ב.מ.וו X5 כוח ושררה BMW

המידע שאתם עומדים לקבל הוא סוד מקצועי שמור ביותר. למרות שרוב כתבי הרכב בישראל ובעולם אינם בלונדיניות, עדיין קשה לנהוג בכלי רכב ולכתוב כתבה בעת ובעונה אחת. מסיבה זו מסגלים להם העוסקים במלאכה המוזרה הנ''ל כל מיני שטיקים וטריקים כדי לתעד את רשמיהם ולהעבירם אליכם הגולשים, תך שמירה מדויקת ככל האפשר של העובדות שנאספו במבחן. ישנם אלה הרושמים בפנקס קטן ומהוה, ישנם אלה המקליטים לתוך רשמקול שבור פינות ויש את ההייטקיסטים המקליטים לתוך נגן MP3 זערורי.

איני שייך לקבוצות שתוארו לעיל – סחבק הוא מהמתקצרים. כל מבחן דרכים אשר עורך עבדכם הנאמן מתחיל משורה טלגרפית של מלים, המובנות אך ורק לי ומהן מיוצרת לאחר מכן הכתבה (בתקווה שאני מצליח לשחזר את הגיגי הטלגרפיה שלי). ובכן, לפניכם תיעוד נדיר של הרשימה המקורית מהמבחן שערכתי לגרסה העדכנית של ב.מ.וו X5: מנוע, כוח, קשה, הגה, כוח, רדיו מגניב, שני חלב ויוגורט, שקט, סופר-דיזל, במבי עם סוסים, פויה בקרת משיכה, זהירות בשטח, שייאו איזה מנוע.

אלפיון בשטח

חלפו להם יום או יומיים מאז נרשם זרם התודעה שחשפתי בפניכם. כעת הוא חשוף לפרשנות הטרנספורמציה מהגיגים טלגרפיים לכתבה שחור על גבי אינטרנט והתמורה הזו מושפעת מהרושם החזק ביותר (תרתי משמע) שהשאיר עלי הבמבי האציל – יש שם מנוע. ולא סתם מנוע, אלא כזה שכל גבר, אישה, סב וסבתא היו רוצים. חזק כמו נמר, עדין כמו חתול מגרגר, שקט כמו אילם, רך כמו פילה מדמם. רגע, צריך לעצור, כי אם אמשיך עם שורת הסופרלטיבים הזאת, הכתבה תיראה כמו תעמולת בחירות של אהוד ברק, או תואם ביבי אחר.

אז אפסיק להלל את המנוע ואזכיר בקצרה מיהו ב.מ.וו X5 ומה עושה כאן בממלכת המסוקסים של אתר השטח הישראלי אוטו שלא ממש מתאים לנסיעה בשטח. כן, הבמבי הזה נמוך, יקר ופגיע מכדי לרדת איתו לשטח וכאן בוודאי הייתם מצפים ממני לומר כי הוא חרא של מכונית ולמה לעזאזל לקחתי אותו למבחן. כמו כל שועל שטח, לו הייתי אומר לכם כי ב.מ.וו X5 הוא מכונית לא טובה הייתי מפגין בורות מדהימה. בורות בייעוד של המכונית הזו ובורות במקומה עלי אדמות, כי ב.מ.וו X5 אינו מיועד לנוע בשטח. יכולת התנועה בשטח היא בונוס המגיע מעבר לשימושיות של סטיישן מרווח ומוגבה, מעבר ליכולת הדינמית המרשימה בכביש ומעבר לאיכות הכוללת של כלי הרכב הזה. אז מה הוא עושה באתר השטח הישראלי? ב.מ.וו נתנו ואנחנו לעולם לא נגיד לא למכונית עם כזה מנוע ועם מרווח גחון שמאפשר לגהץ שבילים כאילו היינו אלופי העולם בראלי. סיבה טובה, לא?

