במבחן הזמן 2

ראייה היסטורית עוזרת בכל תחום בחיים לקבל עומק על המחשבות הנוכחיות שלנו. זה עובד בהיסטוריה של העם היהודי, שנותנת פרספקטיבה מתאימה להבנת סוגיות פוליטיות עכשוויות, וזה עובד נהדר גם בתחום הרכב. אחרי שערכנו בחינה היסטורית של עולמנו בעזרת סובארו פורסטר חדש אל מול ישן, נספק מבט דומה גם על מיצובישי פג'רו, אותו בחנו לאחרונה.


סובארו פורסטר במבחן הזמן

ערוץ ההיסטוריה

למיצובישי עבר עשיר ברכבי הנעה כפולה, אבל פג'רו הוצג לעולם רק בשנת 1981, בתערוכת טוקיו. הדגם הראשון שיצא לאור היה בעל בסיס גלגלים קצר, עם גג בד או מתכת. הכוונה של מיצובישי הייתה ליותר מסוס עבודה, או במלים אחרות, אותה רוח שהפכה את רכבי השטח לרכבי פנאי. ככזה פג'רו הציע מנוע טורבו-דיזל, מתלים נפרדים מלפנים, הגה כוח ומושבים הידראוליים.

דור שני של פג'רו הוצג עשור לאחר הראשון, ב-1991. הדור השני, שהתחיל להגיע לישראל במספרים גדולים לקראת אמצע שנות ה-90, היה מעוגל יותר, גדול יותר, חזק יותר ומשוכלל יותר. מנוע הטורבו-דיזל קיבל מצנן ביניים וייצר 125 סוסים מנפח 2.8 ליטר. חידושים נוספים היו מערכת העברה ''סופר-סלקט'', אשר עם דיפנציאל מרכזי איפשרה לנוע על כביש בהנעה כפולה, ומערכת ABS רב ערוצית.

את קפיצת הדרך המשמעותית ערך פג'רו ב-1999, עת הוצג הדור השלישי. מהפכת הדור השלישי ויתרה על שלדת הסולם לטובת מרכב אחוד ועל הסרן האחורי, לטובת מתלים נפרדים גם מאחור. שינויים אלה, שנערכו בהשראת נצחונות הדקאר של מיצובישי, שדרגו את יכולות הכביש של פג'רו. עוד שוכללה מערכת העברת הכוח ומנוע הדיזל רשם עליה בהספק ל-175 סוסים ותא הנוסעים התמלא אביזרי פאר ונוחות – שונה לחלוטין מכלי הרכב הספרטני שהוצג כמעט שני עשורים קודם לכן.

ריכוך השטח

את מסקנותינו מהמפגש עם הדור הרביעי, שהוצג אשתקד, ניתן למצוא הכתבת ההשקה ובמבחן הישראלי שערכנו לו עם הגיעו לארץ הקודש. מה שעניין אותנו מעבר למבחן היה הפן ההיסטורי. היות ופג'רו דור ראשון נדיר בארצנו (למרות שיונדאי גלופר, המבוסס עליו דווקא נפוץ), עניין אותנו לבחון הבדלים בין הדור השני לאחיו הטרי.


השקת פג'רו דור רביעי
מיצובישי פג'רו במבחן ישראלי

קפיצת דרך משמעותי נערכה בין הדור השני לרביעי. מדובר כמובן על הארכיטקטורה השונה במעבר בין הדור השני לשלישי, המעבר משלדה נפרדת למרכב אחוד והמעבר מסרן אחורי חי למתלים נפרדים. במפגש הפורסטרים סיכמנו את השיפור בעיצוב ומנוע, אז בפג'רו מדובר בחיה שונה לחלוטין, מלמטה למעלה ולכל כיוון אחר. למרות שגם כאן העליה בהספק כמעט זהה - מ-125 סוסים, ל-170 – נושא המנוע עומד בצל התקדמות השלדה והמתלים.

ובמבט מיקרו יותר, אפשר לזהות את אותו התהליך שעבר על פורסטר, בתוספת סוגיה אחת. פג'רו דור רביעי הוא כלי רכב מפואר, נעים, מהודר ומעודן בהשוואה לסבו. במונחי שנות ה-90 היה פג'רו רכב מפואר, אך עדיין כזה שהתקשה להסוות את המוצא החקלאי, המסחרי שלו. דור רביעי של פג'רו מציע מנוע מעודן בהרבה ותא נוסעים שלא היה מבייש מכוניות פאר מלפני עשור. ההבדל בין פג'רו לפורסטר נעוץ בייעוד ובהגדרה – פג'רו הוא רכב שטח אמיתי וככזה התמתן והתרכך לכיוון הכביש. פורסטר מעולם לא התיימר לגדולות בשטח ולכן אין אצלו מגמה שכזו.

התקדמות חיובית

תהליך חיובי עבר על מיצובישי פג'רו בעשור האחרון, במסגרתו התברגן, התפאר, עודן והצטיין. ככל מוצר צריכה גם רכב שטח צריך להילחם על מעמדו, כלומר לקלוע לטעמם של יותר ויותר אנשים. במקרה הנדון טעם האנשים הוא לרכב שטח נעים, מעודן, נוח בכביש ובעל יכולות שטח הנשארות אצל רוב צרכניו בגדר הפנטזיה. אז מה עם רכבי השטח הישנים והפשוטים? אלה ימשיכו לחיות, אבל הרבה יותר בשוליים.