קצת פקפקנו לפני שצברנו תנופה ועלינו בקלות יחסית בשביל התלול לתל גזר. שתי נשים שעמדו שם באותו רגע הסתכלו בנו ספק בהפתעה ספק בהערצה. פתחנו את החלון והן שאלו ''איך הצלחתם לעלות עם הסניק המשפחתית הזו למעלה?''.
רגע לפני שסיפרנו להן סיפורי גבורה הן פתאום שמו לב- זה לא הסניק שחונה אצלן מול הבית. היא קצת שונה, יותר יפה, גבוהה והיא נוסעת בשטח.'' רנו? בשטח?
מאת: מגזין אוטו
28/01/01
קצת פקפקנו לפני שצברנו תנופה ועלינו בקלות יחסית בשביל התלול לתל גזר. שתי נשים שעמדו שם באותו רגע הסתכלו בנו ספק בהפתעה ספק בהערצה. פתחנו את החלון והן שאלו ''איך הצלחתם לעלות עם הסניק המשפחתית הזו למעלה?''. רגע לפני שסיפרנו להן סיפורי גבורה הן פתאום שמו לב- זה לא הסניק שחונה אצלן מול הבית. היא קצת שונה, יותר יפה, גבוהה והיא נוסעת בשטח.'' רנו? בשטח? '' הן שאלו '' אפילו רנו הגיע לשטח'' ענינו (והצטערנו שהן כבר לא מעריצות יותר את יכולת הנהיגה שלנו).
היצרן הצרפתי שכל קשר בינו לבין בוץ מקרי בהחלט לקח את אחת המכוניות המוצלחות שלו והרכיב לה תוספות לשטח. הוא לא שינה הרבה מהסניק המקורית אבל ,העיקר, הוא לא פספס את הרכבת האופנתית ביותר בשוק הרכב והאופנה היום אומרת כך רכב משפחתי תיצור לו תדמית של רכב שטח ותמכור אותו בתוספת של כמה עשרות אלפי שקלים. הרווח מובטח. אופנת המשפחתיות עם התדמית של יכולת שטח החלה כמו הרבה דברים בארץ עם סובארו. היפנים הוציאו את הלגאסי אאוטבק אבל כמו אש בשדה קוצים בשורת השטח התפשטה לכל היצרנים. לסובארו יש מסורת ארוכה של רכב 4x4 ולכן קל היה לה להיות החלוצה, אחריה יצאו יצרנים אחרים עם מכוניות משפחתיות לשטח אבל לכולן הייתה נגיעה כלשהיא להנעה כפולה, אצל רנו לעומת זאת אין מסורת והסיכון של תכנון רכב שטח מהתחלה היה גדול. בצדק הבין היצרן הצרפתי שקל יהיה לו לקחת רכב מוכר ולשנות אותו קצת כדי שיתאים לאופנה. המגאן סניק הייתה הבחירה הטובה מכולן בזכות ההצלחה והדמיון לרכב שטח.
כמו הרבה דברים שמגיעים מצרפת היופי הוא יותר מתכונה נדרשת הוא אורח חיים. עיצוב הסניק לשטח המכונה RX4 זכה לשבחים מכל מי ששאלנו. העיצוב זורם ופרופורציונלי מהחרטום המעוגל עד לגלגל הרזרבי המחופה פלסטיק שנותן לו עוד תוספת לתדמית הג'יפ. מרווח הגחון של 18 ס''מ הוא מכובד וחישוקי ה16- אינץ' (215/65) מוסיפים יופי וגובה עם צמיגי מישלין המתאימים גם לשטח. הכנפיים רחבות עם קו מותנים מצופה פלסטיק מתאימים לעיצוב הזורם. בקיצור צרפתייה יפה. הדלת האחורית נפתחת בשתי לחיצות: משיכה ראשונה של הידית והחלון האחורי מתרומם. משיכה שניה והדלת נפתחת. להבדיל ממכוניות אמריקאיות המנגנון הוא מנגנון מכני ויעיל שלא משמיע רעשים גם בשטח. כשמסתכלים לצרפתייה מתחת לחצאית הפח בולט צינור האגזוז שאינו מחופה ועלול לקבל מכות אפילו בדרך כורכר. מאחור מתלה עצמאי עם זרועות עוקבות שהחליף את מבנה קורות המתח בסניק הרגיל. המתלה משודך לתת שילדה הנושאת גם את מכללי ההנעה. תת השילדה הונמכה מלפנים כדי לפנות מקום לגל ההינע מאחור.. המיגונים לכל החלק התחתון לוקים בחסר אפילו אם מדובר על רכב שיסע בקושי בשטח הם קטנים מדי ועשויים פלסטיק. בסיס הגלגלים גדל ב4.5 ס''מ בהשוואה לסניק מאחור, לעומת זאת, מפסק הגלגלים קטן בסנטימטר וחצי לעומת הסניק הרגיל.
