דיסקו ישראלי בשבילי יוון

בספטמבר האחרון (2007) יצאתי עם משפחתי לטיול ליוון. ליתר דיוק לדרום יוון, לחצי האי הפלופונסוס לתקופה של חודש. עמ להכין את כל מה שדרוש לטיול למשך זמן ארוך ביררתי עלויות שכירת רכב, שם הייתה ההפתעה הראשונה. עלות רכב פשוט מסוג רנו לגונה 1600 עולה לאחר ההנחות של ממסי כ-1500 אירו. אחרי שכל הצעות המחיר לא נפלו מהסכום הזה, בדקתי את האופציה הבאה. להעביר את הרכב הפרטי שלי - לנדרובר דיסקברי. שם הייתה ההפתעה השניה. העלות הייתה הרבה יותר נמוכה. מסתבר שלתקופה מעל ל20 יום עלות שילוח הרכב הפרטי נמוכה יותר מעלות שכירות רכב רגיל (פוקוס, לגונה).

תהליך השילוח של הרכב פשוט מאד! מגיעים לרוזנפלד ספנות בחיפה (04-8613613) משלמים את מחיר השילוח כולל כל מיני מיסים, הולכים למכס ולמשרדי הנמל, ולאחר כשעה עד שעתיים, הרכב כבר עומד בבטן האוניה ונחשב כבר בחו''ל. קצת לפני כן יש לעשות ביטוח לרכב בחו''ל. ביטוח כזה עושים אצל רמי ורסנו  (052-3490703,  077-2011137) עלות הביטוח מורכבת מנתוני הרכב והיקף הביטוחים. המלצה שלי, לראש שקט, עדיף לבצע את כל הביטוחים, כולל הימיים.

יוצאים לדרך

לאחר נחיתה באתונה ונסיעה לנמל איקוניון ליד נמל פיראוס, אספנו את הרכב ממיכאליס המוכס. צריך לציין שכל החששות ממצב הרכב באחסנה התבדו והרכב נמצא בדיוק כמו ששלחתי אותו. יצאנו לכיוון דרום, חצינו את תעלת קורינתוס ועברנו לחצי האי הפלופונסוס. כאן הדרמנו לכיוון האצבע הראשונה של הפלופונסוס, ארגוליס. זהו האיזור התיירותי ביותר בפלופונסוס עם חופים מדהימים והמון שירותי תיירות. שני המקומות התיירותיים ביותר הם התאטרון באפידברוס, והעיירה המקסימה נאפפליו. נאפפליו מורכבת משלושה מבצרים שניים על ההר המשקיף על העיר והמפרץ הארגולי ואחד היושב על איון קטן במרכז המפרץ (שווה שייט-4 יורו לאדם).

משם המשכנו דרומה לאורך החוף המזרחי של הפלופונסוס, ואט אט הופך הנוף פראי יותר ונקי מתיירים. הדרך מדהימה ביופיה והיא עוברת באסטרוס, פרלייה טירו ומגיעה עד ללאונידיו, חלק זה נקרא לקוניה וכשמו כן הוא הכל לקוני ישיר פשוט ויפה.

יורדים לשטח

כאן מגיע הערך המוסף של הרכב שהבאנו. את אותה דרך דרומה עשינו תוך גיחות של כל יום למשך כל היום אל רכס הרי פראנון המשקיף על החוף המזרחי ממערב. יתרונו של הגיפ מוחלט בטיול מסוג זה. גם בגלל איכות הכבישים ההרריים וגם בגלל שכשהם נגמרים אין ברירה אלא להמשיך על דרכי עפר ושבילים, ואז מגיעים לכפרים ציוריים וללא אופי תיירותי.

מלאונידיו עלינו בדרך יפהפיה מערבה עד לעיירה קוסמס עיירה מקסימה אך יקרה מאד. משם ירדנו שוב לחוף והדרמנו לכיוון מונבסיה. מונבסיה היא עיר ימי ביניים על אי שגשר מוביל אליה מגפירה החופית, לעיר אין כניסה עם כלי רכב, אך הסיור בה במיוחד עם ילדים יוצר הזדמנויות למשחקי מחבואים בסמטאות הצרות. ממונבסיה חצינו את ההרים של האצבע השניה במחוז הנקרא לקוניה וירדנו לעיירת החוף ניאפולי. אל תצפו להרבה. זוהי עיירת נמל והיא משמשת בסיס יציאה לשייט לכיוון דרום (לקיתירה וכריתים). שם עלינו על מעבורת עם הרכב ושטנו לאי קיתירה.

אי החלומות

פה ההזדמנות להצהיר: קיתירה הוא האי היפה ומסביר הפנים ביותר מכל האיים שהיינו בהם עד היום. האי עצמו מחולק לאיזורים צחיחים הנראים כקרחונים. ואיזורים ירוקים ומיוערים ונפלאים לטיולים רגליים. אני לא יודע אם האי כל כך יפה ויזואלית, אבל האווירה והאנשים הופכים אותו ליפה ביותר.

