שטח 4X4 > מבחני דרכים > מבחני רכב

מיצובישי פג'רו - יורש למלך

מיצובישי חושפת את הדור הרביעי של מיצובישי פג'רו, מנופפת במורשת ובגביעי הדקאר, אך בעיקר מצהירה כי אפשר להמשיך ולייצר רכבי שטח, שאינם מפחדים מהשטח

כמויות עתק של טריוויה נוחתות על מוחו של עיתונאי בעת השקת כלי רכב חדש. כלי הרכב, יפה ומוצלח ככל שיהיה, תמיד יגיע בצירוף לערימת קומוניקטים נוצצים בכרומו ריחני, שיספרו לכם כל מה שרציתם, או לא, לדעת על היצרן, מורשתו, יעדיו ואגדותיו. היות והשקות רכב מלוות תמיד בשריפת זמן מגוחכת בשדות תעופה שונים ברחבי הגלובוס, הרי שיש גם זמן בשפע לקרוא את כל המלל המצורף, ומזל שעשיתי כך. הרי לולא קראתי, לעולם לא הייתי יודע שמיצובישי היא היצרנית הגדולה ביותר ביפן של טחנות רוח. חשוב, לא?

סרט - פג'רו החדש

בן המלך והעני

עסקי הרכב של מיצובישי יוצאים ממשבר עמוק, אליו נקלעו בשנים האחרונות. המשבר דלדל את קופת המזומנים והותיר בה מעט מאוד משאבי פיתוח. הדגמים התיישנו והיצרן היפני התקרב לנקודת האל חזור, בה מתחילות להישאל שאלות הביצה והתרנגולת ודומיהן. בנקודה כזו חשוב להתנער ולהכריז על קימה מהקרשים, וזה בדיוק מה שמיצובישי עושה כיום. שלושה דגמים חדשים הוצגו בשנה האחרונה, עם התמקדות בתחום השטח ( טנדר L200, אאוטלנדר ופג'רו) ושלל דגמים חדשים יוצגו על פלטפורמה חדשה בעתיד הקרוב (לנסר והחבר'ה).

בן המלך והעני

החגיגה הנוכחית עסקה באאוטלנדר ובפג'רו. את עלות הפיתוח של אאוטלנדר חלקה מיצובישי עם פיג'ו וסיטרואן, שהציגו דגמים תואמים (פיג'ו 4007 וסיטרואן C קרוסר) וינסו גם הן לנגוס בפלח הרווחי של מכוניות הכמו-שטח. היות ודגם המתאים להעדפות הישראליות (בנזין אוטומטי) יגיע לארץ רק בעוד שנה, התמקד הארוע מבחינתי בפג'רו. גם בלי מיקוד, אפשר היה להתענג על הנהיגה באאוטלנדר דיזל ידני, להתרשם מהאחיזה המושלמת של הצמיגים באספלט מכוסה הקרח ולהתרשם מעיצוב תא הנוסעים ומאיכות הייצור.

שושלת

הכותרות בישרו בהבלטה על הפג'רו שהמתין לנו בהרים הוא דגם חדש לחלוטין. ציניקן למוד השקות רכב שכמותי תהה האם מדובר בדגם חדש, או שכמנהג חברות דלות תקציב, מדובר במתיחת פנים. שאלה טובה, שכן הפלטפורמה זהה, אך עדיין רק רבע מהחלקים המרכיבים את הפג'רו הזה לא שונו, כך שאפשר לקרוא לזה דגם חדש, המבוסס על פלטפורמה מוכחת, או מתיחת פנים מקיפה – בחרו בעצמכם. בכל מקרה, בימים בהם רכבי שטח משתדלים להציע גם את מיטב מנעמי הכביש, מיצובישי מצהירה כי זהו רכב שטח אמיתי ומנסה להתמקד ביכולות שמעבר לכביש.

שושלת

אז את הפלטפורמה לא שינו, ובצדק. מיצובישי עשתה כבר את המהפכה שלה עם הדור הקודם של הפג'רו, עם מרכב אחוד וארבעה מתלים נפרדים, שהוכיחו עצמם היטב בכבישי אירופה ובמעלות הנגב. גם הקווים הבסיסיים של המרכב נשמרו, אך את הקווים העגולים הקשים לעיכול זנחו המעצבים. עם חרטום בולט וקווים ישרים, נטולי תפיחות ונפיחות, מיצובישי פג'רו דור רביעי הוא רכב שטח נאה למראה, חתיך אמיתי, אשר שומר על מראה מזוהה, אך מעודכן ומעודן. הצלחה מלאה בסעיף זה.

