חולות נחל סכר - מתוך חפוז 3

סוג המסלול: על הדרך אורך המסלול: 19 ק''מ דרגת קושי: בינוני איזה רכב יכול: כולם איזה נהג יכול: כבישטח - כולם. שטח-רך - טוב ממשיכים לטייל: 'מבורות חצץ לנחל צין'


לרכישת הספר חפוז 3 באתר הקליקו כאן

אופי המסלול:

אתרים ונוף - יש חולות בצד הדרך ידעתם? הליכה רגלית - אין עבירות - ללא בעיות מיוחדות. בעונות הקיץ חשוב להפחית לחצי ניפוח בצמיגים על מנת להקל על התקדמות הרכב ו... למנוע שקיעות מיותרות ניווט - יש צ'אנס להתברבר. עקבו בקפדנות אחרי סיפור הדרך שיא החורף - איזה כיף. פלומות של אחו וחול כל כך קל לתנועה שאפילו משאיר סימני קוליסים...

אבני דרך במסלול:

כביש מס' 40 דרומית לאזור תעשייה רמת חובב בסמוך לנ.ג 340, שרידי סוללת הברזל התורכית, נחל סכר, נחל הד, חולות שמורת חולות ביר משאש, שרידי סוללת הברזל התורכית, נחל הד, כביש מס' 40 (כ-3 ק''מ צפונית לצומת הנגב) מפות מומלצות: מפת טיולים וסימון שבילים מס' 15 - 'הנגב התיכון' נקודות ציון במסלול: נרשמו בעזרת מכשיר GPS של חברת מגלן. מגבלות צה''ל: המסלול נמצא בשולי שטח אימונים באש של צה''ל. מומלץ להיכנס למסלול אך ורק בשבתות או בחגים. שמירת טבע: אין. שמורת 'חולות ביר משאש' הינה שמורה לא מוכרזת. פסולת: אל תשאירו זבל בשטח, גם לא בשקיות סגורות ואטומות!!! אספו את כל הפסולת שייצרתם והשליכו אותה באתרי אשפה המיועדים לכך לא לשכוח: מים, עזרה ראשונה, מפה, כלים להחלפת גלגל, טלפון נייד + סוללה רזרבית.


לכל מכשירי GPS תוצרת מגלן הקליקו כאן

איך מגיעים לנקודת ההתחלה

נוסעים על כביש מס' 40 מבאר שבע דרומה. מול הכניסה לאזור התעשייה של מפעלי רמת חובב. איפוס. 2.10 חולפים על פני אבן דרך 165. אם קיימת... (ימיה בסביבה בה היא ממוקמת ספורים מן הסתם). מיד מסיימים לחלוף על פני מעקה הבטיחות שמימין. 2.35 יש כאן שביל הפונה ימינה ומעט אחורה. נ.צ 1. איפוס.

סיפור הדרך

פונים ימינה ומעט אחורה בשביל כורכרי. אחרי כ-30 מ' מגיעים לשרידי כביש ישן. בשעה 11 שלכם יש שביל מעט חולי, הנע לכיוונם של עצי אשל. מתעקלים קלות שמאלה לנסיעה בשביל, במגמת עלייה קלה. מימינכם פרושה רמת חובב ואתם בתנועה על קו גובה. 0.25 יש כאן שביל מטושטש הפונה ימינה לעמק. מתעלמים, ממשיכים על אותו קו גובה. 0.35 סיימתם עיקול שמאלה ואתם בצומת. נ.צ 2. פונים ימינה. 0.55 מזלג/מסעף. ממשיכים בזרוע הימנית. 0.65 מזלג. נ.צ 3. עם הזרוע השמאלית המובילה לתוך חורשת אשלים קטנה. תוך 30 מ' שוב כעין מזלג. ממשיכים עם הימנית. הדרך מתחילה להיות חולית וכייפית. 0.95 צומת T / מצטרפים לדרך. נ.צ 4. ממשיכים ישר, תוך התעקלות קלה ימינה, לכיוון האשלים. 1.05 מזלג. לוקחים שמאלה. 1.10 מתעקלים שמאלה ועולים על שביל ראשי כבוש. נוסעים בשביל הכבוש, מגמת פנים כללית מערב-דרום מערב. מתעלמים מפניות ימינה. 1.55 צומת. שביל חולי חוצה אתכם. נ.צ 5.

איפוס.

