מסע שטח של 3 ימים בירדן הוא הזדמנות טובה לבדוק לעומק את קימקו MXU500 ובכלל אם אני יכול לחבר את הרכיבה עליו למסע גולן-אילת שעשיתי עם קאן-אם אאוטלנדר 650, אפשר גם להשוותו לקבוצת הטרקטורונים הגדולים והיקרים מצפון אמריקה
קימקו MXU500 הוא הטרקטורון הגדול שבים הכלים שמייצר היצרן מטאיוואן ובעצם פסגת הכלים שלו. קימקו כבר הציגה מנועים גדולים יותר באגף הקטנועים שלה, אז יש לצפות כי בעתיד הקרוב יהיו לה גם טרקטורונים בעלי מנוע גדול יותר. אמנם פסגת ההיצע הנוכחי, אך עדיין בהשוואה לכלים היקרים, המפוארים והנוצצים מצפון אמריקה הוא נראה קטן, פשוט וזול. האם הוא יצליח לשרוד 3 ימים שבהם נותנים בגז בירדן – את זה נראה נדע כשנשוב לעגלה המחכה במעבר הגבול.
מבחינת עיצוב חיצוני, הקימקו נראה מהודר ומעוצב, עם קריצה לכיוון השוק האירופי, בו עושים שימוש בכלים כאלה גם כרכב עירוני. מבחינת המכניקה, MXU חולק מנוע עם קטנועי קימקו, אשר כאן משודך לתיבת העברה לטובת הנעה כפולה, הילוך כוח ומערכת בלימה נפרדת לפנים ולאחור. כל החבילה, מוגשת בהנדסת אנוש טובה ובמשקל 300 ק''ג ללא שמן וללא דלק. במיכל הדלק יש 26 ליטרים של זהב שחור, אך בירדן חשדו בקימקו שהוא פועל על אוויר, כי כל הקנדים היו לחוצים על הדלק ורק אצלי מחוג הדלק לא זז.
מנוע ה-500 בכלל לא פראייר ויודע לתת פייט למנוע ה-650 של האאוטלנדר, הוא קצת יותר רועש ומרגיש קצת חלש אבל עד 100 קמ''ש הוא מטפס יפה מאוד בסלד. באזור 100 קמ''ש (כמה סל''ד שזה יוצא) תפגשו את מנתק ההצתה ששומר על המנוע, הוא כבר ידאג לתת לכם חיתוכים כאלו שתבינו שיש להרפות מהגז.
וכאן כבר זכור לי כי בלילה-בלילה ב
מסע מועדון הטרקטורונים של עופר-אבניר בירדן לקח את המשתתפים בו כברת דרך ארוכה על כביש. כאשר הקימקו מוביל, השיירה נעה במהירות 90 קמ''ש ומבטי הזלזול של הרוכבים על כלים גדולים ממנו התחלפו בהערכה. כשירדנו לשטח, קימקו המשיך להוביל בעוז, אך כאן אני נדרשתי ליותר מאמץ. הזנב של הקימקו מרגיש קל, אולי כי הבולם לא מספיק איכותי להתמודד עם המהירות הגבוהה ובכלל הבולמים של הקימקו הם בסדר ואם מכירים את המגבלות שלהם ואף מפצים על כך בעמידה, או בכניסה ויציאה נכונה מבאמפים, קפיצות, ירידות וגישה לקירות אפשר לעשות איתו הכול, אבל קשה להשוות זאת לבולמים האיכותיים של הצפון אמריקאים.
