ממעלה סיירים למעלה אורה - מתוך חפוז 3

סוג המסלול: על הדרך אורך המסלול: 23 ק''מ דרגת קושי: בינוני איזה רכב יכול: כבישטח איזה נהג יכול: כבישטח - טוב ממשיכים לטייל: 'מעמודי עמרם לנחל רודד'


לרכישת הספר חפוז 3 באתר הקליקו כאן
לכתבות ניווט הקליקו כאן

אופי המסלול:

עבירות - הסיבה שאני לא ממליץ לרכבי שטח-רך להגיע הנה היא המדרגות של ''מעלה עתק'' (שם פרטי שלי). דווקא הקטע המכונה 'מעלה סיירים' לא מייצר שום בעיה. ל''מעלה עתק'' יש - נכון לכתיבת שורות אלה - מעקף אבל תוך ''כלום זמן'' גם המעקף עלול להשתבש. ואז... ממתינות לכם המדרגות האכזריות. מעניין כמה זמן הוא יחזיק לפני שגם הוא יתחרבש לגמרי. חוץ מזה? אין בעיות עבירות נוספות (אולי טיפונת ב'מעלה אורה') ניווט - ללא בעיות מיוחדות הליכה רגלית - קניון עתק רגלי: 45 דק' הלוך-חזור שיא החורף - למעט נושא הזהירות משיטפונות אין שום בעיה


טיפ נהיגה בשטח הקליקו כאן

אבני דרך במסלול:

כביש מס' 12 ליד אבן דרך 32, נחל בטמים, אנדרטת יחיאל אמסלם, מעלה סיירים, נחל עתק, קניון עתק הולכי רגל, נחל עתק הדרומי, נחל עתק, קניון עתק רכב, ''מדרגת מריומה'' נחל רחם, מעלה אורה, כביש הערבה הישן, כביש מס' 90 בגישה לבאר אורה

מפות מומלצות: מפת טיולים וסימון שבילים מס' 20 - 'הרי אילת' נקודות ציון במסלול: נרשמו בעזרת מכשיר GPS של חברת מגלן מגבלות צה''ל: אין שמירת טבע: כל המסלול מתנהל בתחומי שמורת הטבע 'הרי אילת'. הקפידו לא לסטות עם הרכב מהשבילים המסומנים. הקפידו על כללי ההתנהגות בשמורה - אל תקטפו מהצומח, אל תפגעו בחי ובדומם פסולת: אל תשאירו זבל בשטח, גם לא בשקיות סגורות ואטומות!!! אספו את כל הפסולת שייצרתם והשליכו אותה באתרי אשפה המיועדים לכך לא לשכוח: מים, עזרה ראשונה, מפה, כלים להחלפת גלגל, טלפון נייד + סוללה רזרבית

איך מגיעים לנקודת ההתחלה

לבאים מהצפון: נוסעים עם כביש מס' 40 דרומה עד צומת שיזפון. בצומת פונים שמאלה, לנסיעה בכביש מס' 12. באבן דרך 33 איפוס. 0.85 יש כאן שילוט חום בולט, המפנה שמאלה לכיוון הר ברך ונחל עתק. נ.צ 1. איפוס. פונים שמאלה. לבאים מאילת: נוסעים עם כביש מס' 12 צפונה. בשילוט דרך 32. איפוס. 0.15 יש כאן שילוט חום בולט, המפנה שמאלה לכיוון הר ברך ונחל עתק. נ.צ 1. איפוס. פונים ימינה.

סיפור הדרך

נוסעים בדרך כורכר רחבה, עם סימון שבילים ירוק, ו... הדורים. 0.50 יש כאן פנייה ימינה למעלה סיירים ונחל עתק עם סימון שבילים כחול. נ.צ 2. פונים ימינה. מתעקלים לצדו של עמוד חשמל. 0.55 מזלג. ממשיכים ישר עם הזרוע השמאלית והסימון הכחול (הימנית הולכת לכיוון מישר סעיפים ודרך הפטרולים עם סימון שבילים אדום).

יישוב הנגב - חזון או מציאות?

