שיירה של 20 אופנועים, טרקטורון אחד, שני רכבי ליווי והמון מצב רוח עשו דרכם מגדרה לאילת בשטח.
יוחנן רזניק מסכם את מסע מועדון סוזוקי DR לאילת
מאת: אתר השטח הישראלי
15/04/07
הכל מתחיל מטיול אופנועים לירדן, שלא יצא בגלל אישורים ביטחוניים, (עכשיו יש אישור לאפריל - ראו קישורים), הטיול בתמיכת צוות אבניר-סוזוקי והובלה של עופר אוגש מאתר השטח הישראלי. לאחר פעמיים דחייה, כפיצוי ארגן עופר ''מסע אופנועים'' לאילת ושוב בסיוע לוגיסטי של אבניר צוות צילום וכל זאת ללא תמורה, הרוכבים שלמו רק על הדלק שצרכו.
קישורים לסיכום טיול מועדון DR בירדן:
''הכיבוש משחיט!'' קישור לכתבה של פנגס - מגניב!!!
קישור לתמונות של תומר פדר - מדהים!!!
''פרשי המלך'' קישור לכתבה של גידי גולן מפול-גז - מרגש!!!
רוב האופנועים נראו דומים, רובם צהובים DRZ, מעט כחולים DRZ ,אחד DRZ400SM !! שחור וכן כמה 650 ו 350 שחורים (אחד היה צהוב). הרוכבים נראים עם הקסדות והמיגונים כמו דמויות האנימציה באתר גלבה, אבל מתחת לפלסטיקים מתגלות דמויות מעניינות: עופר אוגש, שהוביל את הטיול בניווט מעולה ובקצב מהיר, כמו במילואים - מ''פ סיור, והאיש לא רוכב יום יום על ה-DRZ , כיוון שהוא מוציא טיולי 4X4 בארץ ובארצות השכנות וגם למרוקו חדר. גידי פרדר למשל , מדריך רכיבה ידוע לאופנועים, שהגיע עם DRZ דנדש (20 ק''מ סה''כ), כאשר ברכיבה נתן הסברים וטיפים ועזר המון לאנשים שהתקשו בקטעים טכניים וכאלה לא חסרו.
דמות צעירה ומוכרת היא יוני לוי, אשר מקבל תמיכה מאבניר ומתחרה בעיקר באנדורו, רק להמחיש את יכולת הבחור נספר שאת חוצה ישראל חרמון-אילת סיים ראשון על אופנוע DRZ ב- 10.5 שעות !!!! אבל צריך לראות את יוני רוכב בשטח ולא מדובר במסלול מוכר וידוע, בדשדש של הנחלים, כשאנו רכבנו במהירות 60 קמ''ש, הוא רכב על 100 קמ''ש!!!, בנחל אמציה ליד הסכר, יוני נכנס לנחל (אין מים), מטפס על מדרגות סלע כמו אופנוע טריאל ופורץ החוצה מדופן כמעט אנכית, כאשר הוא מרחף כ-5 מטר מהקרקע.
ואם זה לא ממחיש, אז בהמשך לנחל עשוש יש את מעלה ורדית, מקום מוכר למטיילי 4X4, אשר יורדים את המעלה בהילוך ראשון LOW בגלל המדרגות, יוני הגיע למעלה, מבט קצר ובחירה של נתיב שונה מכולם ותוך דילוגי עז ירד במהירות של מה בכך, כאשר ירדו כולם טיפס יוני את המעלה וירד שוב.הבחור מחובר לאופנוע, לדעתי כאשר הוריו רצו לגמול אותו ממוצץ נתנו לו אופנוע ומאז האופנוע הוא חלק מגופו. תפקיד נוסף היה ליוני, כוון שרכב במאסף כאשר היה עיכוב בגלל נפילה של רוכב, היה יוני עף כמו יונה (יוני=יונה שמו המלא יונתן) ומודיע לחוד לעצור וחוזר לעזור, לא מעט אופנועים הוריד יוני במקומות הבעייתיים.