מדבר זה חולות

לא יודע מה אתכם. אצלי, כל עוד לא יצאתי עם אבא לטיול ראשון בטרשי מדבר הנגב, נתפס המדבר כ''ים של חולות''. תמיד. הייתי שר, בקול רם ובהתכוונות מלאה, את ''ימין ושמאל, רק חול וחול'', מדמיין שיירות גמלים אינסופיות, נעות בשממה מוחלטת, חולם מדבר והוא שונה מכל מה שהורגלתי אליו בשכונה: בלי מכוניות, קווי חשמל וטלפון. בלי רעש. בלי אנשים. מדבר טוטאלי - ענק, ריק, ובעיקר כולו חולות, מאופק לאופק. ואז נסענו להר הנגב. ואבא אמר לי ש''זה'' מדבר. ממרחק שנות אור, אחרי ההתפכחות הכואבת ההיא, מצאתי עצמי לפני כשנתיים מדריך טיולים בסהרה המזרחית, המוכרת גם בכינויה ''המדבר המערבי''. ואז ידעתי שצדקתי. מדבר אמיתי לא יכול להיות דבר אחר זולת ''ים של חולות''. כל אימת שאני נע בחולות חלוצה, כמטחווי קשת מהכביש הראשי וממפעלי התעשייה של רמת חובב, אני שוב מרגיש מדבר. קטן, אבל מספק. איזו התרוממות רוח קבועה יש לי כאן. ומי בכלל מריח את רמת חובב?


ליומני המסעות במדבר המערבי במצרים הקליקו כאן

פונים ימינה בשביל החולי. בחלוף 80 מ' מתעקלים ימינה ומצרפים שביל שמגיע משמאל ומאחור. 0.40 יכול להיראות כמזלג או זרוע שהולכת שמאלה. ממשיכים ישר. הפסקה? בכל מקום. 0.75 מצרפים דרך שמגיעה מימין ומאחור. נ.צ 6. 0.85 מזלג. ממשיכים עם הזרוע הימנית. ושוב רמת חובב מתגלה מימין. כיוון נסיעה כללי מערב. 1.50 מזלג. נ.צ 7. עם הזרוע השמאלית לכיוון חורשות העצים שנראות במרחק, ישר ממול. 1.75 חוצים דרך מעט מטושטשת ו-20 מ' אחריה עוברים במבתר של סוללה שהיא שרידי הרכבת התורכית. מיד אחרי המבתר מסעף בן 4 זרועות. ממשיכים ישר בזרוע השנייה מימין לכיוון שלט שנראה 70 מ' ממול. 1.90 ליד השלט ובמפגש עם צומת T של שביל כבוש ורחב (ציר הנפט). נ.צ 8.

איפוס.

פונים ימינה (רגע! פיסת היסטוריה? פנו שמאלה ב-90 מעלות, בציר הנפט שיוביל אתכם תוך 250 מ' אל שרידי גשר תורכי מעל נחל סכר. סיימתם? חוזרים על עקבותיכם) מיד אחרי הפנייה פונים שמאלה ועוזבים את ציר הנפט. נוסעים לכיוון ערוץ נחל סכר והאשלים שמעליו. 0.30 בסיומה של גלישה קצרה בתוך ערוץ נחל סכר. מתעקלים ימינה ומיד שמאלה ויוצאים מהערוץ. נוסעים לכיוונה של חורשת האשלים שנראית ממול. 0.40 תוך כדי התעקלות ימינה מצטרפים לדרך כורכרית ונוסעים לכיוון האשלים. 0.55 יכול להיראות כמזלג. נשארים עם הזרוע הראשית, הכורכרית. 0.65 מסעף דרכים. נ.צ 9. עוזבים את הדרך הכורכרית הראשית ופונים ימינה לכיוונה של חורשת אשלים שנראית 100 מ' לפנים. איזו דרך יפה - עולה ויורדת בגבעות חול ענוגות, אשלים בצדי הדרך ומשטחי אחו וחרציות מלוא העין (סוף מרץ). הפסקה כבר אמרנו? 1.65 מסעף. נ.צ 10. פונים ימינה, בשביל כבוש, לכיוונו של נחל סכר. רוצים להשתעשע? תוך כברת דרך קצרה תזהו דיונות חול קטנות וחמודות משמאל לדרך. 1.80 מזלג. אתם נמצאים כ-100 מ' לפני ערוצו של נחל סכר. נ.צ 11.

איפוס.

