חברת סוזוקי היפנית בנתה לנו בתחילת שנות השמונים ג'יפ ספרטני, פשוט ויעיל שאפשר למצוא אותו כיום בשוק המשומשים בישראל (צריך לחפש טוב) או בשוק השכרת הרכב בטורקיה. לכן החלטנו שאין מקום מתאים יותר מאשר טורקיה לבחון בו סמוראי יד שנייה
לפני כשבוע פגש אותי הבעלים של חברת השכרת הג'יפים בטורקיה ובזמן השיחה הפגין בקיאות מפתיעה בתכנים שפורסמו באתר השטח ובעדינות רבה הגיע לפואנטה – ידעתי שאני משכיר לכם ג'יפים אבל סירות?! – את זה לא ידעתי שאני משכיר.... קצת נבוך, ניסיתי לרדת לסוף דעתו - מה? מתי? למה אתה מתכוון?. ואז הוא ביקש שאסתכל על שומר המסך שלו... וזה הסביר הכול – האיש מצא את התמונה... (לא מסובך, שלחתי לו קישור בעבר) שבה רואים את הסמוראי (שלו כמובן) שוחה לו בנהר האלקיר ...
סיפור שהיה כך היה...
שני אנשים לבד בסמוראי בטורקיה – האחד חכם (יצא מהרכב בזמן) והשני (שזה הכותב) פחות..., לבד בשטח ומול נחל מקסים בטורקיה – מה עושים? מנסים לחצות! אבל מה לעשות שנקודת הכניסה היא לא נקודת היציאה. מה, לא חשבתם שזה אולי לא מעבר לרכב? – התשובה היא לא! וכשאין שכל, אז כמובן שאין דאגות.
ההתחלה יפה, ואפילו תועדה בתמונות - סמוראי ברב הדרו נכנס למים ונסע ואז התחיל הבלגאן... בבת אחת שקע לו הסמוראי לאיזה בור בנהר. מה פתאום יש בורות בנהר הזה? – מה, אין חוק של עומק אחיד בטורקיה? אז מסתבר שלא! וכך פתאום הרכב שקע, עשה גולו – גולו במים והנהג (שזה הכותב) הרגיש את תחתוניו רטובים (ולא כי הוא עשה משהו במכנסיים). מה עושים? מחלצים!
רצועת גרירה בתוספת סיוע מאיזה 10 חוטבי עצים נחמדים והסמוראי בחוץ. ייבשנו קצת את החשמל מסביב למנוע והופ השד התעורר לחיים (גם מזל צריך בחיים). רטובים, בעיקר הנהג, ועם כל הציוד ספוג במים יצאנו לדרך למצוא מקום עם מים חמים... עוד יום עבודה בטורקיה עבר לו בנעימים...
וזה לא הסיפור היחיד שאני יכול לספר לכם על הסמוראי, זה כנראה חלק מהכיף - מדובר בעז הרים, ברכב קל עם ביצועי שטח מעולים וכשמוסיפים את טורקיה לעניין, הרי שהתוצאה היא סביבה מגרה שמושכת אש או ליתר דיוק מושכת מים...
אז איך הכול התחיל?
סוזוקי סמוראי, שזכה מאוחר יותר לשמות נוספים בעולם, התחיל את חייו בתחילת שנות ה-80 כרכב לצריכה פנימית ביפן עם מנוע 3 צילינדר ובנפח ממוצע של כ-600 סמ''ק.
בשנת 1984 עשה הסמוראי עלייה לישראל ועם מנוע של 1,000 סמ''ק הוצא למכירה בתצורה של ג'יפ ובתצורה של טנדר קטן. שנה או שנתיים לאחר מכן עבר מקצה שיפורים ושינויים - רוחב הסרנים התרחב והמנוע גדל ל-1,300 סמ''ק והתחזק, וכך עד שנת 1994 שווק בהצלחה בישראל.
בשנת 1994 קיבל המנוע של הסמוראי הזרקת דלק (עד אז היה מאייד ובלעז' קרבוראטור) ובעקבותיה תוספת של עוד קצת כוח. בשנת 1996 הגיעה המהפכה - קפיצי העלים הוחלפו במערכת מתלים עם קפיצי סליל, מוטות רדיוס ושאר המרכיבים המתחייבים על מנת להפוך את הקטן למכונות שטח מדהימה. כך נמכר הסמוראי בישראל עד לשנת 1998 ואז הוחלף בג'ימיני החדש. במדינות רבות בעולם וכך גם בטורקיה, המשיכו למכור את הסמוראי גם לתוך המאה ה-21.
