סובארו אאוטבק - סטיישן קטן בערבה

מה בעצם שינתה סובארו באאוטבק 2007? שאלתי עצמי את השאלה הזו על פסגת הגלבוע, כאשר עשיתי שימוש בנוף המרהיב, באוויר הצלול ובציוץ הציפורים, כדי להרגיע את גופי מפרץ האדרנלין. היה זה אחרי העפלה מהירה מאוד מהעמק לגלבוע בכביש המתפתל ואחרי רבע שעה של נהיגה מאומצת בשבילי היער, בה הרגשתי מינימום נהג ראלי ונתתי לאאוטבק להפגין שרירים ויכולות. אז מה בעצם שונה? לא הרבה, אבל עם כזו כמות של אדרנלין בדם, מה זה בעצם משנה?

No worries, mate

על פי ההגדרה האוסטרלית, אאוטבק הוא מה שמעבר ל-Bush, שהוא חגורת הצמחיה המקיפה את הערים והאזורים הנושבים. כך שגם בעיניים אוסטרליות, המורגלות למרחבים שוממים, אאוטבק הוא באמת חור אמיתי, בו לא אמורה להיות יותר מדי פעילות של בני אדם. סובארו אימצה את השם הזה כאשר פרצה שביל חדש בתעשיית הרכב, עת נטלה את הסטיישן המשפחתית שלה, הגביהה קלות, הוסיפה כמה קישוטים והופה לאולמות התצוגה. בעשותה זו הפכה סובארו את האאוטבק הנידח לסביבה שוקקת למדי – וולוו ואודי אימצו את הקונספט והציגו את הסטיישטח שלהן והישימון המדברי הפך שוקק חיים.

כמעט עשור חלף, ואחרי כמה עדכונים, מתיחות פנים ואבולוציה מרשימה, ניצב בפני אאוטבק עדכני. הקונספט עדיין מנצח, בעיני לפחות – סטיישן מרווח ושימושי, שיודע לקחת את נוסעיו בבטחה בכביש ואינו מתבלבל כאשר האספלט נגמר. ואם תשימו לרגע בצד את סיפורי הגבורה שלכם ממעלה זה או אחר, ואפילו תניחו יד על הלב, תוכלו להודות שפרופיל כזה תואם היטב את הדרישות רוב אנשי השטח, גם המאובקים מביניהם.

נבהיר כבר עכשיו: יכולת השטח מוגבלת. מרווח גחון של 20 סנטימטר, זוויות מרכב רעות, פלסטיקים רגישים סביב והעדרו של הילוך כוח מגבילים את אאוטבק לתנועה בשבילים, כמו אלה שאפשר למצוא באאוטבק האוסטרלי, למשל. פשרה זו מפוצה היטב על ידי יכולת בכביש ובטיחות נסיעה, עליהן אפשר רק לחלום ברכבי שטח אמיתיים. בעלי אאוטבק שחפצים להרחיב את מעטפת יכולות השטח יכולים לציידו במגיני גחון והגבהות מרכב שונות המוצעות ברחבי העולם – גם אצלנו מוצעות כאלה, באישור היבואן.

בנות מקלאוד

תופינים לרוב מעטרים את רשימת המכולת של אאוטבק הנוכחי. 245 כוחות סוס מייצר מנוע הבוקסר בעל 6 הצילינדרים, מנפח של 3 ליטרים. החידוש ל-2007 היא מערכת ניהול מנוע וגיר המציעה לנהג לבחור מבין שלושה מצבים (אינטליג'נט, ספורט וספורט בריבוע, או משהו כזה). כל הסוסים הללו מתורגמים לתנועה מהירה דרך תיבה אוטומטית בת 5 יחסי העברה (אותה אפשר לתפעל ידנית בעזרת מוטו ההילוכים, או מנופים נוחים על ההגה). מערכת ההנעה כפולה ומאוד אינטליגנטית, ומבוקרת על ידי מערכת בקרת יציבות שהיא מהטובות בתעשייה.

עוד יש שם גג זכוכית גדול ממדים, בקרת אקלים מפוצלת, ריפוד עור נאה למראה ולמגע, חימום למושבים, חשמול מלא של כל מנגנון אפשרי, מחשב דרך ובקיצור כל מה שתצפו למצוא במכונית שעולה יותר מרבע מיליון שקלים. אכן כן, תג המחיר נושא בגאון סכום של 275,000 שקלים ומי שמרים גבה, או שתיים כנראה עדיין תקוע אי שם בשנות ה-80 עם דמות של סובארו DL מול העיניים. נציין עוד כי למעוטי יכולת מוצע אאוטבק גם עם מנוע 2.5 ליטר, פחות אבזור והידור ופחות שקלים – 60,000 שקלים פחות.