נחל סכר - מיקס מנצח

על נחל באר שבע בוודאי שמעתם. מפלצת ענקית, הבולעת לתוכה עשרות יובלי משנה, בדרכה לחוף הים התיכון. נחל סכר הוא אחד הבולטים שביובלי נחל באר שבע. לא בכדי. 34 הקילומטרים שלו תורמים מן הסתם למיקומו הגבוה, בתחרות בין היובלים. בעיני נחל סכר הוא מנצח, בלי קשר לאורכו: פורץ את תחילת דרכו בגלימה טרשית עזת מבט, אי שם בהרי דימונה, נע בטוח בעצמו, חד כתלים וגירני מובהק, עד לצומת הנגב. שם, ליד באר משאש, הוא מתרכך, משיל באחת את גלימת הפרא והופך לאישה רכת חמוקיים, עטור בחולות חלוצה, כמעט כל הדרך, עד מפגשו עם נחל באר שבע. קצת נסחפתי. עטור בקרקע חולית ככל שיהיה, עדיין משמר נחל סכר, גם כאן, בפלסו דרך בחולות חלוצה, את הגנטיקה של בית ילדותו. זאת אולי הסיבה שבמספר קטעים נותרו קירות אפיקו המרכזי מוצקים ותלולים, בית אולפנא מרהיב ליחידות הסיור של צה''ל, המתאמנות כאן עוד מקדמת דנא. ושוב נסחפתי.

קדמת דנא? אתרי חנייה רבים, שנמצאו לצד גדותיו ותוארכו לתקופה הכלכוליתית זה קדמת דנא. שרידי חוות ביזנטיות, בהתמזגות נחל סכר עם נחל באר שבע,גם הן. וגם סכרים קדומים, בורות ומאגרי מים, הממוקמים, כולם, בתא השטח החולי בו אתם נמצאים. דן גזית, איש קיבוץ גבולות ומומחה לאזור, האיר את עיני שהנחל שימש שנים רבות כעין גבול דרומי לבדואים של באר שבע, הן בשל הופעתו המרשימה בשטח והן בשל קו הדיונות הרחב שהוא חוצה לאורכו. זרימת המים בתוך הנחל, כמו גם רצועת הירק שבו (ובעיקר חורשות האשלים), הם תופעה חדשה. שורשיה של התופעה נעוצים הישר במי השפכים התעשייתיים של רמת חובב, מה שמוכיח שבכל רע יש גם צד טוב. וגם מצביע,סוף-סוף, שלא הכל כאן מקדמת דנא...

עוזבים את השביל הכורכרי ופונים שמאלה. כעבור 50 מ' מצטרפים לדרך ראשית וממשיכים ישר. אתם בתנועה מעל הגדה הדרומית של נחל סכר. סלעי הקרטון הלבנים של נחל סכר בוהקים ביופיים. 0.30 רחבה קטנה מימין הדרך ממש לפני התעקלותה כשביל חולי בעלייה. מתעקלים שמאלה בעלייה (רגע! עצרו ברחבה, רדו ברגל לתוך ערוץ הסכר. קטע קניוני יפה ויפה שבעתיים בחורף כשהוא מלא במים!). 0.45 מזלג. איך שרוצים. דרך חולית יפה. נחל סכר נמצא כ-100 מ' מימין. 0.75 מימין שרידי מבנה. 0.90 בסיומה של עלייה קטנה אפשר לראות את הברך שנחל סכר הקניוני עושה ימינה (גם כאן מומלץ לעצור בצד הדרך ולרדת כלפי מצוק ''ברך נחל סכר'' לתצפית והפסקה). כל הגבעות צהובות מהתפרצות מטורפת של חרציות (מרץ). 1.30 מסעף. נ.צ 12.

איפוס.

פונים שמאלה ומעט אחורה. נוסעים כיוון כללי דרום. 0.40 מצרפים דרך שמגיעה מימין ומאחור. 0.45 מזלג/מסעף. ממשיכים ישר בזרוע הימנית. 0.85 נמצאים מעל פיתול של נחל הד. נ.צ 13. ממשיכים ישר בשביל. מעכשיו אתם נעים כל הזמן מעל לערוצו של נחל הד, הממוקם כ-50-100 מ' מימינכם. 1.00 צומת. ממשיכים ישר. 1.20 הדרך ממש נצמדת לערוץ הנחל. איזה יופי. ממשיכים ישר בשביל. 1.40 צומת X. נ.צ 14. ממשיכים ישר. 1.55 מצטרפים לדרך/צומת T. מתעקלים שמאלה. כעבור 30 מ' יש אפשרות לרדת לתוך הערוץ. אתם לא! ממשיכים ישר בשביל שמעליו. 2.00 כעין מזלג. ממשיכים ישר בזרוע הימנית מעל ערוץ ההד. 2.15. יש כאן שביל קצת מטושטש הפונה ימינה ואחורה ומאפשר מעבר של נחל הד בקטע לא מבותר שלו. נ.צ 15.

