היעד הבא - פקיסטן

מדינת ישראל היא מקום מאוד אוהד ומסביר פנים לג'יפאים, בהשוואה למדינות מתוקנות באירופה ובארה''ב. טיולי שטח יכולים להימשך מספר ימים בשטחים פתוחים, בהם מגבלות התנועה מועטות (בסופי שבוע, לפחות). לעומת זאת, חובבי שטח אירופים, או אמריקנים, צריכים לרוב להגביל עצמם לפארקים סגורים, בהם אפשרויות התנועה מוגבלות למדי. השאלה היא האם זוהי ההשוואה הנכונה?

למרות יומרותינו להגדיר עצמנו כמדינה מפותחת, רבים מדי הם הסימנים העשויים להגדיר את מדינת ישראל כשייכת לעולם השלישי. כאן כבר רחוקים סיכויי ישראל לקבל דירוג גבוה בסולם הג'יפאות, משום שישנן מדינות המציעות כמות רבה יותר של שטח בתולי, אותו אפשר לתור ללא כל מגבלות (ולהרוס אותו לחלוטין בתהליך, יוסיפו בוודאי החרדים לאיכות הסביבה והנוף – ובצדק).

יידרשו בוודאי כמה שנות שקט, או התקדמות דיפלומטית מהותית, אבל נראה כי אפשר לסמן פנטזיה חדשה לטיולי שטח נטולי גבולות – פקיסטן. בשיטוט קצר ברשת פגשתי אתר ג'יפאים פקיסטני, שגירה את בלוטות החשק. התמונות המלוות כתבה זו צולמו על ידי ג'יפאים פקיסטנים, הנוהגים בג'יפים אמיתיים (גם אם חלקם מתוצרת הודו), במקומות עליהם אנחנו יכולים לחלום וצופים בטבע בלתי מופרע במלוא הדרו. ברור כי גם לחבר'ה האלה יש בעיות עם שטחי אש (של האמריקנים), או נתיבי הברחת סמים, אך עדיין אנחנו יכולים לצפות ולהמשיך לפנטז.


אתר השטח הפקיסטני