בדרך לקייפ יורק

הזמן שחולף והאבולוציה העדינה של האאוטבק עושה לה רק טוב בתחום הוויזואלי. הקווים העגולים והרכים של אאוטבק מ-98 קיבלו תוספת של קווים אורכיים, המחדדים את הצורה, מזוותים אותה ומוסיפים לה הרבה עצמה ושרירים. הסטיישן הזו נראית מזמינה לפעילויות פנאי שונות וממש קוראת להתקנת גגון לצמד זוגות אופנים, או מגיני גחון והגבהה של כמה סנטימטרים. גם בלעדי תוספות אלה היא נאה ומושכת מספיק.

תא הנוסעים מזמין באותה מידה. עור איכותי מצפה את המושבים וקולט את הישבנים בצייתנות. מושבי הנהג והנוסע שלצדו מתכווננים חשמלית ומספקים נוחות גבוהה, גם לאורך מסע של יום בערבות אוסטרליה. הנדסת האנוש המבולבלת של פעם פינתה מקום לסביבת נהג מסודרת ועשויה היטב, עם פקדים ומתגים שנמצאים היכן שתחפשו אותם, ולא תצטרכו לחפש הרבה. מאחור יש הרבה מקום לנוסעים, גם גדולים, המושבים נוחים ומזמינים והסביבה נאה למראה.

מאחורי הנוסעים נפרש תא מטען רחב מידות, שיכיל את ציוד המנגל של המשפחה ואת כל ציוד הרכיבה, עבור זוגות האופניים שנמצאים, להזכירכם, על הגג. בתא נוסעים עשיר שכזה בלטו בחסרונם תאי אחסון, הנהוגים היום ברכבי פנאי ומובילי משפחות, עצוב לא למצוא תפעול אוטומטי לכל ארבעת החלונות ותמוה העדר אפשרות לנתק את כרית האוויר של הנוסע מלפנים.

איפה זה Mount Isa?

שלהי החורף הם הזמן הטוב ביותר לתור את הארץ. האוויר קריר, השמש מלטפת, במקום לחרוך, הנגב מכוסה מרבד צבעוני ואפשר למצוא שלוליות טריות וגבים מלאי מים. הדרך ממרכז הארץ לנחל הבשור עברה על צמד בוחני אתר השטח הישראלי בנחת. מוזיקה משובחת בקעה ממערכת השמע המשובחת (וזה הזמן להודות לבעל המכונית על הטעם האנין במוזיקה), מופרעת על ידי מעט רעשי רוח וסביבה וכמעט דומיה מצד המנוע.

לאאוטבק יחסי העברה ארוכים נורא, הגורמים לה להגיב בעצלנות משהו לבקשות רגל ימין. סיבוב של החוגה העגולה בין המושבים העביר את מערכת ניהול המנוע והגיר (המכונה בסובארואית SI Drive) למצב ספורט ושינה את המצב לבלי הכר. תיבת ההילוכים ממהרת להוריד הילוכים והמנוע גאה לשחרר את כל סוסיו, שיודעים לצהול היטב בזכות תזמון שסתומים משתנה. חשבנו שזה נחמד, אז ניסינו את מצב הג'ננה, המסומן בכוכבית ליד הספורט. תאלצו לסלוח על הקלישאה החבוטה, במצב הג'ננה הפך אאוטבק לזאב בעור של סטיישן, מושך הילוכים עד לקו האדום, משאיר אותם שם בעת עזיבת הדוושה וגורם לסוסים ולנהג לצהול בהנאה.

את רב-השימושיות של אאוטבק גילינו, אם כן, טרם הורדנו גלגל אחד מהאספלט. מחד גיסא זהו סטיישן מרווח המסוגל לשנע חמישה נוסעים בנועם ובנוחות. מאידך גיסא מסוגל אאוטבק להדיח גם את הנהג השקול ביותר להתנהגות סמי-חוליגנית למהדרין. אאוטבק ממשיך להקסים בהתנהגות מופתית בכבישים מפותלים, בהם הוא מפגין ניטרליות של שופט עליון, זווית גלגול עדינה, אחיזה באדמה כשל מתנחל מחברון ומנוע שרק מתחנן לעוד הפעלת כוח מצד הרגל הימנית. אם נחזור רגע לנאום האפולוגטי ממקודם, אודות היכולת המוגבלת בשטח והרווח בכביש, הרי שכאן אפשר להיווכח שאין רכב שטח בעולם, בכל סכום שהוא, המסוגל להתנהגות שכזו בכביש. תענוג.

