שברולט סילברדו - טוב להיות קבלן

ישנן סוגיות בחיים, בהן לא נדרש ידע מוקדם, או חכמה מיוחדת כדי לדעת את התשובה החותכת לשאלה ברורה. אין צורך להיות כלכלן בוגר הרווארד, או עיתונאי רכב עם עשרות שנות ניסיון. דני סנדרסון הגדיר זאת במילותיו המשעשעות כבר לפני איזה שני עשורים: ''טוב להיות קבלן, זה מקובל בחברה''. שברולט סילברדו לא עמד לנגד עיניו של המשורר הדגול, אלא בוודאי רק ההתחכמות הלשונית, אבל עובדה היא כי סנדרסון הצליח במשפט אחד ללכוד את מהות ההטבה לה זכו החוסים במקלטי מס שונים לאורך השנים.

דנו בעבר בנושא תקנות המס והשפעותיהן על שוק הרכב בישראל (בכתבה על נושא הליסינג, ראו קישור). עובדה היא כי אחת לכמה שנים קם לו מגזר שלם, אשר קונה את מעמדו מתוקף העדפות תקנות מס שונות. כך קמו וירדו קטגוריות המיניוואנים, רכבי השטח והטנדרים. באותו אופן קמה לה כעת קטגוריה בה נמצאים שברולט סילברדו ופורד F350, המכונים אצלנו משאיות, אך מפארים חניית כל בית שני בפרבר אמריקני טיפוסי. ולחסוך קריאה מייגעת, אפשר לסכם את המבחן רגע לפני שהוא מתחיל – עבור 200,000 שקלים וקיזוז הוצאות מלא, שברולט סילברדו הוא העסקה הכי חמה בעיר.

מל גיבסון והבעיה היהודית

גלונים רבים של סולר ובנזין חלפו דרך מערכות ההזרקה של הטנדרים בגודל מלא של GM, מאז הסצינה הבלתי נשכחת ב''נשק קטלני''. מל גיבסון - לפני ההתבטאויות הגזעניות - הפגין שם את כוחו של טנדר שכזה ומוטט בית בגודל בינוני. סדרת CK של שברולט מעולם לא זכתה בישראל אפילו לשבריר מהפופולריות שלה במולדתה. שם, מעבר לים, הגודל בהחלט קובע ואצלנו דווקא הולכים בקטן ועל מה שחוסך מזומן. סדרה בל כפולת החישוק מאחור התחבבה כאן על קבלנים שצריכים להוביל מטען כבד, בעוד הזרם המרכזי של הקונים הלך אחרי תקנות המס ובחר בטנדרי הטונה היפנים.

חגיגת הטנדרים היפנים הסתיימה לא מכבר וראשון להפיל את האסימון היה סילברדו בגרסת חישוק כפול, שנמכר יפה, יחסית למשאית, עקב קיזוז המע''מ וההוצאות. רק בתחילת השנה הגיע אלינו אחיו ה''קטן'' עם החישוק הבודד וכאן כבר הנתונים על הנייר, באולם התצוגה ובמגרש החניה מושכים יותר. יש לו לטנדר המגודל מנוע של משאית מלפנים, ארגז שיכול לשכן משפחה צעירה ותא נוסעים רחב מידות באמצע. כל החבילה הזו מוגשת לצרכן במחיר נמוך מזה של טנדר יפני זעיר, כאשר מכשולי המכירה היחידים העומדים בפני היבואנית הם רישיון נהיגה למשאית וממדי המפלצת בתנועה בסמטאות הכרך.

ואלה הם מקבץ נבחר מהנתונים של שברולט ''הגודל כן קובע'' סילברדו: מנוע V8 דיזל, בנפח 6.6 ליטר, עם 360 כוחות סוס וכמעט 90 קג''מ של מומנט – וסלחו לי, אבל הפעם זה באמת מתבקש – עוקר הרים ומקמט אספלט. הכוח עובר דרך תיבת הילוכים אוטומטית מתוצרת ''אליסון'', לה 6 יחסי העברה, אל תיבת העברה פשוטה ודיפרנציאל מוגבל החלקה מאחור. ואם עד כה לא התרשמתם, נעבור למטראז': 6.5 מטר לאורך, טיפה'לה יותר משני מטר לרוחב, 3.2 טון משקל עצמי ו-1.4 טון משקל נשיאה מותר, אותו אפשר להעמיס לאורכם של 2.5 מטר של ארגז.

ציד שטפונות

המפגש שלי עם סילברדו נערך בתנאים מאוד אמריקנים: נסיעה לדרום הארץ כדי לצפות במדבר זורם. לא הסתובבתי עימו בסמטאות צפופות, כך שאין לי מושג ירוק איך ולמה לעשות זאת. ניצלתי את חופש הבחירה והחירות העיתונאית ובחרתי להתרשם מהדרך בה 360 סוסים מזיזים 3.5 טון של רכב ופרשיו מהמקום – חוויה מאלפת. אשוב ואסכם כבר בפסקה הראשונה, אם יש משהו אחד שצריך להאמר על הסילברדו, זה חייב להיות הדרך בה כל הטונאז' והמטראז' הזה זז מהמקום במהירות ולפני שהספקת למלמל מל גיבסון, אתה מוצא עצמך פוגש את מגביל המהירות ב-160 קמ''ש. אם יש משאית שדומה לקורבט, הרי סילברדו שמה.

