איילי וג'ים ג'ים בירדן

יום חמישי הגיע והציפיה שהנה אנו הולכים לחצות את הגבול לירדן הולכת וגוברת. התכנון הוא ללון באילת על מנת שנספיק להגיע לגבול בזמן וללא עייפות נסחבת. נפגשנו עם אילן ויצאנו לכיוון מושב סגולה לאסוף את אייל (השני). אייל ''היפה'' עסוק מאוד בטיפוח היופי, לכן עיכוב ''קל'' גורם לנו לצאת לכיוון אילת בשעת חשיכה, אך בבואנו להניע את הרכבים גילינו שהדיפנדר (צ'וצ'קה) נותרה ללא אורות דרך (ואני חשבתי לתומי כי דיפדר לעולם לא מתקלקל – העורך), עוד עיכובון של תיקון התקלה ע''י רמי החשמלאי ופנינו מועדות לאילת כשהשעה כבר 20:30. הגענו לאילת בסביבות השעה 24:00 כשבדרך זכינו לליווי טלפוני מנועם שלקח עבורנו את המפתח לחדר סינגל (בדיחה פרטית, המבין יבין) ובזכותו היה לנו מקום לישון.

גם מסע בן אלף מילין מתחיל במעבר גבול אחד

זהו, היום המיוחל הגיע, בעוד כמה שעות אנו עומדים לעבור את הגבול לממלכה ההאשמית, ארוחת בוקר זריזה במלון ונסיעה קצרה ל- YELLOW לקנות קפה ''אמיתי'' והנה אנחנו בגבול. עם חציית הגבול בליווי הפרפרים בבטן שהולכים ומתחזקים ולאחר המתנה של 3, 4 שעות לתשלום מס מעבר, המרת מטבע לדינר, החלפת לוחיות ובדיקת מטען אנו סוף סוף במרחק נגיעה מהגבול הירדני. בינתיים, תוך כדי המתנה בצד הירדני אנו פוגשים את סמי המדריך שלנו לטיול.

אם עד כה היו פרפרים בבטן והתרגשות לגבי הלא נודע, המפגש עם סמי שבר את הקרח, נדהמנו לגלות בחור מבריק, חייכן שבקיא בשפה העברית וביטוייה וכשראה את הטויוטה FJ חוצה את הגבול כינה אותו ''ג'יפ שופוני''. עברו שעות ספורות והנה אנו חוצים את הגבול, שוטר ירדני בודק שהדרכון חתום, תולש את פתק מס המעבר ומקבל אותנו בברכה וכאן הטיול מתחיל. נסיעה קצרה והנה אנו בעקבה, עיר יפהפייה שלפי הכרכרות בחניה חשבנו שבטעות הגענו לאנגליה. לאחר הכרות קצרה בין כולם וכמה מילים מפי סמי שכאמור הותיר בנו רושם רב הלכנו לאכול אצל ''הדוקטור'' ארוחה ישראלית אמיתית, חומוס (רגיל, מסבחה, פול ובשר למתעניינים) עם קצת לבנה בצד ופיתות שלא נקרעות גם אם מפוצצים אותם בכל טוב.

לאחר שאכלנו ושבענו (הג'יפאי צועד על קיבתו) עשינו את דרכנו אל הדיונות בהם עברנו תדרוך קצר מפי נועם, הורדנו אויר וכדי להתרגל לנסיעה בחולות ירדנו ועלינו דיונה נחמדה בה הירידה קצת חדה ובעלייה צריך קצת תנופה, (הג'ימני שלי עלה על הפעם הראשונה - כבוד למגזר!). לאחר ההשתעשעות בדיונות המשכנו בנסיעה מהירה על משטחי המלח בהם ספג צמיג הג'ימני חתך בדופן, אך אין מה להתבאס - חשיבה זריזה של נועם וערכת התיקון אפשרו תזוזה בתוך דקות ספורות.

תוך כדי הנסיעה בחושך נועם עצר את רכבו והורה לנו להביט על סלע, אך לא סתם סלע, אלא סלע בצורת פרופיל של אדם שרק תמונה יכולה להמחיש את הדמיון. לאחר אין ספור צילומים בחשיפה ארוכה (אחרי הכל אנו בחושך) המשכנו בנסיעה והגענו למאהל הבדואי בו אכלנו את ארוחת הערב, משכנו נרגילה ופצחנו בריקודים לצד מדורה חמימה ולבסוף, החנינו את הרכבים ליד האוהלים וישנו שינה קרירה עד לבוקר.

יום שבת – הנסיעה לפטרה

שבת בבוקר נפתחה עם כוס קפוצ'ינו חם ששלומית ואני הכנו לנו ולעוד כמה חבר'ה (שבחים למקינטה שעשתה עבודתה נאמנה) ויצאנו לכיוון פטרה. עצירה קצרה לתדלוק בכפר דיסי בו התדלוק מתבצע ע''י בדואי עם גלון ומשפך וג'ים ג'ים (הג'ימני) מוכן ומזומן לתזוזה. לאחר נסיעה קצרה הגענו ל''ארץ הקשתות'' בה טיפסנו על הקשתות והצטלמנו בפוזיציות שונות, לאחר מכן החנינו את הרכבים תחת הקשת הגדולה ואכלנו ארוחת צהריים (לאפה עם שווארמה, חומוס, צ'יפס, סלט וכמה כדורי פלאפל). לאחר ששבענו וקצת נחנו המשכנו בנסיעה לפטרה, העיר בה סמי גדל.