שטח אמיד

ב.מ.וו X5 הוא אחת ממכונות המזומנים הענקיות של היצרן המצליח מגרמניה. ואם ישנם כאלה כספומטים ענקיים המוצבים באירופה (סדרה 3, למשל), הרי שהכספומט הזה נמצא אי שם בחוף המערבי של ארצות הברית, עם שימושיות של מיניוואן ושיק של מגרש חניה בקניון ענק. וזה כל הסיפור על רגל אחת, כי הלקוחות האמריקנים לא ממש ירצו לרדת לשטח עם בימר יוקרתי ואלה האירופים ישתמשו בהנעה הכפולה ובמרווח הגחון המוגבה רק כדי להגיע לסן מוריץ רגע אחרי שירד שלג על הכביש. ומה עם ישראלים חובבי שטח? אין כאלה באמת מאחורי הגה של בימר, אלא רק אם הם כתבי רכב מזילי ריר.

ולמרות שמזמן כבר הפסקתי להזיל ריר על מכוניות (פשוט כי זה מלכלך אותן ופוגע בתצלומים) החלטתי על קביעת מדיניות שונה עם ה-X5. החניתי את הבימר היוקרתי על המדרכה שממול בית קפה יוקרתי, אי שם בשרון היוקרתי של ישראל וישבתי על אספרסו איכותי ו...יוקרתי כדי לדון בתנאי המפגש. מהר מאוד סיכמנו כי מדובר במכונית יקרה ופגיעה מכדי שאבחן אותה באמת. היה מתבקש לומר כאן כי היא תבחן אותי, אבל לא צריך להיסחף בסופרלטיבים עוד לפני שנערך המבחן שלא יערך, אז בקיצור סגרנו על כבוד הדדי. ומה מתאים יותר לכבוד הדדי מאשר לקחת את שש-מאות-אלף השקלים לגבעת הגברים, הידועה בשמה המלא נ.ג. 186, ממזרח להר חורשן?

גביר בשטח

נתחיל מהסוף. ב.מ.וו X5 דיזל הוא מכונה מרשימה למדי. הקונספט של מכונת נהיגה שגם נראית טוב בקאנטרי קלאב השכונתי וגם יודעת לגהץ שבילי עפר עובד אפילו טוב יותר בדור השני של הבימר הכי אמריקני שיש. הדור הראשון הלך רחוק מדי כדי לרצות את האמריקנים ואילו דור זה קיבל הגה טוב יותר ובעיקר כיול מתלים נוקשה ביותר, אך כזה הראוי באמת לשרת מכונת נהיגה אמיתית. וגם האמריקנים מרוצים – נוספה אופציה ל-7 מושבים.

על הכביש הדבר הכי אינטליגנטי שיכולתי להגיד על האוטו זה שיש לו מנוע בן זונה. אפשר היה להתפלצן כמו איזה כתב רכב ולומר כי ההיזון החוזר מההגה בשילוב עם פעולת החזר קשיחה של הבולמים מייצר היגוי נמוך ובת-טעם של הילמן מינקס משנת 1948. אבל סיכמנו על כבוד הדדי וגם התפלצנות שכזו היא נגד רוחו של אתר השטח הישראלי. אנחנו אנשי שטח גסים ומסוקסים ולכן נשוב ונסכם – בן זונה. פשוט אי אפשר לתאר אחרת את הסופר-דופר-בריבוע-דיזל הזה, שמושך מסל''ד אפס ועד לקו האדום, עם מעט מאוד רעש, מעט ויברציות, אבל עם המון חיוכים אצל הנהג.

את מלוא הכבוד קיבל גם הרדיו של הבימר, אשר מציג את התדר המקובע בכפתור כאשר האצבע רק מגששת את הכפתור. כלומר, אין צורך חס וחלילה ממש ללחוץ וממש להאזין לתדר, אלא פשוט למשש עם האצבע את הכפתור ולהבין כי לחיצה עליו תפיל אתכם בהאזנה רגעית אך כואבת לוורדה רזיאל ז'קונט. סחתיין. רעשי הרוח, הכביש והמזגן דווקא קיבלו פחות כבוד – ראבאק, שמתי בוחטה נאה על האוטו (שוב, משהו בשכונה של 0.6 מיליון שקלים לפני תוספות, ויש כאלה – קראו בהמשך), לא יכולתם לבודד אותי מרעשי רוח, מהכביש המחורבן ובעיקר, להתקין מאוורר שלא משכנע אותך שעדיף להזיע מאשר להפוך חרש.

