דייהטסו טריוס - קטן מיפן

לא וכן. אלה התשובות לשאלות בכותרת המשנה, המוצגות לנוחותכם, גולשים יקרים, כדי לחסוך לכם גלילה מתישה עד לסיכום המבחן. אחרי ששמנו את עיקרי הדברים על השולחן אפשר להתחיל להלאות את מסכי המחשב שלכם בנתונים, אגדות עם, זכרונות ילדות, ושאר ירקות המרכיבים את הסלט הנקרא בפי העם ''מבחן דרכים''. אופס, נזכרתי בעוד מידע מתמצת: אהבתי את הטריוס הזערורי.

סרט - מבחן דרכים, טריוס

איך אתם אוהבים את השטח שלכם?

שועלי שטח אמיתיים מביטים בכלי רכב רכרוכיים דוגמת דייהטסו טריוס בבוז. בעיני אותם אנשי בוץ, בולדרים ופודרה, כלי רכב קטן, אופנתי ונטול הילוך כוח הוא צעצוע המיועד לצפונבוניות ובוודאי אינו כלי רכב הזכאי לשאת בגאון את הכינוי ''רכב שטח''. ובכן, טעות בידיכם, ידידי המאובקים. רכב שטח קונה את זכות קיומו ואת הזכות לשאת את הכינוי לאור השימוש המיועד לו ובעיקר לאור הגדרת המושג ''שטח'' בעיני בעליו. דייהטסו טריוס, מושא כתבתנו, זוכה בכינוי הנחשק בזכות ולא בחסד, משום יכולתו להגיע לסוגי שטח שונים ולנוע בהם היטב.

טריוס הוצג לעולם לפני כמעט עשור, כדי לענות לטרנד המתהווה של כלי רכב אופנתיים דוגמת טויוטה ראב4, שהציעו מראה דמוי SUV והנעה כפולה. בעולם הרחב הוצעו רוב הכלים הללו גם עם הנעה קדמית בלבד, כלומר, הציעו רק מראה אופנתי. דייהטסו, המוכרת בעיקר ביפן בתור יצרנית של כלי רכב זערוריים ונמצאת בבעלות חלקית של טויוטה, הצטרפה לטרנד, אך דווקא נושא המראה החיצוני לא זכה למענה הולם. טריוס היה בעל הנעה כפולה ומרכב גבוה יחסית, אך הפרופורציות לקו בחסר, בעיקר ממד הרוחב, שנראה כאילו זכה לביקור במלחציים טרם עזיבת שערי המפעל.

נראה כי ההנחיות שקיבלו אנשי דייהטסו בבואם לתכנן את הדור הבא היו ''ממש לא משנה איזה מנוע תרכיבו, או מה תהיה היכולת, עשו טובה, רק שיהיה יפה''. והם הצליחו. בגדול. מכל זווית בה תביטו על טריוס החדש יתגלה ברבור אמיתי. הפרופורציות, הקווים החטובים, תוספת הרוחב לעומת הדור הקודם – כולם הופכים את הברווזון לברבור אמיתי, הזוכה לתגובות חויוביות מכל כיוון ומכל שכבות האוכלוסיה. האפקט מתעצם עוד יותר כאשר היפיוף מגיע בצבעים בולטים כמו צהוב, או אדום, בניגוד לשחור שעטה רכב המבחן. בניגוד להנחיה הדמיונית שתיארנו קודם, חוץ מנושא היופי טופלו גם המנוע ומכלולים נוספים והטריוס החדש הוא ''יותר'' מהדור הקודם בכל תחום, באופן היותר ממצדיק את העליה במחיר. אפרופו מחיר, על התווית כתוב כמעט 139,000 שקל, שהם יותר ממחיר רכבי השטח הזולים בישראל (סוזוקי ג'ימני ופיאט פנדה), אך כמה רבבות שקלים פחות מהדבר הכי קרוב אל הטריוס מלמעלה – יונדאי טוסון. ויש מקום להזכיר כאן את הטוסון שהפך את שוק רכבי השטח הרכים על פניו, בזכות מהלכי שיווק מבריקים, אך גם בזכות תג מחיר שהיה זול משמעותית מהמתחרים, כך שעל הנייר לטריוס יכולת להניע את ההמונים לעבר אולם התצוגה של דייהטסו.