החופים בקיתירה בתוליים מ ד ה י מ י ם !!!   ונעדרי גדודי תיירים! זאת, כל עוד לא נמצאים על האי בחודשי יולי אוגוסט כי אז חוזרים תושבי האי המקוריים מארצות הגלות שלהם קנדה ואוסטרליה ומציפים אותו. היתרון הוא שנאגלית היא לא שפה זרה על האי. האי אינו גדול אך כדאי לבחור מקום לינה במרכזו דבר שמקצר את הדרכים ונותן אפשרות כל יום לצאת ולחזור מדרכים שונות, אנחנו ישנו במיטטה בחדרים מעולים ומצוידים, עם בעלת בית מזמינה ומסבירת פנים. עשו לעצמכם טובה וקנו את הדבש הנמכר באי. מספרים כי זהו הדבש הטוב ביותר בכל העולם. אנחנו קנינו וחגגנו איתו ועם תפוחים את ראש השנה. אלה שאומרים יודעים על מה הם מדברים, זהו דבש נפלא (הבאנו ממנו לארץ, אבל אף אחד לא יקבל).

אצל הפרטיזנים

לאחר 4 ימים על האי ובעיקר לחופיו, עלינו על מעבורת בדרכנו לגיתיו, עיר נמל בחלקה הצפוני של האצבע השלישית הנקראת  המאני משם נסענו לאריאופוליס. עיר מקסימה שעברה טראומה קשה בשריפות של קיץ 2007. העיר כולה וסביבתה מפויחות. שם ישנו בדירה של משפחה של פרטיזנים, טראומה לא פחות קשה, מקום מוזנח ומלוכלך. 

פנינו דרומה לכיוון מערות פירגוס דירוס. זוהי מערכת מערות נטיפים על שפת הים. את המסלול עושים בעיקר בשייט הסירות קטנות ובשליטה מדהימה של המשיט. המראות מדהימים. החוויה יוצאת מהכלל ובסיומה צ'ופר של הליכה של כ- 15 דקות ברגל בין הזקיפים והנטיפים עד ליציאה.

משם הדרך דרומה עוברת בין כפרים שהאלמנט המרכזי בכולם הם מגדלי המבצר של כל בית ובית. מגדלים אלו נועדו לשמור על בני הבית מפלישות והתקפות של שבטים שכנים. המגדלים מעוררי הכבוד אך יוצרים תחושה של מקום קשוח ולא מסביר פנים. אחרי פגישה או שתיים עם תושבי המקום תחושו שהמקום ממש עויין ובעצם לא ממש רוצים שם אנשים זרים.

ארוח ספרטני

מאריאופולי הצפנו לכיוון ספרטה. עיר חיוורת ושקטה שכלום לא מזכיר את עברה המפואר והמיליטנטי. חוץ מכתובת אחת על אחד הבתים: ספרטנים מעולם לא הפנו גב לאוייב. מעל ספרטה שוכנת העיר העתיקה ומלאת החומות המנזרים וכן גם המון מדרגות, מיסטראס. העיר תלויה על מורדות ההר בצורה תלולה זהו ערש התרבות המערבית, פה חיו גדולי הפילוסופים והוגי הדעות של העולם המערבי ומכאן הפיצו את דעותיהם.

אין ספק, מרגישים את ההסטוריה באויר. ואם כבר מדברים על אוויר, אז אחרי טיפוס ברחובות  העיר (אם אפשר להגדיר כך את מאות המדרגות), אין אויר לנשום ובסוף העליה תלינו את הראות שלנו להתאוורר ברוח. הדרך ממסטראס לקלמטה היא אחת הדרכים היפות ביותר ביוון. היא עוברת ביערות אלפינים וחורש ים תיכוני וגולשת אל המפרץ פטלידי שלחופו שוכנת בירת האזור קלמטה, העיר עם הזיתים. כל מה שתאכל או תקנה יהיה כרוך בזיתים. אבל לא נורא, אלו הזיתים הטובים והאיכותיים ביותר בעולם כולו. ולא אני אמרתי.

דרומה לשם התמקמנו בקמפינג. זה המקום לציין שהקמפינג מותר אך ורק במקומות מורשים ולא בר בשטח. אבל כמו כל ישראלי טוב אפשר למצוא מקומות וחופים נידחים שאין סיכוי שימצאו אתכם שם או שיטרידו אתכם. אבל, שווה לישון בקמפינג מסודר. יש שם הכל ממקלחות דרך מטבחים מכונות כביסה ועד לבריכה ומתקני שעשועים לילדים. וכאן באה לידי ביטוי העליונות של משלוח הרכב. כל הציוד ממקרר וממיר מתח ועד לציוד קמפינג הכולל שקי שינה מזרונים אוהלים וכו', הכל נשלח מבעוד מועד, הציוד היה מלא ולא החסרנו דבר.

