בכל פעם כשאני כותב כתבה על רכבי שטח קשה לברוח מהמושג ג'יפ. אנחנו כבר ילדים גדולים ויודעים שמקרר זה לא רק פריג'ידר ותפוז זה לא רק ג'אפה אבל בכל זאת רגע לפני שפתחתי את הדלת של הרכב הירוק כהה חשתי בעוצמתו של המותג...
מאת: מגזין אוטו
28/12/00
בכל פעם כשאני כותב כתבה על רכבי שטח קשה לברוח מהמושג ג'יפ. אנחנו כבר ילדים גדולים ויודעים שמקרר זה לא רק פריג'ידר ותפוז זה לא רק ג'אפה אבל בכל זאת רגע לפני שפתחתי את הדלת של הרכב הירוק כהה חשתי בעוצמתו של המותג. הגרנד צ'ירוקי הוא רכב העל של היצרן היחידי שיכול לכנות את עצמו בלי מרכאות ג'יפ. גם ככה קשה לתת הנחות לרכב שעולה 350000 שקל לפני אגרות ותוספות קטנות אבל כשמדובר ברכב שנושא את השם המקודש הציפיות הרקיעו שחקים, נקודת פתיחה בעייתית לכל רכב לפני בדיקה שמתיימרת להיות אובייקטיבית. קשה לכתוב על הגרנד שירוקי בלי קצת היסטוריה: המותג ג'יפ נולד לפני שישים שנה בתחילת מלחמת העולם השניה כרכב צבאי. ב1941 נולד הדגם ה אזרחי הראשון הוויליס אוברלנד סטיישן וואגון שכמה דגמים ממנו עדיין נוסעים בישראל וב1960 יוצר הג'יפ וואגוניר הראשון, המוכר לכל חייל שראה את האוגדונר שלו נוסע אחריו עם הרכב הגדול הזה. ב1973 אל מול האגדה הבריטית בדמות הריינג' רובר החל הקרב הגדול על תואר רכב השטח האולטימטיבי. הריינג' רובר הבריטי המהודר מול הצ'ירוקי צ'יף ואחריו הצ'ירוקי שנולד ב1985. רובר הבריטית המשיכה להצליח עם הדיפנדר שכבש את המדבריות והשטחים הקשים באפריקה או במזרח הרחוק ואח''כ עם הדיסקברי. קרייזלר האמריקאית הגיבה עם הגרנד צ'ירוקי שיצא לעולם ב1992 כדי להתמודד על קצה הסקאלה עם הריינג' רובר. ב1995 לפני שמיצובישי עדיין הרהרה ברכב שטח עם מרכב אחוד יצא הגרנד צ'ירוקי הראשון שהתיימר להיות רכב שטח אמיתי נטול שילדה. הגרנד צ'ירוקי עבר בשנת הדגם 1999 שדרוגים אחרונים בדמות מערכת מתלים חדשה, הגה ובלמים מעודכנים ותיבת הילוכים משופרת. מבחינה חיצונית השינוי קטן מאד ומסתכם בהארכת והגבהת הגוף ועיגול הפינות. במבט ראשון דומה הדגם המחודש למכונית סטיישן מוגבהת. כמו הוולוו קרוס קאונטרי והסובארו פורסטר אבל יפה יותר לטעמנו. הגרנד צ'ירוקי אינו מנופח או מוחצן במיוחד, התיקרה נמוכה, העיצוב זורם וכולל שבכה קדמית עם שבעה חריצים, זכוכית קידמתי משוכה לאחור, חישוקי סגסוגת בצבע כסף ופגושים ומראות בצבע הרכב. הגלגל הרזרבי מונח בתוך הרכב ולא בולט ומפריע מאחור כמו ברכב השטח האחרים. בנסיעה בעיר משכנו פחות תשומת לב מרכבים כמו הפג'רו או אפילו הניסאן פטרול. העיצוב מתאים לדעתנו למי שמוכן להשקיע 350000 שקל ברכב שלא בולט ברמזור ולא מושך את העין במבט חטוף אבל אלגנטי ומרשים במבט שני.