המשולש המכונה נגב תופס 60% משטח המדינה. מספר התושבים, המתגוררים בתא שטח זה, אינו עולה על -10% מאוכלוסיית המדינה. ברחבי הארץ יש כ-1,070 יישובים יהודיים. 118 מתוכם במרחבי הנגב. בינואר 1945 יצאו 14 אנשי פלמ''ח, בפיקודו של חיים זינגר (רון), למסע גמלים מודיעיני לאילת. במסע זה השתתפו, כאורחים, מזכיר הנוער העובד, שמעון פרסקי (לימים פרס), ומנהל המכון הביולוגי-פדגוגי בתל-אביב, ד''ר היינריך מנדלסון. מטרת המסע - ''לתור את הנגב הרחוק, למפות את שביליו, לציין את מקורות המים שלו ולעמוד על מצבם של האדם, החי והצומח שבו''. מאז הסיור הנחשוני סיירו בו מאות אלפים - מי ברגל, מי ב4X4. סיירו וחזרו הביתה - למרכז ולצפון. ו''הנגב הרחוק'' נותר ריק. בן גוריון חלם על יישוב הנגב. נעשו ניסיונות. לא מספיק. בנגב הרחוק ממוקמת עיירה אחת - מצפה רמון ועיר אחת, אילת. בין לבין, שלחו בו עוגן כמה קיבוצים, כמה מושבים. אלפים בודדים של מתיישבים. מול מיעוט אוכלוסין בנגב הרחוק (הדרומי), ניצבת אינפלציית השמות שהוענקו לו: אין כמעט הר, רמה, באר ושלוחה שלא זכו בשם. מה עדיף? שאלה לא נכונה. ברור שריבוי שמות וריבוי אוכלוסין יכולים לחיות זה לצד זה. הגיונית נכון. ''מהבטן'', לעומת זאת, ממש לא. ריבוי אוכלוסין בנגב הדרומי יפגע במורשת הטיילות הנגבית, זאת שהחלה במסע הפלמ''ח של רון וחבריו. ניחוח השמות 'נחל בטמים' ו'הר בשמת' ישתנה ללא הכר, ברגע שיצמח כאן יישוב. ולכן, בחולפי לצדו של ערוץ נחל בטמים, אני גומע במלוא נחירי את הניחוח הייחודי, הבראשיתי, של המקום. מי יודע עד מתי?

2.00 משמאל לדרך, בתוך ערוץ הבטמים, עץ שיטה נחמד להפסקה. 2.45 חוצים את ערוץ הבטמים. 4.70 הדרך מתעקלת ימינה בירידה לתחילת ''מעלה סיירים'' ובדיוק כאן משמאל ממוקמת האנדרטה לזכרו של סרן יחיאל אמסלם. נ.צ 3.

איפוס.

כבישים, סיירים ויחיאל אמסלם אחד

מרץ 1949. כיבוש אומרשרש (אילת) יצר צורך מיידי בנתיב יבשתי שיחבר בינה ובין מרכז הארץ. עד שנת 1956 הקשר לאילת נעשה באמצעות דרך אחת בלבד - ''מעלה עקרבים''. הדרך, על אינספור פיתוליה, נפרצה בשנת 1927, בתקופת המנדט הבריטי, וקישרה בין שתי תחנות משטרת רוכבי הגמלים: כורנוב (ממשית) שבצפון הנגב ועין חוצוב (חצבה) שבערבה. בשנת 1956 הושלמה סלילתו של ''כביש מעלה העצמאות'': באר שבע- מצפה רמון- צומת באר מנוחה, והתנועה לאילת עברה להר הנגב ומכתש רמון. בשנת 1967 נחנך כביש הערבה, דרך חדשה, מודרנית, שנעה בתוך עמק הערבה וחיברה בין צומת הערבה לאילת. מרבית נפח התנועה שבין באר שבע לאילת נדד שוב מזרחה, אל עמק הערבה.

