מנחל רמון דרך נחל עפיפון לנחל נקרות

האגדה תספר על היושב במרומים ששיחק דומינו עד שנמאס לו והשליך לארץ את אבני המשחק - לוחות סלע אפורים באורך עשרות מטרים.
הגיאולוג יקבע שמיצלעות הגיר והדולומיט מתקופת הקנומן והטורון התמוטטו בתהליכי בליה וסחיפה. ואילו המטייל פשוט יפקח זוג עיניים משתאות.

כרבולת הסלע בקיר הדרומי של מכתש רמון היא תופעת טבע בעלת עוצמה מיוחדת במינה. דרך העפר, שמלווה את נחל עפיפון, חוצה את הכרבולת במסדרון צר וטבעי. מכוניות ובני אדם חולפים זעירים לצד הקירות המשולשים, שנשענים זה על זה בטור.

מכתש רמון - הנוף, האוויר, הצבעים, הצורות - הוא יעד מדברי קלאסי. חלקו, למשל מזרח נחל נקרות, עלול להיות אפילו סואן במטיילים. חלקו האחר, שבו עובר מסלול הטיול, מוכר פחות לג'יפאים.
המסלול הזה מוכיח שכדי לטייל במכתש לא חייבים ג'יפ מסוקס עם שלוש נעילות דיפרנציאל, צמיגי קוביות ומהלך מתלה של מטר וחצי. כל 4X4 רך יצלח למשימה.

סוג רכב: 4X4 רך או קשוח

דרגת קושי: קלה אזור: מכתש רמון נקודת מוצא וסיום: מצפה רמון אורך המסלול: 30 ק''מ משך הטיול: 3-5 שעות מפת טיולים וסימון שבילים: מערב הר הנגב (מס` 18) עונה מומלצת: כל השנה, למעט שיא הקיץ

כביש מספר 40 חוצה בריצה את העיירה מצפה רמון. רגע לפני שהוא מתחיל להתפתל מזרחה אל קרקעית המכתש, בדיוק מתחת לגשר הולכי הרגל שנמתח ממרכז המבקרים, צריך לאפס את מד המרחק. מכאן נוהגים ישר, מזרחה, לעבר המכתש. כעבור 150 מ', מימין, נטועה רחבת התצפית, שהפכה בשנים האחרונות לפינת האכלה ליעלים ידידותיות, לפעמים ידידותיות מדי. הירידה העקלתונית שבאה לאחר מכן היא ''מעלה העצמאות'', שנפרץ ב-1953 בידי חיל ההנדסה כחלק ממבצע ''דרך המלך'' להכשרת נתיב לאילת. כעבור 3.0 ק''מ מגיעים לתחתית הקערה. מכתש רמון הוא המכתש הגדול בעולם: אורכו 40 ק''מ, רוחבו המרבי 9 ק''מ וגובה קירותיו 200-300 מ'. ב-5.6 ק''מ חולפים על פני פנייה ימינה למינסרה. ב-8.3 ק''מ נפרדים מהכביש ופונים ימינה (לכיוון דרום-מערב) אל דרך עפר עם סימון שבילים שחור (מספר 18240), בעקבות השלט ''מעלה רמון 4X4. מאפסים את מד המרחק וממשיכים עם הסימון השחור. הדרך קלה לנהיגה אבל מגוונת: ב-1.5 ק''מ חוצים את נחל רעף, ב-2.4 ק''מ פוגשים משטחים של חול אדום, ב-2.8 ק''מ מתמרנים בין סלעים קטנים, ב-3.1 ק''מ משטחי חול, זיפזיף ונוף של מדרגות אבן.

כדי לספוג את כל היופי הזה צריך לאמץ קצב נהיגה איטי, אולי אפילו לעצור בצד (ולבשל קפה?). המקום המתאים ביותר בסביבה לצורך כך נמצא ב-3.5 ק''מ - לצד עץ שיטה חביב נוף. הנקודה מסומנת במפה כ''חניון יום'', ופירושו של דבר שמותרת חניה ביום אבל לא לינה בלילה. מול השיטה, בתוך הערוץ, רובץ סלע דמוי ספינקס או ראש של דינוזאור. על הסלע צבוע הסימון הכתום-כחול-לבן של ''שביל ישראל''. מכאן בדיוק יוצאת דרך בת 5 ק''מ אל שן רמון - ההר המזדקר כשן בולטת מהקיר הדרומי של המכתש, שמפסגתו תצפית נהדרת על המכתש (שלושת הק''מ הראשונים של הדרך עבירים לרכב, השאר ברגל). בתום החניה תחת העץ או הביקור בשן רמון מאפסים שוב את מד המרחק וממשיכים בנהיגה לפי הסימון השחור (לכיוון מערב). הדרך מתעקלת שמאלה, אחר כך ימינה, וחולפת בתוך ערוץ. ב-2.5 ק''מ מטפסת הדרך על סוללה - מימין מתחתר נחל רמון, המנקז הראשי של המכתש, שנשפך בהמשכו לנחל נקרות. משמאל מדרון פחות דרמתי.

