מי רוצה לשדוד בנק?

שיחות הטלפון האלה באות תמיד ברגעים לא מתאימים. באמצע מחשבה עמוקה, במהלך פגישה חשובה, רגע לפני שאני מכניס את הביס הראשון של הסטייק המדמם לתוך פי, או עם שני ילדים צורחים על הידיים ואחד מחייך בסיפוק בצד. ''היי רני, מה העניינים'', השיחה מתחילה בידידותיות. ההמשך כבר פחות מבטיח: ''צ'מע, לחבר של החברה של דודה שלי יש בעיה. הוא צריך מכונית לארבעה ילדים, שיכולה להגיע למעלה תפלולים וגם לנסוע שלוש פעמים בשבוע לרמת הגולן. מה אתה ממליץ?''

משהו כמו חמש פעמים, ביום רגוע, מפריעים לי ידידי הרבים בתהיות קיומיות מסוג זה ולכולם צריך להשיב, לא? אז אני מכין תשובות מראש, כדי לתת שירות טוב ללקוחות וגם כדי לצמצם למינימום את זמן ההפרעה לשאר עיסוקי. את השיחה הנ''ל למשל סיימתי תוך הזמן הממוצע של 14.5 שניות, על ידי התשובה המוחצת ''יונדזוקי 1912, גיר ידני, לך על צבע כחול, נדבר אחורי זה, טוב?''

כאמור, קשה לתפוס אותי לא מוכן בסוג כזה של שאלות. אני יודע איזו מכונית טובה לסוור בנמל אשדוד שצריך לנסוע לבקר את גרושתו בהרי ירושלים, או אלו גלגלים יתאימו לווטרינר עם בעיות גב, שאין לו מכונת כביסה. נסו אותי. למרות הבקיאות והשליטה, ישנה שאלה אחת שטרם הגיעה, אך אני מתכונן לקראתה זמן רב. אחרי שכיסיתי את כל הפינות האפשריות, הטריד אותי מתי, בעקבות המצב הכלכלי וכדומה, תצוץ השאלה ''מהו כלי הרכב המושלם לשדוד בנק''. שלא תבינו לא נכון, אין לי חברים שכאלה, אבל לך תדע מתי מישהו מהחברים שלהם יזדקק למידע חשוב זה.

אהבה שחורה

יום העבודה השגרתי לא נראה כמו הסביבה האידיאלית לפתרון אם כל הבעיות, שאלת השאלות וסוד הסודות שתואר קודם. האמת, זה היה בנאלי אפילו יותר מהתיאור היבש ''ירדנו לערבה עם סובארו פורסטר, כדי לצלם סרט הדרכה בסיסי לנהיגת שטח''. הציפיות היו כה נמוכות שאפילו לא באתי בדרישות מיוחדות לאנשי סובארו וכשהם התנצלו על העדר פורסטרים עדכניים בצי רכבי המבחן, הבהרתי שאפילו אחד מטרייד-אין, מודל 98, עם שני מיליון קילומטר ברזומה יספיק. אם יהיה לו עדיין הגה, כי צריך לומר משהו על ההגה בסרט.


סרט ההדרכה לנהיגה בשטח

החבר'ה מסובארו שחררו את הפורסטר טורבו בהתנצלות קלה והפטירו משהו על זה שהוא מודל 2006 והחזירו אותו מעמדת הטרייד אין, כי זכרו שאני צריך אוטו לצילומים. היה לי קשה לשמוע את ההסברים, כי הייתי צריך להסתיר את החיוך שכבש את פני. נהגתי על הטורבו הספציפי הזה לפני שנה וחצי, עם ניילונים על המושבים, וקשה היה להוריד לי את החיוך במשך שבועיים. לקחתי אותו אז לצפון הנגב, גיהצתי שבילים והחלקתי צמיגים עד שהלילה ירד. כאשר זה קרה חזרתי הביתה בדילוג נחשוני, ששלח כמה מצלמות מהירות בכביש 4 להסתכלות.

קשה לקום בבוקר

השכמה מוקדמת היא משהו שאתה מקלל, אבל מתרגל. משהו כמו רקיקות עתירות טינופת אצל מעשנים כבדים, או הצריבה המשתקת שמרגישים אלכוהוליסטים, בשלוק הראשון של הוודקה 98% שזיקקו אצלם בחצר. השקט של הבוקר היה זמן טוב להרהר במנייק שהרגיל אותי לקום באמצע הלילה כדי לצלם (השם המלא, תומר פדר, שמור במערכת) ובוודאי מתהפך עכשיו מתחת לפוך. אפילו הנחירות של אילן ועמיר, שצברו עוד זמן שינה, לא הפריעו למחשבות לדהור לעבר אותה תהיה קיומית.

