סונומאמי - סונומה משופרת במבחן

הדבר הראשון שבא לבנאדם לפלוט מהפה כאשר הוא רואה את הסונומה של רועי הוא משולש המלים הבלתי מתפשר What the fuck, אבל אז משקללים את הגודל של בעל האוטו, ביחד עם המומנט שמסוגלות לפתח הג'בקות הנמצאות בקצה זרועותיו וממלמלים משהו כמו שייאווו, איזה אוטו. פשוט, הסונומה הזו כל כך מופרעת, אבל מה לעשות ששלמות אברי חשובה לי ולא ממש בא לי לפגוע ברגשותיו של מי שהשקיע את שנותיו הטובות בבניית היצירה.

טנדר קטן

הפועלים האמריקנים (בעצם, היספאנים) שהרכיבו את הסונומה הזו במפעלי GM בשריבפורט, לואיזיאנה, אי-שם בשנת 1992, לא חשבו שזה מה שיצא ממנה. אצל האמריקנים הרי גודל הוא שם המשחק וטנדר מיקרו, שנולד בתגובה למשבר האנרגיה, לא מוצא עצמו עם צמיגי בוץ מגודלים, טורף ביצות לארוחת בוקר. אבל אצלנו, בביצה המקומית, כל קוץ הוא פרח וכל כלי רכב יכול להיות תחילתו המופלאה של פרויקט הזוי.

רועי דווקא אהב את הבסיס לפרויקט, טנדר שנרכש בזיל הזול ודרש המון עבודה כדי להגיע למצבו הנוכחי – לא משהו שירתיע בן עמק עם ידיים טובות וידע מכונאי רב. כמה עבודה? סונומה 4X4 מגיעה במקור עם מתלים נפרדים מלפנים, אשר מגבילים קשות את היכולת בשטח. אז מה עושים? משתילים מלפנים סרן דנה 30. ומה עם מוטות הפיתול העלובים שהיו שם? גם הם הגיעו לג'אנקיה והוחלפו בקפיצי סליל (כמו העלים מאחור שהוחלפו בסלילים ועל הדרך הוחלף הסרן לדנה 60 בריא).

התיאור נשמע ממש פשוט, אך לקחו לרועי 10 שנים ו-3 גרסאות לפרויקט, עד שהתקבעה הצורה הנוכחית ומאז שלום ושלווה שוכנים בלבו ההומה (ואוהב לנד רובר) של רועי. כדי להשלים את הטרנספורמציה למפלצת עבירות, הורכבו בקצות הסרנים צמיגי בוץ של BF במידה 32/11.5/15, שיודעים לחפור היטב בבוץ העמק ולהעיפו למרחק. עוד בתפריט השטח נעילות דיפרנציאל ARB בשני הסרנים וזוויות מרכב פסיכוטיות, כתוצאה מההגבהה המסיבית של המרכב.

כאשר לוקחים מכונה סטנדרטית כל כך רחוק מהסטנדרט צריך להתכונן לכתוב את כל הספר מחדש. במקרה הנוכחי מדובר בשילוב של יחסי העברה, אשר בכל פעם שהטרנספר משולב ל-LOW, הציריות נגזרות. המנוע דווקא מקורי לחלוטין, אבל עדיין אין אפשרות לנסוע ב-LOW. כאשר נוסעים בשטח לאט בהילוך מהיר הגיר מתחמם ולכן הותקן מצנן גדול מידות מלפנים לגיר והמזגן עבר לגור מאחורי תא הנהג. ויש עוד מוזרויות.

הפסיכוזה של העמק

הגענו למוסך של קבוצת גבע לפגוש את רועי עם רכב שטח שונה לחלוטין – כזה שמפחד לרדת ממדרכות כי הבטן תיפגע. מדהים עד כמה היכולות של רכבי שטח מודרניים מוגבלות בהשוואה למולטי פוטנציה של מולטי סונומה. מיד יצאנו למגרש המשחקים של חבורת הפסיכים שעובדת במוסך, אשר נוהגת לבנות מרכבות שונות ומשונות. הדרישות שלנו היו צנועות: לראות כיצד האוטו של רועי נוסע במקומות בהם קשה לנו ללכת ולצלם שפריץ בוץ פוטוגני. זה הכל.

לא לקח הרבה זמן למצוא את מבוקשנו. רועי כיוון את חרטום הסונומה לעבר ערוץ צר וחייך קלות. אני שמרתי על פוקר פייס, אבל בתוכי פקפקתי ביכולת הסונומה לטפס בערוץ צר, עם הצלבות שהיו קוברות את הג'יפ צעצוע איתו באנו. אבל אז הסונומה מתחילה לגרגר בנחת במעלה הערוץ ואני נאלץ לזלול את כובעי. מסתבר שכשאתה גדול וחזק, אין צורך לעשות רעש. הטנדר החבוט פותח מהלך מתלה עצום, הדיפרנציאלים הנעולים מעבירים את כל כוח המנוע לגלגלים שאוחזים היטב והכל נעשה בשלווה ובנחת, שתואמת היטב את הנוף הפסטורלי. לקינוח מעפילים רועי וסונומתו מדרגה בגובה בנאדם. שכחתי שרצית לצלם מתנצל האיש שעל ההגה, טוב, נבוא הפעם ברברס.

אקדמיה לבוץ

מזג האוויר לא שיתף פעולה עם תוכניות הפוטוגרפיה שלי והחורף השחון לא הצליח להפיק מהעמק את בוצו המפורסם. בצר לנו השלכנו את הסונומה לחריץ המנקז שני שדות גדולים – בוציה אימתנית אליה לא הייתי נכנס גם עם טרקטורון. אם אתם רוצים לצלם משהו אז אני לא משלב הנעה קדמית אומר רועי. ובאמת, שניות לאחר מכן כבר מתחילים רגבי אדמה לחה לעוף לכל עבר והסונומה מגיחה החוצה כאילו יצאה לטיול בשכונה.

הסונומה של רועי היא אחד מכלי הרכב היותר פסיכוטיים בהם יצא לי לנהוג, אך יחד עם זאת היא משרתת את בעליה נאמנה ככלי לתחבורה יומיומית. כיצירה הנדסית יש המון נקודות ברות טיפול בסונומה הזו, אך כמכונה איתה מפתח הבעלים מערכת יחסית ארוכה ומשמעותית, הסונומה הזו פשוט מדהימה ומעוררת חשק עז. ומה עם רועי? מאז המפגש שלנו כבר נולדה הגרסה השלישית לסונומה, הפעם עם סרן של ריינג' רובר מלפנים.