התנגשות תרבותית - מבחן השוואתי בין לנד רובר פרילנדר מול יונדאי סנטה פה

הרבה מאוד מפריד בין שתי המכוניות האלו, למרות ששתיהן שייכות לאותו סגמנט רכבי פנאי

הפרילנדר מכוון לקהל אירופאי ונושא על גבו את המסורת הכבדה (ולעיתים מכבידה) של לנד רובר. הסנטה פה היא תולדה של מחקר שוק מדעי וקר, שנועד להפיק רכב פנאי במחיר אטרקטיבי לשוק האמריקאי. כל מכונית בנויה סביב ההעדפות, אורח החיים וסגנון הנהיגה של לקוחותיה הפוטנציאליים, וזה עושה את ההבדל ביניהן לעמוק הרבה יותר מרק מנוע בנזין מול מנוע דיזל. פער המחיר גם הוא משמעותי ועומד על כ-27,000 ש''ח בין ה-208,000 ש''ח של הסנטה פה ל-235,000 ש''ח של הפרילנדר. במה שהיה אחד המבחנים המעניינים יותר של העת האחרונה, עברנו יומיים ארוכים בכביש ובשטח כדי לראות איזו מבין המכוניות קולעת יותר לטעמנו כאנינים מוטוריים ולטעמו של ה''עם'' וגם כאן - יש פערים.

היונדאי סנטה פה הוצגה בתערוכת דטרויט בינואר 2000

וכוונה לתת פתרון זול (כיום היא נמכרת בכ-18,000$) לרכב פנאי אופנתי ומצויד. השינויים שעברה מאז מצומצמים מאוד וכוללים בעיקר תוספת של יחידות הנעה ועדכון ושיפור של תא הנוסעים ומערכת המיזוג. בהמשך האבולוציה יונדאי מתקינה מנוע 6V חדש בנפח 3.5 ליטר (195 כוחות סוס), תיבה אוטומטית עם חמישה הילוכים והנעה כפולה קבועה TOD מתוצרת בורג-וורנר הנחשבים (הדגם מיועד לשוק האמריקאי ולא ברור כרגע האם יגיע אלינו). הסנטה פה הייתה הצלחה מיידית בארה''ב. היא נמכרה בנפחים גדולים מהצפוי וסתמה את סוכני יונדאי שהיו רגילים להתעניינות צנועה יותר. ארבע שנים אחרי השקתה ממשיכה הסנטה פה להיות המוצר המוביל של יונדאי בארה''ב, כתף לכתף עם ה-XG המהודרת לא מגיעה אלינו. לנד רובר הציגה את הפרילנדר בתערוכת פרנקפורט בסתיו 1997. לא בכדי נבחרה התערוכה הזו בימים שלנד רובר הייתה שייכת לב.מ.וו (תחת הנהגתו של פישצרידר אשר שילם על הטעות הזו במשרתו- האיש עומד היום בראש קונצרן פולקסווגן). הפרילנדר היה הרכב הראשון של היצרן הוותיק עם שלדה אחודה ומתלים נפרדים (וללא טרנספר) והציג, לשעתו, גישה חדשה ורעננה בתחום רכבי הפנאי. הפרילנדר היה הראשון במשפחה עם מערכת אלקטרונית לבקרת הנסיעה בשטח - HDC - מערכת שבתחילה זכתה לזלזול אבל פעפעה אחר-כך לכל ליין לנד רובר ואפילו למכוניות נחשבות כמו ב.מ.וו 5X. הפרילנדר זכה להצלחה גדולה מאוד באירופה ונמכר היטב בשתי גרסאות מרכב עיקריות של חמש ושלוש דלתות ועם גג בד. ב-2001 נוסף מנוע דיזל 2.0 ליטר מבית ב.מ.וו שקיבל את הסימול TD4 ומאוחר יותר הצטרפה אליו תיבת הילוכים עם חמישה יחסי העברה, זאת במקביל למתיחת פנים בשנה שעברה. וזה הרבה יותר מרק ''מתיחת פנים'' לפי לנד רובר הוחלפו לא פחות מ-700 רכיבים שונים בפרילנדר החדש, אשר מגיע אלינו בימים אלו ממש כדגם 2005.