בעולם מרכבות הפאר של ימינו, פג'רו החדש מציע תא נוסעים מהודר ונעים למראה ולמגע. הלקוחות בעולם הנאור יהנו ממערכת ניווט מובנית, העושה שימוש בדיסק קשיח גדול מידות, הקולט למשל את כל מפות אירופה, וחוסך את הצורך להחליף דיסקי ניווט. אותם 30 ג'יגה בייט של נפח אחסון משרתים גם את מערכת השמע המעולה וחוסכים במקרה זה החלפת דיסקים במשך שלוש שנות האחריות המקובלות. מסתבר גם כי מערכת שמע תפורה אצל חייט צמרת אינה נחלת האלפיון העליון – כאן עושה זו חברת רוקפורד האמריקנית, שתפרה מערכת של 12 רמקולים ו-860 וואט של עצמה, בדיוק למידותיו של הפג'רו. אחרונה ומאוד חביבה היא מצלמת הנסיעה לאחור, המציגה את המתרחש מאחורי כלי הרכב על גבי הצג המרכזי ועובדת פשוט נהדר.

מכניקה לוהטת

מתחת לשמלה יש כמה שינויים משמעותיים. עבודות מע''צ נרחבות בוצעו באגף האופנתי של NVH, מה שהגויים קוראים רעש, רעידות וקשיחות. השלדה הוקשחה כדי להיטיב את נימוסי הכביש, נוספו שכבות בידוד רעש ועבודות אלה ניכרות היטב עת מנסים לנהל שיחה נינוחה בתא הנוסעים, כאשר המהירות נמצאת עמוק בתחום התלת ספרתי. מרכז הכובד ירד כמה סנטימטר נמוך משהיה, בזכות שימוש באלומיניום וגם בזכות הנמכת הגלגל החלופי (שתלוי על הדלת, ''כמו ברכב שטח אמיתי'', לדברי הקומוניקט) – מה שמשפר את שדה הראיה לאחור.

מכניקה לוהטת

מנוע הדיזל הרועש עם ההזרקה הישירה הוחלף על ידי מנוע מסילה משותפת – טכנולוגיה עדיפה אצל רוב יצרני הרכב. יש אמנם כמה סוסים ומומנט תוספת (170 סוסים ו-38 קג''מ, אם אתם ממש חייבים לדעת), אבל הקופון העיקרי שנגזר כאן הוא באיכות החיים: המנוע החדש שקט וחלק בהרבה מקודמו ועמוד בתקינה המחמירה של יורו-4. התמורה באגף הבנזין גבוהה אף יותר, תרתי משמע. המנוע הקודם היה פשוט לא מוצלח. נקודה. כעת ליחידת ה-V6 יש 3.8 ליטר של נפח וכמעט 250 סוסים, המורגשים היטב וששים להציע את מרכולתם בכל ליטוף של הדוושה, תוך הפגנת דומיה של ממש.

משעולים בניכר

השקה של רכב שטח נעשית לרוב במסלול מוגדר היטב ומבוקר היטב, המציג בדיוק מה שהמארגנים רוצים לראות. אם אנסה לשפוט לפי מסלול ההשקה, נראה כי אנשי מיצובישי בהחלט בוטחים במוצר שלהם – המסלול היה מוגדר היטב, אך אתגרי למדי, עם עליות תלולות, ירידות חלקלקות ונסיעה על פי תהום ועם מספיק הזדמנויות לבחון את יעילות בקרת המשיכה ואת הנעילה האחורית.

משעולים בניכר

אחרי הסרת הכובע כתודה על שמירת ידית הטרנספר במקומה (וההתגברו על הפיתוי להתקין כפתורים חשמליים מעצבנים), הדבר הראשון ממנו התרשמתי היה חלקות הפעולה של מנוע הדיזל החדש. מיצובישי נהגה בחכמה כאשר זנחה את ההזרקה הישירה של הדיזל והשאירה את הרעש והרעידות יחד עימה.