פנים הרכב של הRX4 אינו שונה בהרבה מזה של הסניק הרגיל וטוב שכך. המבנה מרווח לוח השעונים לבן וברור ובכל מקום שנדמה לכם שיש דלת או רצפה מסתתר תא אחסנה. הRX4 שופע הפתעות טובות כשלא פחות מ20- תאי אחסנה מסתתרים מתחת לרצפה , מתחת למושבים, בדפנות, תאים לבקבוקים מאחורי המושב האחורי, תאים מול כסא הנהג בקיצור חור מול חור והכל מצופה בפלסטיק אפור. אם תרצו לקחת מתנות לכל המשפחה ולא להראות לנוסעים ברכב הRX4 הוא האוטו שלכם. בין ההפתעות הטובות באוטו הזה ניתן למנות תאורת מפה מסתובבת, שלושה שקעים לכוח בחלק הקידמי, המרכזי והאחורי ויציאה למזגן המאפשרת קירור של פחית משקה או סנדביץ' בתא קטן הנמצא ליד מוט ההילוכים.
גם בתקרה לא חסרים חורים בדמות שני חלונות חשמליים נפתחים הנשלטים מהתקרה ליד הנהג. משחק יפה מכניס אור רב אל האוטו ומאפשר לראות הרבה שמיים בשטח. כיסא הנהג נוח ונותן תמיכה טובה ניתן גם לכוון את הקושי והזווית של הכיסא אבל זווית ההגה אופקית מדי לטעמנו. הדוושות נמצאות במקום הנכון ויש מקום לרגל שמאל. ניתן לשלוט על הרדיו ממוט הניצב ליד ההגה שאנחנו לא הצלחנו להתרגל אליו בנסיעה בת יומיים אך יתכן שעם הזמן מתרגלים. לא התרגלנו גם למתגים של החלונות האחוריים הנמצאים בנפרד ולבלם היד הנמוך בין המושבים. שטח הראייה לפנים טוב מאד ולאחור הוא מוגבל. מומלץ לפרק את התמיכות לראש אם לא יושבים שם נוסעים. כי בסניק הזה הכל מתפרק, אם רוצים. בRX4 אין ספסל אחורי אלא שלוש כורסאות שמתאימות לאנשים ברוחב ממוצע. כבדי משקל לא ימצאו לעצמם מקום נוח מאחור. גם אנשים שגובהם יותר ממטר ושמונים לא יהנו מספסל האחורי כיוון שהתקרה שהונמכה בשל החלונות החשמליים בגג אינה נותנת מרווח ראש מספיק. מרווח הרגליים לעומת זאת יותר מסביר ואפשר אפילו לפתוח מגש מול הנוסעים, כמו במטוס. כל הכיסאות מתפרקים וניתן להגדיל את שטח המטען או להוציא אותם לטובת פיקניק בטבע, יתרון שאין לרכבי שטח אחרים. תא האחסון מרווח ואם רוצים ניתן להעביר שניים מהכיסאות האחוריים ולחבר אותם בתא המטען מאחור כך שנוצר מרווח רגליים כמו בלימוזינה.