ההבדלים בין שתי המכוניות ניכרים מייד בכניסה אליהן

בעוד שבסנטה פה אתה מרגיש ממש כמו במכונית רגילה - כזו עם כנפיים מעוגלות ובולטות - הפרילנדר חש כמו לנד רובר אמיתי. וזה מעניין כי הסנטה פה, בפועל, גבוהה יותר בשני סנטימטרים מהפרילנדר. בסך הכל עניין של יחס בין מיקום מושב הנהג, לגובה מכסה המנוע וזווית השמשה - טופוגרפיה של הרכב. הבדלים קטנים שיוצרים תחושות שונות מאוד. מה עדיף? בעיקר עניין של טעם אישי. לנהיגת שטח עדיפה הישיבה בפרילנדר וזה גם יתרון בעיר צפופה. הסנטה פה תהיה פחות טראומטית למי שזה רכב הפנאי הראשון שלו אחרי סדאן 1.6 ליטר. סביבת הנהג בפרילנדר מודרנית מאוד במראה אבל החומרים ומגע המיתוג חשים זול למדי. מול זה עומדת סנטה פה עם מראה מעט ביזארי ואיכות הרכבה טובה למדי לז'אנר הקוריאני.

הנדסת האנוש בשני הכלים ארכאית למדי והיתרון נזקף לטובת יונדאי בשל אינטואיטיביות ההפעלה

בין המושבים כולנו העדפנו את המושבים של הפרילנדר. למרות שאינם מרופדים בעור כמו ביונדאי, תמיכתם בגוף מצוינת והם נוחים יותר לאורך זמן. המושבים של הסנטה פה פשוט רחבים מדי ועליך להפעיל יותר מדי את שרירי הבטן והגב כדי שלא להיטלטל וזה מעייף. אחדים דיווחו על כאבי גב אחרי פרק זמן של כשעת נהיגה רצופה.

בכביש הפרילנדר חש מהודק ומדויק בעוד שהסנטה פה רכה מאוד ומתנודדת

יתרון הנוחות שיש ליונדאי במהירות איטית בעיר, נמחה ברגע שחוצים 50 קמ''ש. או אז יעלו ויבואו המתלים המכוילים לטעם האירופאי של הפרילנדר ובשילוב של קפיצים קשים ושיכוך עתיר, יטפלו הרבה יותר טוב בשיבושים וגלים בכביש מהמתלים ה''אמריקאים'' באופיים של הסנטה פה. בכביש פתוח השיוט בשתי המכוניות נעים מאוד ושקט למדי. איכות הנסיעה ב-100 קמ''ש עדיפה בסנטה פה אשר גולשת-דואה מעל לאספלט. במהירות גבוהה יותר, או כאשר פני הכביש באמת משובשים, הסנטה פה מתחילה להתנודד בעוד שהפרילנדר ממשיך לחוש חד ומהודק הרבה מעל 100 קמ''ש, ונהנה תוך כדי גם מריסון מצוין ושליטה נהדרת במרכב. אותו חיבור מיידי בא לידי הביטוי החזק ביותר בהגה. ההגה של הפרילנדר הוא מההגאים הטובים ביותר שנתקלנו בהם לאחרונה - בכל סוג של מכונית - עם משקל, מהירות ובעיקר משוב יוצא מן הכלל. מולו חש ההגה של היונדאי כמו מקל עץ הסובב בדלי צבע. הוא קל מדי, מנותק לגמרי ובכביש מפותל ממש מפריע לניהוג המכונית בין הפניות. באותם כבישים מפותלים מפתיעים המעצורים של הסנטה פה ביעילותם בעוד הבלמים של הפרילנדר בפירוש מפחידים! חשבתי שתופי בלם מאחור כבר עברו מהעולם - מסתבר שלא. עוצמת הבלימה חסרה מאוד - אין נשיכה אלא האטה הדרגתית מדי - ואחרי שימוש אינטנסיבי מגיעה דעיכה מוחשית ומאוד לא נעימה.

יחידות ההנעה שונות מאוד אבל מפיקות תוצאה דומה

הפרילנדר נהנה מיתרון במומנט, 27 מול 24.5 קג''מ, ונהנה עוד יותר מתיבת הילוכים יעילה מאוד עם חמישה יחסי העברה. המנוע של היונדאי צריך להיאבק בתיבה עם יחסי העברה ארוכים מאוד שמורידים אותו מתחת לתחום היעיל עם כל הילוך שעולה. בנוסף, קיים ''בור'' משמעותי למדי בין הילוך שני לשלישי, אשר ממש מעצבן בנהיגה בדרכים הרריות וכשרוצים לצאת במהירות לעקיפה. לפרילנדר היתרון ביציאה מפניות, לסנטה פה היתרון בקטעים הפתוחים יותר, כשיש די זמן למנוע להגיע ל-4500 סל''ד ולהתחיל לעבוד ברצינות.

