שטח 4X4 > מבחני דרכים > מבחני רכב

יונדאי סנטה פה - מעבר לגבול

יונדאי סנטה פה החדש הוא הרבה מעבר לשדרוג של הדור הקודם של חיית הפרברים האמריקנית. אם תביטו מעבר לעיצוב החיצוני ולצמד המושבים שנוסף, תצליחו אולי לראות את פניו החדשים של ענק הרכב מקוריאה

כתב: רני פלג, צילם: אדיר טובי, וידאו: אילן אשל, נערת מים: איילת נוריאל
אתר השטח הישראלי - אוקטובר 2006

בשעת בוקר מאוד מוקדמת (חלקנו היה משתמש דווקא במונח ''השעות הקטנות של הלילה'') יצאנו לצלם את יונדאי סנטה פה, כדי לתת לקרני השמש הראשונות של היום להציג לראווה את גווני הסגול המופנמים של רכב הפרוורים הקוריאני. ירדנו מכביש 40 ומיד טיפסנו על תל קשת, כדי לראות את השמש מפציעה מאחורי הרי יהודה. מדהים עד כמה יכולים מטרים ספורים לשנות את מצב הרוח של הבנאדם. עמדנו שם, עדיין שומעים את קולות המשאיות החולפות, אך כבר לא היינו על הכביש כמו המוני עם ישראל, אלא היינו ב ש ט ח. הספיק מרחק אווירי של 50 מטר מהכביש כדי להעביר אותנו לעולם אחר, בו הקולות מעומעמים, האוויר נקי והתקווה רבת עוצמה.

מעבר לגבול - ועכשיו הסרט

סנטה קלאוס מהפרברים

תל קשת והשבילים עתירי האבק סביבו לא עמדו על לוח התכנון של אנשי יונדאי שיצרו את הדור הנוכחי של סנטה פה. כמו הדור הקודם, גם הפעם הוצמדה ללוח תמונה של משפחה אמריקנית ממוצעת, בעזרת פיסה קטנה של מסקינג-טייפ. בתמונה ראו את מר וגברת ג'ונס וארבעת ילדיהם. בניגוד לדמויות הקולנועיות, המר והגברת מהמציאות נראו שונים מבראנג'לינה מהסרט, כמו שיונדאי סנטה פה שונה מג'יפ רנגלר. למר יש כרס בירה מטופחת והגברת נדרשת להרבה שיעורי ספינינג ופילאטיס כדי להתמודד עם המזכרות שהותירו בגופה ארבעת הילדים.

סנטה קלאוס מהפרברים

גם בסנטה פה יש הרבה מזכרות מהרביעייה, חטיפים מפוזרים, צעצועים, בגדים וציורים בטוש על ריפודי העור. כי הסנטה פה המשפחתי לוקח את הילדים לכל חוג, משתתף בשגרת ההסעות השכונתית לבית הספר ולוקח את כל חבורת ג'ונס לפיקניקים בחג ההודיה, או ביום העצמאות. ואל תטעו, אין מדובר בפיקניק למרגלות נתיב הרוביקון, או במרכז הגרנד קניון, אלא באתר מוסדר, למרגלות הכביש, שם יפגשו עוד הרבה משפחות ג'ונס בהרבה סנטה פה. ונהיגת שטח? לא הג'ונסים, לא בסנטה פה. אולי קצת שלג על הכביש בדרך לאתר הסקי באספן, אולי כר דשא חלקלק באתר הפיקניק.