איפוס.

לכל איש יש שם. ולכל נחל?

תגידו את האמת - מי מכם שמע את השם 'נחל הד' לפני הטיול הזה? ידעתי. אנחנו נחשפים בעיקר לגדולים, בעלי הרייטינג. לפני שנים, כשהגעתי הנה לראשונה, פרסתי את המפה ולהפתעתי גיליתי, כי לערוץ הקטן הזה - 6 ק''מ אורכו - יש שם. אני זוכר שהגילוי עשה לי הרבה שמחה. כנראה שגם בוועדת השמות הממשלתית, כך סברתי לתומי, יש אנשים המתגעגעים לנחל יפה תואר ולא משנה מה גודלו. אחר כך הבנתי שקשרתי כתרים מוקדם מידי. לנחל היה שם מימים ימימה. ואדי הידיה. ויילקח השם הערבי העתיק ויעוברת לצליל עברי ויקרא בן לילה - 'נחל הד'. חלפו השנים. פעמים רבות מצאתי עצמי מתנהל לאורך יובלו, כל הדרך מצומת הנגב בואכה התחברותו לנחל סכר. הכרתי את בורות המים שבחלקו העילי, עברתי בקדושת הרגע הראויה לצד שרידי מסילת הברזל התורכית שבחלקו התיכון, צעקתי באושר עת חדרתי לערוץ החול הקניוני שבמורדו. איזה נחל יפה. מפעם לפעם, עת עצרתי למנוחה בצל עץ האשל הענק הנסמך על ערוצו, הייתי תוהה ביני ובין עצמי - ומה אם לא היה לו שם ערבי, גם אז היו נותנים לו שם? אחת השאלות הכי נפוצות אצלי בדיפנדר היא ''אבא איך קוראים לנחל הזה?'' צריך לראות את עוצמת אכזבתם, כשאבא רשע מודיע להם ש''זה נחל בלי שם''. שני האוצרות הפרטיים שלי מסרבים להירגע - ''אבא, אבל איך זה יכול להיות?'' לך תסביר להם. ואז החלטתי להמציא להם שמות. היה לי מקור השראה.

בשנת 1990 נדדתי לדרום הרחוק, כפקח רשות שמורות הטבע בשמורת 'הנחלים הגדולים'. ממש אז הכרתי את אהבת חיי. אני בדרום והיא במרכז. ימים ארוכים המתנתי שתגיע אלי. הגעגועים היו עזים מנשוא. ניסיתי ספירת צבאים אקראית, התעמקתי ב''חתך צומח ליחידת שטח'', שום דבר. אני מתגעגע. ואז גיליתי אותו - נחבא אל הכלים, בצדה המערבי של בקעת עובדה, בלוריתו מתבדרת ברוח, עשיר במדפי סלע מוצלים - ערוץ נחל חסר שם, שבחיקו נמצאה לי הגאולה. בצל מדפי הסלע הייתי עוצר. על דפי בלוק נייר צהוב, הייתי כותב. נותן דרור לאהבה הגדולה. לגעגועים. כשלקחתי אותה לשם בפעם הראשונה, היא שאלה ''איך קוראים לנחל הזה?'' בלי היסוס עניתי ''נחל צהוב''. ומאז זה שמו של הנחל. ככה ידע נתן, הארכיאולוג החובב, ככה ידעו אייל וראובן הפקחים. ככה ידע חגי מנאות סמדר. ככה ידעו בסוף כולם.