המנוע בנפח 2 ליטר בעל 16 שסתומים עם תזמון משתנה היה אמור לתת יותר ממה שמרגישים בנסיעה. המנוע מספק 140 כ''ס ומומנט שיא של 19.2 קג''מ אבל הRX4 כבד ב175 ק''ג מהסניק ולמרות יחסי העברה הקצרים התחושה היא שהוא מגיע לשיא כוחו רק בסל''ד גבוה מדי ואז בוקע רעש מטריד מכיוונו. האצות הביניים מ80 ל120 איטיות ולא מאפשרות עקיפה נוחה של מכונית הנוסעת ב90 קמ''ש על כביש עם שני נתיבים. במהירות של 110 קמ''ש כשמחוג הסל''ד עומד על 3100 הרעש נשמע רעש שמקשה על שיוט נעים. המנוע מוגבל גם ל5700 סל''ד למרות שהקו האדום מסומן על 6000 סל''ד.
מבט קצר על תחתית האוטו מגלה שרנו לא ממש מתכוונים שתיסעו עם הRX4 בדרכים מלאות מהמורות. האגזוז, המצנן והבולמים אינם מוגנים כיאות מפני אבנים והגימור הצרפתי הלא מושלם בולט ברעשים וקיפוצים שנשמעים מקומות שונים אפילו ברכב החדש בו נהגנו אבל אם אתם יודעים את המגבלות האלה אתם צפויים ליהנות מהRX4 בשטח. מרווח הגחון של 18 סנטימטר מאפשר לרכב לנוע בנוחות בשבילי עפר מהודקים. הרכב יכול לצלוח שלוליות בוץ ועליות שסניק רגיל לא יכול להתקרב אליהן גם בזכות זווית הגישה(29.9 מעלות ) וזווית הנטישה( 35.9 מעלות). הRX4 הפתיע אותנו לטובה גם בחולות כשירד אל החוף כמו כל ג'יפ צפוני אמיתי ונסע ללא חשש אחרי שקצת הוצאנו לו אוויר גם על דיונות מהודקות אחרי גשם. בדיונות יבשות הוא קצת התקשה אבל בנסיעה ישרה לים בלי להסתבך בדיונות הוא יגיע בכל התנאים ללא בעיות.
מי שינסה יותר מזה יתקל מייד ביכולת המוגבלת של הרכב הזה. אין לו מערכת העברת כוח איטית וההנעה הכפולה משולבת רק באמצעות ה VICOUS COUPLING שהיא מערכת המשלבת את ההנעה בגלגלים האחוריים כשהגלגלים הקדמיים מחליקים. רק אז מתקשה הסיליקון שנמצא במערכת ומשלב את ההנעה הנוספת. השילוב האוטומטי הזה אינו מאפשר לנהג להתכונן למעבר קשה עד שהגלגל מחליק וזה פעמים רבות מאוחר מדי כיוון שאין למכונית תנופה מספיקה לעבור את המכשול. הגלגלים הקדמיים מנוהלים באמצעות מערכת בקרת משיכה שעובדת יחד עם הABS .המערכת עוצרת את הגלגל המחליק כדי שהגלגל האחר יקבל כוח כדי לצאת מהבור. המערכת הזו מחפה במקצת על החיסרון של שילוב ההנעה האחורית האוטומטי אבל אינה מספיקה למעבר בשטחים עם בעיות בורות שגורמים להצלבה, לסיכום השטח זה לא השטח שלו.
אף אחד ברנו לא מתכוון לשלוח את הרכב הזה מפאריז לדאקאר. קהל היעד שאליו הוא פונה הן משפחות שרוצות קצת מכל העולמות: גם מקום לקניות, גם נסיעה נוחה בעיר עם יכולת לנסיעה בסוף שבוע לטיול בגליל ועם אפשרות לרדת בדרך לטיול קצר על שביל עפר. הסניק עונה על הדרישות בכל מה שקשור לנסיעה בעיר, לנוחות ואפילו לנסיעה לטיול סופשבוע אבל איכות הגימור של הרכב שאותו בדקנו אינה גבוהה והמחסור במיגונים אלמנטריים בתחתית הרכב עלולה לעלות ביוקר למי שרוצה קצת יותר בשטח מרכב רגיל.