דמות נוספת שבלטה בחבורה היא שחר על DR650, עם מכנסי ג'ינס ממוגנים ומזרן מאחור על הסבל, האיש רכב כאשר יש לו בעיה ברגל והוא מתקשה בהליכה ומן הסתם יהיה לו קשה לעמוד על הרגליות. אבל הוא בשלווה המקצועית (פסיכיאטר בעיסוקו) רכב רוב הזמן בישיבה ועבר את המכשולים בלי דרמות. למעט דרמה עוצרת נשימה, כאשר שחר ירד את ורדית בנתיב של יוני, רק שבהמשך כאשר עבר את המדרגות הגזים קצת עם המהירות מה שגרם לאופנוע להתנדנד בחריפות וכבר ראינו בדמיון את שחר מתרסק לסלעים.
רוכב אחר שנזכור מהמסע הוא שילטון על DR350 , הרוכב חסר מספיק ניסיון בשטח או שנפל עליו מזל נאחס ואחרי שנפל פעם, איבד ביטחון ולכן במשך היומיים נפל עוד כמה פעמים ובסוף הטיול כבר צלע מהמכות שספג. רוכב נחמד ונדיב שרכב בקבוצה הוא רמי ממושב חצבה, שהגיע עד למרכז כדי לרכוב במסע, על הסופרמוטו שלו, שנעל צמיגי שטח לכבוד המאורע. רמי פרץ בווילי מזדמנים כל היום ואף אירח אותנו בנדיבות בקפה ארומה חצבה, אותו הוא מנהל. גם בדרכנו חזרה באוטובוס אשר עצר בחצבה לא שכח רמי את חבריו לרכיבה ולמרות המוני אדם במקום דאג שנקבל יחס מיוחד, כול הכבוד לך רמי ותודה ענקית.
בקבוצה שנאספה לצורך המסע היו גם כמה חברים שרוכבים בקבוצה של דודXR כמו האחים אשכנזי מאשקלון ואריאל הצעיר החולק DRZ עם חברו רז, דוד כהן ממזכרת בתיה על ה-DRZ שלו, כן פגשתי את ויקו אסולין, ממשפחת מרוצים ידועה מירושלים, אשר לא מזמן רכבנו יחד בירדן, יש לציין שוויקו הוא בן 61!!! ורכב את היומיים כמו אחרון הצעירים, אם היו ממספרים אותנו לפי גיל אז אני הייתי נמצא במקום השני אחרי ויקו. רוכב נוסף ששמחתי לפגוש הוא שמעון מ-IBM, הרוכב על DR650 ואשר רכבנו יחד בטורקיה בשלג ברכס מעל אנטליה, כך יצא שכל אחד מכיר כמה רוכבים ממסגרות רכיבה שונות.
שישי בבוקר נאספים הרוכבים על כביש 6 בתחנת הדלק ליד נען, מלבד הרוכבים יש במקום צוות צילום של אתר השטח מצוידים בדיפנדר קצר, כך גם רונן טופלברג צלם ידוע בנושא רכב ואופנועים אשר ינוע על טרקטורון CAN-CAM , ושני טנדרים עמוסים ציוד של המארחים-צוות אבניר בראשות משה רוקח, מנהל מותג סוזוקי.
אוגש עושה סבב שמות (אין סיכוי שאזכור את כולם) ותדריך לגבי הרכיבה והציר ואז שיירה של 20 אופנועים יוצאת לדרך (כמות רגילה לטיולי כביש או שבילים ופחות רגילה בטיולי שטח), ליד גדרה יורדים לשטח ונעים מקביל למסילה, השביל לא בוצי להפתעתי, זה גם זמן טוב לרוכבים שלא רוכבים כל יום, להתחבר חזרה לאופנוע ולהתרגל לרכיבת שטח. כעבור רכיבה קצרה עופר מושך מזרחה, אנו ליד תל צפית, טיפוס למעלה נותן תרגול לרוכבים לבאות, מהתל מסתכלים על הסביבה, תחנת חשמל מונעת גז בסמוך, גבעות ירוקות מכל עבר.