כשהגענו לפטרה החנינו את הרכבים במלון וצעדנו לפטרה ברגל, עם הכניסה לפטרה (הסלע האדום) קפצו עלינו כמה בדואים והציעו לנו הסעה על גבי כרכרה/חמור עד לסלע האדום וכשהשבנו בשלילה זכינו לתשובת ''יום עאסל יום באסל''. לאחר הסבר קצר על המקום וכמה בדיחות שסמי סיפר התחלנו בהליכה קצת ארוכה עד למפגש עם ה''סלע האדום'', בשלב זה אין שום משפט שנוכל לכתוב או תמונה שנראה שתבטא את אחד משבעת פלאי עולם, פשוט מ ד ה י ם, בעיקר לאחר ההסבר של סמי שבקצרה מראה כמה חכמים היו הנבטים שחצבו את המראה המרשים בסלע בצורה כזו שלא יגיע אליו מים, שמש או מזיק אחר.

עם סיום הסיור בפטרה שנמשך עד האמפיתיאטרון ותחילת העלייה המתונה בחזרה למלון זכינו לשוחח עם בחור נחמד בשם הירו שבזכותנו למד כמה מילים בעברית ואף שר שיר של זוהר ארגוב. עם הגעתנו למלון ולאחר מקלחת זריזה שבתחילתה לא היו מים חמים אלא רק לאחר שיחת טלפון עם פקיד הקבלה, ירדנו לחדר האוכל והשלמנו את הקלוריות האבודות שנשרפו בעליה מפטרה למלון. לקינוח אחרי הארוחה שלומית ואנוכי עלינו לשינה חפוזה בחדר שנמשכה לבסוף עד לבוקר מכיוון שלא התעוררנו מצלצול הטלפון שאילן עשה כדי לקרוא לנו לבוא ולבלות בלובי המלון הסמוך, מה שהוביל לבוקר יום ראשון.

יום ראשון – וואדי חסה

היום האחרון לטיול מתחיל בארוחת בוקר במלון שבסיומה שלומית ואני מיהרנו לחנות המזכרות הקרובה לקניות שלא הספקנו לעשות (הרי ישנו עד הבוקר), חזרנו בזריזות ושוב יצאנו לדרך לכיוון וואדי חסה תוך כדי עצירה בדרך הבשמים להשקפה זריזה על ישראל אותה רואים באופק. המשך הנסיעה הכניסה אותנו לדיונות העצומות של הערבה (לונה פארק אמיתי) אותן לא הספקנו לחוות עקב רדיאטור שזז/נסדק באחד הרכבים, אך כידוע זה טיול ודברים קורים ולאחר שלא הייתה האפשרות לתקן נפלה ההחלטה לחלץ את הרכב עד לכביש ומשם לגרור עד מעבר גבול ערבה.

כאן יש לציין את אלדד עם GMC נבאדה שנרתם לעזור ולחלץ את הרכב באמצעות רצועות גרירה עד לכביש הסמוך בו הגיע הגרר שהעמיס את הרכב והחל בנסיעה למעבר הגבול לאחר פרידה קצרה. לבסוף המשכנו בנסיעה עד לוואדי חסה הזורם בו אכלנו במהירות את ארוחת הצהריים על מנת שנספיק להגיע למעבר הגבול בבית שאן לפני סגירת הגבול ב- 20:00. נסיעה מהירה והנה הגענו לגבול בסביבות השעה 18:30, תקתוק עניינים בעזרתו של עאבד (המדריך שהחליף את סמי ביום האחרון) ובעזרת השוטרים הירדנים שלא רצו עיכובים מיותרים על מנת שיוכלו ללכת במהרה לביתם והגענו לדוברי השפה העברית, הביתה.

בדיקת הרכבים הייתה זריזה יחסית עד שהבודקים החליטו לעקב את הטויוטה FJ של נילי כנראה בגלל מתלמד חדש שעבר חפיפה. בינתיים אנו חצינו את הגבול, נועם הכין תה לכולם ולאחר המתנה קצרה נילי ואביה הגיעו, עכשיו זה רשמי כולנו בבית אחרי חוויה שלא תשכח זמן רב. שיחת סיכום ותמונה קבוצתית חותמת את הטיול הנפלא הזה שהותיר בנו את הרושם שאנו עוד נחזור לכאן!

לסיכום

אנו רוצים להודות למדריך שהדריך טיול נפלא ופתרון בעיות במקצועיות רבה. תודה חמה מגיעה לסמי, שהותיר בנו רושם שעוד כמה שנים יהיה שר התיירות בממשלה הירדנית - אז נוכל להשוויץ שהוא הדריך אותנו כשהיינו בירדן. עוד תודה לצוות הצילום, אילן ואייל, שתיעדו את הטיול הנפלא ולקבוצה הנהדרת שבזכותה הטיול היה כל כך מעניין ומהנה.


לתמונות נוספות מהמסע - הקליקו כאן