הייתי שמח גם לקבל מתלים שלא מקפיצים אותי לאוויר בכל פגישה בחריצון, בורון, באמפון, או במדרגות הענק שמע''צ שמחה להשאיר לנו באמצע הדרך. אני מוכן אפילו לוותר על היכולת הפנומנלית של הבימר הזה בכביש מפותל כדי לקבל מעט יותר נוחות. זה פשוט מאוד, גם אם יקצצו לו חצי מיכולת הכביש, עדיין הוא נותר מכונת נהיגה מרשימה, עם הגה, בלמים ומתלים שחובבי הנהיגה המהירה ישמחו לנשק את ידיהם של מי שתכננו אותם כך.

בשביל כבוד צריך לעבוד

אז אחרי שגיהצתי את הצורה של שביל המוביל וקוננתי מרה על מה שכביש 6 עוש. לרמות מנשה, הפניתי את ההגה הכבד לעבר נ.ג. 186. מדהים מה שקצת אלקטרוניקה יודעת לעשות עם מכונית כביש עם גחון מוגבה קלות. מערכת בקרת המשיכה לא תוכננה להתמודד עם הצלבות, אך בכל זאת הבימר מצליח להעביר מעט כוח לגלגלים, שמספיק כדי להגיע לפסגה.

צריך לעבוד הרבה גם כדי לרכוש את המרכבה המפוארת הזו. ואם אתם כבר מצליחים לעכל את תג המחיר (586,000 שקלים, אני שב ומזכיר), שווה להביט ברשימת התוספות, אפילו רק בקטע של מין הומור כזה. אני מוכן להישבע (אם לא תאמינו), כי למרות תג המחיר, הגוון הכסף מטאלי של גרסת המבחן עולה בתוספת מחיר של 9,000 שקלים. ויש עוד - כוונון חשמלי לצמד המושבים הקדמיים עולה 12,600, חיישני חניה וגשם ושמשות כהות מאחור עולים 13,600 ובקרת אקלים נפרדת ל-4 אזורים עולה 17,300. תוספות אלה ואחרות הוסיפו קצת יותר מ-100,000 שקלים לתג המחיר הצנוע של ה-X5. וזה עוד לפני שנוסיף צמד מושבים מאחור (המון כסף)

עם קצת כבוד הדדי והרבה אוויר צלול בריאות ניסינו, במבי ואנוכי, לסכם את המפגש ההזוי. במבי לא הבין מה הקטע שלי עם האבק, הלכלוך והסלעים, למרות שאני דווקא הבנתי את הקטע שלו. והקטע הוא מכונית מצוינת, שימושית ומהנה, שיכולה להעניק רגעי אושר רבים למי שיכול להרשות לעצמו. אז לא תצליחו לחלץ ממני מילה רעה על העדר יכולת שטח – לא ולא, לא אפול במלכודת הרדודה הזו. אבל בכל זאת אעצור לתמוה הכיצד מתבקשים לקוחות ב.מ.וו להוסיף על מחיר רכישה כה גבוה תוספות בערך השווה למחירה של מכונית סופרמיני בת זמננו, כאשר אפשר להסתפק בסופרמיני, לקבל חיישני גשם, צבע מטאלי ובקרת אקלים ולחסוך 0.6 מיליון שקלים? אז נכון, סיטרואן C3 לא ממש יודעת לנסוע בשטח, אבל גם ב.מ.וו X5.

ב.מ.וו X5 3.0D

מנוע: דיזל, טורבו, מסילה משותפת, 6 ציל', 3 ליטר הספק/מומנט: 235 כ''ס / 53 קג''מ מהירות מרבית: 210 קמ''ש זינוק ל-100 קמ''ש: 8.3 שניות תיבת הילוכים: אוטומטית, 6 אורך: 485.4 ס''מ רוחב: 193.3 ס''מ גובה: 176.6 ס''מ בסיס גלגלים: 293.3 ס''מ משקל: 2,180 ק''ג מחיר: 586,700 (גרסת הבסיס), 691,450 (גרסת המבחן)