קנדי, רוסי וישראלי נפגשים בשטח...
נשמע כמו התחלה מבטיחה של בדיחה אבל הקנדי הוא בעצם רוסי המתחזה לקנדי, הרוסי קוראים לו איגור והוא נוהג על טרקטור ענק והישראלי בסך הכול רוצה לתת קצת גז בטרקטורון....
בנפול האימפריה הסובייטית נותרה רוסיה – עדיין המדינה הגדולה בעולם, אימתנית, קשוחה, בלי חיוך, רק עבודה, פרויקטים ענקיים ובאוגוסט 2008 גם מכונת מלחמה בעלת אפס סבלנות לשכנותיה.
זו המדינה שאותה אנו חוצים במטרה לטפס לפסגת האלברוס –
5,642 מטרים, ההר הגבוה ביבשת אירופה (
קישור לכתבה על הטיפוס).
כך אני מוצא עצמי בנסיעה בכביש הררי ומפותל בהרי הקווקז בדרך לכפר AZAUהנמצא בקצה האימפריה. 4 ק''מ לפני סוף הכביש, אני רואה בצד הדרך טרקטורון צהוב הנראה מוכר, חונה לו בין כמה קטנועים ונראה כאילו מדובר במקום של השכרת כלים. אני מחייך לעצמי: טיול על טרקטורון בהרי הקווקז נשמע לי מצוין ועוד ''בומבריידר'' – בכלל כייף חיים.
אני רושם לעצמי את המקום (בראש, ה- GPS עדיין סגור) ומשכלל את משימות הטיפוס – עכשיו לא רק שצריך להגיע לפסגת האלברוס, אלא שיש לעשות זאת מהר כדי שיישאר זמן לחזור ולשכור את הטרקטורון ליום של רכיבה בהרי הקווקז.
אני מנסה להסביר לרוסי כי אני רוצה את הכלי לכמה שעות לטובת נסיעה בהרים. איך מסבירים ברוסית? נותנים לו ביד שטר של 100$ והוא מיד מבין! (ממש שפה בינלאומית).
מבין? לפחות את העניין שאני רוצה את הטרקטורון ליותר מדקה – הוא מבין מצוין! אני לא בטוח שהוא הבין את עניין הטיפוס על ההרים אבל בשלב הזה זה לא משנה לא לו (כשהוא מחזיק בשטר) ולא לי (כשאני לחוץ על הגז).
הרוסי מרים טלפון וקורא לילד שיחזור מהעבודה למרגלות הרכבל, הם מתדלקים את הטרקטורון ונותנים לי את המפתח ליד.
30 רובל לדקה אחת במגרש חנייה
לאחר הטיפוס המוצלח (הטיפוס על האלברוס -
קישור) אני חוזר לחנות הקטנה שלצד הכביש אך הטרקטורון הצהוב נעלם ואיננו. איה הוא? הטרקטורון שעליו חשבתי כל הדרך למטה מפסגת האלברוס...הוא בעבודה!
ומה הוא עושה?
כך עובדת השיטה: הרוסים הבאים לעיירת הנופש שבהרי הקווקוז מטפסים באמצעות הרכבלים למרומי ההרים על מנת לראות מרחוק את פסגת האלברוס המושלגת. ברחבת החנייה למרגלות הרכבל הם יכולים לעשות סיבוב של דקה או שתיים על מנת להצטלם על הטרקטורון.
דקה אחת של סיבוב שווה 30 רובל (קצת יותר מדולר אמריקאי) וכך יזם רוסי בנה לו עסק מצליח ומשגשג.
מה זה הדבר הזה?
כבר כשאני אוחז במפתח צצים ועולים סימני שאלה (זה לא ממש המפתח המוכר לי של בומבריידר - זה רק נראה דומה) ובמבט מהיר לטרקטורון שנראה כמו
MAX (דו מושבי) צהוב וקנדי (
קישור ל-8 גלגלים בנגב) – אני מבין שזה קצת שונה מהכלים המוכרים לי מישראל.
בזמן שהרוסים מתדלקים, אני בוחן את הכלי מקרוב ומבחין כי גם המדבקות שונות מהמוכר. מבט נוסף על הכלי ואני מגיע למסקנה ש בעצם זה לא ממש הכלי הקנדי המוכר. אז מה זה?
בהתחלה זה נראה לי סיני – הם הרי אלופים בחיקויים. אבל משיחה עם הרוסים אני מבין שזה כלי שמיוצר ברוסיה. ואכן, בדיקה מאוחרת באינטרנט של השם BALTMOTORS ואני מגיע לאתרים רוסיים של טרקטורונים (קוראי רוסית מוזמנים לסייע ולהוסיף מידע בעניין)
להבנתי זהו כנראה מפעל הרכבה ברישיון או שלא ברישיון של כלים הדומים מאוד לקנדים.
כמה דומים? זה כבר נבדוק ברכיבה...
אז מה יש לו לרוסי?