ממש באותה שנה פרצה מלחמת ששת הימים. ביום הלחימה הראשון נכנסה פלוגה ב', גדוד 202 של הצנחנים, לעזה. בראש הפלוגה עמד סרן יחיאל אמסלם. לאחר כיבוש מספר מוצבים הגיע תורו של מוצב ''חירבת דרג''. יחיאל הסתער בראש לוחמיו, נפגע בראשו ונהרג. כל הרוג והסיפור המייחד אותו. זה של יחיאל מספר על תלמיד מצטיין, חייל מצטיין, אדם משכמו ומעלה. בשנת 1959 התמנה יחיאל אמסלם למפקד הצוות הראשון של יחידה 269, סיירת מטכ''ל (''היחידה''). בשנת 1964 פרש יחיאל ללימודי מזרחנות ומדעי המדינה ובסיומם חזר לקבע. באה מלחמת ששת הימים וקטעה את פתיל חייו הייחודי.

חייליו ב''צוות אמסה'' לא שכחו אותו. הם תרו את מרחבי הנגב בחיפוש אחר מקום סמלי להנציח את יחיאל שלהם, ''מי שהוליכנו בהרים ובשבילים אלו''. הם מצאו. ''מעלה סיירים'' כמובן. בתחילת שנות ה-50 נפרצה כאן, ממש במקום בו הוצבה שנים מאוחר יותר האנדרטה לזכרו של אמסלם, ועד לערוץ נחל עתק, דרך ג'יפים וקומנדקרים. בשל מיקומה, הרחק מכל סימני ציביליזציה, היא קבלה את השם ההולם ''מעלה סיירים''. שנים רבות שימש הנתיב המדברי בתור הדרך היחידה, שקישרה בין שני צדי הנגב: זה הנסמך על הגבול המצרי ועמיתו הנושק לגבול הירדני. באותם ימים הנסיעה במעלה סיירים הייתה מדירה שינה מטובי הנהגים - תלילותה של הדרך, דרדרות ארוכות, בורות ומהמורות - היוו מתכון בטוח לקשיים. חלפו השנים. כבישים נסללו, החליפו את השבילים הכבושים בערבה ובהר, וגם מעלה סיירים התכבד בשיפוצים והרחבות - מאפשר לכלי רכב לרדת ולטפס בו ''כאילו לא היו הדברים מעולם''. בשנים האחרונות הפתעה. המעלה התגעגע כנראה לימיו הראשונים: פער בורות ומדרגות ענק וכולו הצהרה טרשית מוחצנת: ''אני עדיין כאן''.


קישור לבלוג על יחיאל אמסלם
אהוד ברק מספר על יחיאל אמסלם

1.50 משמאלכם קטע קניוני ראשון של נחל עתק. איזו דרך יפה. 2.75 יש כאן ירידה שמאלה, דרך מדרגה. ''מעלה עתק'' (שם פרטי שלי). ממשיכים ישר. 2.85 מתעקלים חזק שמאלה עם הדרך. עצרו. עכשיו שימו לב ההמשך ''הרגיל'' יוביל אתכם תוך 50 מ' דרך סדרה של בורות ענקיים (המשכה של דרך המדרגה מ-2.75). למה לכם? אתרו - תוך 15-20 מ' מהעיקול - פנייה ימינה ב-90 מעלות וכך תחסכו לעצמכם את הבלגאן. מצאתם? כעבור כ-70 מ' של דרך המעקף אתם מתחברים לדרך החתחתים שמגיעה משמאל ומלמעלה ופונים ימינה במורד (הסתכלו למעלה שמאלה וראו מה חסכתם לעצמכם...) 3.25 יש כאן שילוט מדברי שמוביל לכיוון תמילת עתק עם סימון שבילים שחור. נ.צ 4. ממשיכים ישר. 3.75 הדרך חוצה את נחל עתק ויש כאן שילוט מדברי שמוביל למסלול רגלי בכיוון הר עתק. נ.צ 5.

איפוס

ממשיכים ישר. 0.15 ושוב בחציה של נחל עתק. ממשיכים ישר (רגע! לכל המעוניינים במסלול רגלי נהדר בקניון של נחל עתק זה המקום לפנות מעט שמאלה ולהחנות את הרכב).