סילברדו יודע לעשות עוד כמה דברים עבור נוסעיו חוץ מלהטיח את איבריהם הפנימיים לעבר מסעד המושב בכל זינוק רענן, או האצה מ-100 קמ''ש ל-160. קבינות אמריקניות של פעם נראו די רע, אז כאן זה אחרת. יש בסילברדו מושבי עור, מקום לחמישה מבוגרים וילד, בקרת אקלים מפוצלת, מערכת שמע טובה ובעיקר המון מקום. הכורסאות מלפנים מתכווננות חשמלית והן כמו שנהוג באמריקה שטוחות ורחבות – יש כאלה שאוהבים אותן כך, אני לא.

סילברדו מפתיע גם בתחום נוחות הנסיעה ואיכותה, שכן גם ללא מטען בארגז הוא מצליח להתמודד יפה עם שיבושי הכביש המזרח תיכוניים ועושה זאת מבלי להתנודד כספינה העומדת להיטרף. בידוד הרעשים טוב מאוד ובכלל, חוויית הנסיעה היא כמעט כשל מכונית פרטית טובה וכאשר יוצאים למרחבים אין למשאית הזו על מה להתנצל, אלא בעיקר על מה להתגאות.

בוץ עמוק

הסבר קצר לפני שאתאר את יכולות המולטי-טנדר הזה בשטח. שברולט סילברדו הוא כלי רכב כבד ובעיקר ארוך מאוד. 6.5 מטרים הם כמעט שני מטרים יותר מ-SUV. המשקל העצמי גבוה ב-50% מ-SUV. עם כלי רכב שכזה יש להיכנס לשטח ברגישות ובנחישות. את הנחישות יכולים לספק מאות הסוסים בנהיגה בחול, שם אין למשאית בעיה לטוס, כל עוד פני השטח אינם משובשים מדי. הרגישות חייבת להגיע מהאוחז בהגה, אחרת הוא ימצא עצמו מגרד את פדחתו ומביט באותן שלוש טונות שקועות באמבטיית בוץ של אדמת סחף, למשל.

באותו אופן בו בחרתי להנות מהסילברדו בכבישים פתוחים במקום לסבול במבוכי העיר, כך הכנתי את מסלול השטח. הטנדר המגודל יכול לגהץ היטב שבילים פתוחים ולענג את הנהג במשחקי תפוס את הזנב ומחולות סוסים וגלגלים אחוריים בכל פניה מזדמנת. בעצם, אין צורך בפניות מזדמנות, אפשר לנסוע בקו ישר בהנעה אחורית, לתת בגז והזנב מתחיל לכשכש בידידותיות לכל עבר. הידידותיות נובעת מבסיס הגלגלים הארוך, ההופך את השעשוע הזה לעסק בטוח, נשלט ומאוד צפוי.

בחירה בסוגי שטח אחרים תחייב לגייס מחדש את הרגישות, משום שבהמה ארוכה וכבדה שכזו לא תהיה בחירה מוצלחת כל כך לשעשועי בוץ, כמו שתסלוד משטח טכני. בשטח טרשי, יש לשים היטב לב לבטן הארוכה והפגיעה ויש להשתמש רבות בהגה כדי לתמרן במקומות בהם הג'יפים שלכם ירגישו מאוד נוח, אך המשאית תידרש לעוד עוד תמרונים. אם תתעקשו על שטח טכני, הרי שהמשאית אינה נטולת יתרונות, וכאן יחס העברה נמוך, שלדה ארוכה ועדיין גמישה, גלגלים גדולים ודיפרנציאל מוגבל החלקה יעיל מאחור יעשו את העבודה טוב יחסית.

קורבט לכל קבלן

החשבון כאן פשוט ביותר. מי שצריך כלי רכב לעבודה (או להנאה), יכול לנצל את הטבות המס הגלומות בסילברדו ומסוגל לחיות ם הממדים, עליו לרוץ ולרכוש את כלי הרכב המרשים הזה. ההמלצה היא חד-משמעית לאור שקלול מוצלח של משתני עלות, יכולת ותועלת. מי שהוא גם קבלן וגם רוצה לקחת את מרכבת חלומותיו עמוק לתוך השטח, כאן כבר נדרש שדרוג מהותי. אצלנו העסק פחות מקובל ופחות חוקי, אבל אפשרויות השיפור של סילברדו במולדתו אינן מוגבלות. מי שייקח סילברדו למסע שיפורים שכזה מוזמן להרים טלפון - אשמח לעשות סיבוב.

נתונים טכניים

מנוע: V8, טורבו-דיזל, 6.6 ליטר הספק/ מומנט: 360 כ''ס / 89.8 קג''מ מהירות מרבית: 160 קמ''ש (מוגבלת) 0-100 קמ''ש: מהר מאוד תיבת הילוכים: אוטומטית, 6 הנעה: אחורית + כפולה, LOW, דיפ' מוגבל החלקה מאחור אורך: 650 ס''מ רוחב: 202 ס''מ גובה: 196 ס''מ בסיס גלגלים: 424 ס''מ משקל עצמי: 3,180 ק''ג מרווח גחון: 27 ס''מ זווית גישה/נטישה/בטן: קצת/קצת מאוד/כלום, כמעט מחיר: 199,900 שקלים, לא כולל מע''מ, גרסה בסיסית