ביקור בפרייזר איילנד

נחל הבשור קיבל אותנו בסבר פנים יפה, עם בריכה גדולת מידות, שני מטרים מכביש 232. בהינו קצת בפני המראה של הבריכה ויצאנו ליישר את פיתולי הנחל. רכב ההדגמה היה מקורי, נטול מגיני גחון, או הגבהה, מה שהכתיב קצב מדוד ושקול. השם מרמז על שטח אוסטרלי קשוח, אבל אם רוצים לצאת מהשטח באותו אופן בו נכנסתם – בנסיעה – יש להישמר מאבנים גדולות ומקוליס עמוקים, שעשויים לאיים על הגחון הפגיע.

צריך לזכור גם את מגבלות השלדה הקשיחה ומהלך המתלה הקצר – כאשר ניסינו לצלוח עליה חולית, עתירת בורות, עברנו את מגבלות מערכת בקרת המשיכה והאאוטבק עמד ונפנף גלגלים ביאוש. כאשר מבינים את המגבלות, אאוטבק יכול להביא אתכם לפינות חן נידחות. נחל הבשור הציע עשרות שכאלה, עם מרבדים ירוקים מרחיבי לב ואלפי פרחים בשלל צבעים שעשו טוב לנשמה. תנועה איטית הלמה את האווירה, ועם ארבעה חלונות בדלתות וחלון עצום בגודלו בגג, כל הפריחה הזו יכולה להיכנס עמוק לתוך הלב והנשמה.

ואז הפנינו גלגלינו לשבילים פתוחים ושטוחים יותר, בהם הספיק מרווח הגחון לכל מהירות אותה הרשו אומץ הלב וההיגיון. קחו את התענוג שמספק אאוטבק בכביש מפותל, הכפילו בעשרים ותקבלו מושג על עצמת ההנאה הגלומה בסטיישן הזה. יכולת גיהוץ פני השטח היא כמו בכביש, כך גם יכולת מערכת העברת הכוח להוריד את עצמת המנוע לאדמה. אבל להן מתווסף הממד הרביעי – אחיזה נמוכה ומרווחי טעות גבוהים, המאפשרים להחליק את אאוטבק, כאילו היה באמצע סטייג' במרוץ ראלי ולנהג יש ביטחון מוחלט במכלולי הרכב ובתגובותיהם לפרובוקציות החריפות שלו. הגיון בריא ישאיר את בקרת היציבות פועלת, כדי לתקן ביעילות את משובותיכם. פרץ של ילדותיות, או הדוניזם צרוף וקצת פחות היגיון יגרום לוויתור על רשת הביטחון הזו, אבל אל דאגה – עדיין מערכת ההנעה המעולה תשאיר בידיכם מכונת תענוג בטוחה מספיק.

שורה תחתונה. באמת!

כותב שורות אלה מבוקר לעתים על ערפול בשורה האחרונה של מבחן דרכים. כך זה כאשר מנסים לנחש מה ירצה לקוח וירטואלי כלשהו ממכוניתו. אז הרשו לי הפעם לחרוג ממנהגי ולסכם את התרשמותי מסובארו אאוטבק באופן אישי לחלוטין: אני אוהב את המכונית הזו וחושב שהיא פשוט נהדרת. מדובר במוצר הבנוי לפי קונספט נכון ויעיל, שעשוי ממיטב הטכנולוגיה ומוגש לצרכן באופן כמעט חף מליקויים.

ומה עם המחיר? 275,000 שקלים הם לא רק הרבה כסף, אלא הם 60 אחוזים יותר ממחירה של הסטיישן עליה מבוססת אאוטבק (בגרסת 2.0 ליטר בסיסית). איני מעוניין לגייס את מקלדתי לטובת שיטת התמחור של חברת יפנאוטו, אך אזכיר כי עבור איכות מקובל לשלם כסף. לזכות סובארו אאוטבק עומדת העובדה כי כמו ההשראה לשם, גם המוצר נמצא בודד בישימון – מוצרים מקבילים של וולוו ואודי עולים כמעט כפול ובהשוואה ישירה הם צפויים להיות מובסים על ידי הסובארו בתחומים רבים, בוודאי באזור התמורה לשקל.

סובארו אאוטבק 3.0R

מנוע: בנזין, בוקסר, 6 צילינדרים, 3 ליטר הספק/ מומנט: 245 כ''ס / 30.3 קג''מ מהירות מרבית: 224 קמ''ש זינוק ל-100 קמ''ש: 8.5 שניות תיבת הילוכים: אוטומטית, 5. תפעול ידני במוט ההילוכים ועל ההגה הנעה: כפולה קבועה אורך: 473 ס''מ רוחב: 177 ס''מ גובה: 154.5 ס''מ בסיס גלגלים: 267 ס''מ משקל: 1,575 ק''ג מרווח גחון: 20 ס''מ בטיחות: 6 כריות אוויר, ABS, בקרת יציבות, מגבר בלם בחירום מחיר: 275,000 שקלים