כך בין פניה לישורת הגענו לשטח

המסלול שהותווה בשמורת הנחלים הגדולים, כלל בעיקר קילומטרים ארוכים של שבילים חצצים ללא בעיות עבירות מיוחדות - בדיוק תואם את הגדרת היצרן לגבולות היכולת של המכוניות הללו. בנוסף, תיבלנו את המסלול בכמה נקודות (על שבילים מסומנים אלא מה?) מאתגרות יותר כדי לנסות ולגשש אחר מגבלות מערכות ההנעה והמתלים. הפרילנדר עדיף בכל שלב של נהיגת השטח. נקודה. המתלים בולעים את פני השטח הרבה יותר טוב מאלו של הסנטה פה, אשר מרעידים את כל המרכב והפנים בוויברציות מאוד לא נעימות. גם הפרילנדר לא חף לגמרי מרעידות וקשקושים (בעיקר מאחור ומגג השמש) אבל תמיד חש יותר מוצק ואחוד מעמיתו הקוריאני. זמינות הכוח של מנוע הדיזל בלנד רובר עדיפה על זו של היונדאי ותמיד יהיו מספיק סוסים במחסנית כדי לצלוח קטע שביל רך וטובעני. אם היה איזשהו יתרון לסנטה פה זה היה ממש במהירות הליכה. מהירות, שבה המתלים המאוד רכים תפקדו נהדר, בזמן שאלו בפרילנדר היו נוקשים מדי. פן נוסף של המתלים הרכים בעל משמעות גדולה יותר – מרווח הגחון. בעוד שקפיצים חזקים אוחזים את הגחון של הפרילנדר גבוה ומוגן (יחסית כמובן), המתלים הרכים של היונדאי, בשילוב סרח עודף משמעותי בחזית, גורמים ל''סנתר'' להיחבט בקרקע פעם אחר פעם ובמכשולים הפעוטים ביותר. כפלי קרקע שברגיל כלל לא היו זוכים ליחס או למבט שני, מבזבזים את כל מהלך המתלה וגורמים למגן הגחון, של אספיר, לפגוש שוב ושוב את החצץ של נחל ציחור. פשוט לא נעים ומחייב האטה לקצב זחילה של ממש.

כשכבר, סופסוף הגענו למכשול טכני כזה או אחר

(כמו המעלה הקצרצר על השלוחה הדרומית של שער צניפים), נהנה הפרילנדר מבקרת משיכה שעוזרת להתגבר על הצלבות עד לרמה מסוימת. במידה והעלייה נכשלה, אפשר להפעיל את הבקרה במורד, לשלב להילוך אחורי והנסיגה במורד תוגבל - 9 קמ''ש באופן אוטומטי על ידי ה-HDC. אותה מערכת פועלת כמובן גם בנסיעה לפנים. בנוסף, יש מצמד וויסקוזי הנועל את הדיפרנציאל המרכזי במידה של סחרור. גם ליונדאי יש מצמד וויסקוזי על הדיפרנציאל המרכזי, אבל הסנטה פה תעצור הרבה יותר מוקדם. גם בגלל מהלך מתלה מוגבל וגם בשל העדר מערכת הגבלת החלקה.

בשתי המכוניות יש הרבה מה לאהוב ומה לשנוא.

ליונדאי סנטה פה יתרון משמעותי במחיר ובאבזור (208,000 ש''ח כולל ריפודי עור, בקרת אקלים ו-DVD) ויש לה אותו ''רייד'' אמריקאי שקוסם להרבה אנשים. בנוסף, סחירותה בעתיד טובה למדי ואקזמפלר טוב יביא לבעליו מחירון ואף יותר. מצד שני, מראה המכונית קשה לבליעה אצל אחדים, צריכה הדלק עומדת על כ-6.5 ק''מ/ליטר, היכולת הדינאמית לא מבריקה ויכולת השטח מוגבלת מאוד.

הפרילנדר הוא בחירה של אופי.

