מצודות המדבר שבמזרח הממלכה ההאשמית של ירדן

ממזרח לדרך המלך ולאוטוסטראדת המדבר שבממלכה ההאשמית של ירדן מתחילה השממה. מישורי חמדה אינסופיים ללא צמחייה, ערוצי נחלים רחבים שבהם צומחים שיחים ועצים המסוגלים לשרוד בתנאי המדבר הקשים, גם לאורכן של שנים שחונות לגמרי. אך בין לבין, מתוך הפאטה-מורגנה (אשליית מים במדבר) ניצבות ובולטות מצודות המדבר…...

בזמן שארץ ישראל ועבר הירדן המזרחי ידעו כיבושים ושינויי שלטון תכופים, שטחים מדבריים נרחבים מגב ההר בירדן מזרחה לעבר חצי האי ערב נותרו בשיממונם, נשלטים על ידי הבדואים. הבדואים, ולפניהם הנבטים, ידעו לחיות במדבר וניצלו את כישרונם לשרוד ואת יכולתם לנווט ולחצות את המדבר.

מצודות המדבר

את מצודות המדבר שבירדן אפשר לחלק לשלוש קבוצות עיקריות כאשר חלק גדול מהמצודות עברו ''שינוי ייעוד'' בהתאם לתקופה ולשלטון באזור: - המצודות החיג'אזיות, חאנים שלאורך הדרך מדמשק, בגדד ורבת עמון למכה. - מצודות ה''קיט'' המוסלמיות שהן בתי המדבר של השליטים הערביים. - המצודות הצלבניות שנבנו כדי לשלוט על דרכי המדבר.

שלטון המוסלמים

בשנת 634 לספירה כבשו המוסלמים בראשות בית אומיה את עבר הירדן המזרחי וקראו לאזור 'אלאורדון'. עיר הבירה של שלטון בית אומיה, אשר שלט במהלך 100 השנים שלאחר מכן, הייתה דמשק. השליטים מבית אומיה חיו חיים מוסלמיים בעיר הגדולה וכשרצו לחזור לשורשים (וגם לאלמוניות), יצאו למדבר. בלב השממה, על הדרך שבין עמאן, לדמשק ולבגדד, בנו להם השליטים ארמונות קיט מדבריים. לשם היו מגיעים לצוד, ליהנות עם נשים ולענג את גופם במרחצאות חמים.

קצ'ר (ארמון) עמרה

נמצא כ- 65 ק''מ מזרחית לרבת עמון, נבנה על ידי השליטים האומיים במאה השביעית לספירה. ציורי הקיר - הפרסקאות, שהשתמרו בארמון אינם מוסלמיים כלל וכלל ואפשר לראות בהם את תמונת השמיים ובה מספר קבוצות כוכבים (על כיפת החדר החם בבית המרחץ), דמויות של חיות, אנשים ובמיוחד נשים ואף פורנוגרפיה קלה הכוללת ציורים של גברים השוכבים מעל הנשים (הם כנראה בכול זאת היו שמרנים).

קצ'ר חארנה

ממוקם 55 ק''מ מזרחית לרבת עמון ונחשב לגדול במצודות המדבר. שתי קומות בנויות מאבן גיר, שמורות ומתוחזקות להפליא! על ידי הירדנים שלא גובים כסף (עדיין) בכניסה למקום. המצודה כוללת אורוות לבהמות, חדרים למשרתים, אולמות תפילה וסוויטות לאדונים שאליהן צמודים חדרי רחצה ושירותים.

קצ'ר טובא

בלב השממה, במרחק של שלוש שעות נהיגה בשטח דרומית לאל-אזרק, נמצאת המצודה העזובה והמיוחדת ביותר מבין מצודות המדבר. קצ'ר טובא ידועה בזכות הבנייה המיוחדת הכוללת קשתות מפוארות. המבנה נטוש ללא שמירה וחלקי אבן רבים נבזזו מהמקום, אך עדיין אפשר להתרשם מהיופי המיוחד של המקום.

אזרק אל דרוז

להבדיל מקצ'ר חארנה וקצ'ר עמרה הבנויים אבני גיר צהבהבות, בולטת מצודת אזרק אל דרוז באבניה השחורות. העיירה אזרק עצמה היא נאת מדבר מעניינת הממוקמת בקצה הדרומי של שפכי הבזלת של צפון ירדן (חלק ממה שאנו מכירים כרמת הגולן וג'בל דרוז).

לורנס איש ערב - הגיע גם לכאן

בימי המרד הערבי הגדול שימשה המצודה כמפקדתם של פייסל (אחיו של עבדאללה, סבו של חוסיין וסבא רבה של המלך עבדאללה הנוכחי) ולורנס איש ערב. המרד, אשר פרץ בחיג'אז (כיום חלק מערב הסעודית) ב-1916 בתמיכתה של בריטניה, הונהג ע''י פייסל, בנו של חוסיין - שליטה של מכה, בסיועו של שליח המודיעין הבריטי שהפך לאגדה - הלוא הוא לורנס איש ערב.

הימה הכחולה

מצודת אזרק אל דרוז נמצאת בחלק הצפוני של ימת אל אזרק - ''הכחולה'' - אך מה שנותר כיום מימת המדבר הוא רק מעט מי תהום ובוץ. רוב המים נשאבו לטובת עמאן, עיר הבירה הצפופה והצמאה הנמצאת כ-80 ק''מ מערבה.

