שלא יעבדו עליכם...

עד לפני שני עשורים הכל היה פשוט, ידני, או אוטומטי - בחירה פשוטה בין שני עולמות מנוגדים, בין פשטות וחיסכון, לבין סיבוך, משקל ובזבוז. בין אהבת נהיגה לבין סלידה ממנה. קל היה גם לחלק את העולם גאוגרפית לפי קו זה, עם העדפה גורפת לתיבה ידנית באירופה ותמונת ראי הפוכה לחלוטין באמריקה. ובל תטעו, דיכוטומיה זו לא המשיכה להתחלק, שכן ידני היה ידני ואוטומטי היה מזן אחד (תיבה פלנטרית) ועם שלושה יחסי העברה כברירת מחדל.

אבל הזמנים משתנים, הצרכים משתנים, הכלים משתנים וכך נוצרים מוצרים אחרים. בתחילה נוסף לשלושת יחסי ההעברה של התיבה הפלנטרית יחס נוסף, רביעי במספר. היה זה התחילה רק במכוניות יוקרה – היום ארבעה יחסי העברה הם נחלת הכלל. ואז הגיעה חברת פורשה, שרצתה למכור מכוניות בארה''ב חובבת האוטומציה והכשירה את השרץ עם השם שהפך שגור מאז, טיפטרוניק. עולם הרכב געש כולו ובהתרגשות של דחיפת המוט קדימה או אחורה כדי להעביר הילוכים באופן ידני, לא שמו לב כולם כי הטיפטרוניק עירום. הייתה זו תיבת הילוכים אוטומטית רגילה לחלוטין, כבדה, יקרה, עם ממיר מומנט בולע דלק, אבל עם יחסי ציבור טובים.

והרי הבלאגן

אז אחרי שכל סופרמיני בשני שקלים הצטיידה לה בגרסת הבית של טיפטרוניק, קמו לפתע יצרני הרכב והציעו מוצר אחר, אמיתי. כי כמו שאומרים, העם נקעה רגלו. כלומר, האירופים, לפחות – את האמריקנים לא עניין דבר חוץ מבייסבול, בירה דלילה והמבורגרים. האירופים הודו בפה מלא מזון גורמה כי הם דווקא רוצים את היתרונות של התיבה האוטומטית, אבל לא חושבים שחופשה לרגל שמאל שווה את המחיר בכסף, בצריכת דלק ובזיהום אוויר. וכך נולדה לה התיבה ה''רובוטית'' – שם שנטבע על ידי רנו והפך לשם כללי למוצר, בדיוק כמו ''טיפטרוניק''.

ומהי הרובוטיקה הפולשת למכוניותינו? מדובר בתיבה ידנית לחלוטין שהתחפשה למשהו אחר. על החומרה הקיימת הולבשו מצמד המופעל באורח חשמלי ושלל מנועים חשמליים המזיזים את מזלגות הברזל ומערבבים את הדלק עבורנו. כך אנו מקבלים צריכת דלק מכונית ידנית (ללא איבוד הכוח בממיר המומנט של התיבה האוטומטית) וגם מנוחה לרגל שמאל. מושלם? לא ממש, כי טרם יוצרה תיבה שכזו שתאפשר נהיגה חלקה כמו בתיבה אוטומטית אמיתית. אבל, האירופים חולים על העסק הזה ובסך הכל יצרני הרכב משפרים את המוצר ללא הרף (ואפשר למצוא אותו היום בכל אירופית קטנה המכבדת עצמה, וגם ביפניות כמו טויוטה יאריס למשל).

והרי הפיתרון

ראו מה שכסף יכול לעשות: את בעיות התיבה הידנית-אוטומטית אפשר לפתור, אם ממש מתאמצים – שאלו את פרארי, או ב.מ.וו – שתיהן מייצרות תיבות ידניות בתפעול אאוטומטי, הפותר את רוב תחלואי התיבה הרובוטית. ויש גם פיתרון אחר, אותו הציעה ביצירתיות מרשימה חברת פולקסווגן ואשר נקרא בפולקסווגנית DSG, ראשי תיבות של Direct Shift Gearbox – תיבה בהחלפה ישירה.

DSG מתגברת על התפעול חסר החן של התיבה הידנית-אוטומטית בעזרת צמד מצמדים, אשר מוכנים בכל רגע נתון לשלב את ההילוך הבא בתור, בפיקוח מחשב כמובן. במקום ציר יציאה בודד המחובר למצמד בודד בכל תיבת הילוכים ידנית, ל-DSG שני מצמדים, הנמצאים בסופם של צמד צירי יציאה מתיבת ההילוכים. שני המצמדים מייצרים העברות הילוכים מהירות וחלקות ביותר. פתרון זה, שהוא נכון להיום הטוב שבכל העולמות, מיושם במכוניות רבות, אליהן תצטרף בקרוב מיצובישי לנסר איוו, הזוכה בקרוב לגרסה אוטומטית שכזו.

ובא לציון גואל? לא, ממש לא. יש עוד תיבות הילוכים רציפות. אלה מתחלקות בתורן לתיבות בעלות רצועה להעברת הכוח, אל מול הפתרון המרשים של אודי, העושה שימוש בשרשרת ברזל. מבולבלים? זה טבעי וברור, רק קחו בחשבון שגם אתם, עם יונדאי טראקאן עתיק יומין, למשל, יכולים גם אתם להעביר הילוכים באופן ידני, כאילו מדובר בטיפטרוניק של פורשה. ההנאה מובטחת, במיוחד אם תספרו על כך מסביב למדורה בטיול הקרוב.