אגדה עוד בחייו...
בזמן שחברות הרכב בעולם שכללו את רכבי ה-4X4, הוסיפו מערכות חשמל ואלקטרוניקה, למצוא ג'יפ אמיתי ופשוט כמו של פעם זו משימה בלתי אפשרית.
יש כאלו שיאמרו שזהו הלנד רובר דיפנדר (5 דיפנדרים במבחן) אבל גם הוא עבר תהליך חשמול והתאמה לתקנות מערביות (מבחן לדיפנדר חדש) ויש שיאמרו ג'יפ רנגלר אבל כצפוי גם הרנגלר כבר אינו דומה לג'יפ האמיתי (רנגלר רוביקון במבחן).
ואצל שאר היצרנים העיצוב, החשמול, המנועים ואפילו ביטול של מערכת ההנעה הכפולה (4X4) מביאים לכך כי כיום אין למצוא רכב 4X4 בסיסי וטוב – כזה שנאמר עליו זה ג'יפ (שכאמור הוא השם הגנרי לרכבי 4X4 ''אמיתיים'').
מבחינה טכנית
אנחנו בחנו סמוראי מודל 1996 (ובטיולים שלנו בטורקיה אנו משתמשים בסמוראי במודלים דומים ועד שנת ייצור, או עלייה לכביש של 2003). הסמוראי שוקל בסך הכול 930 ק''ג שרובם על הסרן הקדמי. לסמוראי מנוע בנזין 1,300 סמ''ק שמספק כ-60 כוחות סוס ביום טוב (במפעל) ועד 66 כוחות סוס לגרסה עם הזרקת דלק. לכל דגמי הסמוראי שני סרנים חיים. בדגמים הישנים הם נשענים על קפיצי עלים ובדגמים החדשים על קפיצי סליל המשפרים מאוד את נוחות הנסיעה בכביש ובשטח וגם את יכולת העבירות בשטח.
הבלמים של הסמוראי הם דיסק לכל גלגל מקדימה ותוף לכל גלגל מאחור ואם הם מטופלים טוב הם מספקים יכולת בלימה סבירה, בעיקר בזכות המשקל הקל.
לסמוראי צמיגים במידה של 15'' (אינץ') המספקים זווית בטן וגובה סביר מעל הקרקע ובשילוב המיקום של הסרנים והמרכב הקצר זווית הגישה וזווית הנטישה של הסמוראי טובות מאוד.
ובכל זאת הסמוראי מציע לנו את הדבר הבסיסי – הכי קרוב לג'יפ 42 של פעם
קטן, משקל קל, מנוע בנזין צנוע ובעיקר יעיל ופשוט.
זה נכון ששנים מאוחר יותר סוזוקי מנסים ליישר קו ולייצר רכבי 4X4 (ג'יפים) מודרניים, אך עדיין הרכבים של סוזוקי שומרים על קשר טוב עם השטח ומספקים רכבים שבימינו הם בקטגוריה משל עצמם.
הסמוראי קצר ומעט המשקל שיש לו מתרכז מקדימה. הזנב הקל שלו יוצר שתי תופעות שיש להכירן. על הכביש ובשבילים המהירים לסמוראי יש נטייה להיכנס להיגוי יתר בקלילות ולא צריך הרבה גז (לא שיש) בשביל שהזנב יברח החוצה מקו הסיבוב. ברכבים הישנים שבהם המתלים סיימו את תפקידם התופעה מחריפה וקל לאבד את הקשר עם הקרקע אפילו במהמורה קלה – דבר שייתן תחושה של חוסר יציבות בפניות וסיבובים. בשטח, בטיפוס של עליות עם דרדרת, אין מקום להרבה גז אלא נדרשת שליטה של הנהג על מנת לא לאבד אחיזה מאחור (טיפ נהיגה לטיפוס עלייה - קישור). הדבר נכון שבעתיים בירידה עם דרדרת שם הגלגלים האחוריים מאבדים אחיזה במהירות ורוצים להקדים את הסרן הקדמי (טיפ נהיגה לירידה תלולה- קישור).