בשלב זה מוצע הRX4 רק עם תיבת הילוכים ידנית דבר שמרחיק אותו מפלח גדול מקהל הקונים הפוטנציאליים אבל אם עניין הגיר אינו מטריד אתכם ולשטח אתם מתכוונים לרדת פעם בחצי שנה, וגם חשוב לכם (בלי שאף אחד ישמע) שיהיה לכם רכב 4X4 בחניה מתחת לבית קצת למען התדמית הRX4 נותן פתרון יפה. הוא נעים ויפה יותר (לטעמנו) מההונדה HRV, הוא נוח ומרווח מכל המתחרים היפניים בקטגוריה והמחיר 140000 ש''ח- סביר יחסית למתחרים. אז אם נוחות ועיצוב חשובים לכם יותר מאמינות וגיר אוטומטי אנחנו ממליצים על הצרפתייה הראשונה בשטח.
2 תגובות
1
אורח/ת
31 בינואר 2001 ב 12:26
השלמות ותיקונים
זה קצת מוטעה להגדיר את חברת רנו כ''יצרן צרפתי שכל קשר בינו לבין בוץ מקרי בהחלט''. לרנו יש מסורת ארוכה של בניית כלי רכב עם הנעה 4 על 4, ביניהם הרנו R2087 שנבנה תחילה ככלי רכב צבאי בשתי צורות מרכב: ואן סגור ששימש כאמבולנס וכרכב תקשורת ומשאית קלה ששימשה להובלת גייסות ומטענים. בשלב מאוחר יותר ייוצרה מכונית זאת לשוק האזרחי, בעיקר בגירסת הוואן. הייצור החל ב-1953 ונפסק במהלך שנות ה-70 וכלי הרכב האלה הוצאו סופית משרות הצבא הצרפתי רק לפני כ-10 שנים. המחליפה המודרנית של מכונית זו היא הרנו טראפיק, רכב מסחרי שיובא גם לארץ, בעיקר בגירסת 4 על 2 אבל הגיעו גם כמה אקזמפלרים עם הנעה 4 על 4, חלקם עם מנועי דיזל. רנו ייצרה גם דגם 4 על 4 של הרנו 4 המפורסם, שנקרא רנו סימפאר, שבשנת 1980 אפילו התחרה בפריז-דקאר. נבנו גם דגמי 4 על 4 של הרנו 18 ושל הרנו אספאס, שקיבל את השם המחייב אספאס קוואדרה. כמובן שלא נשכח את הרנו קאנגו 4 על 4 שמשתתף זו השנה השנייה בפריז-דקאר, שנבנה בסיועו הצמוד של ז'אן-לואי שלסר. את אופנת המכוניות המשפחתיות עם יכולות שטח החלה אמנם סובארו, אבל זה היה בשנת 1974 עם הליאונה מהדגם הראשון (זאת שאמרו עליה שיש לה שני חורים בגג - בשביל האוזניים של החמור שקונה אותה). זה היה הדגם הרגיל עם מנוע 1400 שקיבל תוספת של סרן אחורי ותיבת העברה ללא הילוך כוח. לאחר שנתיים הוגדל נפח המנוע ל-1600 וב-1980 הנפח גדל ל-1800 ונוסף הילוך כוח בתיבת ההעברה. יריית הפתיחה למכוניות עם הנעה 4 על 4 כמו זו שנמצאת כיום במשפחתיות (הנעה קבועה, דיפרנציאל מרכזי ננעל, חלוקת מומנט משתנה) - הגיעה מכיוון חברת אודי, עם הקוואטרו שייצורה החל בראשית שנות ה-80.
2
אורח/ת
14 באוקטובר 2003 ב 11:51
אוטו סבבי לאללה
יש לי את הrx4 והוא שווה נוח וגם טוב בשטח חוץ מעליות עם מדרגות סלע קטנות ועליות עם דרדרת אבל בלי כל אלה רכב טוב ונעים
תגובות