להגדיל ב-15,000

זו הייתה ההשראה, אליה הצטרפו יומרות ההשתלטות על העולם של הנהלת התאגיד התעשייתי ענק המידות מקוריאה. דנו בעבר בהצהרות אנשי יונדאי על התמקמות בחמישייה המובילה של יצרניות הרכב וגם בהתפכחות מהחזון. בדרך אל המספרים הגדולים נרשמה גם עליה עצומה באיכות המוצר, כמו בתעשיית הרכב בכלל, אך במיוחד אצל יונדאי. ואכן, הקשר בין שני הדורות של סנטה פה רופף למדי. האמריקנים אוהבים מיניוואנים גדולים וסנטה פה בהחלט קולע כעת לתואר, בזכות צמיחה מרשימה לכל הכיוונים, שבעה מושבים, חלל גדול ומרווח ושלל פינוקים, תאי אחסון ואבזרי נוחות. כמו אמריקנים ממוצעים גם אנחנו בחרנו בחבילת הקומבו-ג'מבו להגדיל בשני שקל וקיבלנו את הגרסה היקרה ביותר של סנטה פה, עם מנוע דיזל (מאוד לא אמריקני, אבל ניחא) וברמת גימור מפוארת וקיבלנו ריפודי עור מערכת שמע משוכללת, גג שמש, מושבים קדמיים מתכווננים חשמלית, בקרת אקלים מפוצלת, מזגן אחורי, מצפן במראה ועוד כמה שורות בעלון הכרומו מאולם התצוגה.

להגדיל ב-15,000

זוהי הגרסה היקרה ביותר של סנטה פה והיא גם המכונית היקרה ביותר של יונדאי בארץ. תג המחיר הוא 263,000 שקלים, שזה הרבה בשביל יונדאי בארץ הקודש, הרבה בשביל קטגוריה שעד כה נמכרה מתוך התנצלות של ''כאילו ג'יפ'' והרבה בעיניהם של אנשי שטח, שירימו גבה לנוכח סכום כזה עבור כלי רכב נמוך, פגיע וללא הילוך כוח. גרסאות אחרות של סנטה פה נמכרות ב-233 ו-248 אלפי שקלים, בשתי רמות גימור ועם מנועי דיזל ובנזין. יש גם גרסת הנעה קדמית בלבד, אשר אינה משווקת כרגע.

המראה הנכון

אנשי סטודיו העיצוב של יונדאי בקליפורניה שיחקו אותה בענק, תרתי משמע. את התפיחות המוזרות של הדגם הקודם החליף מראה חלק יותר, זורם, שגם נראה גדול ממדים - בקיצור, הסנטה יפה. בפנים ניכר הרצון העז של אנשי יונדאי להשתדרג. העיצוב הנאה, הנדסת האנוש המשובחת שילובי הצבעים ואיכות החומרים – הכל מרשים ועשוי היטב, אפילו פסי הפלסטיק דמוי העץ נראים איכותיים ומזמינים. בלילה, כל פרט, כפתור ופקד אפשרי מואר נגוהות באור כחול, באופן שנראה מרהיב בהתחלה, אך הבוהק הכחול מפריע לאחר זמן מה. עוד מפריע בלם החניה האמריקני למהדרין, המופעל ברגל. פרט חריג וממש לא שייך לאווירת האיכות הכללית, היה קרקוש מטריד מאזור הקונסולה המרכזית ומצד הדלת הימנית, שלא התאים למראה ולאיכות החומרים.

המראה הנכון

סנטה פה עושה שימוש בפלטפורמת הסונטה, ועם בסיס גלגלים באורך 270 ס''מ, הוא מייצר המון מקום לנוסעים בשורה המרכזית, אלה יכולים למתוח רגליהם וראשיהם ולהנות גם מפתחי מזגן משלהם. מעט מקום לרגלים ולראש מגביל את גיל היושבים מאחור, אך צמד הילדים שיכול לאכלס את השורה האחורית יהנה ממזגן משלו, לאחר שיצליח להשתחל לשם. צמד המושבים מתקפל בנוחות ויוצר רצפה שטוחה בתא המטען, אליה אפשר לצרף בקלות את השורה המרכזית, כדי ליצור מיטה גדולת ממדים, או כדי להעמיס את כל המשתלה השכונתית. אם תעמיסו מטען כבד תשמחו לדעת כי למתלה האחורי יכולת לשמור על איזון כלי הרכב, גם כאשר זה עמוס.

שקט ישנים

יצאנו לאטנו בשעת טרום בוקר מהפרבר המנומנם. מבחוץ שומעים אולי קצת את טרטור הדיזל של הסנטה פה, אך אל תא הנוסעים לא חודר שאון מיותר. התנהלנו מעדנות על פני הריצוף המשתלב של הרחובות ההולנדים והתרשמנו מרכות המתלים, כמו גם מרכות ההגה, הבלמים, המושבים וכדומה. אמריקה, נכון? מושב הנהג מתכוונן היטב, אך חלקו העליון של המסעד קשה מדי ואין כל תמיכה בסיבובים (אמריקה?). שדה הראיה טוב מאוד לפנים ולצדדים וסביר ביותר לאחור, כדי לייצר תנועה נינוחה באזורים מרובי טף.