בירידה מהתל לא כולם שולטים באופנוע, גידי ויוני מסייעים ואנו מושכים עוד דרום מזרחה, הכוון הוא אמציה, באחת הפניות נוצר נתק בקבוצה, ויוני (על משקל יונה) טס עף על השביל לחפש את עופר ושאר הרוכבים, בעזרת טלפונים ונתוני GPS קובעים מפגש ליד סכר אמציה, יוני מנצל את הזמן ומדגים ביצועים שמתאימים לאופנוע טריאל. רונן מצלם בלי הרף, עופר חוזר עם אחרוני האובדים, אבל עם גלגל קדמי שטוח, מחליפים פנימית וחוזרים לרכיבה נמרצת, איבדנו שעתיים בנתק, אנו מדרימים לכוון דביר, משמאל גדר ההפרדה (לא מקנא בכוחות הביטחון ששומרים בגזרה זו).
אנו עולים לכביש ונכנסים לתחנת הדלק אלונית על כביש להבים שוקת, מתדלקים את האופנועים וגם הרוכבים זקוקים לתדלוק, צוות אבניר מתורגל וכבר פורס אוהל ומחלק כריכים מושקעים של ארומה, מים בשפע וכן פחיות רד-בול (נקבל כנפיים?). מכיוון שאבד זמן יקר בנתק עופר מדלג תא שטח ואנו רוכבים מנהלתית על הכביש עד ערד, עוצרים במנחת, קבוצה של כתומים (KTM =קניתי, תיקנתי, מכרתי) מגיעה מהכוון הנגדי, רוכבים דרומה לכוון הר כיפון, עולים על דרך הגז, שביל עם צינור בשוליים, יש קטע של ירידה משובשת, אחד הרוכבים על DR650 מאבד שליטה ונופל, מכה חזקה בכתף משביתה אותו, הטנדרים לא מאחור אבל צוות הצילום הוא רב תכליתי, אחד מהם מחליף מצלמה בכידון ואנו ממשיכים בקטע רכיבה מדהים.
בכניסה לנחל אמציהו טרקטור מחזיר את הפועלים התאילנדים למגורים למנוחה, אבל אנו טרם הגענו למנוחה. תחילת הנחל טובה ומהירה, אבל ההמשך אחרי הפיצול עם נחל אביה נהיה חצצי וכאן מי שפוחד או לא מורגל ברכיבה בשטח כזה אוכל פשוט חצץ. עמידה על הרגליות עם העברת משקל אחורה ולתת בגז מאפשרת לעבור את החצץ במהירות, ביציאה מהנחל כבר חושך ואנו מתמרנים בין חממות וכביש אילת הישן עד עין חצבה, שם אנו מתרעננים בנדיבות רמי.
אחרי רכיבה ארוכה ומתישה, ריעננו את הגוף והנשמה בחוות האנטילופות בעין יהב. במקום סוכות גדולות רחוקות אחת מהשניה, אנו מתמקמים הכי רחוק, מזרונים על רצפת בטון, מתפרקים מבגדי הרכיבה והולכים להתקלח, בדרך תעלת מים זורמים, פינות דשא ובריכת שחיה!!! אנו משתלטים על המקלחות, כולל של הנשים, אחרי מקלחת חמה אוכלים (טורפים) ארוחת ערב טעימה.