טיול באצבע הרביעית הנקראת מסינה היא חוויה מרוממת נפש. המקום הוא הרחוק והמנותק ביותר מאתונה ומהחיים המהירים. פה כל איש ברחוב נראה כמו זורבה היווני והזמן עובר לאט. אין שעות. יש בוקר צהריים וערב, ואחכ, מחר. זהו. אף אחד לא ממהר לשום מקום כי אין שום מקום ששווה את זה. על הדרך מקלמטה מערבה לכיוון פילוס ישנה כניסה לכיוון נחל ומפלי פולילימניו. המקום לא נזכר בשום מפת תיירות או ספר והוא מהמם ביופיו. הנחל מורכב מבריכות בריכות לכל אורכו והמים צלולים. המסלול כולל טיפוס על סולמות וגשרים. חגיגה לילדים. מומלץ ביותר.

חוזרים צפונה

ממסינה עלינו צפונה לאורך החוף המערבי ונכנסנו לארקדיה. ולעיירות ימי הביניים אדריצינה, קריטנה ודמיצאנה לעיירות אלו חייבים לצרף את לנגדיה שלא נופלת מהן במאומה. הנסיעה מלנגדיה לאולימפיה מהממת,. זוהי דרך מפותלת בתוך היערות. כשהגענו לאזור אולימפיה התחלפו היערות ביערות לשעבר. השריפות הגדולות כילו אלפי דונמים של יערות וחורש טבעי ואימו לכלות את עתיקות אולימפיה פה שווה להזכיר שמי שמנע זאת היו צוותי הכיבוי הישראלים שנשלחו לסייע.

אולימפיה, העתיקות והמוזיאון שבה מדהימים. אפילו הילדים חגגו שם במשך יום שלם ולא רצו ללכת. שימו לב למשוואה:  ילדים מוזיאון עתיקות= הנאה??? תתפלאו אבל כן. אי אפשר היה להוציא אותם משם. מאולימפיה עלינו צפונה לחבל אכאיה לכיוון עיירת הסקי קלווריטה.  עיר נחמדה ותיירותית מאד. עדיף ללון מחוצה לה בכפרים הסובבים. יותר זול והאנשים יותר נחמדים.

מקלווריטה ירדנו לכפר זכארולו שם החננו את הרכב ואפשר לרדת ברגל כ-12 קמ עד לכפר החוף דיאקופטי ומשם לתפוס טרמפ (אין  תחבורה) בחזרה. את המסלול עושים בתוך קניון ווראאיקוס לצד מסילת הרכבת (לא פעילה כבר כשנה). זו רכבת הרים שעולה שיפועים חדים וגשרים בתוך הערוץ. טיול מומלץ ביותר (נוף מהמם, מים זורמים והילדים הרוסים בסוף ונרדמים מיד. אמרתי מומלץ, לא?).

משם חצינו מזרחה דרך ההרים במסלול 4X4 די קשה (לא מומלץ לבצע מסלולים מעין אלו לבד, מינימום שני רכבים) אם הרכב נתקע זה רק אתה ואלוהים. ולפעמים גם הוא לא באזור. חוץ מזה ששם האלים היוונים שולטים יותר. אבל הם יוונים ולכן אי אפשר לסמוך עליהם. בכל מקרה, אין רכבים שמגיעים לאזור, במשך יום שלם פגשנו רק שני רועים.

הדרך הופכת קשה יותר בטיפוס להר קליני 2374 מ'. מקום שכוח אל והנוף ממנו צפונה לכיוון המפרץ הקורינתי שווה את המאמץ והחששות. משם גלשנו מזרחה לכיוון המפרץ הארגולי (ההוא מתחילת הטיול) ושם שוב שהינו על חוף הים שלושה לילות בהמתנה ליום הטיסה. לאחר שראינו את נאפליו ביום לא נותרה לנו ברירה אלא לראות אותה גם בלילה. ועד היום ניטש הויכוח האם נאפליו יפה יותר ביום או בלילה.

שוב נפרדים מהדיסקו

משם נסענו לאתונה ללילה. למחרת העמסתי את הרכב על האוניה ושלחתי אותו לארץ. תהליך קצר ביותר. וכולנו יצאנו לטיול באתונה ולאחר מכן לשדה התעופה. עוד נקודה לזכות הרכב והשילוח היא שלא סוחבים מזוודות. לכל אחד היה תיק קטן אישי. בנחיתות לא צריך לחכות למזוודות והיציאה מהשדה היא מיידית. דבר מנצח במיוחד כשהטיסה באמצע הלילה כשהילדים אפופי שינה.

לסיכום, זהו טיול לכל המשפחה. השילוב בין רכב מוכר עם כל הציוד העולה על הדעת, חופים בתוליים, עונה נוחה וטובה, חופים נופים ואתרים ארכיאולוגים התברר כשילוב מנצח. אנחנו כבר מתכננים את הטיול הבא. כשאנחנו חשבנו לצאת במתכונת זו. לא היה לנו שום מושג ושום מידע להיעזר בו. לכן, לפני הטיול, לכל אורכו ובסיומו, אספנו נתונים, מחירים, טיפים, מסלולים ועוד. התאור של הטיול הוא לקוני וכולל מאד, ולכן לא מעביר את עוצמת הטיול והחוויה המשפחתית. לכן, יש בידנו עוד המון נתונים שיכולים לעזור, אנו מוכנים לחלוק את המידע עם כל אחד החפץ בו (אתם מוזמנים לשלוח שאלות בדואר אלקטרוני).