ברבור בשטח

הבהרה לגולשים: הכותרת המתחכמת שהובאה לעיל אינה מנסה לרמוז שהתברברנו בשטח עם הטריוס, אלא משהו על משקל הברווזון שהפך לברבור. אין זה כלי הרכב המתאים לשיטוט נטול פניות, למרות המחמאות שעוד תקראו על יכולתו בשטח בהמשך. צריך לתאם היטב את הציפיות מכלי הרכב טרם הירידה לשטח עם הטריוס. יש כאן מרווח גחון בן 20 ס''מ, לידיעת אנשי הפג'רו קינג ויש כאן מערכת העברת כוח טיפשה, אך יעילה להחריד, שיודעת להעביר את הכוח לארבעת הגלגלים, בלי תירוצים. עוד יש כאן גחון שטוח, אך נטול כל מגן על אברים רגישים והמון פלסטיקה מסביב – צריך קצת קוסמטיקה כדי להיות יפה.

ומה כל זה יודע לעשות? ברור לכל שהבולדרים של רמת הגולן נמצאים מחוץ לתחום ושבילי קק''ל כבושים היטב הם הזירה ההולמת את הטריוסאים, כפי שברור שבוץ עמוק ישאב את החגב הזה ללא כל מאמץ. מה שפחות ברור למי שאינו קורא היטב את דף הנתונים היא היכולת בשטח חולי. משקל זבוב של פחות מטונה ורבע המונע על ידי 1.5 ליטר עם 104 סוסים, יודע לרחף היטב בחול רך, בזכות מערכת העברת כוח יעילה ובזכות מתלים קשיחים למדי, השומרים על הגחון הנמוך מפני מפגשים בלתי מתוכננים עם הקרקע.

בנהיגת שבילים מתונה – שטח המחיה הטבעי של היצור, להזכירם – הקשיחות דווקא מפריעה לנוחות הנסיעה, אך לא במידה מטרידה. גם כאן אין כל טענות על כוח מנוע, אלא רק מעט על רעש מצדו, כאשר ממש לוחצים על הדוושה. ואם נוהגים בו כמו שאתם, הלקוחות תנהגו, ולא כמנהג כתבי רכב גסי לב ורגל ימין, הרי שאפשר להגיע עם הברבור העירוני הרחק לעומק השטח, כדי לצפות בפריחה, לצוד בעדשת המצלמה נחליאלי תועה, או להסתכל לעדר כבשים בלבן של העין.

כאילו שטח, אבל בקטן

אחרי שהשתעשענו קצת בנהיגת שטח עם טריוס, פנינו להיכן שהוא באמת יבלה – משעולי הכרך. אנחנו הרי יכולים לשעשע עצמנו ארוכות עם המחשבה שכלי רכב שכזה באמת ישוטט בשטח, אבל למרות שיש לו יכולת טובה ואפילו טובה ביותר בחול, הרוכש הממוצע לעולם לא יבקש ממנו יותר מלטפס מדרכות. כך זה אצלנו בישראל, וכך זה ברחבי העולם, עובדה. עם ארבעה מטרים וסיגריה המפרידים בין הטמבונים, אין בעיה להשחיל את טריוס לכל חור. למרות העליה בממד הרוחב עדיין אנו מדברים על פחות מ-170 סנטימטר, שיצליחו להתמודד עם הנבזה שבחניוני הקניונים. ארבעה מבוגרים יכנסו לטריוס בנוחות רבה, עם מקום מספק גם לרגלים ארוכות מאחור. הריפוד בפנים קודר למדי, אך אלו הציפיות באזור הזה של תג המחיר, מה גם שניכרת השתדלות עם חיפויי ''אלומיניום'' פה ושם ועיצוב פרקטי ונאה לכל הסביבה.

ברווזון שהפך לברבור

אז מה עוד אוכל לגלות לכם, גולשי היקרים, אחרי שגיליתי את הקלפים כבר בכותרת המשנה? הבה נבדוקה: יפה, מתומחר היטב, עשוי היטב, רועש אם מתעקשים, ויודע לקחת משפחה לשטח רך. אמרתי, נכון? טוב, אז נבואה קצרה: יש לו לטריוס צירוף יפה של תכונות טרומיות, מראה מושך ותג מחיר שיכולים להפוך אותו ללהיט חם. וטיפ קצרצר ממש לסיום: תג המחיר הבסיסי מוצמד לגרסה בעלת חישוקי פח מכוערים למדי, שממש אינם הולמים את הבונבון, אז עשו לעצמכם טובה, שברו עוד חזרזיר מקרמיקה ותנו ליפיוף את חישוקי הסגסוגת ההולמים אותו. היה שווה לקרוא עד הסוף?