פורשה

בסקר שנערך באמצע שנת 2006, על ידי מכון המותרות (Luxury Institute) בניו יורק, נבחרה פורשה כמותג היוקרתי ביותר בתחום הרכב. הנשאלים באו מיותר מ-500 משפחות, שהכנסתן השנתית 200 אלף דולר לפחות והונן העצמי 720 אלף דולר לפחות. בחירה מכובדת, שמסבירה אולי את החוסן הפיננסי של פורשה לאורך השנים, אך לא פחות מזה - נותנת כבוד לאיכויות המכניות והעיצוביות של המכוניות האלה.

פורשה היא אחת החברות ששורשיה נטועים עמוק בהיסטוריה של המכונית, והיא נושאת עד היום את שם מייסדה – פרדיננד פורשה, שהיה ללא עוררין מהנדס רכב מהמוכשרים ביותר שקמו אי פעם, עם כישורי ניהול לא מבוטלים.

המכונית ההיברידית שתכנן פורשה

ב-1906 הצטרף לשלוחה האוסטרית של דיימלר, כמתכנן ראשי, והגיע עד לדרגת המנכ''ל. שם תכנן בין היתר מכוניות מירוץ שזכו בתחרויות רבות. ב-1923 עזב והחל לעבוד בדיימלר גרמניה, גם שם עסק בתכנון מכוניות מירוץ. ב-1929 עבר לשטייר ורק ב-1931 הקים חברה שנשאה את שמו, שעסקה רק בתכנון וייעוץ, אבל לא היתה יצרנית רכב.

החיפושית המקורית

במאמר מוסגר נציין, שתכנון ה''מכונית העממית'', המוכרת כיום כחיפושית, התבסס לא מעט על גניבה רעיונית. פורשה ''שאל'' מרכיבים בתכנונה ממהנדס לא פחות מוכשר ממנו, הנס לדווניקה (Hans Ledwinka), שהיה המתכנן הראשי של טטרה. השניים היו בקשרי עבודה והיתה ביניהם גם חברות אישית והם שיתפו האחד את השני בידע וברעיונות שלהם. לאחר המלחמה תבעה טטרה את פולקסוואגן על גניבת הרעיון וזכתה בפיצויים משמעותיים.

הקובלוואגן

לאחר המלחמה, ביקשו הצרפתים שפורשה יבנה עבורם מכונית המבוססת על החיפושית, והם תכננו את העברת כל מערך הייצור מגרמניה לצרפת. יצרני הרכב הצרפתים התנגדו לרעיון, וכשפורשה הגיע לאחת הפגישות עם נציגי ממשלת צרפת הוא נעצר, יחד עם בנו וחתנו, כחשוד בפשעי מלחמה. הצרפתים ביקשו 500 אלף פרנק כערבות לשחרור כל אחד מהם, אך ההון המשפחתי הספיק רק כדי לשלם ערבות לבן, פרי (Ferry). האב והחתן, אנטון פיץ', נשארו בכלא כ-20 חודש ורק אחרי שגוייס כל הסכום הדרוש לערבות עבורם, שוחררו מבלי שהועמדו כלל לדין.

פורשה 360 סיזיטליה

בזמן שהאב ישב בכלא, הגיע לפורשה בקשה לתכנן מכונית מירוץ עבור איש העסקים האיטלקי פיירו דוזיו, שהיה נהג מירוצים חובב. פרי בנה עבורו את הפורשה 360 סיזיטליה (Cisitalia) שהיתה מבוססת על תכנון שעשה אביו לפני המלחמה ל''אוטו יוניון'': מנוע בוקסר מוגדש עם 12 בוכנות, בנפח 1500 סמ''ק, שסיפק למעלה מ-300 כ''ס. המנוע הותקן במרכז הרכב וההנעה היתה 4X4. הכסף שהתקבל מתכנון ובניית מכונית המרוץ שימש לשחרורם של פרדיננד ואנטון, אך האב נפטר זמן קצר לאחר מכן מהתקף לב.

מערכת ההנעה של הפורשה 360 סיזיטליה

פרי היה גם האחראי לתכנון הפורשה 356, שהיתה הפריצה המשמעותית ביותר של החברה וזכתה להצלחה רבה במיוחד בארה''ב. כמחצית מכ-150 אלף המכוניות מדגם זה שיוצרו עדיין נוסעות. המנוע האחורי מקורר האוויר שהניע את הגלגלים האחוריים, תיבת ההילוכים ומערכת המתלים נלקחו מהחיפושית, אך ה''חליפה'' שלתוכה הכניס פרי את המכלולים האלה קסמה לרבים.

פורשה 356

בני משפחה נוספים המשיכו את ההצלחה של פורשה: בנו של פרי, פרדיננד אלכסנדר, תכנן ב-1964 את ה-911, אולי המוכרת והמצליחה ביותר מבין מכוניות החברה; אחיינו של פרי, פרדיננד פיץ' (בנו של אנטון), תכנן את הפורשה 906 ו-917, אחר כך עבר לאאודי ושם היה אחראי לתכנון הקוואטרו. הוא גם שימש כיו"ר מועצת המנהלים של פולקסוואגן בין השנים 1993-2002.

פורשה 911

בתחילת שנות ה-80 החלו בפורשה לתכנן מכוניות עם הנעה 4X4, תחילה הסבה של ה-911 שזכתה בראלי פריז-דקאר ב-1984, ואחר כך ה-959 האימתנית שנבנתה לתחרויות ראלי בקבוצה B וזכתה בפריז-דקאר ב-1986. בשתי הזכיות, אגב, נהג עבור פורשה הצרפתי רנה מאטגה. התהליך הזה חל במקביל לתכנון הקוואטרו של אאודי, וחרושת של שמועות התפתחה סביב המעורבות של בני הדודים (פרדיננד אלכסנדר פורשה ופרדיננד פיץ') בפיתוח מכוניות דומות. מאז, מציעה פורשה את כל הדגמים שלה גם בגרסת 4X4.

פורשה 959

רק ב-2002 נכנסה פורשה לתחום ה-SUV עם הצגתו של הקאיין, מכונית אחות לטוארג של פולקסוואגן. לאורך כל השנים היה שיתוף פעולה בין החברות, ובשנים האחרונות החלה פורשה לרכוש את מניות פולקסוואגן עד כדי שליטה כמעט מלאה בה

פורשה קאיין

לקריאה נוספת

מבחן דרכים לקאיין
מבחן השוואתי: קאיין מול ריינג' רובר