ג'בל סיחין

צפונית לאזרק אל דרוז, אפשר לטפס לג'בל סיחין שעליו אפשר למצוא שרידים יפים של מצודה ששלטה על צומת הדרכים - צפונה מגיעים לסוריה, דרומה לערב הסעודית, מזרחה לעיראק ומערבה לרבת עמון ולעבר הירדן המערבי (ישראל). כ-60 ק''מ ממערב לאזרק, בקרבת הגבול הסורי, אפשר למצוא את שרידיה של תחנת המסחר הנבטית הגדולה בצפון ירדן - אום אלג'ימאל - 'אם הגמלים' (Umm Al-Jimal), שרעידת-האדמה של שנת 747 מחתה אותה מעל פני האדמה והיא לא נבנתה עוד.

החאנים על דרך החאג'

החאנים לאורך הדרך למכה, כיום לאורכה של אוטוסטראדת המדבר, שימשו את עולי הרגל המוסלמים אשר עשו דרכם מצפון לדרום כדי לקיים את מצוות החאג'. העלייה לרגל לאתרים המקודשים של מכה ומדינה - בערב הסעודית, היא אחת מחמשת מצוות האסלאם. חובתו המקודשת של כל מוסלמי לעשות מאמץ עילאי כדי לבקר במכה לפחות פעם אחת במהלך חייו. הטקסים במצווה משחזרים את סיפור העקידה של אברהם, הגר וישמעאל (המוסלמים מאמינים כי אברהם התבקש לעלות לקורבן את ישמעאל).

כדאי לדעת: טקס החאג' סביב מכה

הטקס במכה מורכב ממספר טקסים שבמרכזם האמונה באללה (ואין אין אחר מלבדו - ע''פ האמונה המוסלמית) והמאמין הגדול - אברהם. מתחילים את המצווה עם 7 הקפות של הכעבה, המסגד הגדול שבו מצוי קודש הקודשים של האסלאם - האבן השחורה (הכעבה היא מבנה אבן רבוע שהמוסלמים מאמינים כי נבנה בידי האדם הראשון לאחר בריאת העולם ומטרתו היא עבודת האל). למחרת יוצאים לרוץ 7 פעמים בין שתי הגבהות שביניהן רצה הגר לחפש את הבאר, ושותים מהזמזם - הבאר ממנה הביאה הגר את מים. המצווה ממשיכה בטיפוס לג'בל ערפאת, שם מבקשים רחמים מהאל והשיא הוא טקס זריקת האבנים על המלאך/גל אבנים (כמו האבנים שזרקו אברהם, הגר וישמעאל על המלאך). ולסיום שוחטים את הכבשים ומבשרים לעולם המוסלמי על תחילתו של עיד אל אדחאא' (חג הקורבן).

סיומה של תקופה

בתחילת המאה הקודמת, עם השלמת הבנייה של הרכבת החיג'אזית על ידי האימפריה הטורקית, חרבו החאנים. היחידים שעדיין מבקרים בהם הם ירדנים המחפשים אחר זהב ומאמינים כי ימצאו אוצרות שנשכחו במקום.

הרכבת החיג'אזית

הרכבת אשר מילאה תפקיד חשוב בהתפתחות הכלכלית של האזור (והביאה גם להכחדתם של חלקים גדולים מיערות ירדן שנכרתו על מנת להניע את מנועיה), חיברה את דמשק עם רבת עמון והמשיכה דרומה אל ערב הסעודית. לישראלים רבים מוכרות שתי הסתעפויות של הרכבת - האחת היא רכבת העמק שחיברה את עבר הירדן המזרחי דרך בית שאן לחיפה, והשנייה הוא המסעף הדרומי שיורד לעקבה ועדיין פעיל כיום ומשמש את הירדנים לשינוע פוספטים לנמל עקבה. הפעלתה של הרכבת ייתרה את קיומם של החאנים שבהם השתמשו הולכי הדרך ובכך הסתיימה לה תקופה בה העלייה לרגל למכה - הייתה ברגל.

המסעות של אתר השטח הישראלי לעבר השממה שבמזרח

אתר השטח הישראלי הוציא מספר מסעות מחקר ומסעות נהיגה ארוכי טווח לעבר השממה של מזרח ירדן. מספר מסעות החלו דרך המדבר הדרומי וטיפסו מזרחה לעבר רמת המדבר והגבול עם ערב הסעודית, ואחרים נכנסו מצפון ופנו מזרחה, מעבר לרבת עמון, לכיוון דרך הנפט לעיראק על ציר ה-H'ים (4H ו- 5H ) ומסעות של כ-1,000 ק''מ של נהיגה במדבר אשר טיפסו מדרום ירדן אל צפונה ועוד היד (ובעיקר הרגל על הגז) נטויה...


קישור למסע למזרח ירדן - מאי 2006
קישור לסרט ויומן מסע למזרח ירדן - נובמבר 2005
קישור למסע לצפון מזרח ירדן - יוני 2005
קישור ליומן המסע למזרח ירדן - יוני 2005
יומן מסע ותגובות ממזרח ירדן - פברואר 2005
לפרטים על המסע הבא למדבריות של מזרח ירדן הקליקו כאן