ביס גדול בנגב - סיכום מסע של 3 ימים - שבועות 2006

מן מגנט ענק מושך אותי פעם אחר פעם למרחבים הבלתי סופיים של הנגב

פנים רבות לו לחבל ארץ זה ובכל פעם אני שם ליבי למראות אחרים: פעם זה יכול להיות התאמת צמחים לחיי מדבר מן נושא בלתי סופי שכזה שגם אותו אפשר לבחון ממספר זוויות שונות, פעם אפשר להתמקד באקלים המדברי והשלכותיו על החי והאדם, פעם אפשר להביט בלי סוף בכוכבים ופעם בגיאולוגיה ובסוגי הסלע השונים בהיווצרות המכתשים או אופי זרימת השיטפונות בנחלים, פעם בנבטים ובהיסטוריה האנושית ופעם בגיצי המדורה בחניון הלילה ופעם....ופעם...

נפגשנו בשדה בוקר מתוך כוונה להגיע לאילת

לא השלמנו את משימתנו במלואה אך למדנו שיעור-כל אחד לעצמו שלעיתים לא חייבים להגיע ליעד בכל מחיר, אפשר לבצע התאמות של המסלול לקצב המתאים, לאנשים לתקלות ולרוח הדברים - כך שנוצרת מן זרימה נינוחה שיתרונותיה רבים מחסרונותיה. ירדנו להפסקה קצרה והכרות בחורשת הדקלים בעין שביב הנמצא באפיקו של נחל צין שהוא אחד מנחלי האכזב הגדולים בנגב, אורכו 120 ק''מ ואפיקו מתחתר ממצפה רמון לערבה דרך שדה בוקר.

המשכנו מזרחה באפיקו של נחל חווה עד לגשר הרכבת

משם נסענו על השביל האדום למרגלות הר ארחות עד למפגש עם הדרך העולה בנחל מרזבה. לא הרחק משם פגשנו בגב המקסים בעין אום צלאח שם חילצנו עצמותינו וירדנו בירידה התלולה לגב הנמצא באחד היובלים העליונים של נחל אנמר. עופר המדריך הסביר ואף הדגים בדגם מוקטן של דיפנדר כמובן, נסיעה בירידה תלולה ואופן השימוש בבלמים. לעת ערב המשכנו במסלול הטכני ועם השקיעה הגענו לראש מעלה נוח כשנוף מכתש רמון המדהים נשקף לכל עבר. את הלילה עשינו בחניון הלילה מתחת להר ארדון בתוך המכתש. שלפנו שולחנות, כסאות, צידניות, מנגלים ו.....החגיגה הקולינרית בניצוחו של יוסי כרמלי (האחד והיחיד) יצאה לדרך. תוך כדי שמענו שיעור קצר באסטרונומיה והתמצאות בלילה על פי כוכבים.

ביום השני - יום ו' נסענו קטע קצר דרומה על ציר הנפט

מציר הנפט המשכנו מזרחה לאפיק נחל ארדון עם מצוקי אבן חול צבעונית. הילדים טפסו על המצוק ואנו שמענו הסבר על היווצרות המכתש שהוא תופעה ייחודית בגיאולוגיה! התחברנו לאפיק נחל נקרות ומשם דהרנו מזרחה לכיוון הערבה. לא פסחנו על בור נקרות היושב על דרך הבשמים. בצל השיטה ובקשב רב שמענו את יוסי כרמלי מסביר על התאמת צמחים לאקלים המדברי ובעיקר על השיח הטפיל הרנוג השיטים הגדל על השיטה ונהנה ממזון ומים ללא מאמץ. אפילו נכנסנו לתוך הבור וסקרנו את התקופה הנבטית בנגב וכיצד הנבטים עלו למפת ההיסטוריה ואף נעלמו משם אחרי זמן קצר.

חלפנו על פני חרבת קצרה

ממרומי החרבה על השלוחה נשקף נוף מדהים ובהמשכה ירידה טכנית המובילה לנחל קצרה. בתום הירידה הצוות הטכני החליף גלגל לטרופר לאחר התקר. פנינו דרומה והחלפנו שביל שחור באדום ו...הגענו לאטרקציה - מעלה עשוש!!!

