (כאשר תוצאות מקצה היום הראשון מבוטלות)

גיא ואודי ניווטו וצלחו מכשולים בקצב גבוה, מסיימים את היום במקום החמישי, שני צוותי הדיפנדר נלחמו בכוח המתפרץ של מנועי הבנזין באחיזה האפסית, אבל הצליחו להישמר מצרות ורק הצוות של רן ושמעון סיים מתוסכל - תיק כלים שהחליט לתור את קרואטיה באופן עצמאי (יען כי אבד/נגנב/נגוז) הפך פנצ'ר פשוט לעיכוב של שעה וחצי, עד שהצליחו לגייס כלים להחלפה. היום הרביעי היה, כאמור, יום במתכונת שונה - תחרות בקבוצות, מסלול קצר ועתיק מכשולים ולסיום קטע עצמאי, כאשר תוצאת הצוות נקבעת משקלול שני החלקים –שתוצאותיו קבעו את סדר הזינוק ליום שאחריו. גיא ואודי כיכבו עם מקום ראשון במקצה הקבוצתי ושני בכללי, אבל הדיפנדרים סובלים במעברי המים - אצל אלי ומיקי חודרים מים למנוע, מה שדרש תהליך ארוך ומיגע של ניקוז המים מהמערכת לפני שניתן היה להמשיך; אצל חזי וניסים היה זה אחד ממעברי המים ביום הזה שחרצו את גורלו של הגיר, ואת גורל התחרות כולה עבור הצוות. ביום החמישי נעצר גם הדיסקברי של רן ושמעון - היום התחיל טוב עבורם, והם עקפו מתחרה אחרי מתחרי. באחד הקטעים הם ראו את המתחרה שלפניהם נתקע ושמעון החליט לא לחכות לו שיחלץ, אלא לעקוף אותו מהצד. החלטה שעליה עוד יצטער - נתיב העקיפה הביא אותו לשיפוע צד חריף שנגמר בהתהפכות (אחת מתוך לפחות 4 בתחרות וזה מבלי לספור נפילות על הצד. הצוות הזה לא היה חריג...), המזל הרע הופיע הפעם בדמות ענף בולט שפגע בתחתית הרכב, ומחץ את צמת החשמל של הגיר, מכה שגרמה לקצרים במנגנון ולהשבתת הרכב. רן ושמעון נעזרו ברכבי החילוץ של התחרות כדי להגיע לקו הסיום, תקנו את התקלה והצליחו לזנק ליום הבא. אלי ומיקי התהפכו גם הם, התהפכות קשה שקרעה שוב את הציר האחורי (כנראה כתוצאה מאותו קפיץ פגוע) ורק גיא ואודי המשיכו לדבוק בחבורת החוד, קובעים זמנים מעולים. אבל התאונה המתבקשת הדביקה בסוף גם אותם. ביום השישי, מקצה היום האחרון, טיפס המסלול בעליה ארוכה וצרה שבסיומה S מהירה. תוך כדי עליה הרגיש גיא כי אחד הצמיגים הקדמיים מאבד אויר, אך התוואי הצר לא אפשר לו לעצור ולהחליף גלגל, כשהגיעו ל-S לא הצליח להפנות את הרכב השל הצמיג הריק ופגע בעץ. מעוצמת הפגיעה נתלש מכלול הגלגל כולו, כולל טבור הגלגל ומנגנון הבלם, מהרכב. ארבע שעות ארך התיקון בתנאי שדה. שלוש פעמים רותכה התושבת בחזרה למקום עד שהצליח גיא לרתך אותה במיקום הנכון ולסיים את היום, הרבה אחרי ה''מטאטא'' (רכב המאסף, שמחלץ את הכלים הפגועים שפרשו מהתחרות) שעל שרותיו ויתרו (להפתעת כולם). תיקון השדה עבר שיפורים במחנה וגיא הצליח לזנק למקצה הלילה, אבל מהמקום האחרון (בגלל תוצאת מקצה היום) והוא נאלץ להתמודד עם פקקי התנועה שנוצרו במכשולים בעוד חבורת החוד מתרחקת, מתדרדר ביום הזה עד למקום העשירי. לעומתו, ניצל צוות הדיסקברי את שני המקצים של היום האחרון להתקדמות במעלה הטבלה, לאחר תקלת החשמל ביום הקודם.

בארץ, אחרי שוך ההמולה, גיא (פרו-ג'יפ) חש תערובת של אכזבה ושביעות רצון

שביעות רצון מהרכב שהוכיח את עצמו למרות ההכנה הזריזה והתאים בצורה מעולה לתחרות (קצר, קל ועביר), שביעות רצון מתפקוד הצוות המצומצם שסיים את רוב הימים בשעה מוקדמת וללא תקלות, כך שהיה זמן להתרועע, ללמוד ואפילו לטייל. בשלב מסוים הטבח התלונן שהוא זה שעובד הכי קשה בצוות... אבל יש גם אכזבה, כי מקום בחמישייה המובילה היה בהישג יד והוא אבד ברגע. ויש גם רשימת שיפורים, למשל התקנת נועלי צמיג, בלעדיהם הצליחו ענפים לחדור פעם אחר פעם אל בין הצמיג לחישוק וגרמו להרבה פנצ'רים מיותרים, בינם גם אותו אחד גורלי בעליה ההיא. תוך כדי דיבור שולף גיא חתיכות עץ שעדיין תחובות בין הצמיג לחישוק גם היום. גיא מבקש להודות לכל האנשים שאפשרו לו לצאת לתחרות - חברת פרדוקס שמלווה אוו כבר שנים, מוסך נעמן מוטורס שתמך בידע ומימון, לב. יאנוביץ' שתרם חלקים ול-WARN, שתרמו כננת הידראולית.

אלי שחר ומיקי יוחאי מ''צוות ניר'' מבקשים להודות ל''פטריות איילון'' שעזרו ותמכו

שניהם מאוכזבים אומנם מהתוצאה, אבל מכירים בזה ש''ככה זה'' בעולם התחרויות, ולפעמים המזל בוגד. לשנה הבאה הם כבר מתכננים להחליף למנוע דיזל, שמתאים יותר לתנאים שם ומתנחמים בינתיים בתואר ''מכונאי השנה'' בו זכה אלי בזכות עבודות השיקום שביצע ברכבי הקבוצה.