זהו התקלחנו, אכלנו, האופנועים קשורים כולם, אז אפשר ללכת לישון, מחר מחכה יום לא קל, ניראה מי יפתח ראשון נגריה? להפתעתי די שקט, או שפשוט נרדמתי מהר. יוני כמו בדואי אמיתי ישן על מזרון ליד האופנוע, בשעה 2:30 מתחילה רוח חזקה מאוד עם אבק רב, ממש טורנדו, הסוכה חורקת ומיטלטלת וגם מתמלאת אבק, יוני נאלץ לרדוף אחרי בגדיו שהונחו על האופנוע לייבוש, אחרי כמה דקות הכול נרגע, אבל לא עובר זמן רב ושוב אבק ורוח מסובבים הכל מסביב, קשה להבחין באופנועים החונים מול הפתח.
שבת בבוקר, קריר בחוץ וגם גשם דקיק מטפטף, שילוב לא מוצלח לרכיבה בערבה, האבק עדיין בשבילים וטיפות הגשם רק ידביקו אותן למשקפי האבק. אנו נכנסים לדרך הבשמים שהולכת מהערבה מערבה (על הקטע המזרחי רכבנו בירדן), כעבור זמן קצר אנו מדרימים ונכנסים לנחל עשוש, כוון הרכיבה הוא כזה שנעקוף את מעלה עשוש, באחד המקומות בנחל המכונה גם האמפיתיאטרון אנו עוצרים, זרימת המים יצרה עם השנים קיר אנכי ואפשר לראות את כל השכבות הגיאולוגיות שנוצרו ממשקעים בים שהיה במקום !!! אפשר למצוא מאובנים של בעלי חיים ימיים.
עוד רכיבה קצרה ואנו מעל מעלה ורדית, עופר יורד ראשון, יוני עוקף מימין ומדלג שמאלה כמו עז ויורד במהירות כאילו אין מדרגות, אני מצליח לרדת בשלום, יש רוכבים שפוחדים ואז נעזרים בצוות גידי/יוני, יש מי שנופל אבל במהירות אפס, ללא נזקים, יוני עובד קשה, מוריד אופנוע, עולה רגלית ומוריד אופנוע נוסף, למטה ממתינה קבוצת רכבים מתנדבי יחידת הג'יפים של המשטרה, הם סקרנים לראות אותנו יורדים, שחר יורד על ה-650 בנתיב שיוני ירד ומצליח להחסיר לנו פעימה, הוא בשלווה שלו אחרי שירד אומר ''כן, קצת נסחפתי עם המהירות'', אחרי שכולם ירדו הראה לנו יוני שהוא יכול גם לעלות את ורדית.
אנו ממשיכים לרכב, חוצים את מישורי הצניפים במהירות, רוכבים בנחל גרזי (שם של ציפור, לא?) ונחל חיון ונחל ציחור (לא בטוח לגבי סדר הנחלים) ואז מגיעים לכביש עובדה אילת, נצמדים לגדר הבסיס עד לכביש לשחרות, רכיבה קצרה על הכביש ויורדים שוב לשטח. באחד העיקולים אחד האופנועים נופל אבל אין נזקים, ביוטבתה ממתינים רכבי צוות אבניר, הגשם לא פוסק והאנשים הולכים לקנות כריך לצהריים, גם תדלוק אופנועים מתבצע ואחרי מנוחה קצרה רוכבים מזרחה עד גדר המערכת ויורדים דרומה.
אחרי מפגש עם סיור צה''לי וצפיה בציפורים מכל עבר, אנו בשוליים העליונים של שכונת שחמון באילת. 20 אופנועים וטרקטורון אחד חוצים את העיר ועוצרים לתצלום קבוצתי על הטיילת, מה שמושך תיירים ותושבים סקרנים. רכיבה קצרה צפונה לאזור התעשייה, שם אנו מסיימים ליד מוסך האופנועים של שלומי. ישראל עם משאית כבר ממתין להעמיס את האופנועים וגם אוטובוס מפואר ממתין. האופנועים על המשאית, אנו על האוטובוס, אחרי שקיבלנו שי מאבניר (חולצה, כובע וילקוט של סוזוקי כמובן).
