מרוץ מכשולים - ג'יפ CJ6 משופר לתחרויות עבירות

זו הייתה אמורה להיות כתבת מבחן על רכבי שטח ששופרו במיוחד לצורך השתתפות בתחרויות עבירות

התכוננתי לשמוע סיפורים ארוכים על שיפורים, חיזוקים, תוספות כהנה וכהנה שמות מותגים מרשימים ונתונים טכניים מרתקים. אך במקום נתונים על זוויות וכוחות סוס קיבלנו חוויה נהדרת של שעשועים בשטח. מסתבר שיש אנשים שלוקחים את התחביב שלהם רחוק, גם אם הדבר כרוך בהקמת קבוצה תחרותית והעמדת שני רכבי שטח שכל מטרתם בחיים היא למעשה... משחקי מכשולים.

משחקים משחקים, אך אל תטעו, מבחינתם של צדי מלר וצחי כפרי הסיפור רציני לחלוטין

וגם יש קבלות: הרכבים של קבוצתם, ''רסטה לואו-אלפיין'', השתתפו השנה לראשונה בליגת ה- ''קרוס קאנטרי'' של מיקי יוחאי, וכבר הגיעו להישגים מכובדים בקטגוריית האדוונצ'ר לרכבים משופרים: מקום שלישי על הפודיום כבר בתחרות הראשונה ומקום ראשון בסבב השלישי, תוך שהם גוברים על קבוצות שנעזרות בתקציבים גבוהים בהרבה. עם זאת, לא בדיוק מדובר בשחקנים חדשים - מאחורי השניים עומדות שנים רבות של ניסיון, הן בנהיגת שטח מתקדמת והן בהתקנת שיפורים מכל הסוגים. צדי בעליה של סדנת ''רסטה'' בגדרה וצחי מנהל ומפעיל את מרכז ''שיטה'' להדרכות נהיגה וטיולי שטח. צחי אף הפיק תחרויות אקסטרים בעבר, ורק לאחרונה עבר לצד השני של המתרס - ממארגן למשתתף.

בכלים בולטת הפשטות לכאורה:

סיקס פתוח ממכרז כוחות הביטחון, ערום לחלוטין, עם גלגלים צרים וקפיצי עלים מקוריים. אך מתחת לבגדים מסתתרים פתרונות יצירתיים. ההגבהה, למשל, מושגת באמצעות הזזת קפיצי העלים המקוריים והתקנתם כמו שהם על גבי חלקו העליון של הסרן. צדי וצחי מספרים שהם ניסו להציב רכב קל ואמין ככל האפשר במינימום משאבים. במקור יועדו הרכבים דווקא לליגת ''יונדאי אקסטרים'', המאופיינת בהתמודדות של צמד כלי-רכב, עם רצף מכשולי עבירות. הדבר משתקף היטב בשיפורים שבוצעו: לצד הקפיצים ובולמי זעזועים ארוכים, נמצאת מערכת הזרקה חד נקודתית (קיט ייעודי) שפותרת את בעיית אספקת הדלק בזוויות קיצוניות; מפלג DUI אטום למים, עם פטנט ייחודי ומעניין של סדנת רסטה - מערכת שמספקת לחץ אויר גבוה במפלג ומבטיחה שמים ואבק לא יחדרו; מערכת חשמל מחוזקת יחד עם צמד מצברים שמספקים 100 אמפר-שעה, כדי לתמוך בכננות (וורן 8274) עם סולנואידים לעבודה מתמשכת גם מתחת למים; חיזוקי שלדה; נעילות ARB; דרייבשאפטים מחוזקים; מערכת פליטה מוגבהת; יחסי העברה נמוכים (1:4.1) וכסאות מירוץ, כלוב התהפכות והסרת כל דבר שאינו חיוני לתפעול הרכב. גלגלים של דיפנדר החליפו את המקוריים בעזרת ספייסרים להתאמת טבורי הגלגל. הנתון אולי המפתיע ביותר הוא המשקל, שקוצץ ככל שניתן ועומד על מעט יותר מ- 1200 ק''ג בלבד במצב ''רטוב'' כולל כל הציוד!

בסופו של דבר ליגת היונדאי אקסטרים לא יצאה אל הפועל השנה

ותחת זאת השתתף הצוות בליגת ''קרוס קאנטרי'' (מיקי יוחאי מאחריה) המשלבת גם אלמנטים של ניווט ושבילים מהירים. אלמנטים בהם מתקשים הסיקסים. עדיין, הסיקסים הכמעט סטנדרטיים מתמודדים יפה, למרות שהנהיגה בהם אינה דומה לשום דבר אחר בשטח!

