ניסאן

אגב, בניסאן לא יודעים – או לא רוצים – לנקוב בתאריך בו יצא דגם חדש של הפטרול. ישנן שמועות שהתכנון הוא לחזור למקורות, כלומר לרכב ספרטני כדוגמת סדרה 70 של הלנד קרוזר, המיועד לארצות בהן תקני זיהום האוויר פחות מחמירים. כפי שכבר דיווחנו, גם טאטא שוקלת מהלך כזה לגבי הדיפנדר.

חברת ניסאן הוקמה בשנת 1933, בעקבות איחוד בין שתי יצרניות רכב יפניות: קאווישיינשה (Kwaishinsha) וג'יטסויו גיידאוסה (Jitsuyo Jidosha). שתי החברות הללו נוסדו בעשור השני של המאה ה-20, הראשונה בהן ייצרה מכוניות תחת שם המותג ''דאטסון''. המייסד שלה, אגב, הוא כנראה האיש מהבדיחות: שמו היה מסוג'ירו האשימוטו (Masujiro Hashimoto) - קישור לאתר היצרן.

למרות שמפעליה לא נפגעו בהפצצות המטוסים האמריקאים, בתום המלחמה נקלעה החברה למשבר. חלק מהמפעלים הוחרם, כמעט כל סוכני המכירות שלה חצו את הקווים והחלו למכור מכוניות מתוצרת טויוטה. למרות זאת, כבר ב-1945 ירדה משאית ראשונה מקווי הייצור, וב-1947 חזרו לייצר גם מכוניות נוסעים.

החברה המשיכה להתפתח עם השנים, הקימה מפעלי ייצור בטאיוואן ובמקסיקו, ''בלעה'' לתוכה חברות יפניות, בשנות ה-80 הקימה מפעלים בארה''ב ובבריטניה, ב-1989 הקימה את חטיבת מכוניות היוקרה אינפיניטי, בסוף המילניום חתמה על חוזה שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת רנו, ומאוחר יותר גם רכשה חלק ממניותיה. המותג דאטסון ליווה את החברה במשך שנים רבות, בעיקר דגמים ספורטיביים (כמו ה-Z240 האגדתית), אך בסופו של דבר נשאר רק השם ניסאן.

את פעילותה בתחום רכבי השטח החלה החברה כבר ב-1951, עם כלי שדמה דמיון חיצוני רב לג'יפ האמריקאי. מנוע בנזין עם שש בוכנות, בנפח 3670 סמ''ק, סיפק 85 כ''ס שהביאו את הניסאן פטרול למרכז הבמה. ב-1958 הוגדל נפח המנוע ל-4000 סמק וההספק טיפס ל-105 כס. ב-1960 יצא דגם חדש לחלוטין, ה-G60, שיוצר בשינויים מעטים עד 1980. משנה זו ועד 1988 ייצרו את דגם 160, שהוחלף ב-Y60, שהוא כנראה הפטרול המוכר ביותר בעולם. ב-1998 הגיח ה-Y61, הדגם המוכר לנו גם כיום (''סיבוב'' בניסאן פטרול מודל 1986).

הפטרול נמכר בתחילה לארצות בהן נדרש רכב 4X4פשוט וקשוח: אוסטרליה, אפריקה, דרום אמריקה. שם קנה לו מוניטין כבלתי ניתן לעצירה. התחרות הישירה שלו היתה אז מול הלנד קרוזר ומול הלנד רובר. הדגם הנוכחי שלו עדיין שומר אמונים למסורת, עם שלדת סולם ושני סרנים חיים, אך הוא רחוק מאוד מלהיות רכב ספרטני. וכן, אם עדיין לא הזכרנו, זה רכב גדול. מאוד (מבחן דרכים לפטרולY61).

עד מלחמת העולם השנייה המשיכה החברה המאוחדת לייצר תחת המותג דאטסון, כולן מכוניות נוסעים קטנות שחלקן יוצרו בעזרת ידע שנרכש בארה''ב. בתקופת המלחמה, עברה החברה לייצור משאיות, מנועי מטוסים ומנועים עבור ספינות טורפדו.

בשנת 1985, בעקבות דרישה מצד קהל הקונים לרכב שטח יותר מעודן, הוציאה ניסאן את הטרנו. אלינו הגיע כבר הטרנו דור שני, בשנת 1994 והוא חולל מהפכת זוטא בתחום: SUV במחיר שפוי יחסית, שכבש בסערה את ראש טבלת המכירות. בהמשך, כשהקהל הפך למפונק יותר ויותר, היעדרה של תיבת הילוכים אוטומטית גזלה מהטרנו את כתרו.

היום, מלבד הפטרול, מייצרת ניסאן לחובבי השטח גם את הפאת'פיינדר (שהחליף את הטרנו), את ה-X-טרייל, המורנו והקשקאי. יש כמובן גם טנדר, הנושא היום את השם נבארה. בשוק האמריקאי משווקים דגמי SUV וטנדר פול סייז – ארמדה וטיטאן, ויש את דגמי ה''שטח'' של אינפיניטי, הנמכרים גם בישראל (למבחן השוואתי בין הניסאן נבארה למיצובישי האנטר).