פשוט להיות שם - זה הדבר הגדול - מזרח ירדן 5/11/08

היום השני התחיל בטיפוס לרמת המזרח כשבסיום מחכה לנו ''מעלה בובה'', אבל מהו ''מעלה בובה'' לג'יפאים מסוקסים מישראל?!... הנוף מראש המעלה עוצר נשימה ועושה חשק להישאר שם כל היום, אבל חבר'ה, קפה קטן וצריך להמשיך... מחכים לנו היום עוד 300 ק''מ.

כולם קופצים לרכבים ויאללה! לגבול ערב הסעודית. טוב, מה אני אגיד לכם... ההרגשה לדרוך על אדמת סעודיה עושה את זה. כולם נכנסו לאקסטזה: גיא מיד מוציא שלט פרסום של החברה שלו ''אין גבול ליכולת'' ואכן זאת התחושה שאין גבול ליכולת.

את היום סיימנו במלון בעיירה בשם ''אל אזרק'' - עיירה של נהגי משאיות, שמחברת שלושה גבולות: סעודיה, עיראק וסוריה. למחרת, התוכנית לעשות את הידית של ירדן. קמנו מוקדם כי החלק הראשון של היום עובר בדרכים לא קלות - אין שבילים ועוברים מגבעה לגבעה, הדרך מלאה אבנים קטנות וחדות, בקיצור - ''דרך הפנצ'רים''. הפעם עברנו אותה רק עם שני פנצ'רים אבל שניהם אצל גבי... טוב, מזל שהבאתי עוד גלגל רזרבי.

צהריים, גבי מדליק את המנגל, הפעם קבב כבש שקנינו באל אזרק. בשר פשוט טעים, כולם מתענגים. ההמשך הוא ציר של 100 ק''מ ימות מלח (ימת מלח היא משטח לבן כמו שדה תעופה) חוויה ייחודית, תחושה של אין סוף. נוסעים וזה לא נגמר... בסוף נעצרנו על שלט 87 ק''מ  מעיראק.  טוב, גם מחשיך וגם צריך לחזור למלון אז החלטתי להסתובב חזרה .

היום הרביעי רגוע. קצת מצודות, מוזיאון המכוניות של המלך וסיום במסעדה טובה - סיום הולם למסע מיוחד זה.