פונים בשביל ימינה ואחורה. בחלוף 80 מ' מסעף. חוצים דרך וממשיכים ישר. תוך 5 מ' מזלג. לוקחים את הזרוע השמאלית. 0.25 מימין כ-150 מ', בין קפלי הקרקע, יש בתקופת האביב ''שיכון בדואי''. דרך חולית פראית, פתוחה. 0.65 צומת X. נ.צ 16. ממשיכים ישר, תוך התעקלות שמאלה. 1.05 מסעף. נ.צ 17. ממול נראה נופו העליון של עץ אשל גדול. נוסעים ישר לכיוונו. 1.20 מזלג. ממשיכים ישר עם הזרוע הימנית לכיוון האשל. 1.30 צומת X. מתעקלים ימינה (רוצים לאשל? סעו ישר). 1.40 האשל ב-90 מעלות משמאלכם. ממשיכים ישר (רגע! אפשר לחתוך מכאן לכיוון האשל ואחר כך לחזור לשביל הראשי ולהמשיך אתו). 1.85 מסעף. נ.צ 18.

איפוס.

פונים שמאלה. תוך 10 מ' שוב שמאלה ואתם על דרך ראשית. נעים בכיוון כללי דרום-מזרח. נוסעים בדרך חולית רחבה. 1.05 חוצים דרך מטושטשת. 1.10 מסעף ברור. נ.צ 19. ממשיכים ישר בעלייה. 1.35 מסעף/צומת X. ממשיכים ישר. 2.00 מסעף. נ.צ 20. ממשיכים ישר. הדרך יותר כבושה, פחות חולית. 2.40 מסעף. ממשיכים ישר. 2.75 עוד פעם הדרך הופכת להיות חולית. איזה כיף. 3.00 צומת ברורה. נ.צ 21.

איפוס.

ממשיכים ישר. 0.15 יש כאן שביל מעט חמקמק הפונה שמאלה. נ.צ 22. פונים שמאלה ועוזבים את השביל הראשי. 0.60 מזלג. איך שרוצים. לקחתי את השמאלית. 0.85 ליד עץ אשל. נ.צ 23. מקום טוב להפסקה. 1.00 אתם 15 מ' לפני שביל ראשי - ''ציר הנפט''. מתעקלים קלות ימינה לכיוון הציר. והנה אתם במפגש עם ''ציר הנפט''. נ.צ 24.

איפוס.

מדבר זה לא רק חולות

הגדרות רבות ומלומדות הציעו חכמים למושג ''מדבר'': הגדרה אקלימית, גיאוגרפית, בוטנית, יישובית - והן שונות זו מזו וגבולותיהן לאו דווקא חופפים. המקרא - שהמילה 'מדבר' נזכרת בו 271 פעמים - אינו מבהיר חד משמעי מה דמות יש לו למדבר. מה מהותו. רוב המלומדים גורסים כי מדבר, כפי שהוא מופיע במקרא, הינו ''תחום המרעה'' - אזור שאדמתו לא ראויה לחקלאות, אך עדיין מעלה מידי חורף שטחי אחו טריים, ראויים למאכל הצאן. אם כך, מקור השם 'מדבר' בשורש הארמי ''דבר'' שמשמעו - הובלת צאן למרעה. ומכאן מוצא הביטוי ''להדביר את הצאן''. אפשר אם כן להניח, בסבירות גבוהה, כי ''מדבר מעון'', ''מדבר זיף'' ו''מדבר תקוע'' - הם לא באמת מדבר בתפיסות הגיאוגרפית או האקלימית (ראו מיד), אלא - שטחי המרעה של היישובים המקראיים (מעון, זיף ותקוע). בספר שמואל א', בתיאור מסע בריחתו של דוד מפני שאול רדוף הקנאה, כתוב כך: ''ודוד ואנשיו במדבר מעון, בערבה, אל ימין הישימון''. אז מה הם אומרים שם? שמדבר מעון שעד לפני פסקה גרסנו שהוא מקום להדביר בו את הצאן הוא גם ערבה? זהו, שלא בדיוק. כנראה לא בהגדרתו הגיאוגרפית. ההתייחסות כאן היא, ככל הנראה, לערבה כמושג נופי. סוואנה פתוחה שכזאת. כך או כך, בדבר אחד אין למקרא שום ספק - 'ישימון' הוא הדבר האמיתי. מה שאנחנו מכנים היום 'מדבר', ומה שהנביא יואל כינה בספרו - ''ארץ צייה ושממה''.