שקט ישנים

המרחבים קראו לנו בשפה שמכונית הנקראת סנטה פה חייבת להבין. הפנינו את החרטום דרומה ולחצנו על הדוושה. כמעט צמד טונות שוקלת הפריגטה, אבל הדיזל הנמרץ לא מתרשם. 150 סוסים רעננים עומדים לפקודת רגל ימין, אפילו באמצע הלילה ומזניקים את סנטה פה קדימה בנמרצות, כמעט ללא רעידות ועם משהו שנשמע כמו רעש רק במהירויות מנוע ממש גבוהות. הדיזל המעולה מעביר את כוחו דרך תיבה אוטומטית בת חמישה יחסי העברה ארוכים כאורך הגלות, אך זו מהירה בתגובותיה ונעימה בהילוכה. יש לה גם תפעול ידני בסגנון עדות הטיפטרוניק, לחובבי הז'אנר.

לסנטה פה אין כל קושי להביאכם במהרה לעבר הצד שולל הרישיון של שעון המהירות מבלי שתחושו בדבר. בידוד הרעשים מעולה ושאון המנוע, הרוח והכביש נעלם כבמטה קסם ולא מגיע לאזני הנוסעים, מותירן פנויות להתענג על מערכת הקול. מערכת המתלים רכה ונינוחה ולשיוט ארוך טווח זה טוב. רכות המתלים מתחילה להפריע כאשר מתמרנים בחדות, או בולמים בחוזקה ואז מזכירה הספינה כי מתינות היא הסגנון החביב עליה ועל הקהל שיקנה אותה. אם בכל זאת ממשיכים להתפרע, אזי מערכת בקרת היציבות שומרת על המטען היקר מכל פגע. אם חוזרים לנינוחות קל להיזכר כי מיניוואן גדול מידות הוא אחת מצורות התיור החביבות ביותר, במיוחד כזה העשוי טוב כמו סנטה פה.

שעת הצלמים

שאון הכביש נעלם חיש מהר, שניות לאחר שעזבנו את הכביש. התרגשות קלה חלפה בנו עת חצינו את קו הגבול, אותו סביר שרבים מרוכשי הסנטה פה, גם בישראל, לא יחצו. אין זה עניין של יכולת, אלא מנטליות ומודעות לתענוגות שמחכים מטרים ספורים מחוץ לשלמת הבטון והמלט בה הלבשנו את ארצנו האהובה. אנחנו, אנשי שטח מסוקסים בעיני עצמנו, התיישבנו תחילה לבדוק את הנתונים על הנייר ומאוחר יותר לבדוק מהן יכולות השטח בפועל.

שעת הצלמים

בהתאם לז'אנר ולצרכי הקהל, מהנדסי יונדאי רקחו כאן מערכת הנעה קדמית, המעבירה מומנט לגלגלים האחוריים לפי הצורך, כלומר כאשר הקדמיים מחליקים. מערכת דומה משרתת בדגמים דומים כמו האח טוסון, ניסן Xטרייל, הונדה CR-V ודומיהם. אין כאן הילוך כוח, כמו אצל שאר החבר'ה וכנהוג אפשר לנעול את הדיפרנציאל המרכזי, לחלוקה שווה של הכוח בין החלק הקדמי לאחורי. מערכת שכזו תצלח היטב שבילים, אך עשויה להתקשות בחול, בוץ או בכל תנאי בו יידרש כוח רב, או העברה מדויקת שלו. הגחון הנמוך והפגיע נמצא במרחק 20.3 ס''מ מסלעים מפצפצי אגני שמן. זוויות המרכב הן כאלה שמרחיקות מראש מחשבות על תנועה בשטחים מרובי סלעים. בחנו את סנטה פה בקצרה בחולות וזה התקשה עד מאוד. מנוע הדיזל שהצטיין בכביש נפל כאן בכל אחד מבורות הענק שנפערו בין ההילוך הראשון לשני ובין זה לשלישי וקשה היה לצבור תנופה. כאשר צברנו מעט תנופה נזכרנו בגחון הנמוך והפחתנו מהירות כדי למנוע מהחרטום צלילת עומק בחול. ובקיצור – אל תנסו את זה בבית, אלא לקטעים מזדמנים המוכרים לכם היטב.