לפני שהתחלנו ב''עבודה'' סייענו לקבוצה הקודמת ברצועות גרירה

עמדנו טיפה נרגשים מול המעלה (במיוחד לאחר שלא כול הקבוצה שלפיננו הצליחה לטפס) ושמענו את עופר מסביר של ''גז קבוע ונחישות...'' שיפצנו את מדרגות המעלה, ניקינו ובשמש היוקדת בחרנו את ציר העליה המיטבי. שילבנו להילוך כוח ובנחישות אך במהירות הנכונה לכל מחיאות כפיים, כולם אבל כולם! טיפסו בקלילות את המעלה ללא כל נזק!!!. אפילו כרמי בפג'רו קינג שכה חשש - טיפס ב''אלגנטיות'' שלא לומר בקלילות. על כך נאמר - יגעת ומצאת תאמין. דהרנו על רמת ברק במרחבים האין סופיים ופנינו מועדות דרומה.

אבל...כאן לא תמו ההרפתקאות - הנה מעלה ורדית ממתין לנו

אמנם בירידה אבל ממתין! אנו כבר מנוסים וכהרף עין אך בזהירות ירדנו על הברקס -ו....הופ כולנו למטה בשלום.

עופר לא מרפה - רק עוד גיחה קצרצרה לקניון של נחל ורדית

יואב איש השטח אל הידיים והנה אנו יורדים בסולמות. מדהים לראות כל פעם מחדש כיצד המים מתחתרים בסלע הגיר הקשה ויוצרים קניון כה מרשים מהיפים שיש בישראל.

השמש שקעה לה התחברנו לערוץ נחל פראן וסוף סוף הגענו למשאבות הפארן על כביש 40

התרגולת מאתמול היתה ידועה-הקמת אוהלים, מקלחת-איזה כיף מקלחת במדבר, ארוחת גורמה, ו...צלילה נעימה לעולם החלומות.

ביום השלישי - יום שבת התכוונו באמת להגיע לאילת

אבל תקר בגלגל האחורי ימני, בטרופר כמובן, ואנשי אבטחה שחסמו את ציר הנסיעה בטענה של נפלים בשטח-עמדו כחוצץ בינינו לבין השלמת המשימה.

עלינו על השביל האדום, חלפנו ביעף על פני בארות עדה

דהרנו דרומה והנה תקר בטרופר. מה זה תקר?! הצמיג ראה בחיו ימים יפים יותר. גלגל חלופי אין! הרי השתמשנו בו אתמול. עופר שד משחת אינו מאבד עשתונותיו ומבזיק רעיון. אולי הגלגל החלופי בטויוטה מתאים לטרופר? והרי לכם אחווה יפנית תחת ראש ישראלי. להפתעתנו-הגלגל מתאים. הדיפנדר הגיבור בראש שועט דרומה, מרחוק אני רואה כבר את שלדי המטוסים במטווח האימונים של חיל האוויר. אך לא! קרון ובו שומרים חוסם את הדרך - אין אפשרות להמשיך - נפלים (פגזים שלא התפוצצו) על הציר. מה נעשה? לא נוותר! הרי קורצנו מחומר מיוחד. אנו ישראלי! תוכנת ההפעלה שלנו היא האלתור, אנו נסתדר בכל מצב. איגוף קטן ממזרח, עופר מנווט, נכנסנו לנחל ציחור ומשם נתנו ביס כדברי המשורר בקטע מסלול לא מטויל בדרך כלל. פשוט מקסים.

בעודנו שועטים במרחבי הנגב הדרומי הגענו לפי התוכנית להר צניפים

כמו תמיד מרשים! נחל צניפים מתחתינו והרי עבר הירדן מנגד. ירדנו במורד צניפים והמשכנו דרומה עד שחלפנו על פני שער צניפים. בצל עצי שיטה עצרנו להפסקת הצהריים.

זהו. הזמן החל אוזל וראינו שאין טעם לדבוק בתוכנית המקורית

מה גם שלשתי מכוניות לא היה גלגל חלופי ולכן נטשנו כאן את התוכנית המקורית ועלינו לכיוון צפון מזרח דרך נחל חיון עד המפגש עם כביש 40.

תם ונשלם - תודה למטיילים שנתנו לנו הזדמנות לתת ביס גדול בנגב

בשמי ובשם, עופר אוגש, אנו מקווים שנהניתם ומצפים לראותכם בטיולים הבאים. קובי יוגב, יוני 2006