מבחן דרכים ניסאן פאת'פיינדר דיון Nissan

חבילות איבזור אינן חידוש בעולם הרכב. סוג ומגוון החבילות שמוצעות בדרך כלל על-ידי היצרנים עצמם – באמצעות יבואני הרכב. אלו יכולות להיות חבילות פאר הכוללות ריפודי עור, מערכות שמע משודרגות ועוד. אז תמצאו אותן לרוב תחת שמות כמו לקצ'רי, פרימיום ודומיהן. סוג אחר של חבילות איבזור נפוץ יותר בקרב רכבי השטח/פנאי ועשוי לכלול נעילות דיפ', ערכות מיגון, מתלים שונים ואפילו תיבת העברה עם יחסי העברה קצרים במיוחד – כמו שנמצא בחבילת השטח של מרצדס ML. לצד התועלת הברורה של כסות עור נאפה מלאה לכל מושבי הרכב או של מיגון גחון מקורי, מהוות חבילות האיבזור הללו כלי מכירתי חזק מאוד באולמות התצוגה – כל כך חזק עד כי רבים מלקוחות הפרימיום בוחרים לקחת את כל הקטלוג – שיהיה.

לוקאלי

מה יעשה יבואן רכב בצר לו? יפנה לסדנת שיפורים וירכיב חבילת איבזור מקומית להשלמת היצע האבזור. כך מצאנו לא אחת ערכות מקומיות המוצעות על-ידי לא מעט יבואנים המכסים סגמנטים רבים של עולם הטנדרים השטח והפנאי. במקרה שלנו, ניסאן כבר מצוידת בגרסה מאובזרת ומצופה בעור של הפאת'פיינדר שלה – אולם חסרה חבילת שטח שתחדד את יכולות השטח של הכלי ותהפוך אותו לכלי משמעותי בשטח.

הפתרון נמצא בסדנת אספיר אשר כבר מציעה ערכות דומות לכמה יבואנים אחרים, שנבחרה לצייד את הכלי. בסוף התהליך הותאמו בולמי-זעזועים של בילשטיין על בסיס הקפיצים המקוריים, הותקן מיגון גחון מלא המכסה את המנוע, תה ומיכל הדלק. נוספו מגיני סף המאפשרים הרמה עם הייליפט, שנורקל וגגון אלומיניום. הערכה מוצעת במחיר סביר מאוד של 12,500 שקלים ללקוחות פאת'פיינדר כמובן.

ביצוע וקונספט

הפתרון של החלפת בולמי-זעזועים בלבד, מבלי להחליף גם קפיצים, הוא בעינינו פתרון חלקי בלבד. בשיחה עם אנשי אספיר גילינו שמבנה הרכב מגביל את אורך הקפיץ שניתן להרכיב וכדי למנוע בעיות של יישור גלגלים יהיה הכי נכון להישאר עם גיאומטריית המתלים המקורית. לכן הותאמו ארבעה בולמים לעבודת שטח אינטנסיבית כשעל הפרק התאמה לנהיגת עפר מהירה ויכולת להתמודד עם משקל מוגדל. כל מי שנהג בפאת'פיינדר בעל מתלים מקוריים יודע שהרייד מוצק למדי ואפילו נוקשה ולא נעים בשבילים טרשיים. ציפינו לכן לשיפור מהותי בעניין הזה.

בנוסף התקנת השנורקל – לצד היותו אביזר מגביר גבריות קלאסי -  מאפשר לכלי לנשום אוויר צח ונקי מעל לאבק כמו גם משפר את כשר הצליחה. גם לגגון יש מימד וויזואלי ברור אך גם הוא מאפשר העמסת מטען נוסף – רצוי רק שזה יהיה נפחי בעיקרו ולא כבד. לא רק בשל מגבלת הנשיאה של הגגון עצמו אלא גם ובעיקר בגלל המיקום הגבוה על גג הרכב. בעניין הזה הערה לגבי חיבור הגגון לקורות הרוחב באמצעות פרופילי מתכת גסים למראה וברגים משושים בסיסיים למדי – פויה!

מסלול השטח הארוך נפרש על פני יומיים כשאת היום הראשון בילינו בשבילי החול של חלוצה וחולות שונרה והיום השני הוקדש לערוצי הר הנגב הנשפכים מערבה ולשיפולי מכתש רמון. המסלול נתן לנו תערובת יפה של שבילים פתוחים, מהירים חוליים ועתירי באמפים ובהמשך נהיגה מדודה וטכנית בערוצי נחל ניצנה ועקרב עם מכשולים טכניים ממש לאורך הדרך. יפה.

