לא בכוח

הצלבה

התמונה הבאה בוודאי מוכרת לכולכם. ג'יפ משהו גוטה גוטה מאובזר ומשופצר מתחיל לטפס עליה. העליה קשה ואיתנה, אך כך גם לבו של הנהג חדור המוטיבציה. מסביב הקהל עומד ומסתכל. הג'יפ מטפס ומטפס, עובר מדרגה ועוד בור, פותח מתלה אחד, סוגר מתלה שני והופ...הצלבה!!! נו, זה המצב הזה שבו שני גלגלים צולבים (אחד קדמי ואחד אחורי) מסתובבים על ריק והרכב לא מתקדם. הנהג חדור המוטיבציה, מבין שהוא עומד להיתקע ומוסיף עוד גז, עוד כוח מנוע.

מכאן ההמשך כבר ידוע. הגלגלים יפרפרו במקום, ענן אבק ייתמר אל על, ריח חריף של גומי צמיגים יקיף את הנוכחים והג'יפ בשלו יעמוד תקוע באותו מקום. המשך הסיטואציה תלוי כבר אך ורק במוחו ו/או עיקשותו של הנהג ויכולות להיות כמה דרגות חומרה לשילוב הזה, עם תוצאות תואמות. בדרגת חומרה נמוכה ימשיך מחזה תמרות העשן והאבק עד לנקודה בה יוותר הנהג. דרגות חומרה מתקדמות יותר יגרמו למפגש לוהט בין גלגל עתיר תנופה לאדמה קשה - מפגש שיעוות ואף ישבור מכלולי הנעה. בשטח, כמו בשטח, יכולות להיות גם תוצאות חמורות מכך - כניסה לשיפוע צד, התהפכות וכולי.

מקרה כזה בדיוק קרה לי בהדרכת נהיגה אחרונה בהר חורשן. תרגלנו טיפוס של העליה המזרחית'' זו שכבר לבנה מרוב נסיונות טיפוס של ג'יפים. תוך כדי הסבר, הגיעו כמה רכבי ''סופה'' והתחילו לטפס, תוך שימוש בכוח המנוע עתיר הסוסים. הגישה הכוחנית גרמה לכלי הרכב לקפץ על הסלעים, מדי פעם גלגל כזה או אחר בילה זמן באוויר, עד שהרכב נתקע. בשלב הזה חניכי הסתכלו עליי בתדהמה ויכולתי לראות שבראש שלהם רצות מחשבות כמו: ''אתה מצפה שאנחנו עם הרכב שלנו נעלה את העליה הזו?''. וגם: ''נראה לי משהו לא בסדר עם המדריך הזה!'', ''לא ראית את החבר'ה המנוסים עם הסופות בקושי מצליחים?''. כמעט הגענו לכדי: ''אני רוצה הביתה!''. ואם זה לא הספיק, אז בשלב הזה קרה בדיוק מה שלא הייתי צריך. אחת הסופות נעצרה לידינו והנהג אמר: '' מקווה שיש לכם מוסך טוב!'' והמשיך בדרכו.

''מ...'' אמרתי לקבוצה. ''אז אתם זוכרים מה הסברתי, נכון? '' חזרתי בקצרה על עקרון הזהב בנהיגה בשטח טרשי: לא בכוח!!! יש לחשוב כל הזמן על אחיזת הגלגלים בקרקע, על אחיזה ועוד פעם על אחיזה. כל מה שנדרש מהנהג הוא לדעת היכן שמים את הגלגלים ולשמור על קצב קבוע, בלי הרבה גז, בלי אבק ובלי גלגלים באוויר. ''מי מתנדב להיות ראשון? '' למרות שהחבר'ה חששו, אתם לא תאמינו לתוצאות - כולם טפסו את העליה. וכשאני אומר כולם, הכוונה היא גם לקאיה ספורטאז', לא משופרת ולא משופצרת, עם נהג שהקשיב ויישם. איש הספורטאז' טיפס את אותה העליה בה קיפצו הסופות המסוקסות, ללא שום בעיה. הוא לא הצליב, לא פגע אפילו פעם אחת במרכב וגם לא העלה ענני אבק, או גלגלים לאוויר.

אם כך, גם ביקור חפוז בחורשן יכול להזכיר את הסיפור של דוד וגולית. אין זו חוכמה גדולה לבוא רק עם המון כוח, צריך גם לדעת להשתמש בכלים שעומדים לרשותך. צריך לדעת להתחבר נכון למכונה שיש לך ביד, כמו נהג הקאיה שדאג לשמור כל הזמן על אחיזה של הגלגלים בקרקע. לא סתם אומרים שהכול תלוי בנהג, כי כוח לא חסר לאף אחד מהג'יפים בשוק, אבל נהגים שיודעים להשתמש בו קשה למצוא.