פתחנו את הדלת המרשימה וטיפסנו בקלות למושב העור המפנק. המושב מתכוונן חשמלית וכולל כריות אוויר מתנפחות. בדופן הדלת, שני כפתורים עם זיכרונות למצב האהוב עליכם ( ניתן לבחור שני מצבים) בלחיצה אחת המושב מתרומם ומתנפח בהתאם להעדפת הנהג ותחנת הרדיו האהובה עליכם מתכוונת ברדיו בעוצמה הרצויה. כיביתם את האוטו והכיסא נע לבד לאחור כדי שתוכלו לצאת בקלות. מראות הצד נותנות שדה ראיה טוב לאחור וניתן לקפל אותן ביער או בשטח צר בלחיצת כפתור ולהפשיר אותן ביום קר בלי חלילה להשתמש במטלית. לוח המכוונים כולל שני שעונים גדולים למהירות וסל''ד וארבעה שעונים קטנים המלמדים על מצב הדלק, הטעינה, חום המנוע ולחץ השמן. חסרה לנו תצוגה של מצב ההילוכים. על ההגה נמצאים מתגים נוחים לנעילת המהירות ( קרוז קונטרול) ולשינוי יחסי ההעברה לטובת האצה או בלימה.. מאחורי גלגל ההגה מתג להחלפת תחנות ברדיו שעובד יפה. מה נגיד? אמריקה. על הקונסולה המרכזית מערכת שמע מעולה הכוללת שליטה על הדיסק צ'יינגר באחורי האוטו ושישה רמקולים בדלתות. מתחת למערכת השמע מזגן עם שליטה נפרדת על צד שמאל וימין דבר הנראה לנו מיותר במיוחד מכיוון שאין פתחי מיזוג גם לנוסעים בספסל האחורי ואנחנו מרכב כזה יקר רוצים קצת יותר. חסרו לנו גם תאי אחסון. בדלתות תאים קטנים ומול הנוסע ליד הנהג תא כפפות מיניאטורי. מעל הקונסולה צמוד לגג (כמו בכל הרכבים האמריקאים הגדולים) נמצא מחשב דרך המלמד על הטמפרטורה בחוץ ועל כיוון הנסיעה וחלון חשמלי סטנדרטי בגג. מצאו חן בעינינו סכי השמש שמשולבים בהם מראות ותאורה פנימית צמודה. אחרי הכל חשוב לבדוק את איכות הליפסטיק על השפתיים לפני שעוזבים את הג'יפ. מרווח הרגליים במושב האחורי מספק מקום למבוגרים בתנאי שהכיסא הקדימי אינו משוך עד הסוף לאחור. תנוחת הישיבה נוחה מאחור ויש מקום לראש גם למבוגרים בגובה מטר ותשעים. הבעיה עיקרית של המושב היא שהוא מספק מקום טוב רק לשני מבוגרים גדולים ואינו מתאים למשפחות מרובות ילדים. שלושה מבוגרים עבי בשר עלולים לסבול בנסיעה ארוכה.
תא המטען גדול ומצויד בשקע כוח שימושי בדופן ימין לצד מחליף הדיסקים. הגלגל הרזרבי שנמצא בתחתיתו נוח לשליפה בעת הצורך. הדלת האחורית נפתחת כלפי מעלה אם רוצים ניתן לפתוח בה רק את השמשה דבר המקל בעיר אך עלול להוות מטרד בשטח כיוון שמדובר על מנגנון חשמלי להורדת השמשה באחורי הרכב הקופצניים, מנגנון שעלול להתקלקל. תנוחת הישיבה במושבים הקדמיים נוחה במיוחד בכביש. בשטח קשה לראות מכשולים שקרובים לפגוש הקדימי. החלון הקדימי השוכב וקורת הצד הימנית פוגעים בשדה הראיה בעיקר לצד ימין. שדה הראיה לאחור טוב בזכות העדרו של הגלגל הרזרבי המוחבא מתחת לרצפת תא המטען. כרית הניפוח המתכווננות בגב הכיסא עוזרת מאד ונותנת היזון חוזר בהאצות אבל הכיסא אינו תומך מספיק בסיבובים, חבל שלא ניתן להקשיח גם את הכריות בצד הכסא. אחרי כל הסיבובים מסביב לרכב סוף סוף הנענו אותו ונסענו לתחנת הדלק הקרובה להשקות אותו בבנזין. כיוון שלא אנחנו שילמנו על הדלק התאהבנו במנוע מהנהימה הראשונה. ג'יפ ציידו את הגרנד צ'ירוקי במנוע V8 בנפח 4700 סמ''ק המספק 221 כ''ס ב4700 סל''ד ולא פחות מ40 קג''מ ב3200 סל''ד. זה המנוע החזק ביותר שנמכר בישראל המשודך לרכב כביש-שטח והוא מספק גמישות ונהיגה מלאת עוצמה גם בסל''ד נמוך, הוא גמיש ומאוזן ותגובת המצערת חדה בכל מהירות. הג'יפ הוא מלך הרמזורים ככל שמדובר על זינוק מהמקום. תיבת ההילוכים כוללת ארבעה הילוכים אבל היא נעזרת בשני יחסי העברה בהילוך השני ( יחס העברה של 1.5 ויחס העברה של 1.65 בהתאמה) כך שלמעשה ניתן לעצור את האוטו בעזרת חמישה הילוכים וליהנות מקיק דאון בהילוך השני.
