על טעם וריח - איווקו מאסיף

אוהדי לנד רובר דיפנדר הם עם ייחודי, עקשן ואדיש ביותר לכל התפתחות טכנולוגית, או אסתטית בעולם הרכב. אחת לעשור, פחות או יותר (בעיקר יותר), מזיזים מהנדסי לנד רובר את אחד מהברזלים באוסף המכונה דיפנדר למרחק זעום ומכריזים על דגם חדש. עדת המאמינים מקטרת במשך 5 שנים ואז נותרות להם 5 שנים לפתח מחדש התאהבות נואשת כדי להתרעם על השינוי הבא. מעין ריטואל קבוע, ממנו סובל גם הדיפנדר הנוכחי שחודש לפני כשנה.


מבחן דרכים לדיפנדר הנוכחי

מאמיני כת הדיפנדר נאלצים להתמודד עם צרה קיומית אחת. מפעל סנטנה הספרדי מייצר כבר 50 שנים תואם דיפנדר. בתחילה ברישיון ומאוחר יותר באורח עצמאי, אך היות והמקור לא השתנה כבר דורות, אז החיקוי די דומה. ואם יש כלי רכב שאוהבי דיפנדר נהנים במיוחד לשנוא, זהו הסנטנה. ואם יש משהו שמתועב בעיני חברי הכת עוד יותר מהחיקוי המכוער, הוא גרסה נוספת לחיקוי של המקור.

יש שם לחיקוי של החיקוי: איווקו מאסיף, אשר הוצג השנה כגרסה איטלקית לסנטנה הנוכחי מדגם PS-10. מאסיף מהווה העמקת שיתוף הפעולה בין החברה האיטלקית לבין סנטנה, אשר משתמשת ביחידות כוח של איווקו. ובכן, יש ממש בטענות של חברי כת הדיפנדר. הכרכרה הבריטית מצטיינת כבר כמה עשורים בקווים פשוטים ביותר וכאשר מוסיפים הספרדים והאיטלקים פריטים מצועצעים כמו פנסים מוזרים ועוד, התוצאה לא ממש מחמיאה לקווים המקוריים של היצירה.


חמישה דיפנדרים - חמש גישות שונות (5 כתבות של רוני נאק על דיפנדרים)