ברוך שפטרנו

לו הנחנו לאורח מארץ רחוקה לשוטט שעה ארוכה במרכז תל אביב, עשוי היה האורח להגיע למסקנות מעוותות משהו על פני ארצנו. צפיה קצרה במאות רכבי השטח העוטים את קונסטרוקציית המתכת הכעורה, המכונה ''מגן חזירים'', עשויה להביא למסקנה כי הכרך הישראלי הוא אי אורבני המוקף ברבבות קילומטרים רבועים של ספר, אשר הנעים בכבישיו מאוימים תדיר על ידי חיתו יער רב און ומשקל.

הדרך בה אימץ עם ישראל בשקיקה את ''מגן החזירים'' אינה מוסיפה לנו כבוד רב וראויה למחקר אנתרופולוגי מקיף. כעת, יש סיכוי שניפרד אט אט מערימות הברזלים הללו, לאחר שמשרד התחבורה אסר לאחרונה על התקנת המגן המשוקץ בכלי רכב חדשים. כנהוג עם תקנות בטיחות, הן מיושמות מרגע פרסומן ואינן מטפלות בכלי רכב שכבר משוטטים על הכביש, כך שנמשיך לראות את המגינים הללו בכבישים, מאיימים בנוכחותם על הולכי רגל תמימים, אך מדובר בחיה נכחדת (בעצם, גם המגינים וגם הולכי הרגל זוכים לתואר זה).

עבור מי מגולשינו שאינם מבינים על שום מה קפץ זעמנו על הברזלים הללו, נסביר בקצרה כי ''מגיני חזירים'' נועדו כדי להדוף חיות של ממש, אשר נודדות באזורי ספר (כמו באוסטרליה למשל) ופוגעות קשות במכוניות, לאחר שהן קופאות על מקומן למראה פנסי המכוניות. אצלנו, מדובר באלמנט קישוטי בלבד (ועל טעם הרי לא נתווכח), אשר יכול רק להזיק. ברזלים קשיחים אינם עושים טוב להולכי רגל, או לילדים הקופצים לכביש אחרי כדור נמלט. אותם ברזלים גם פוגעים בחזית כלי הרכב הנושא אותם בתאונות במהירות נמוכה. מסיבות אלה אנו ששים לברך את משרד התחבורה על פרסום התקנה ומייחלים להיכחדות המגן המטופש מכבישינו. שמחה זו מעורבת בחשש על היום בו פגושי המתכת יאלצו ללכת באותה דרך.