הנסיעה בעיר גרמה לנו להתאהב בגרנד צ'ירוקי. המתלים תומכים במרכב בנוחות והנוסעים יכולים להמשיך לדבר בלי לקבל מכה בעכוז כשהג'יפ חוצה את המהמורות שהשאירה לנו מע''צ. ההגה נוח, עם שניים וחצי סיבובים מנעילה לנעילה וקוטר סיבוב של 11.5 מטר הוא מאפשר חניה נוחה גם ברחוב צר בתל אביב. ההגה חד יותר כשהוא מגיע לקצוות ובאמצע הוא קצת מעורפל אבל כל עוד מדובר בנהיגה עירונית נהננו מהתכונה הזו. בנסיעה מהירה על כבישים קשה לשכוח את ארץ המוצא של הג'יפ. המנוע הגדול מטיס את המרכב בתאוצה של מכונית ספורט אבל כשמדובר על סיבובים עובר הג'יפ ללא התרעה מנסיעה ממורכזת להיגוי יתר שהופך להיות בעייתי בתנועות הגה חדות. המנוע שקט ובמהירות של 100 קמ''ש חונה מחוג הטורים על 2000 סל''ד כדי להאיץ מ80 ל120 קמ''ש הוא זקוק לפחות משבע שניות. במהירויות גבוהות נשמע רעש הרוח וצליל משונה מהדיפרנציאל הקדמי (המערכת מניעה את ארבעת הגלגלים גם בכביש) אבל בסה''כ שומר הג'יפ על שקט של חדר מנהלים במהירויות חוקיות וקצת למעלה מזה. הצ'ירוקי נעזר בארבעה בלמי הדיסק. הבלמים הקדמיים גם מאווררים. בלחיצה מסיבית על הדוושה מופעלת מערכת הABS שכמו ברכבי שטח אחרים עושה את עבודתה על הכביש ולא בשטח. אחרי שהפעלנו לחץ מסיבי על הבלמים הפכה הדוושה לספוגית ונאלצנו ללחוץ חזק כדי להשיג עצירה מלאה אבל בנסיעה רגילה לא היו לנו טענות לבלמים.
התכונה בולטת של הג'יפ בשטח היא שהוא יכול לעשות יותר ממה שהוא נראה ממבט ראשון. המהנדסים של ג'יפ לא סיפקו לנהג שום אתגר בהפעלת הרכב בשטח. כדי לרדת לחוף הים אין צורך לנעול לוקרים, אין צורך להוריד לLOW או לנעול דיפרנציאל במקומות קשים. הכל נעשה לבד. הגלגלים הרחבים R16 245/70 בתוספת המנוע החזק והמשקל (פחות משתי טונות) מאפשרים לצ'ירוקי לנסוע על החול בלי שהנהג יאלץ להוריד לחץ אוויר. הצ'ירוקי נחלץ מצרות לבד בזכות מערכת ההנעה מתוחכמת: כוח המנוע מועבר באמצעות שלושה דיפרנציאלים שיכולים להינעל אוטומטית בעזרת מצמדים מכניים המותקנים בתוכם והתוצאה נהדרת. הצ'ירוקי לא מצליב גלגלים וגלגל אחד עם אחיזה בקרקע יכול לשלוף אותו ממקום שרכבי שטח אחרים נתקעים. המערכת עובדת נהדר ופעם אחר פעם שרקנו בהתפעלות מהביצועים שלה.