מה הם אם כן המאפיינים העכשוויים ל'מדבר'? קודם כל מיעוט משקעים. אין מספיק מים? - אין אפשרות לקיום משמעותי של חי וצומח, מתפתחים תנאי יובש קיצוני (למים השפעה ממזגת/מקררת), אין מספיק עננים ושעל כן אין מה שימנע חלק משמעותי מחדירת קרינת השמש אל הקרקע והרתחתה עד אובדן שפיות. הקרקע שהתחממה תיפטר בקלות מהחום שאגרה (אין שמיכת עננים שתפריע לחום לעלות לחלל ואין אדי מים שיספגו חלק מהקרינה). ומכאן, מדבר זה גם מקום של חום קיצוני ביום ומשרע טמפרטורות קיצוני בין יום ולילה.

אין פלא כי במדבר עשויה טמפרטורת האוויר בצל להגיע בצהרי יום קיץ ל-45-40 מעלות. בסהרה הלובית נרשמה פעם טמפרטורה של 58 מעלות בצל. בשטח החשוף? 75-65 מעלות. עולם רותח. ובלילה? הטמפרטורה צונחת בטירוף - הפרשים של 25-20 מעלות לעומת שיאיה במהלך היום. קרים הם הלילות במדבר (אלה שאינם מודעים לתכונה המדברית הנ''ל יופתעו מקור הכלבים שהוא מנפיק עם רדת הלילה. תשאלו את שרידי המטיילים שלי במדבר המערבי, שחשבו שהגזמתי במכתבי האזהרה התכופים ''אל תשכחו פליסים ומעילי פוך''. אלו שהתעלמו נותרו שם, קפואים בין חולותיו).

חלוקה אקלימית נוספת של מדבר נעשית על פי ''איוד מים פוטנציאלי'' (Evapotranspiration). הגדרת השיטה הזאת קובעת, כי מדבר הוא מקום שבו איוד/דיות המים גדול מכמות המשקעים היורדת עליו. אם, לדוגמא, חלקים במדבר נגב מקבלים 350 מ''מ בשנה, לא מעט, הם יכללו, למרות זאת, בהגדרת ''מדבר'', מכיוון שהמים שמתאדים/נעלמים מהם - בגלל האיוד באטמוספירה, בצוותא עם אובדן מים בגלל צריכת הצומח - יביאו את פוטנציאל האיוד של השטח ל-1,000 מ''מ גשם. ומכאן לחלוקה הגיאוגרפית. אולי הקלאסית מכולם. מדבריות העולם מרוכזים בין קווי הרוחב 50-30 דרום וצפון. יש לכך סיבה ברורה. אזורים גיאוגרפים אלה נתונים כמעט תדיר להשפעה של לחץ אוויר גבוה - רמה ברומטרית המפעילה לחץ, מונעת משקעים ומפעילה משטר רוחות, ה''מגרש'' עננים ומגביר קרינה. פחד.

לקראת סיום ואנחנו בבוטניקה. 400 מ''מ גשם לשנה היא כמות המשקעים המזערית הדרושה להתפתחות עצים בשטחים מישוריים. כך הבוטנאים. פחות מזה? לא תתאפשר פריסה רנדומלית, רחבה של עצים. אין פריסת עצים אקראית? זהו ''מדבר בוטני''. במדבר כזה תיתכן צמיחת עצים אבל רק בגיאיות ובשקעים, בהם נקווים כמויות יחסיות גדולות יותר של מים (מעל 400 מ''מ גשם). ולסיום הגדרה יישובית. מאז ומעולם בחר האדם להתיישב באזורים עתירי מים. אין מים? אין חיים. הסתכלו סביב? רואים מלוא העין יישובים? זה לא מדבר. הנה אתם בנילוס של מצרים. לכל אורכו של הנהר הגדול, ברצועה של כ-10 ק''מ לכל צד, יש חיים. המים של הנילוס מרחיקים את המדבר. 95% מאוכלוסיית מצרים מצטופפת שם בנילוס הפורה. וכל יתר שטחה של מצרים? אכן כן. מדבר.