בשטח ובהר

הדרך דרומה עברה בשיוט מהיר נהנים מהמוצקות החדשה של מערכת המתלים. ללא הנידנודים של בולמי הזעזועים המקוריים, הופכת הנסיעה בכביש לחוויה מהודקת ונוסכת בטחון אשר – לטעמי – מוסיפה הרבה לחיבור שבין הנהג למכונית. מהצד השני של המטבע הפאת'פיינדר עדיין נוקשה מדי ויותר מדי מפני הכביש עוברים את שכבות הבידוד ומגיעים לנהג אם בצורה וויברציות או בצורת איוושת כביש – וזה בולט יותר כמובן על אספלט מחוספס או משובש.

התקנת השנורקל יפה מאוד והצליל שהוא מפיק בהחלט מעורר ועושה חשק ללחוץ על המצערת. הניתוב שלו הוא כזה ששדה הראיה כמעט ואינו נפגע ועל כך החח. יתכן שחלק מרחש המנוע המוגבר מגיע כהד שיוצרות לוחות ההגנה הגדולים שבגחון. בכל מקרה, זה לא מפריע ואפילו תומך בדימוי מסוקס-הידיים הרצוי.

שבילי החול של חלוצה הם בדיוק מה שהתכוון אליו המשורר. היכולת המשופרת לבלוע את השטח וליישר גבנונים במהירות רמה – מורגשת ביותר. אפילו כשמחטיאים את נקודת הבלימה לבאמפ הגבוה מדי. לפאת'פיינדר נקודת תורפה (כפי שגילינו על בשרנו בעבר) ממש מתחת לפגוש הקדמי. גם בנקודה זו אספיר השכילו לטפל והמיגון שלהם משפר את עמידות כשהנהג לא אומד נכון את פני השטח. אבל זה לא בחינם ועיטוף תחתית המקרן גונבת סמ יקרים ממרווח הגחון.

ערכת המיתלים והמיגון מאפשרת לפאת'פיינדר למצות את יכולותיו בשטח חולי. אם זה על פני דיונות או בשבילים מהירים – העסק בהחלט משפר את המצב.   יום ההשתובבות בחולות הסתיים עת פנינו שמאלה לעומק ערוץ נחל ניצנה שמים פעמינו להר רמון פסיעה יותר מ-1000 מטרים מעל לפני הים. הערוץ חצצי בעיקרו, זרוע סלעים גדולים וקטעי ארוכים של אדמת לס קשה ומחורצת. אופי השטח מכתיב נהיגה זהירה ומדודה והניסאן האתלטי לא ממש אהב את זה. בלי מהירות שתעמיס את המיתלים ועם מטען לא כבד במיוחד, הנהיגה בערוץ הנחל הייתה קופצנית מאוד ולא נוחה. כל אבן עברה ישירות לגלגל ההגה ולישבן בשידור ישיר – ולא באותו שידור תקשורתי שאנו כה כמהים למצוא במכוניות. העסק היה כל-כך לא נעים ובטח לא נוח שהיינו חייבים לעצור ולנוח לפחות פעמיים כדי לחזור לעצמנו וזה בקטע קצר יחסית של כ-20 קמ.

מהלך מתלה נדיב מעולם לא היה בתפריט של הפאת'פיינדר וזה שבחרו שלא להשתמש בקפיצים ארוכים יותר הותירו גם את הגרסה הזו עם אותו המהלך. זה כמובן מגביל למדי כשמגיעים למכשולים טכניים הדורשים מהרכב גמישות ומהלך מתלה. הוסיפו לכך את אותו מרווח גחון שהתכווץ – והרי לכם מתכון להוריד מכוון לקרקע. הרבה קרדיט להצלת המצב מגיע למערכת בקרת המשיכה המקורית של ניסאן. זו עשתה פעולה נפלאה והתגברה באופן מרשים מאוד על ההצלבות החוזרות ונשנות ועל המחסור בקשר רציף עם הקרקע. חשוב לחזור ולציין שהארכת הקפיצים פוגעת ביכולת ליישר גלגלים.

דימוי

זה די לשחק בנדמה לי. לא נעים להודות. שכן רובנו – ובוודאי רוב רוכשי פאת'פיינדר – יגיעו לשטח ממש רק פעמים ספורות בשנה. אבל זה תמיד מחזק לדעת שיש לרכב השטח שלך את היכול להציץ לכל שביל לא מוכר ולהתגבר על כל מכשול (סביר כמובן) שלא תמצאו בדרך. בכל יתר הזמן האוטו שלך היה הכי גיבור בחניה של הבניין וגם לזה יש ערך ובטח כשזה אומר משהו על האופי של הבעלים שלו. ערכת ה-DUNE מאספיר מחזקת ומשדרגת את התכונות החיוביות הבסיסיות של הפאת'פיינדר אולם היא לא מטפלת בנקודה בעייתית חשובה אחת – אי נוחות.