ב-3.2 ק''מ מתחילה דהירה עליזה בחמאדה, מישור מכוסה חצצי סלע. ב-5.5 ק''מ, בצומת, פונים שמאלה (לכיוון דרום) אל הדרך עם סימון השבילים האדום (מספר 18230) ולפי השילוט ''מפערר פיטם / נחל נקרות''. הדרך האדומה מלווה את נחל עפיפון, עוד יובל של נחל רמון. ב-6.4 ק''מ כניסה חגיגית אל אמפיתיאטרון טבעי. על המדרונות התלולים מסביב בנויות שורות שורות של טריבונות או טרסות קטנות. הכל באדיבות אלוהים, הרוח והמים. בק''מ ה-7.5 מתקרבים למפער פיטם - שער טבעי בקיר הדרומי של המכתש. למכתש רמון ארבעה שערים כאלה. למכתש הקטן, שהוא מכתש קלאסי יותר, יש רק שער אחד. מימין נערמות באלכסון מיצלעות אדירות של גיר ודולומיט בני כ-100 מיליון שנה, שעברו בחיים כמה טראומות. רעידות אדמה חזקות גרמו לשברים וסדקים, חומרי הבליה הוסעו על ידי השיטפונות לכיוון הערבה והסלעים הקשים יותר שלמעלה התמוטטו. אלו למעשה התהליכים שיצרו את המכתש כולו.

ב-8.5 ק''מ, אחרי שמגיחים החוצה מהמפער, אפשר להבחין בצד שמאל (מזרח) בפטמה שחורה וזקורה. זהו הר פיטם המתנשא לגובה 696 מ'. בלשון הגיאולוגים זו ''גבעת מישאר'', שבראשה סלעי צור קשים, שמנעו סחיפה של הבסיס הקירטוני הרך. מבט קדימה, לכיוון דרום, יגלה שני הרים בולטים, אחד שפיצי והאחר שולחני ומיושב - הר מרפק והר קטום. ב-9.0 ק''מ נתקלים בשלט צהוב ומפתיע: זהירות, מוקשים. אמת או אגדה, לא כדאי לרדת מהדרך ולו בגלל הפגיעה בטבע. התהליכים שיצרו את המכתש חשפו שכבות סלע קשישות במיוחד. חלק מהגברות הזקנות האלה מתפוררות בקלות וכל קוליס הוא צלקת מכוערת לדורות. ב-10.8 ק''מ מזומן אתגר נהיגה קטן: הדרך צרה במיוחד ומכילה כמה אבנים בולטות. ב-11.5 ק''מ נופלים לערוץ החצצי הרחב של נחל נקרות וזורמים איתו שמאלה (לכיוון מערב). מי שינהג לאט יראה אולי צבאים ופראים. מי שינהג מהר - והאמת, קשה להתאפק - ייהנה מחוויית הגה משובחת. הנחל מכוסה זיפזיף בהיר, פחות שוקעני מחול, אבל בהחלט מייצר החלקות. המפתח הוא לשמור על קצב, להביט למרחק ולקוות שלא יזדקר פתאום שפיץ סלע וינקב את אגן השמן. התענוג של נחל נקרות המערבי נמשך 10 ק''מ. ב-21.8 ק''מ יוצאים מהנחל. מימין חניון לילה ובו מערה קטנה מתחת למדף סלע, מסתור מהרוח הקרה בחורף או מהשמש היוקדת בקיץ. ב-22.2 ק''מ חוזרים לכביש מספר 40. פנייה שמאלה מובילה כעבור חצי ק''מ לקיר האמוניטים (ראו מסגרת, בסוף המסלול) ובחזרה למצפה רמון.

קיר האמוניטים

לפני כמה עשרות מיליוני שנים היה כאן ים ובתוכו שחו רכיכות עצומות, שהתקדמו ברוורס באמצעות התזה של סילוני מים. עברו כמה שנים, הרכיכות התפגרו והתאבנו והים הסתלק. עברו עוד כמה שנים ובמקום הופיעו כמה מטיילים עם פטיש ואיזמל, שחיפשו משהו יפה כדי לשים על הטלוויזיה בסלון. מסיבה זאת, קיר האמוניטים, בית קברות של שבלולים מאובנים, הוא היום קצת דליל יותר ממה שהיה בעבר, אבל עדיין כדאי לבקר בו. מיקום: הקיר נמצא סמוך לכביש מספר 40, כ-13 ק''מ מדרום למצפה רמון. יש שילוט ורחבת חניה קטנה, שממנה צריך ללכת ברגל כ-300 מטרים.