היינו מכנים את הצ'ירוקי מלך החוף אילולא שעון החום החל לאחר חמש דקות של נסיעה להשמיע קולות שחייבו אותנו לעצור ולקרר את האוטו. הרכב שנסענו בו עבר רק 7500 ק''מ, יכול להיות שקצת התעללו בו אבל אנחנו לא חושבים שרכב במחיר כזה ועם שם כזה צריך להתרגש מחמש דקות בחול. אין לנו גם מחמאות לפלסטיקים שהשמיעו לאורך כל הדרך רעשים שלא שומעים מרכבים יפניים גם אחרי מאה אלף קילומטר. בשדות הנפט של חלץ בחנו את הג'יפ בדרכי עפר מהירות. הפעם הצדיק הרכב את המוניטין. המנוע מלא און ודוחף את הרכב במהירות ובנוחות. המתלים רכים במידה הנכונה ולא סוגרים מהלך בכניסה לבורות בדרכים מהירות. ההגה הנעים מאפשר תגובה מהירה בזכות העובדה שיש לו רק שני סיבובים וחצי מנעילה לנעילה. בקיצור אין רכב שנהנינו ממנו יותר במקומות כאלו. הגרנד צ'ירוקי הוא מלך דרכי העפר. קשה לנו להאמין שמי שמתכוון לנסוע ימים ולילות בשטח יקנה דווקא את הגרנד צ'ירוקי אבל בכל זאת עם שם כזה היינו חייבים לבדוק את יכולתו של הג'יפ בשטח טכני. רגע לפני שעלינו על הסלעים הסתכלנו על הגחון הממוגן. לצ'ירוקי כאמור מרכב אחוד כמו מכוניות משפחתיות אבל המתלים שלו בנויים לשטח אמיתי והם כוללים סרנים קשיחים עם קפיצי סליל, מוטות רדיוס ומוטות מייצבים. במתלה האחורי נמצא גם משולש תגובה הממתן את תנועת הסרן על ציר הרוחב לטובת סיבובים בכביש. בירידות חדות לא מצליחה תיבת ההילוכים לעצור את הרכב גם בשילוב LOW . בעליות מסייע המנוע החזק לעבור מכשולים וסלעים אבל בדומה לפג'רו קינג הוא סובל מזווית גישה(25 מעלות) וזווית נטישה (20 מעלות) שלא מאפשרות לו לעבור מכשולים ומעלות קשים בנגב או ברמת הגולן גם היכולת שלו בשיפועי צד מוגבלת. כמו בשאר רכבי השטח נטולי השלדה חסר לנו רעש ה'קנאק' שנשמע כשהרכב נמתח ומטפס על סלעים. כדי לנהוג נכון על הצ'ירוקי צריך רגל רגישה על הגז כדי לא להשתמש במלוא המומנט ולטפס על סלעים בלי להעיף אותם. השילוב של המנוע הגדול ,מרווח הגחון הנמוך (21 ס''מ) ומגני הגחון הנמוכים יוצרים כמו בפג'רו קינג רכב שמסוגל לעלות ולרדת במקומות קשים אבל צפוי לקבל מכות. איכות הגימור כאמור אינה מהמשובחות אבל איכות החומרים שממנו מורכב הג'יפ גבוהה.
היינו מכנים את הצ'ירוקי מלך החוף אילולא שעון החום החל לאחר חמש דקות של נסיעה להשמיע קולות שחייבו אותנו לעצור ולקרר את האוטו. הרכב שנסענו בו עבר רק 7500 ק''מ, יכול להיות שקצת התעללו בו אבל אנחנו לא חושבים שרכב במחיר כזה ועם שם כזה צריך להתרגש מחמש דקות בחול. אין לנו גם מחמאות לפלסטיקים שהשמיעו לאורך כל הדרך רעשים שלא שומעים מרכבים יפניים גם אחרי מאה אלף קילומטר. בשדות הנפט של חלץ בחנו את הג'יפ בדרכי עפר מהירות. הפעם הצדיק הרכב את המוניטין. המנוע מלא און ודוחף את הרכב במהירות ובנוחות. המתלים רכים במידה הנכונה ולא סוגרים מהלך בכניסה לבורות בדרכים מהירות. ההגה הנעים מאפשר תגובה מהירה בזכות העובדה שיש לו רק שני סיבובים וחצי מנעילה לנעילה. בקיצור אין רכב שנהנינו ממנו יותר במקומות כאלו. הגרנד צ'ירוקי הוא מלך דרכי העפר. קשה לנו להאמין שמי שמתכוון לנסוע ימים ולילות בשטח יקנה דווקא את הגרנד צ'ירוקי אבל בכל זאת עם שם כזה היינו חייבים לבדוק את יכולתו של הג'יפ בשטח טכני. רגע לפני שעלינו על הסלעים הסתכלנו על הגחון הממוגן. לצ'ירוקי כאמור מרכב אחוד כמו מכוניות משפחתיות אבל המתלים שלו בנויים לשטח אמיתי והם כוללים סרנים קשיחים עם קפיצי סליל, מוטות רדיוס ומוטות מייצבים. במתלה האחורי נמצא גם משולש תגובה הממתן את תנועת הסרן על ציר הרוחב לטובת סיבובים בכביש. בירידות חדות לא מצליחה תיבת ההילוכים לעצור את הרכב גם בשילוב LOW . בעליות מסייע המנוע החזק לעבור מכשולים וסלעים אבל בדומה לפג'רו קינג הוא סובל מזווית גישה(25 מעלות) וזווית נטישה (20 מעלות) שלא מאפשרות לו לעבור מכשולים ומעלות קשים בנגב או ברמת הגולן גם היכולת שלו בשיפועי צד מוגבלת. כמו בשאר רכבי השטח נטולי השלדה חסר לנו רעש ה'קנאק' שנשמע כשהרכב נמתח ומטפס על סלעים. כדי לנהוג נכון על הצ'ירוקי צריך רגל רגישה על הגז כדי לא להשתמש במלוא המומנט ולטפס על סלעים בלי להעיף אותם. השילוב של המנוע הגדול ,מרווח הגחון הנמוך (21 ס''מ) ומגני הגחון הנמוכים יוצרים כמו בפג'רו קינג רכב שמסוגל לעלות ולרדת במקומות קשים אבל צפוי לקבל מכות. איכות הגימור כאמור אינה מהמשובחות אבל איכות החומרים שממנו מורכב הג'יפ גבוהה.