יש משהו מטעה בנהיגה הרגועה של החבר'ה הותיקים האלו בשבילים הביתיים שלהם

פחות מ- 100 מטרים מהסדנה הגענו לבור באדמה רכה עם קירות אנכיים בגובה של כשני מטרים, והקלילות בה הסיקסים ירדו ועלו את הדפנות האנכיות האלו רק סימנה את מה שציפה לנו בהמשך. בלי אגרסיביות, בלי פרפורים, בלי רעש מנוע מרקיע שחקים - פשוט ''Point and shoot'' - מכוונים את ההגה, אולי נעילת דיפרנציאל אחורי, נותנים קצת גז וזהו. היו לנו תוכניות להתחיל את היום עם סשן קצר של צילומי אקשן, ומשם לחפש מכשולי עבירות מאתגרים כדי לראות את הכלים בפעולה. בסופו של דבר היום כולו היה סשן צילומים אחד ארוך, כשאנו פשוט מדלגים ממכשול למכשול. מאותו בור המשכנו לכיוון נחל קידרון. לאורך ערוץ הנחל נסענו בתנועת זיגזג הג'יפים חוצים בקלות את הערוץ שוב ושוב. ליד מאגר מים גדול לצד הדרך לא עמדנו בפיתוי וניסינו את כוחנו בשלולית שניקוותה ביציאה מהמאגר. צחי מחייך לעברי כשהוא מתכונן לחציית בריכת הבוץ: ''לפני כמה ימים נתקענו כאן, מעניין אם עכשיו נצליח לעבור''. כמו במערכון בגלי צה''ל בזמנו: ''לעבור כן (בקלות), לחזור לשביל לא'', והנה נתקענו באמבטיית בוץ ומים שמציפים את רצפת תא הנהג. הרכב השני נמצא בצד הלא נכון של הביצה, כך שהגיע הזמן לפתוח את הכננת האחורית. בשל תקלה בסטרטר (שנמצא בשלב הזה עמוק בתוך המים) נאלצנו לבצע חילוץ עצמי עם מנוע כבוי, אולם לכננת החזקה ולמערכת החשמל שתומכת בה לא הייתה בעיה לשלוף את הג'יפ מהבוץ ולהרימו לאורך המדרון התלול, דבר שנמשך מספר דקות, גם ללא סיוע מהמנוע.

המשכנו לשחק. כדי להוכיח שאפשר חצינו את השלולית שוב ושוב מספר פעמים עד שניצחנו אותה

ואחרי מכשול הבוץ הגדול חזרנו לערוץ הנחל הסמוך. תוך זמן קצר הגענו לאזור בו הערוץ מתחבר עם נחל גדול יותר. הפעם מדובר בטיפוס גדות נחל בגובה של כשמונה מטרים, כשהן מתחילות בקיר אנכי בן כשני מטרים. שכשצחי ניגש לטיפוס בזוית של 45 מעלות לרוחב הקיר, קצת חששתי. זה היה נראה יותר כמו ניסיון להתהפך מאשר ניסיון לטפס. אבל כאן נכנסו למשחק טכניקות שמזכירות יותר רכיבה על אופנועי שטח - מעלים את האף בזוית, מפעילים נעילה, משלבים הנעה אחורית בלבד ומפרפרים את הגלגלים האחוריים. בשל זווית הרכב הנטוי הגלגלים האחוריים זזים הצידה והחרטום נשאר במקום והופ, הנה התיישבנו במאונך למדרגה עם האף למעלה. מחזירים הנעה כפולה ומכאן בזכות משקל הרכב הנמוך הדרך למעלה כבר קצרה. אחרי הדגמה קצרה של רצועת חילוץ קינטית, ושקיעה לא מתוכננת בבוץ מעבר לגובה הצמיג, המשכנו לחפש אתגרים חדשים. בשלב זה נטלתי אני את המושכות בעוד צחי מחוויר לידי. ההגה דומה להגה של מכונית צעצוע - אין ממש קשר בין הסיבוב ימינה ושמאלה של ההגה לבין כיוון ההתקדמות של הרכב! הנסיעה היא כמו בסרטים משנות החמישים: נסיעה בקו ישר תוך סיבוב בלתי פוסק של ההגה לצדדים. הבלמים הם אביזר דתי: כדי לבצע בלימת חרום צריך ללחוץ חזק ולהתפלל... אפילו בשבילים פשוטים הרכב מתנדנד כמו ספינה בים סוער, וכל זה כבר בהילוך שני במהירות נמוכה! אחרי כמה דקות התחלתי להבין מי נגד מי, אבל נראה לי שכמה דקות אלו עלו לצחי שישב לידי בבריאות.

תוכניות מסודרות לנסיעת המבחן לא ממש היה צריך

הדברים פשוט זרמו, בין השאר בשל שיתוף פעולה ממש נפלא בין צדי וצחי. גם אם סגנון הנהיגה שלהם שונה, הדבר כלל לא מפריע והתקשורת והתיאום ביניהם מצוינים. כל פעולות החילוץ מבוצעות בצורה נעימה ורגועה, אך יעילה, כאילו מדובר בשניים שמכירים מאז ומעולם. פשוט עבודת צוות למופת.

לקראת סיום, נזכיר כמובן את שאר האנשים ששותפים לקבוצה

נווטי הצוותים הם רועי בר-טוב ושי רגב, שגם להם ניסיון רב בשטח, ומלבד החסות של סדנת ''רסטה'' מקבלת הקבוצה גם חסות של יבואן ''לואו אלפיין'' בישראל, קבוצת קל-גב. נוסף לזוג הסיקסים הצהובים הקבוצה גם נותנת חסות ותמיכה לפולאריס ריינג'ר של אייל ורועי פישמן שהפתיע בביצועיו בליגת העבירות, וכן לצוות הניסן ווינר של רונן שחר ודדי ארז שמשתתף בתחרויות הראלי. את התוכניות לשנה הבאה מגדירים צדי וצחי כ- ''הפתעה'' והם מסרבים לשחרר פרטים נוספים. אנו, נאלץ בינתיים כנראה להמתין. שיתוף הפעולה בין השניים מתרחב בימים אלו גם לתחומים חדשים, והם עומדים לפתוח מרכז חדש באזור הסינרמה בתל-אביב.