שיפורסטר, דו''ח מצב

קשה לגבר מסוקס בשלהי שנות ה-30 לוותר על צעצוע, להפחית את הגודל, להקטין את היכולת. האמינו לי, חוויתי זאת על בשרי – לפני חודשים מספר נפרדתי מהריינג' רובר אשר אהב לבי והכנסתי אל החניה סובארו פורסטר תחתיו. כפי שאתם בוודאי מנחשים, החור בכיס ניצח את החור בלב. כן, במקום בפאר תעשיית השטח הבריטית, אני משתנע בג'יפון פרברי נפוץ, ללא כל ייחוד, או יכולת שטח ממשית. במקום מעלה ורדית, אני נאלץ להתרגש כאשר הפרייבט שלי מטפס על מדרכה.

טוב, אבל אי אפשר להיכנע למציאות הכואבת בלי לתת איזה פייט קצר, נכון? אז רכשתי פורסטר, אבל לא הבטחתי לאיש להפסיק לטייל בשטח. ואיני מדבר רק על שבילי קק''ל, בהן כל רכב פרטי יכול לעבור. אני מדבר על שטח, כזה המרחיק אפילו מעבר ליכולות של מכוניות ליסינג, הנהוגות על ידי ערלי לב של ממש. ואיך עושים זאת? צריך חזון, יועצים וחברים טובים והדרך למכונה שתקלע לטעמי האנין אותי כבר סלולה.

למה לשפר?

סובארו פורסטר היא מכונית מעולה וכבר הבעתי את דעתי זו בהזדמנויות רבות, עוד שנים לפני העברת הבעלות. הוא מרווח יחסית לשימוש משפחתי, הוא בעל תצורת סטיישן שימושית, יש לו התנהגות כביש מופתית והוא נעים מאוד לנסיעה, בכביש ובשביל. אבל כדי לרצות אותי, חייב היה הפורסטר להשתדרג בשני תחומים – גובה ושרידות של הגחון. מרווח גחון של 19 סנטימטרים הוא נתון בית החרושת, ממנו נוכו עם השנים מלווה מרצון ומלווה בששון. והגחון הנמוך הזה מוגן רק על ידי פיסת פלסטיק דקורטיבית, המותירה את אגן השמן חשוף לפגיעת כל אבן זדונית.


סובארו פורסטר במבחן הזמן
משחק ''הגן על הגחון'' עם פורסטר סטנדרטי

אז הצורך קיים. כעת נותר לבדוק האם אפשר לשפר את הטעון שיפור. כמעט לכל רכבי השטח הרכים מוצעים בשוק מגיני גחון בסדנאות השיפורים השונות. ברוב המקרים מוצרים אלה נמכרים גם על ידי היבואן. פורסטר הוא היחיד המציע גם אפשרות להגבהת הגחון על ידי תותבי הגבהה, כדי לשפר את היכולת בשטח ושיפור זה אף זוכה לברכת חברת יפנאוטו, יבואנית סובארו – אופציה אותה מנצלים בעלי פורסטר רבים.

טלפון לגורו

בתור מומחה לכלי רכב, אשר יודע דבר או שניים על מתלים ושיפורם, אפשר היה לצפות שאת השיפור הפרטי שלי אתפור באופן המדוקדק ביותר, עם חבילה פיינשמקרית של אביזרי קצה שנבחרו בקפידה לאחר מחקר מתיש. אני בחרתי באופציה הנוחה יותר והרמתי טלפון לצדי, איש סדנת רסטה 4X4 מגדרה. ''צדי, קניתי פורסטר''. ''מברוק, מתי אתה בא, שנשתה קפה?''. ''עזוב אותך מהקפה רגע, צריך להגביה ולמגן אותו''.

ההנחיות לצדי היו ברורות. החזון פירט בדקדקנות את המטרה: סובארו פורסטר איתו אפשר לרדת בנחל נקרות, מהמכתש עד לערבה. צדי גירד רגע בפדחתו, לקח שלוק מהקפה ושאיפה מהסיגריה ואז אורו עיניו. ''תרים טלפון לתומר. יש לו את מה שאתה צריך''. תומר פדר, אחי היקר וצלם מגזין אוטו, הוא הבעלים הגאים של סובארו אימפרזה 4X4. ''תומר בוכה שהקפיצים ששמתי לו קשים מדי, אז תחליפו'', פסק צדי. עם גורו כידוע לא מתווכחים, אז תומר ואנוכי התייצבנו בגדרה להחלפה שתשנה את מכוניותינו.