ג'יפ יאפי אמיתי עם תוספות מפתיעות ומוצלחות בשטח. אנחנו מצטערים אבל אנחנו לא מכירים הרבה אנשים שתג מחיר של 350000 ש''ח וצריכת דלק של חמישה ק''מ לליטר בנזין לא מזיזים להם. אם נתוני הפתיחה האלה לא עוצרים אתכם והעיצוב המאופק מושך אתכם שימו לב למתחרים. הצ'ירוקי יקר קצת יותר מהניסאן פטרול, הוא טוב ממנו בנסיעה על כביש ובדרכי עפר הוא מפואר ומפנק ללא השוואה אבל בכל מה שקשור לטיולי שטח אמיתי , לאיכות גימור ולמרחב לנוסעים ההבדלים הם גדולים לטובת היפני. הריינג' רובר עולה כמאה אלף שקלים יותר והוא עולה על הצ'ירוקי ביכולת השטח אבל הגימור של היצרן הבריטי עוד פחות טוב משל הצ'ירוקי. המתחרה בא מהבית. אחרי האיחוד בין קרייזלר למרצדס היו שחשבו כי מרצדס או קרייזלר ג'יפ יפסיקו לייצר את המרצדס M או את הגרנד צ'ירוקי. בסופו של דבר הוחלט להמשיך לייצר את שניהם ואנחנו שמחים. המרצדס הוא רכב פאר בדומה לצ'ירוקי והוא עולה עליו בכל מה שקשור לגימור וליכולת כביש אבל בשטח היינו מעדיפים בכל זאת את הג'יפ בעיקר בזכות מערכת ההנעה המופלאה. אז אם אתם מחפשים רכב שטח מפנק ויש לכם קרוב שייך סעודי שנותן לכם דלק חינם אנחנו ממליצים.
8 תגובות
1
פרסום
28 בדצמבר 2000 ב 12:13
אין צורך להוריד לLOW?
2
פרסום
28 בדצמבר 2000 ב 12:14
אין צורך להוריד לLOW?
לא הבנתי. הרכב מעביר בעצמו לLOW? זה לא מה שזכור לי מהגרנד שירוקי עליו נסעתי לפני כשנתיים. ואולי צריך להעביר לLOW ולא עשיתם את זה ובגלל זה הרכב התחמם לכם בחול?
3
פרסום
28 בדצמבר 2000 ב 12:19
הגרנד שירוקי מיוצר מ93 ולא מ95
4
פרסום
28 בדצמבר 2000 ב 12:22
שנות ייצור
הוויליס וואגון יוצר מ46 ולא מ41 הוואגוניר יוצר מ62 ולא מ60
5
רק מרוצים
30 בדצמבר 2000 ב 18:28
חרה
אני בעל גרנד ש'רוקי ואני כל יום במוסח הכלפתי לטויוטה פרדו ואני מאושר
6
KRIPTON
15 בדצמבר 2002 ב 21:46
ז-ה ל-א מ-ע-נ-י-ין ל-י א-ת ה-ת-ח-ת-!-!-!
7
KRIPTON
15 בדצמבר 2002 ב 21:47
ז-ה ל-א מ-ע-נ-י-ין ל-י א-ת ה-ת-ח-ת-!-!-!
8
אורח/ת
04 ביולי 2016 ב 22:26
תגובות