מסלול השטח היה טרשי ואטי, כך שלא יכולתי להתרשם מאיכות ספיגת המהמורות, או היציבות במהירות גבוהה בשטח, אך את היכולת בשטח טכני בחנתי לעומק. השלדה הקשיחה נעזרת היטב בבקרת המשיכה, אשר מוצאת את האחיזה הנדרשת לנוע בכל תנאי ובכל רמת אחיזה. רצוי לנעול מכאנית את הדיפרנציאל האחורי בתנועה בקטעים מרובי הצלבות, כדי להפחית את העומס על הבלמים, וכאשר עושים זאת עדיין מקבלים סיוע מבקרת המשיכה, המשכנעת את הגלגלים הקדמיים לעזור, בתנאים ממש קשים.

אוויר הרים

משעולי ההרים של Les Comes היו משב רוח מרענן ברצף גיחות הנגב שערכתי לאחרונה. גשם ירד רק כשבוע לפני בואי, כך שלא הייתה בעיית אחיזה לצמיגים השמנמנים על גבי משטחי הסלע והאדמה. כל הנסיעה התבצעה בהילוך LOW, כאשר את רצף ההתקדמות מגבילות לעתים מדרגות סלע ומעט חריצי גשם. בתנאים שכאלה, ועם יכול נאה של כלי הרכב, אפשר היה למקד את תשומת הלב בנוף המרהיב ובפנורמה המרטיטה שבין הפירינאים המושלגים ועד לים המנצנץ. בתנאים שכאלה לא היה טעם לבלות יותר מדקתיים במסלול המכשולים המעוצב, אך המאוד חלבי, שהכינו אנשי מיצובישי. אפרופו מכשולים, חבל שלא יכולתנו להתרשם בעצמנו מעומק הצליחה המוצהר – 70 סנטימטר בריאים.

אוויר הרים

חוות הדעת החיובית שהתגבשה אודות הפג'רו במסלול השטח, המשיכה להתפתח בנסיעת הכביש שהובילה אותי מההרים ועד לשדה התעופה של ברצלונה. הפג'רו השחור יישר את פיתולי הכבישים ושייט בנועם בכביש המהיר, כמצופה מ-SUV מודרני. מיצובישי גאה מאוד במורשת השטח ובהשגיה בדקאר ולכן היא מכנה את פג'רו ''רכב שטח אמיתי''. הוא כזה במובן של SUV מודרני בעל יכולות שטח גבוהות, אשר בניגוד לעמיתיו מלמעלה (דיסקו 3, טוארג) לא מנסה להצטיין בכביש, אלא סתם מפגין שם יכולת גבוהה. פג'רו דור רביעי יגיע לישראל בחודש מאי הקרוב ומן הסתם לא יראה יותר מדי שטח, אבל מי שייקח אותו אל מעבר לאספלט ימצא שהעדכונים חידשו היטב את נעוריו של גיבור הדקאר.

מיצובישי פג'רו דור רביעי:

(הנתונים מתיחסים לגרסת מרכב ארוך, דיזל, אוטומטי) אורך/רוחב/גובה: 1.9/1.88/4.9 מ' בסיס גלגלים: 2.78 מ' משקל: 2,300 ק''ג מרווח גחון: 17.9 ס''מ זווית גישה/נטישה/בטן: מערכת הנעה: סופר סלקט (דיפרנציאל מרכזי), בקרת אחיזה, נעילה רוחבית, LOW 1:1.9 תיבת הילוכים: אוטומטית, 5; ידנית, 6 מנוע בנזין: הספק: 249 כ''ס/5,000 סל''ד מומנט: 33.6 קג''מ/2,750 סל''ד מהירות מרבית: 200 קמ''ש 0-100 קמ''ש: 10.6 שניות מנוע דיזל: הספק: 170 כ''ס/3,800 סל''ד מומנט: 38 קג''מ/2,000 סל''ד מהירות מרבית: 177 קמ''ש 0-100 קמ''ש: 14 שניות

מיצובישי פג'רו דור רביעי:

הכותב היה אורח חברת מיצובישי

תגובות

2 תגובות

1

מנשה

30 בינואר 2007 ב 23:58

עליה וקוץ בהההה

הכל טוב ויפה הביצועים וכ"ו אבל מרווח גחון כזה קטן לא יכלו להרים אותו יותר כיאה למלך מורם " אגב להרים דבר כזה בעוד כמה ס"מ זה ללוקח כמה אלפים טובים"
איפה הפאז'רו הישן המרובע והטוב שלא ראה כמעט אף כלי ממטר"

2

יוסי

30 במאי 2007 ב 12:12

????? ????? ??? 22 ?"?