פרארי אנזו? נחמד, מהיר, אבל צריך לעצור לחלוטין לפני כל מהמורה, לפרוק את שקי הכסף ולהעמיס בחזרה אחרי המהמורה, כי הגחון נמוך ופגיע יותר מדוגמנית גמדה. אז אולי איזה SUV סטייל ניסאן טראנו? גבוה, נפוץ, זמין, אבל איטי כמו חילזון ובעל נטיה להתהפך בתמרונים חריפים. או במלים אחרות, אפילו הסקודות של המשטרה ישיגו אותו. החיוך של הסיפוק עלה עוד לפני שסיימתי להגות את השם פורשה קאיין. מהיר? מאוד. גבוה מספיק כדי לברוח בדרך עפר? ודאי. החיוך נמחק באותה מהירות בה נוצר, עת הבנתי כי גם מבלי לשדוד בנק, בעלי קאיין נעצרים תדירות על ידי המשטרה, כדי לבדוק אם הם מפיצים סמים, או עסוקים בפעילות בלתי לגאלית אחרת, כדי לממן את סמל הסטטוס שלהם. ויותר מכל, הוא פשוט מכוער וגם לשודדי בנקים מותר להחזיק באמות מידה אסטטיות.

לפקוח את העיניים

הנחתי לתהיה הקיומית והמשכתי בלהעביר את היום. הגענו לנחל אמציהו לפני שהספקתי לומר שלוש פעמים לנד רובר דיסקברי והטורבו הקטן מלפנים יכל להביא אותנו אל העץ של הקפה תוך שלוש דקות. אבל אז התעוררו שני הדביבונים ודרשו במפגיע להתחיל לצלם. נו שוין, אם חייבים. ליהגתי קצת על זוויות גישה, מרווח גחון ועל השכל הישר הנדרש כאשר לוקחים אוטו נמוך לשטח ולפני ששמתי לב כבר נגמר היום והיינו במעלה עקרבים, משחיזים צמיגים בדרך הביתה.

מעלה עקרבים צפוף ומחוספס מדי כדי להפיל את האסימון, שעמד רתום ומוכן לצניחה החופשית שלו לעבר רצפת המוח שלי. אבל אז הגיע הכביש המפותל שמעליו, אחריו מעברי הערוצים עם הפרשי הגובה והישורת הארוכה בואכה צומת רותם. המחשבות שנהרו בין הפיתולים, נולדו כאשר מחוג מד המהירות התייצבה לה על מספר הקסם 200 וביחד עם צמד המאות התפרצה ההכרה. איני יודע מי היה בסביבה של ארכימדס כאשר הוא צעק ''אאוריקה'', אבל הצעקה שפילחה את חלל הפורסטורבו הקפיצה את עמיר ואילן מהטרום נמנום שלהם למבט תוהה על שפיות הנהג.

קטן, אך מאומן

אז לטובת גולשינו שמסיבות השמורות עימם תהו מהו כלי הרכב המושלם לשוד בנקים, להלן יוסבר פתרון התעלומה. פורסטר טורבו הוא כלי רכב קטן ומאוד מאומן. 230 כוחות הסוס שלו יוכלו לקחת את השודד ושללו עד למהירות של 214 קמ''ש ומרווח הגחון שלו מספק כדי לתקוע את כל הסקודות המשטרתיות שירדפו אחריכם בפרדסים שבפאת הישוב. אחרי שתיפטרו ממעגל הרודפים הראשוני, האנונימיות של הסובארו-סטיישן הזה תקל עליכם להיטמע בקרב המוני עמישראל הגודשים את הכבישים. לאחר מעבר מחסום או שניים בהצלחה תוכלו להמשיך בחייכם המשעממים, תוך ידיעה שביצעתם את הפשע המושלם.

אתר השטח הישראלי מתנער לחלוטין מהתוכן המובא בכתבה זו ומבהיר כי אין בכתוב כל הזמנה, מסוג שהוא, לעבור על חוקי המוסר ו/או מדינת ישראל


סרט ההדרכה לנהיגה בשטח