הוא יקר יחסית עם 235,000 ש''ח עם גג שמש, רמת האיבזור שלו נמוכה מאוד ביחס למחיר, איכות הפנים (למרות העיצוב הנאה) לא ראויה, והבלמים מאוד לא נחמדים. מצד שני ממש כיף לנהוג בו בכביש מהיר כמו בכביש מפותל. צריכת הדלק נמוכה מאוד ותעמוד על כ-10 ק''מ/ליטר ויותר בנסיעה רגועה. כרכב שטח הפרילנדר עולה על הסנטה פה בכל פרמטר: מגיהוץ שבילים ועד תיקול מכשולים לא מסובכים מדי. ביונדאי תשלמו יותר עבור פינוקים סטאטיים, בעוד שבפרילנדר אתם משלמים על תיבת הילוכים משוכללת, מערכת בקרת משיכה ומערכת בלימה במורד. ולכן, הפרילנדר מנצח בהשוואתי שלנו.

לנדרובר פרילנדר TD4

מנוע 4 ציל' אורכי, טורבו דיזל מסילה משותפת נפח 1951 סמ''ק תזמון גל-זיזים עילי, 8 שסתומים מהלךXקדח 84X 88 מ''מ הספק/סל''ד 109 כ''ס/4000 מומנט/סל''ד 26 קג''מ/ 1750 הנעה כפולה קבועה הילוכים אוטומטית, 5 הילוכים מתלים ק/א מקפרסון, מוט מייצב/מקפרסון, מוט מייצב בלמים ק/א דיסקים מאווררים/תופים מערכות עזר ABS, EBD, ETC, HDC צמיגים 195X80R15 בסיס גלגלים 255.5 ס''מ אXרXג 442.3X180.5X171 ס''מ משקל 1640 ק''ג תא מטען 540 ליטר מיכל דלק 64 ליטר מהירות מירבית (יצרן) 161 קמ''ש 0 ל-100 קמ''ש (יצרן) 14.3 ש' צריכת דלק (מבחן) 10 ק''מ/ליטר טווח נסיעה (מבחן) 704 ק''מ מחיר 235,000 ש''ח אחריות 36 חודשים

זווית גישה 30.5 מעלות זווית נטישה 33.9 מעלות זווית גחון 156 מעלות קוטר סיבוב 11.6 מטר מרווח גחון 19.3 ס''מ

יונדאי סנטה פה 2.7 ליטר

מנוע V6 אורכי נפח 2657 סמ''ק תזמון גל-זיזים עילי-כפול, 24 שסתומים מהלךXקדח 75X 86.7 מ''מ הספק/סל''ד 175 כ''ס/6000 מומנט/סל''ד 25 קג''מ/ 4000 הנעה כפולה קבועה הילוכים אוטומטית, 4 הילוכים מתלים ק/א מקפרסון, מוט מייצב/נפרדים, מוטות רדיוס, מוט פנהרד בלמים ק/א דיסקים מאווררים/דיסקים מערכות עזר ABS צמיגים 225/70R16 בסיס גלגלים 262 ס''מ אXרXג 450X182X173 ס''מ משקל 1680 ק''ג תא מטען 850 ליטר מיכל דלק 65 ליטר מהירות מירבית (יצרן) 182 קמ''ש 0 ל-100 קמ''ש (יצרן) 11.6 ש' צריכת דלק (מבחן) 6.5 ק''מ/ליטר טווח נסיעה (מבחן) 422 ק''מ מחיר (רכב מבחן) 208,000 ש''ח אחריות 36 חודשים

זווית גישה 24 מעלות זווית נטישה 28 מעלות זווית גחון 165 מעלות קוטר סיבוב 11.3 מטר מרווח גחון 19 ס''מ

על בנזין ודיזל :

עניין עלות האחזקה של מכוניות בנזין מול דיזל הועלה לאחרונה על-ידי כמה גורמים בענף. לנו נתן המבחן הזה הזדמנות לעשות השוואה משלנו המתבססת על הנתונים היבשים של כלי הרכב בנוסף לממצאים מהנהיגה בשני הכלים.

יונדאי סנטה פה

מחיר: 208,000 ש''ח אגרת רישוי: 1950 ש''ח צריכת דלק (ממוצעת): 6.5 ק''מ/ליטר מחיר ליטר בנזין 95 אוקטן: 5.20 ש''ח - 5.05 ש''ח

לנד רובר פרילנדר

מחיר: 235,000 ש''ח אגרת רישוי: 5050 ש''ח (וואהוו!) צריכת דלק (ממוצעת): 10 ק''מ/ליטר מחיר ליטר סולר: 4.70 ש''ח - 3.20 ש''ח (עם סגירת הכתבה יצאה הודעה על עליית מחיר הסולר ל-5.10 ש''ח, לפני ההנחות בתחנות הדלק)