אחרי מפגש עם סיור צה''לי וצפיה בציפורים מכל עבר, אנו בשוליים העליונים של שכונת שחמון באילת. 20 אופנועים וטרקטורון אחד חוצים את העיר ועוצרים לתצלום קבוצתי על הטיילת, מה שמושך תיירים ותושבים סקרנים. רכיבה קצרה צפונה לאזור התעשייה, שם אנו מסיימים ליד מוסך האופנועים של שלומי. ישראל עם משאית כבר ממתין להעמיס את האופנועים וגם אוטובוס מפואר ממתין. האופנועים על המשאית, אנו על האוטובוס, אחרי שקיבלנו שי מאבניר (חולצה, כובע וילקוט של סוזוקי כמובן).
זהו נגמר המסע, עברנו ביומיים כ 500 ק''מ רובם בשטח, למעט פנצ'ר לעופר אף לא תקלה באופנועים וזה אומר הכול על אופנועי סוזוקי. פרט ליואב שנפל ונחבל בכתף כולם סיימו את המסע בשלום. חצינו לפחות שלושה תאי שטח בארצנו הקטנה, החל מהשפלה, דרך שולי מדבר יהודה וסיום בערבה. הנופים השתנו בהתאם, ממרבדי כלניות, עבור לאדמת הלס ליד ערד וסיים על אבני הצור במישור צניפים. אני חושב שאף רוכב בקבוצה לא רוכב 250 ק''מ ביום טיול אחד בדרך כלל ולמרות זאת כולם עמדו במשימה, בטוח שגם הרגישו שיפור ברכיבה עד סוף המסע.
בסוף כמה מילות תודה לעופר, שאין עליו בטיולים ואשר אפשר לי להצטרף, לצוות אבניר בהנהגת משה רוקח שאירחו, דאגו, האכילו, הלינו והובילו אותנו הביתה, תודה מקרב לב. תודה מיוחדת לגידי ויוני שעזרו כל אימת שהיה צורך והיה צריך. תודה לצוות הצילום על הדיפנדר, שגם עזרו בחילוץ האופנוען שנפגע וגם צילמו אותנו מכל זווית. תודה לרונן הצלם שאכל את האבק שלנו במשך יומיים ולא הוציא מילה, רק את הקליקים של המצלמה שמענו ממנו.
הסיום היה בת''א ליד אבניר, כאשר נאלצנו להמתין למשאית (בגלל תקר בעגלה) כמו הומלסים על המדרכה עד 01:00. הביתה נכנסתי ב 02:00 ועל זה אומרת האישה ''אתה עובד עלי, אמרת טיול ליומיים, לא שלושה''. אני בשיכרון חושים עדיין ולא מקשיב.
להתראות בטיולים אחרים.
יוחנן
לשרשור בפורום הקליקו כאן
5 תגובות
1
גלעד4X4
15 באפריל 2007 ב 13:03
התמונות מדברות בעד עצמן
התמונות מדברות בעד עצמן וכול מילה מיותרת (גם הסרט)
אני אכול קנאה
2
tal25030
15 באפריל 2007 ב 15:50
לאיל סרט פצצה.
ואם לא תבוא לקנות גיפסנית זה הסוף שלך. טל ktm250
3
אדיר טובי
15 באפריל 2007 ב 21:44
כל הזכויות שמורות
כל הזכויות שמורות לאסי כהן ולתוכנית ארץ נהדרת
4
Ogash Ofer
20 באפריל 2007 ב 06:56
פיצוץ!
הייתה לי חוויה לא נורמאלית!
אני קורא ורואה זאת באיחור של שבוע (מרוקו ומיד לאחר מכן מזרח ירדן) אבל זה מעלה חיוך רחב ומזכיר לי כייף אדיר.
תודה ליוחנן על הכתבה ולאילן על הסרט - סוף הדרך!
5
אורח/ת
25 בפברואר 2008 ב 14:35
יפה אבל
כלים לא משהו לי יש את KAWASAKI 250 אם שיפורים של החיים
תגובות