עם קאן-אם אאוטלנדר 650 מקס (דו מושבי) ביליתי כמוביל קבוצת קאן-אם בראלי חרמון אילת אשתקד ונהנתי הנאה מרובה. הקנדי לא מתרגש משום דבר והוא מתנהג כאילו הוא קטר של רכבת על פסים – קשה מאוד להוציאו מהכיוון – לטוב ולרע. עם הקנדי קשה יותר להסתובב – הוא ארוך, במיוחד הדגם מקס, הוא מרגיש רחב יותר (למרות שהנתונים הפיסיים לא מספרים כך) וצריך לתת הרבה גז כדי להכניס את הזנב לפנייה וכדי לצאת ממנו. לעומתו הקימקו קליל. ההיגוי של הקימקו פשוט קליל וזה תענוג לטרקטורון עבודה שקשה לסובב אותו בהשוואה לאחים הספורטיביים כאן הקימקו נעמד באמצע ויוצר קטגוריה משל עצמו.
בדיונות שמצפון לואדי ראם אפשר למצוא קפיצות ממש נחמדות, גלים קטנים של חול או סיומת דיונה הנגמרת בסכין קטנה ואפשר לתת קצת גז ולעופף – הקימקו משתף פעולה אבל הנחיתה כואבת – יש לעמוד ולהתכונן טוב לספוג את הנחיתה. גם בסוף ירידה חדה מהדיונה, כשהכלי צובר מהירות, הכלי נשתל כאשר הדיונה מתיישרת ויש להתכונן לכך – לעמוד ולתת מעט גז על מנת שהבולמים מקדימה יפתחו ויתכוננו לספוג את כל האנרגיה בזוית הגישה.
נסיעה מהירה ברמת המדבר, על החמדות נותנת השוואה טובה למול השבילים המהירים של מדבר יהודה. בעוד שבמדבר יהודה זכורה לי לטובה היציבות הכיוונית של הקנדי – הוא שמר על המסלול בקנאות ולא באמפים או קוליסים הסיטו אותו מדרכו. הקימקו קצת מתעופף וכל באמפ או קצת שינוי בקוליס שמתאים יותר לרוחב הסרנים של הרכב זורק אותך מהמקום.
על הקימקו תסיימו יום חזק הרבה יותר מותשים מעבודה קשה עם הגוף. כדי לרכב מהר על הקימקו יש להשתתף עם הכלי בעבודת המתלים ולהפעיל את גוף הרבה יותר. אני אוהב את זה! הקנדי מאפשר לך להיות שק תפוחי אדמה ולתת בגז – מה עושה הרוכב לא משנה לקטר ה-MAX . בקימקו זה לא אפשרי הוא יזרוק אותך מהסיבוב אם לא תכניס את הגוף לסיבוב ואם לא תתרומם על הבאמפ או בקצה הירידה תישתל לתוכה. ההילוך LOW של הקימקו מצוין, מרגיש חזק ומאפשר לטפס כל מדרגת סלע עם רגש טוב בגז. ובכלל גם הואריאטור של הקימקו הוא מצוין ומגיב טוב ולא מצאתי יתרון משמעותי, אם בכלל, לקנדי. אולי בסוף יתברר כי הקנדים קונים את הואריאטור שלהם אצל הטאיוואנים (שכידוע מייצרים קטנועים מצוינים מצוידים בואריאטורים).
בסיכום המסע שערכנו 110 ק''מ לפני סוף המסע אמרו המשתתפים פה אחד ''היה קשה לרדוף אחריך - מזל שלא נותנים לך 800 '' וזה אומר הכול על הקימקו 500, שדרך אגב הגיע שלם, בריא ובלי להרגיש למעבר הגבול.
אני חושב שקימקו MXU500 הוא כלי מצוין לרוכב הממוצע.
כלי מצוין הנותן תמורה מעולה למחיר. בדומה מאוד לרכבים הטאיוואנים, לא נוצצים, לא בפסגת הטכנולוגיה אבל גם המחיר שווה לכל נפש. אני מאמין שאפשר ואף כדאי להתחיל במנועים הקטנים יותר ואז לעבור לכלי כמו הקימקו, שהוא בעצם כרטיס כניסה מצוין לעולם מסעות השטח הארוכים.
1 תגובות
1
אורח/ת
21 באפריל 2009 ב 19:50
פולריס
פולריס זה דבר טוב מאוד יותר מהונדה
תגובות