סוף מסע

יום א' מהווה כר אידיאלי לקליטת ידיעות אינטרנט אודות מסעות אתגריים בעולמות רחוקים. הגולש הממוצע, אשר מנסה להפיג את שביזות יום א' בעזרת גלישה חסרת תכלית ברשת צריך בדיוק את המידע הזה – אנשים אחרים נהנים עד השמים – כדי לקבל דיכאון מוחלט. אז הנה: סיפרנו לכם בעבר על מסעם של שחקן הקולנוע יואן מקגרגור וחברו צ'רלי בורמן מהשפיץ הצפוני של סקוטלנד (נקודה הידועה בשם ג'ון או'גרואטס), עד לשפיץ הדרומי של יבשת אפריקה. ובכן, המסע הסתיים לקול תשואות של קהל שחיכה לצמד באחד מחופי קייפטאון.

צמד האופנוענים, מלווה בצמד ניסן פטרול שהצטרפו כדי לסייע ולתעד, יצא למסע בן 24,000 הקילומטרים לפני שלושה חודשים. 18 מדינות חצה הצוות במהלך המסע ונאלץ להתמודד עם תנאי קרקע ומזג אוויר שונים ומשונים. מהדיונות, החום וסופות החול של המדבר המערבי, עד לדרכי ההרים המפותלות של אתיופיה. לדברי צמד הרוכבים, החלק הקשה ביותר במסע היה דיונות חול, בהן אופנועי הב.מ.וו הכבדים מתנהגים יותר כמפלסת שלג, מאשר ככלי רכב קל שאמור לדלג מעל הדיונות. מעניין כי צמד הפטרולים סיים את המסע ללא כל תקלה ועם פנצ'ר בודד בכל המסע.

לדברי צ'רלי בורמן, סיבה מרכזית ליציאה למסע הייתה לשנות את התפיסה לפיה אפריקה היא יבשת מלאה בחיות ובאנשים מסוכנים. אחרי שעבר במצרים, סודן, אתיופיה, קניה, אוגנדה, רואנדה, טנזניה, מלאווי ובעוד מדינות שרק השם שלהן מעורר חלחלה באנשים, שמח צ'רלי לבשר כי האנשים נחמדים ובטוח ונעים לטייל שם. סלחו לי אם אני מתייחס להצהרה של צ'רלי בציניות, אך נראה כי הסיבה העיקרית למסע הייתה כי יואן וצ'רלי רצו להנות, אז לא להתבייש חבר'ה ותפסיקו להמציא תרוצים מטופשים.


אתר המסע
דיווח על היציאה למסע באתר השטח הישראלי