אני יוצא אל הכביש הראשי ונותן בגז. אז קודם כל מה שנראה לי מרחוק כ-800 סמ''ק הוא בכלל 500 סמ''ק. יש לקרוא טוב את המדבקה – כנראה שהאוויר הדליל בכל זאת משפיע עלי. שנית, ה-500 הזה שנותנים לו בגז מגיב כמו 50 סמ''ק – אז כנראה שהאוויר הדליל משפיע גם עליו.
וכך, כבר אחרי הדקות הראשונות על הכביש אני מבין שהרבה כוח אין פה, אבל אולי זה בגלל שהכלי אינו מכוון (לקנדי אמיתי יש הזרקת דלק ממוחשבת אבל כאן יש קרבורטור – כנראה יפני תוצרת מיקוני) או אולי כי בגלל שהכלי התרגל לתיירים שבסך הכול מצטלמים עליו במגרש חנייה.
עגלה - עגלה
עגלה זו עגלה והטיפוס בהר קשה לו – אפילו קשה מאד! אבל מי אני שאתלונן – הרי רק לפני יומיים לי היה הרבה יותר קשה לטפס במעלה ההר (הדופק גבוה ולמרות הטמפרטורה הנמוכה – הזיעה ניגרה בשפע -
קישור ליומן המסע הבינלאומי). בכול זאת, לטפס עם הטרקטורון במעלה ההרים זה הרבה יותר קל (לרוכב).
אני מטפס על אחד ההרים המשקיפים על האלברוס ומגובה של 2,000 מטרים (למרגלות הרכבלים) המטרה היא להגיע למצפה כוכבים בגובה של 3,500 מטרים.
המנוע בנפח של כמעט 500 סמ''ק נשמע כמו 4 פעימות, אבל חלש כמו 50 סמ''ק (כמעט רשמתי ''חצי כוח''), הוא מגמגם ומתאמץ בעלייה כאילו היה הולך על שניים.
שילוב תיבת הילוכים רע – כמה רע? מאוד רע!
נסיעה לאחור מצריכה מחשבה נוספת - אולי אעשה זאת באמצעות טיפוס קדימה ותנופה לאחור במקום ''להתבחבש'' בתיבת ההילוכים ולמצוא את ההילוך האחורי. ואם כבר מצליחים להכניס לרוורס – לך תחזיר אותו קדימה. נכנס ל- HIGH תגיד תודה! כי בשיפוע אין מצב שהוא ייכנס ל- LOW .
ותאמינו לי שניסיתי את כל השיטות:
עם קצת גז, עם הרבה גז, בנדנודים, בתנועה עדינה קדימה ואחורה, בהידרדרות קלה ואפילו בבעיטה חזקה – הוא פשוט עקשן.
LOW משלבים ברוסי רק במישור וללא כל לחץ על תיבת ההילוכים (וממש לשם כך נכתב בטיפ לטיפוס עלייה – לשלב ל-
LOW טרם העלייה –
קישור לטיפ).
ודרך אגב: הרוסים לא שמעו על מנתק הצתה בהילוך אחורי – אתה נותן גז לאחור ומקבל את כל מה שיש למנוע להציע (מזל שזה לא הרבה כאמור).
תופסים מהירות
גם שכבר תופסים מהירות (השיטה דורשת ירידה חדה, כל הגז ורוח גב אימתנית) עושה רושם כי הוויברטור חלש ולא מחזיק מעמד. מדי פעם נותן ''החלקונת'' קלה על מנת להזכיר כי מדובר בדוב רוסי שלא כדאי להרגיזו ייתר על המידה – סע לאט, תיהנה מהנוף ואת משחקי המהירות שלך תשאיר לזירה אחרת.
ואיך משלבים? או מה יש לשלב?
על הכידון בצד ימין יש מתג חשמלי (כפתור) לשילוב הנעה קדמית 4X4 ואז באמצעות הזזת הנצרה, אפשר לנעול גם את הדיפרנציאל המרכזי.
מה שמפתיע ברוסי הוא מה שקיים בין הגלגלים מאחור. נראה כאילו יש דיפרנציאל אחורי – בין גלגל ימין לגלגל שמאל. זה לא רק שזה נראה – זה גם מרגיש כך.
לזכותו של הכלי, יש לכתוב כי ההיגוי שלו קל ונוח ועל הכביש הוא מסתובב בנוחות ובקלילות (ההסבר כנראה בדיפרנציאל האחורי). נחמד מאוד לקבל גם בכלי באיכות נמוכה, דיפרנציאל אחורי – למרות שנעילה אחורית מכאנית נשלטת על ידי הרוכב – מתבקשת כאן (עוד חיסרון משמעותי בעבירות המוגבלת של הכלי).
תחילת טיפוס
אני עוזב את האספלט ומתחיל לטפס על שביל בין בתי כפריים שהופך מהר מאוד לשביל משובש ומחורץ. כאן המקום להפתעה הבאה (טוב, לא ממש הפתעה – זה כבר היה צפוי מהבור הראשון אליו נכנסתי על הכביש).