מערכת ההנעה של הסמוראי היא 4X4 לא קבועה עם 3 מצבים בתיבת ההעברה. 2X4 HIGH - הנעה אחורית לנסיעה על הכביש. 4X4 HIGH לנסיעה בשטח – שילוב של ההנעה הקדמית ללא דיפרנציאל רכזי בין הסרן הקדמי לאחורי. לרוב דגמי הסמוראי קיימים לוקרים ידניים על הסרן הקדמי שיש לשלבם על מנת לחבר את הציריות הקדמיות לגלגלים (ולקבל 4X4). ומצב 4X4 LOW – יחס ההעברה נמוך לשטח טכני, לחילוצים ולטיפוס עליות חדות.
ואיך זה לנסוע בסמוראי?
הסמוראי הוא ממש קובייה קטנה וצפופה, אין הרבה מקום לישבן וגם הכתפיים מרגישות מכווצות. רכב שמזכיר אופנוע, רק שיש לו 4 גלגלים.
תחושת הצפיפות מתחברת גם עם המנוע הקטן והצנוע שלא מאפשרת האצות ברמזורים או ביצועים עוצרי נשימה. עם מנוע טוב אפשר לשייט עד 100 קמ''ש ולהרגיש עלה ברוח ואם שומרים על תנופה ובירידה טובה אפשר גם לראות 120 קמ''ש על המד אוץ, אבל אז אין שום קשר עם האספלט וההמראה קרובה מתמיד וכדאי להאט.
היתרון של הסמוראי שהוא בית הספר הטוב ביותר ללימוד נהיגה בשטח. ללא כל מערכות אלקטרוניות ובפשטות שלו הוא ילמד אתכם את רזי הנהיגה הנכונה
ומה כדאי לשפר?
הטיפול בסמוראי הוא ההמלצה הקונבנציונלית – התחילו עם הצמיגים! ראשית כדאי לנסוע עם צמיגים טובים, ולמרות שהרכב ישן וספרטני כדאי להתקדם ולהשתמש בצמיגים בטכנולוגיה עכשווית - זה ייתן לכם שינוי משמעותי באחיזת כביש (בטיחות) וגם באחיזה ובנוחות הנסיעה בשטח.
במדינת ישראל כדאי לשמור על המידות החוקיות של הצמיג ומומלץ לבדוק במכוני הרישוי מהם המידות החוקיות המאושרות לרישום ברישיון. לא הייתי מרחיב יתר על המידה את הצמיגים שכן הדבר ייצור עומס על מכלולי ההנעה והמנוע הצנוע וגם אין הרבה מקום בבתי הגלגלים לצמיג רחב יותר.
אחר כך הייתי מטפל בקפיצים בבולמים. למי שיש סמוראי עם קפיצי סליל – הייתי מרכיב סט איכותי של קפיצים ובולמים ולמי שיש קפיצי עלים הייתי משקיע בבולמים טובים ושומר על תקינות העלים.
הדבר האחרון ואולטימטיבי בשיפורים, הוא הרכבה של זוג כסאות טובים לנוסעים מקדימה (מאחור אני לא בטוח כי יש מקום להחליף את המושב).
היתרונות עולים על החסרונות
אפשר לכתוב למה לא – אבל הדבר החשוב הוא למה כן!
הסמוראי הוא הדבר הכי קרוב לג'יפ האמיתי, הוא מחבר את הנהג והנוסעים לשטח, הוא עביר מאוד, הוא משתחל לשבילים צרים שמתאימים לאופנוע או לטרקטורון והוא פשוט, אמין, קל וזול לאחזקה. ואם הוא מגיע בתצורה פתוחה אז הוא מאפשר ליהנות מהטבע – מהריחות, ממזג האוויר ומהאבק – וכבר כתבתי שזה הדבר האמיתי גם להנאה וגם ללימוד נהיגה (כאן אולי המקום לחשוף כי הכתב, שכאמור יש לו שריטה קלה, חושב כי הדבר האמיתי לשטח הוא האופנוע). לא בטוח כי הסמוראי הוא הרכב לשימוש היום יומי, אלא אם אתם מהזן שמשתמש באופנוע שלכם ליום יום, אבל לסופי שבוע ולטיולים זו מכונה מושלמת (חוץ מדיפנדר כמובן).
תגובות