הרעיון היה פשוט: קפיצי ובולמי הפורסטר ארוכים מאלה של האימפרזה, כדי להעניק לו מרווח גחון גדול יותר. מהעבר השני, הפורסטר שוקל כ-200 קילוגרם יותר ולכן הקפיצים שהיו קשים מדי באימפרזה, יתאימו היטב לפורסטר. אם כן המרשם עליו המליץ הגורו הוא קפיצי איירון-מן מאוסטרליה ובולמי מונרו סנסה-טראק, מרשם שנתפר על פי הצרכים, החזון ויחס עלות-תועלת טוב למדי.

ברזל ואלומיניום

לאחר עבודת ההתקנה נשלף סרט המדידה ובישר לנו כי הקצה הקדמי של מרכב הפורסטר גבה ב-4 סנטימטרים ואילו החלק האחורי גבה ב-7 סנטימטרים (עדות לעייפות הקפיצים האחוריים בפורסטר). מבט קל על הקפיצים סיפר מייד את הסיפור – קפיצי האיירון-מן עבים באורח ניכר בהשוואה לקפיצים המקוריים, מה שמעלה את קבוע הקפיץ ותומך טוב יותר במשקל המרכב. בצד השלילי, העלאת קבוע הקפיץ הופכת אותו רגיש פחות לשיבושי הדרך, אשר משודרים באופן ישיר אל תא הנוסעים.

אגב, הקפיצים והבולמים הישנים מהפורסטר נקלטו באהבה באימפרזה, העלו את מרווח הגחון וכעת מספקים עבודת שיכוך זעזועים באורח מעולה. לשתי המכוניות רקח צדי פלטת אלומיניום 6 מ''מ, אשר מגנה על אגן השמן. פלטת המגן מרחפת כ-24 ס''מ מעל פני הקרקע – מרווח גחון, אשר היה יכול לפאר כל SUV. על המדף אצל צדי אפשר למצוא גם מגינים לתיבת ההילוכים ולספי הדלתות (וכמובן מתקן לתליית הגלגל החלופי באחורי המרכב), אבל במקרה הנ''ל נבחר מיגון ''לייט'' בהתחשב בשימוש המיועד לרכב.

להתראות בנקרות

אחרי שצדי סיים את ספל הקפה השמיני שלו, נכנסנו לפורסטר כדי לבדוק את התוצאה. אני סומך על צדי בעיניים עצומות, ואכן נאלצתי לעצום ובחוזקה, משום שהאיש דהר בשדות בפאתי גדרה במהירות אשר הייתה מרסקת לחתיכות פורסטר סטנדרטי, כמו זה שנכנס כמה שעות קודם לכן בשערי הסדנה. מאז אותו היום הספיק הפורסטר לרחף כבר שלוש פעמים מעל ציר המוביל באזור רמות מנשה ויכולת גיהוץ המהמורות פשוט נפלאה. באחד הסטייג'ים בציר המוביל אפילו נכחו בני משפחתי, אשר המשיכו את תנומתם ללא כל הפרעה, כאשר אבא מחייך ומשפריץ אדרנלין מהאוזניים. אפשר לדהור בכל שביל, מבלי לחשוש שבור מזדמן יחסל את מהלך המתלה ויחבוט את הגחון הפגיע על סלע מזדמן. התועלת גבוהה גם בכביש, שכן הקפיצים והבולמים תומכים היטב במרכב, זווית הגלגול קטנה ואחיזת הכביש השתפרה.

בחיים על כל דבר טוב צריך לשלם ובמקרה הזה אבדה לעד הרכות המפנקת שהייתה לפורסטר קודם למקצה השיפורים. בנהיגה בעיר מעבירים הקפיצים הקשים מידע על כל מכסה ביוב שפוגשים בדרך, כאילו מדובר במכונית ספורט מטלטלת איברים. אבל יש לכך גם יתרונות – הטלטולים העזים מכניסים סדר בספסל האחורי, מרגיעים את הילדים ולעתים גורמים להם להודות בפשעים שלא ביצעו. הפורסטר היום אינו רכב שטח מסוקס (חסר לו בעיקר מהלך מתלה), אבל נראה לי שאת הנקרות הוא ידע לרדת, אספר לכם כשזה יקרה.