המתלים קורסים תחת משקל שני הרוכבים. בכל באמפ קטן, חריץ או תעלה, מהלך המתלה נסגר ומרגישים זאת טוב בגב. המתלים הגרועים יכולים להסביר מדוע המנוע כל כך חלש. פשוט אי אפשר לתת בגז (שאין).
קצב הנסיעה מוכתב על ידי המתלים הגרועים שמחייבים משנה זהירות לפני כל חריץ שכל טרקטורון אחר, המוכר מישראל, לא היה מתייחס אליו בכלל.
ואיך העבירות?
במלה אחת – טוב.
בשתי מילים – לא טוב.
כשאין מהלך מתלה אין גם עבירות! הרוסי מרים גלגל לאוויר על כל שטות. מי שיסתכל באתר של היצרן, יראה כי מעבר לתמונות המיליטנטיות עם הכלי וקצת בחורות רוסיות יפות, התמונות השולטות הן של גלגלים מונפים באוויר. כנראה שהם עוד לא קלטו – גלגל באוויר הוא גלגל ללא אחיזה – לא טוב!
כל ניסיון לרדת מהשביל ולטפס על השוליים, על גבעות אדמה קטנות או מסלעות, מביא את הרוסי להצלבה, לגלגל באוויר ולשאלה – ''מה אתה רוצה ממני, בחייאת אמא-שך''
הרוסי הצהוב לא עביר יותר מאשר לאדה ממוצעת. וזה הכלל – אין מהלך מתלה – אין עבירות! יש אכזבה!
מה כן טוב
הכלי מרגיש קצר ונוח מאוד לתמרון על הכביש, ההיגוי שלו קל ונעים, מרווח הגחון שלו טוב ואפילו מפתיע ויש לו כננת אינטגראלית פנימית. מערכת הבלימה שלו היא משולבת ומספקת עוצמה סבירה. חוץ מזה הוא נמצא ברוסיה וזמין באחד ההרים היפים בעולם.
לסיכום
כמו הבדיחה בהתחלה כך הוא בסוף – רק שאותי זה לא מצחיק. הטרקטורון הרוסי הוא לא יותר מאשר ''פוזה''.
הוא משהו מאוד בסיסי שאי אפשר להשוותו אפילו לכלים הכי פשוטים של הקנדים והאמריקאים. אפילו השוואה לקוריאנים תעליב אותם מאוד.
מה נשאר? הוא כלי צבעוני ונחמד לצילומי המשפחה על הטרקטורון.
האם אני קונה? ממש לא! אבל האם אני מוכן לבלות שבוע בחברתו בהרי הקווקז – ממש כן!
אפילוג: טרקטור רוסי מול טרקטורון רוסי
בירידה מההר, מעכב אותי טרקטור רוסי ענק וצהוב שמרחיב את הדרך העולה למצפה כוכבים.
הטרקטוריסט מתעלם מאתנו ואנחנו צריכים לעבור ואין לנו את כל הזמן לשבת בצד ולהסתכל במכונה הרוסית הקשוחה מפלסת שביל בקצה ההר. אני מצפצף, מבקש מהעוזר של הטרקטוריסט שיבקש רגע מנוחה, אבל הבולדוזר הענק בשלו ואנו תקועים מאחוריו ללא יכולת מעבר.
טוב אז אולי זאת הזדמנות שלי לנהוג על טרקטור רוסי אמיתי ...
אני משאיר את הרוסי הקטן בצד ובהפסקה רגעית של הבולדוזר אני מדלג מעלה לתא הנהג.
איגור הבולדוריסט, איש בן חמישים מתפעל את הכלי שעומד על שפת התהום במיומנות ומפלס שביל תוך כדי שהוא זורק סלעים במשקל כמה טונות מטה במצוק (הוא מקווה שאין שם אף אחד מטייל ואם יש אז חבל – היה איש טוב כנראה). לנהוג ממש הוא לא נותן לי, אבל לפחות לשלוט על הכף כן.
תוך 5 דקות אנו הופכים לידידים שאכלו מאותו מסטינג בצבא האדום. זה מאפשר לי לבקש טובה מחבר שיפנה לרגע את הדרך וייתן לי לעקוף עם הרוסי הקטן.
איגור נעתר, מזיז קצת סלעים ויוצר שביל צר ומשובש עבור הטרקטורון. אני מנסה לעבור את השביל ונאדה! הכלי הזה לא מסוגל לטפס על סלעים קטנים או לחצות תלוליות עפר. אני את הפאדיחה שלי עשיתי.
עכשיו אני מבין שאין ברירה וגם עם הטרקטורון הרוסי יש להזיע. מעט כוח מנוע והרבה כוח של הרוכב ולאחר 10 דקות אני מצליח לעקוף את הבולדוזר הענק ולרדת בדרך למטה.
תגובות