קניון וגבים בנחל עתק

במורד נחל עתק, חתור בין קירות גיר לבן ומוצל כל שעות היממה, ממוקם קניון מרהיב ביופיו. מי שהחליט לצאת לדרך, יגלה שגם בלי להיות מנוי בחדר כושר ניתן להשלים מסלול טיול תוך 30-20 דק' לכל כיוון. במהלך ההליכה תחשפו לסדרת מפלים ומכתשות אפיק (גבים), שיעשו חגיגה גדולה בלב. לא לכולם... ההליכה בקניון אינה מומלצת לבעלי פחד גבהים. הללו, ימצאו את העלייה והירידה בסולמות - למרות חבלי עזר ונקודות עיגון הפזורים כאן בשפע - מעט מעל כוחותיהם. אתם בתוך הקניון? איך תדעו שזהו זה, מיציתם? הסולם האחרון הוא סולם שלבים וכבלי פלדה ואחריו יש מפולת אדירה של סלעי ענק. אם תצליחו לרדת ולהשתחל בין הסלעים - מבצע בפני עצמו - תמצאו עצמכם במפתחו של הקניון. עד כאן. מתי לטייל? הכי מומלץ להגיע הנה אחרי שמודיעין השדה שלכם דיווח שהגבים מלאים (אירוע המתרחש בממוצע אחת ל-5 שנים...). ועוד משהו - מומלץ להימנע מכניסה לקניון, כשברקע התראה על סכנת שיטפונות... סיימתם? ממשיכים עם הדרך הראשית, הכחולה. 0.35 משמאל הטבע סידר לנו צורה יפה בהר.

''אצבע אלוהים''

ממש מולכם על קיר אפיק הנחל, נראית תופעה גיאולוגית הקרויה ''צנפה'' - קימוט חזק במיוחד של שכבת סלע, כדוגמת זאת שמולכם, בה התקפלה שכבת הגיר למעין אומגה, או אם תרצו, אצבע בתוך קיר הסלע. ראו המטיילים הראשונים אצבע, המופנית כלפי השמיים, ומיד זיכו אותה בכינוי ''אצבע אלוהים''. 0.90 רחבת תצפית מאוד יפה על הקניון משמאל. 2.40 צומת T. מפגש עם ערוץ המשנה הגדול ביותר של נחל עתק (שמכונה על ידי המקומיים נחל עתק הדרומי). נ.צ 6.

איפוס

פונים שמאלה במורד נחל עתק הדרומי עם הסימון הכחול. 0.10 מזלג. הימנית יותר יפה. 0.40 מצרפים את הזרוע השמאלית וממשיכים במורד הנחל. 0.70 משמאל. הפתעה: ערוצו של נחל עתק יוצא מתוך הקטע הקניוני שלו. נ.צ 7. מכאן אתם נעים בנחל עתק. אפשר להשמיט את הדרומי. 1.00 עץ שיטה גדול ראשון. הפסקה? מכאן תפגשו הרבה עצי שיטה מרשימים. 2.45 הדרך מתעקלת ימינה ונפרדת לרגע מערוץ העתק. 2.70 ברוכים הבאים ל''קניון הרכב'' של העתק. 3.20 אתם מחוץ לקניון. 3.25 מתעקלים שמאלה. איזה מפולות ענק של סלעים. 5.10 מימין ''מדרגת מריומה'' ועץ שיטה קטן מאחוריה.

''מדרגת מריומה'' - סיפור שהיה

פברואר 1986. זה עתה חזרתי מסיני והחלטתי לגוון בטיול אחר צהרים קצר בנגב. מריומה, המדריכה הולנדית האגדתית של טיולי סיני, מצטרפת אלי. אני מסיר את מעיל הגשם מעל גופו הקלאסי של אופנוע ה-XT500 , מחייך אליו ומעמיס ציוד. איציק מקובסקי, אגדה בפני עצמה, מלווה אותנו בקריאה: ''תיזהרו, הודיעו שיש סכנת שיטפונות''. אני שולח לעברו יד מבטלת, מפליק קלילות לקיקסטרטר ויוצאים לדרך. מלווים בעננים שחורים וטפטוף קל אנו חולפים על פני הקניון האדום. איזה כיף הטפטוף המרענן הזה. העולם המדברי יפה מתמיד. גלימת החורף מיטיבה עמו. נחל בטמים והר בשמת חדים וצלולים כקריסטל, והאוויר עומד לו ביניהם, מפליא במגעו. גולשים את מעלה סיירים. הטפטוף לובש צורה של גשם. איזה כיף הגשם המרענן הזה. חולפים מעל קניון העתק והגבים הנסמכים על חמוקיו. עדיין גשם. חודרים לערוצו החצצי של הנחל. עוד גשם. מריומה אוחזת בי בלפיתת אהבה הולנדית. לוחשת לי דרך הקסדה - ''אין כמו גשם במדבר''. ממשיכים במורד הערוץ, עם רון בלב וחיוך גדול מתחת לקסדה. הנה-הנה אנחנו חודרים בין כתלי קניון הגיר הלבן ושיחי הצלף הדבוקים בסדקיו. לפתע, באבחה אחת, משתנה התפאורה. השמש נעלמת, האוויר נאטם, הצבעים מזכירים פרק בספרי מכשפות. מישהו למעלה נהיה קצר רוח. השמים נשברים, טונות של דליי מים מומטרים, וחושך על פני הקניון.

