היגוי יתר והיגוי חסר

אובדן אחיזה בגלגל בודד נוצר בדרך כלל בעקבות רצף של שני אירועים:

1. התנגדות/אחיזת המשטח (הדרך) קטנה אליו יותר מגלגל אחר ברכב. מצב זה יכול לקרות ב''דו-משטח'' - גלגל אחד על הכביש ושני על השוליים (או על כתם שמן), העמסה לא נכונה של הרכב יוצרת הבדלי משקל בין הגלגלים ועקב כך הבדלי אחיזה, העברות משקל מצד לצד בעקבות פעולות נהג וכו'. 2. ''הזרמת'' אנרגיה בצורה שמשנה את שיווי המשקל - כלומר לחיצה חזקה על דוושת הברקס או על דוושת הגז ואף עזיבה פתאומית של דוושת הגז (הדברים נכונים לרכבים ללא מערכות בקרת משיכה ו/או ABS).

הבדלי אחיזה ו''הזרמת'' אנרגיה מוציאים כאמור את הגלגל משיווי משקלו ומהאחיזה שהייתה לו עם המשטח עליו התגלגל ויכולים לגרום לאיבוד אחיזה. כאשר איבוד אחיזה בו בשילוב עם הגה, בפניה לדוגמא, עלולים להתפתח שני מצבים בעייתיים:

תת היגוי (היגוי חסר):

תת היגוי: כאשר גלגל בחלקו הקדמי של הרכב מאבד אחיזה ולא יכול להכניס את הרכב לפניה המבוקשת ובכך מגדיל את רדיוס הסיבוב. מצב זה קורה בעיקר כתוצאה מכניסה במהירות גבוהה לסיבוב או כתוצאה מתאוצה חזקה בתוך הסיבוב.

היגוי יתר:

היגוי יתר: כאשר גלגל בחלקו האחורי של הרכב מאבד אחיזה והרכב פונה לתוך הסיבוב יותר ממה שנחוץ ובכך מקטין את רדיוס הסיבוב. מקרה זה אופייני לרכבי הנעה אחורית בדרכים חלקות, לתאוטה משמעותית של הרכב או בגלל אפיון ותכנון של היצרן.