מרחבי סנטה פה

לעומת הרתיעה מהחול, שבילי צפון הנגב של סוף הקיץ התאימו למיניוואן הפרוורי כמו גוונים של בלונד לנהגות האמריקניות שלו. בנהיגה מתונה שמרו המתלים על הספינה מאוזנת היטב והרחיקו את שיבושי השביל מעכוזי הנוסעים. אותן תכונות שהפכו את היונדאי הזה לספינת טיולים על הכביש הנעימו לנו את הזמן באוטוסטרדות המאובקות בין תל קשת לדורות. אפילו כאשר עברנו עוד גבול והפקנו צילומי אקשן מאוד לא נינוחים התנהג סנטה פה למופת ולא מחה נמרצות.

מרחבי סנטה פה

בגישה הראשונית לתל קשת בחרנו לעלות מצדו הצפוני הנוח. מאוחר יותר, משוחרר ממורך הלב של שני שותפי להפקה העפלתי מהצד הדרומי המחורץ. מהלך המתלה אפסי, אך בקרת המשיכה עזרה להעלות את הספינה מעלה. לנהיגה בתנאים שכאלה יש תנאי אחד והוא השכל הישר של הנהג – הפגינו שמץ ממנו ותוכלו להביא את סנטה פה לזולות נבחרות, לצפות בזריחות, שקיעות, נכלולי החורש, או סתם לנשום אוויר צח. אם נעדרים אתם שכל ישר, הרי שתוכלו לקחת את סנטה פה, לרוצץ את צורתו ולהעמיד עצמכם ונוסעיכם בסכנה מוחשית. ראו הוזהרתם.

שווה?

טוב, הבטחנו הצצה לפניו של ענק הרכב מקוריאה: כך יראו מוצריו בעתיד. יהיו שם גטס ואקסנט להמונים, אך יהיו למעלה בקצה גם מוצרים איכותיים, אשר אפשר להשיקם תוך כדי שחרור הצהרות לוחמניות על תחרות במוצרים איקוניים כמו פולקסווגן טוארג, או ב.מ.וו X5. נכון, הצהרות אלה לא חיות הרבה מעבר לאולם מסיבת העיתונאים (גם בישראל, גם מעבר לים), אך אין הן משוללות יסוד. סנטה פה הוא מוצר איכותי הנותן הרבה מאוד, עבור תג מחיר מצומצם יחסית למיניוואן שבעה מושבים איכותי ומאובזר שגם יודע לטפס אל תל קשת.

שווה?

יונדאי סנטה פה דיזל

מנוע: דיזל, מסילה משותפת, 2.2 ליטר הספק/ מומנט: 150 כ''ס / 34.2 קג''מ מהירות מרבית: 178 קמ''ש זינוק ל-100 קמ''ש: 12.9 שניות תיבת הילוכים: אוטומטית, 5 הנעה: קדמית + אחורית לפי דרישה אורך: 465 ס''מ רוחב: 189 ס''מ גובה: 179.5 ס''מ בסיס גלגלים: 270 ס''מ משקל: 1968 ק''ג מרווח גחון: 20.3 ס''מ זווית גישה/נטישה: 22.9/25.6 מעלות בטיחות: 6 כריות אוויר, ABS, בקרת יציבות, מגבר בלם בחירום מחיר: 262,700 שקלים (גרסת Luxury)

יונדאי סנטה פה דיזל

תגובות

2 תגובות

1

momo

13 באוגוסט 2007 ב 00:03

רכב מעולה

עשיתי הרבה נסיעות מבחן על רכבי שטח וכביש ולא היה תענוג לנסוע כמו על הסנטה פה גם בכביש וגם בשדה
פשוט מעולה

2

אורח/ת

29 בספטמבר 2008 ב 12:18

רני פלג הוא ילד כפאות!!!

ילד כפאות!!!