בשלב זה מסתמן פיחות קל בחיוכים ותיסוף משמעותי ברטיבות. אנחנו ביציאה מהקניון. ה-XT500 מחליט שיש לו מה לומר. הוא עושה זאת בקצרה - גמגום, קרטוע, עצירה. מתוך ערכת כלי העבודה ספוגת המים אני שולף בלון לחץ אוויר, ובין מטחי גשם בלתי פוסק, אני מצליח לייבש את מערכת החשמל ולהפיח במנוע את ניצוץ החיים. 10 דקות חלפו משבר הענן והמבול כבר מאחורינו. פה ושם עוד צונחות טיפות גדולות, כבדות, רומזות על מה שהיה. אנחנו שוב עם שמחה ודיצה. קצת רטיבות אף פעם לא פגעה בהנאת טיול. בטח לא אצל מקצוענים. ה-XT, עוכר שמחות שכמוהו, חושב אחרת. משתנק להפסקה נוספת. בלון לחץ אוויר, ייבוש, קיקסטרטר וממשיכים. בערוץ העתק מתחילים לזרום לצידנו עשרות פלגי מים קטנים, הגולשים ממורדות השלוחות הסמוכות. משפחה גדולה של שפני סלע מכווצת בסדקי בולדרים בפיתול הנחל, נועצת בנו מבטים מוזרים. מריומה לוחשת לי ''תראה הם כאילו מרחמים עלינו. מה כבר קרה?'' עוד עשרים עצי שיטה ושני פיתולי אפיק וה-XT דורש את שלו. בלון לחץ אוויר, ייבוש, קיקסטרטר. כלום. בעיטות קלות, בעיטות חזקות, בעיטות גורילה. והוא בשלו. תחינות, קללות, איומים, זעקות שבר. האופנוע מת. מריומה ואני מחליטים שאם כבר אז כבר. מדלגים את הבר-מינן למדרגת הסחף שמעל הערוץ, ומתיישבים לצפות בהצגה הגדולה.

אנחנו על מדרגת הסחף. ה-XT רטוב ונכלם לצדנו, ובדיוק אז זה מגיע. מי שלא חווה שיטפון לא יבין את פשר המושג עוצמה. רעש גדול מתגלגל בכל הערוץ, ואלפי קובים של מים שוצפים מול עיננו, גורפים כל חפץ הנקרה בדרכם. רק עצי השיטה הגדולים אינם נכנעים. חולפות עשר דקות. המים כובשים את מלוא רוחב הערוץ וממשיכים, כנער צעיר, לצמוח ולגבוה. מחליטים לעשות מעשה. הקירות המצוקיים שמעלינו לא מותירים הרבה ברירות. אני פורש את התוכנית המבצעית: ''נחצה עם האופנוע לגדה השנייה, נטפס לרמה שמעליה, נחצה את נחל רחם ונמצא איכשהו מעבר לכביש הערבה''. מריומה מתבוננת בזרימת המים בערוץ מישירה אלי מבט ותוהה - ''הזרימה לא חזקה מידי?'' ''מה פתאום חזקה'' אני מבטל אותה. ''עברנו מים הרבה יותר גועשים במבצעים שעשינו בעורף האויב''. מריומה מתבוננת בי בגאווה ובחיוך אוהב.

