בלי פאניקה

הטלפון שהפריע את מנוחת השבת היה מאוד אופייני לעונה זו של השנה. על הקו היה אחד מידידי, שלקח את המשפחה לראות כלניות בנגב ומצא עצמו לכוד בשטח תחת מטר כבד, עם סצינת החלקות, חילוצים והילולה כללית סביבו. ומה עושים אנשים בעלי ניסיון מועט בשטח בתנאים שכאלה? מניפים את אביזר החילוץ הכי טוב שיש ברשותם – טלפון סלולרי – ומתחילים לשתף את כל העולם בבעייתם. אבל בעצם, האם יש כאן בעיה?

האקדמיה לבוץ ארץ-ישראלי

מבלי להיכנס יותר מדי לעומק השלולית, נזכיר רק כי ישנם שני סוגים עיקריים של בוץ בארץ הקודש – בוץ חלקלק ובוץ כבד. בוץ כבד של אדמה חומה, כמו שאפשר למצוא בעמק יזרעאל, למשל, הוא ישות זדונית ששומר רכבו ומכלוליו ירחק ממנה. בוץ חלקלק, כמו שנוצר באדמת הלס בנגב לאחר מטר בריא, הוא משהו שנע בין שעשוע חביב למטרד קל וחביב – תלוי בנהג ובמצב רוחו. במקרה המתואר, היה זה שעשוע חביב, שהפך מאוד מאיים בעיני הנהג – ולא בצדק.

הכלל הבא נכון לגבי כל סיטואציה מאיימת בשטח, אבל נכון במיוחד לסיטואציה הנ''ל: בעיה מאיימת תיראה הרבה פחות מאיימת אחרי כוס קפה. בדיוק כמו ילד עצבני שמפחית את מפלס הקריזה אם הוא סופר עד עשר לפני שהוא מגיב. בדיוק כמו העצה השימושית שקיבל ארתור דנט ביוצאו למסע טרמפים ברחבי הגלקסיה – בלי פאניקה. אחרי כוס הקפה והורדת מפלס הפאניקה לרמות סבירות, אפשר לשלב להילוך קדמי, לתת גז ולהנות מהחלקות הג'יפ שלכם מצד אל צד. את החיוך שלכם על הפנים יזהו גם בני המשפחה ורמת הלחץ הכללית תרד.