חוצים את ציר הנפט. בחלוף 25 מ' מתעקלים שמאלה ומצרפים דרך שמגיעה מימין ומאחור. 0.30 עוברים במבתר סוללת הרכבת התורכית. 0.45 מצרפים דרך שמגיעה משמאל ומאחור. 0.50 מזלג. עם הזרוע השמאלית. 0.55 מתעקלים ימינה ומצרפים שביל שמגיע משמאל ומאחור. 0.70 מזלג. נ.צ 25. ממשיכים עם הימנית, צמודים לערוצו הרחב של נחל הד (הזרוע השמאלית מטפסת לגבעות הנמוכות). 0.85 מזלג. ישר עם הימנית. 1.35 צומת. ממשיכים ישר לכיוון 3 העצים הגדולים, הבודדים, שנראים במרחק וקצת מימין. 1.50 מזלג. נ.צ 26. עם הזרוע הימנית לכיוון העצים הבודדים. 2.15 מימין, בצדו השני של הערוץ, עץ אשל גדול. הפסקה? 2.25 מזלג. ב-90 מעלות מימינכם ממוקם עץ תאנה. קחו את הזרוע הימנית. בחלוף 30 מ' מסעף. נ.צ 27.

איפוס.

ממשיכים ישר (עוזבים את נחל הד). 0.10 יש כאן דרך הפונה שמאלה. ממשיכים ישר. 0.15 מצרפים דרך שמגיעה מימין ומאחור ואתם מיד בצומת X. לוקחים את הזרוע השמאלית. מיד תבחינו בתלוליות עפר מצד ימין שלכם. 0.35 צומת X גדולה וברורה של דרכים כבושות. נ.צ 28. מתעקלים שמאלה, לכיוון גבעה שעליה נראה שביל מטפס. 0.50 יש כאן דרך מעט מטושטשת היוצאת מהשביל הראשי וכיוונה הכללי יהיה לכיוון הגבעה. נ.צ 29. עוזבים את השביל הראשי לוקחים שמאלה לכיוון הגבעה. 0.60 יש כאן שביל חולי הפונה שמאלה. ממשיכים ישר לכיוון הגבעה. תוך 25 מ' צומת X. ממשיכים עם הזרוע השמאלית, ישר לכיוון הגבעה. 1.05 בראש הגבעה. תצפית ורוח. מתעקלים קלות ימינה והדרך לרגע נהית חולית. 1.20 בתחתית הגבעה, מצטרפים לדרך הראשית אותה עזבתם. נ.צ 30. מתעקלים שמאלה עם הדרך הראשית.

נוסעים בדרך חולית בין אשלים. הפסקה אחרונה? 1.65 כעין מזלג. ממשיכים ישר בדרך הראשית. 1.90 מצרפים דרך רחבה, המגיעה משמאל ומאחור. ממשיכים ישר, תוך התעקלות ימינה. 2.05 גולשים לרחבה גדולה. 2.10 מיד בתחתית הירידה מזלג. לוקחים את הזרוע הימנית לכיוון הכביש הראשי ומספר עמודי מתח גבוה הממוקמים על הגבעות הרחוקות (רגע! שעשועי דיונות? קחו ימינה חזק למרגלות הגבעה ותמצאו אינספור נקודות למשחקי עליות וירידות בחולות). 2.40 מפגש עם הכביש הראשי מס' 40. נ.צ 31.

הי דרומה

פונים ימינה בכביש. 3.00 אתם בצומת חטיבת הנגב שמאלה - עם כביש מס' 224 לכיוון ירוחם דימונה וכביש הערבה (מס' 90). ישר - עם כביש מס' 40 לכיוון מצפה רמון ואילת.

רשימת נקודות הציון למסלול - ברשת ישראל הישנה

132240/058436.1 132049/058180.2 131799/058201.3 131504/058234.4 131094/058010.5 130453/058249.6 129720/058390.7 129391/058471.8 128802/058567.9 128148/059174.10 128204/059340.11 127113/059683.12 127385/058878.13 127666/058457.14 128086/057955.15 127562/057665.16 127300/057446.17 126613/057355.18 127402/056646.19 128059/056072.20 128836/055396.21 128939/055305.22 129509/055634.23 129672/055652.24 130277/055895.25 131057/055704.26 131644/055253.27 131974/055131.28 132100/055183.29 132749/055278.30 133614/055769.31 שימו לב כי בהזנה למכשיר GPS יש להוסיף משמאל את הספרה 1 במכשירי מגלן ואת הספרה 4 במכשירי גרמין לספרות הצפוניות.

קובץ נקודות TWL להורדה למחשב שלכם

הקובץ מתאים לתוכנת מפות NAVIGUIDE ומאפשר באמצעותה לראות את מסלול הטיול ע''ג מפת סימון שבילים 1/50,000 או מפה 1/250,000 והכי חשוב - אפשר דרך התוכנה לטעון את נקודות הציון למכשיר ה-GPS שלכם.

להורדת הקובץ לחץ כאן