ה-XT מובל אל המים על מנת לחצותם, לבצע הלכה למעשה את המתאר המבצעי. עם השקת גלגלו הקדמי במים הוא מונף על צדו, ומושכב כזאטוט חסר אונים, בינות נחשולי נחל עתק. וזה סיפור הצלתו מצרה גדולה. שנייה לפני שנפרד מאיתנו לשלום - במורד נחל עתק, במפגשו עם נחל רחם ומשם לידיהם המסוקסות של שומרי הגבול הירדנים - שנייה לפני כל זה, הוא נשמט מידי איש המבצעים המיוחדים ונותר אחוז רק בידיה של ההולנדית. מזל. ידי המתאבק המוצקות של מריומה לא מרפות מזנב ה-XT , ממתינות לי בסבלנות שאתעשת מההלם ואתמוך בראשו שצלל. מריומה צועקת ''דחוף''. אני דוחף, והיא מניפה.יש. מרוט וסחוט, נשלף האופנוע מתוך העיסה הגועשת, מונף באוויר על יד ההולנדית הסוערת. אנחנו מדלגים את האופנוע לנקודת מסתור טבעי, מסווים אותו עם עצים יבשים שנמצאו לנו בסביבה, ומבקשים את סליחתו על שננטש בודד במדבר. מיד אני משרטט קווי מתאר מבצעי חלופי: ''משאירים כאן את האופנוע, לוקחים את הציוד, חוצים בהליכה אלכסונית לגדה השנייה, נעים לאורכה, חוצים את נחל רחם, מטפסים את הר אורה. מגיעים לבאר אורה. יהיה בסדר''.

מריומה מתבוננת בי בחשש קל - ''אלכסון זאת שיטה טובה?'' ''רק אלכסון'' כך אני. ''אין מעבר מים שעומד בפני שיטת האלכסון''. הטמפרטורות יורדות וגם השחקים. השמים מחליפים משמרת, ודמדומים באים על העולם. אנחנו מתפשטים, נשארים עם תחתונים (מריומה גם עם חזיה), ומחייכים זה לזו בביטחון של מקצוענים - הרע מאחורינו, מה עוד יכול לקרות? יד ביד אנו צועדים במים, באלכסון, אל מול השקיעה. במרכז הערוץ מריומה נשמטת מידי, רגליה נוטשות את הקרקע ובמשנה הרגע, עמוסה עם 20 קילוגרמים של ציוד אופנוע שהעמסתי על גבה, מפליגה ההולנדית החסונה במורד נחל עתק, מלווה עצמה בסדרת צרחות ופעיות. אני שולח אצבע משולשת אל מול איתני הטבע שמיד קוצפים על חוצפתי, מעיפים אותי אל-על וכסירת מירוץ מהירה אני הולך ומדביק את מריומה המצווחת. חולפות שניות של מאבק ובסופן מגיעה מריומה לנמל מבטחים - בין רגליה חודר גזע עבות של עץ שיטה ובולם את תנועתה. בערך באותו זמן אני משוטח כנגד סלע גדול, כשהמים מוטחים בי כמו בשובר גלים.

מתעשתים. מתבוננים זה בזאת. עדיין בחיים. מתבוננים סביב. נס אירע לנו. העץ והסלע ממש צמודים לגדה השנייה. אנחנו נפרדים ממצילנו, מריומה מעט בצער, ומדדים לגדת הערוץ. סוחטים את המים, לובשים את התחתונים הסחוטים (מריומה גם חזייה) ומודיעים זה לזאת, שחייבים להמשיך ובכלל, כך מריומה, פעם לימדת אותי ש''המעז מנצח''. מותשים אנחנו פוסעים על גדת נחל עתק, לכיוונו של נחל רחם ואני מוצא שזה הזמן המתאים לתחקר אותה על הצווחות ששמעתי במהלך הפלגתה. עם התיק עדיין על גבה, מסבירה לי מריומה שסדרת היבבות היו למעשה שיר עם הולנדי, המשבח את חיי ההרפתקאות במדבר. המשפט היבבני מכולם? נוסח הולנדי עתיק למשפט ''איזה עולם נפלא''. ב-22:00 סיימנו ציר לילה, שכלל חציה סוערת של נחל רחם וניווט חסר ירח וכוכבים, על אחת מצלעותיו של רכס חד, אלים וכסחן. היו שם אינספור ''כמעטים'': כמעט קפאנו מהטמפרטורה שליטפה את קו האפס, כמעט נפלנו לתהומות אחרי אינספור מעידות קטנות, כמעט בכינו, כמעט נשברנו. אחרי תנועה אינסופית על הר חסר שבילים, מנווטים את דרכנו בשפיפה והליכה על ארבע, על שפת מצוקים ומדרונות, הגענו למשטח שלמרגלות הר אורה. ''עוד קצת והסיוט נגמר'' אני לוחש למריומה. הסוסה ההולנדית כבר לא מחייכת, אבל דוחפת אותי למהר לכיוון נקודת האור, שמפציעה במרחק.

22:30 קול מתכתי מוכר משתק אותי. מריומה לוקחת פיקוד - ''אל תירה'' היא צועקת לחייל אלמוני, הדורך את נשקו. גיבור ישראל. מול שתי דמויות בלתי מזוהות, המופיעות אליו מכיוון שמעולם קודם לא שהו בו בני אנוש, ובעיקר מול מבטא חבלני בעליל והדמות שמאחוריו - מחבלת בוצית וחסונה, עם שד ימין הבולט מחוץ לחזייתה - שומט הבחור את אצבעו משמורת ההדק וממתין שנתקרב. מריומה חודרת אל סוכת הש.ג ומועכת את החייל בחום. כשהוא מתאושש, עדיין חבול מעט מלפיתתה, הוא פונה אליה בתמיהה - ''תגידי, מאיפה נפלתם עלי ככה באמצע הלילה?''. 6.20 יוצאים מנחל עתק ואו-טו-טו במפגש עם נחל רחם. 6.45 ליד שילוט מדברי ובמפגש עם דרך הרכב של נחל רחם. נ.צ 8.

איפוס

מתעקלים שמאלה במורדו של נחל רחם, עם סימון שבילים ירוק שימו לב שלאורכו של הקיר מימין שיחי צלף ענקיים. 1.70 מזלג בצידו של עץ שיטה שראה ימים טובים יותר. נ.צ 9.

איפוס

לוקחים את הזרוע הימנית לכיוון מעלה אורה ועוזבים את סימון השבילים ונחל רחם. 0.20 צומת T. לוקחים ימינה לכיוון המעלה עם סימון שבילים שחור. 0.65 באוכף של מעלה אורה. איזה יופי. תחילת גלישה לכביש הערבה. 1.00 מזלג. נ.צ 10. מתעקלים שמאלה לגלישה עם סימון שבילים שחור (הימנית, הכחולה, נעה לכיוון באר אורה הישנה). 2.00 צומת. נ.צ 11. ממשיכים ישר. 2.10 מצרפים דרך שמגיעה מימין ומאחור. 2.55 מתעקלים ימינה, בצמוד לעץ שיטה קטן. 2.60 מפגש עם כביש הערבה הישן. נ.צ 12.

איפוס

פונים ימינה. תוך כברת דרך קצרה מתגלים מימין בתי היישוב הקהילתי החדש באר אורה. 0.60 מתעקלים שמאלה. 1.40 צומת T בכביש הגישה לבאר אורה החדשה. נ.צ 13.

הי דרומה

פונים שמאלה. 0.50 אתם בכביש הערבה. ימינה - לאילת. שמאלה - לבאר שבע והצפון.

צפוניות/רוחב מזרחיות/אורך 1. 909451 / 136535 2. 909703 / 136913 3. 907213 / 139943 4. 904823 / 141099 5. 904831 / 141473 6. 903169 / 141206 7. 902823 / 141620 8. 901939 / 145513 9. 903268 / 146312 10. 903312 / 147143 11. 903416 / 148054 12. 903537 / 148601 13. 902306 / 148933

קובץ נקודות הציון להורדה לתוכנת NAVIGUIDE

הקובץ מתאים לתוכנת מפות NAVIGUIDE ומאפשר באמצעותה לראות את מסלול הטיול ע''ג מפת סימון שבילים 1/50,000 או מפה 1/250,000 והכי חשוב - אפשר דרך התוכנה לטעון את נקודות הציון למכשיר ה-GPS (או מחשב כף היד) שלכם.

להורדת הקובץ לחץ כאן