סינרגיה - מגזין שטח לקח את הסוזוקי ג'ימני הוותיק למבחן דרכים וחזר עם המסקנה כי לפעמיים השלם עולה על סכום חלקיו...
לפני חמש שנים,
אולי קצת יותר, פגשתי לראשונה את הג'ימני במבחן השוואתי שיהיה בעצם תירוץ למסע כיף.
התכנון כלל יומיים בשטח תחת הכותרת ''השיירה'' במטרה לראות היוכלו לטייל יחדיו בשטח כלים מקטגוריות שונות.
באחד משלבי המסע הגענו לאזור פרסת נקרות, שם עצרנו להפסקת צהריים. סמוך לפרסה ישנו מעלה חביב. רצה הגורל ודווקא אז הוטל עלי לנהוג בג'ימני.
כל ניסיונותיי להתנגד בטענה כי ממדי גופי (שהיו די מצומקים אז, למען האמת) גדולים על הג'יפון הקטן נדחו בבוז על ידי מנהל האירוע שביום טוב ורזה הוא גדול ממני פי שלושה.
טענה נוספת בדמות פריצת דיסק נדחתה בעוד יותר בוז על ידי העורך דאז שטען כי המעלית בבניין המערכת גדולה מספיק כדי להכיל כסא גלגלים.
קיטרתי, יללתי ובלית ברירה נכנסתי לג'ימני תוך שאני מטיח שורה של קללות - בעיקר על היפנים שממצאים כלים שכאלה.
בסוף הטיול הטיול אי אפשר היה להפריד אותי מהג'ימני. בפרוש כך, סירבתי להחליפו בכלי אחר מפואר וגדול ככל שיהיה.
היה משהו בפצפון הזה שגרם לי להתאהב בו – האינטימיות, הפשטות, המחיר השפוי ויותר מהכל – היכולת שלו לצלוח בקלילות מכשולים שגרמו לנו לשקשק.
אז רק שתדעו שלכתבה הזו אני ניגש באופן לא אובייקטיבי שכן מדובר בכלי שאני מת עליו. זהו.
רענון לכשירות
השנים חולפות וממדי גופי צמחו גם הן.
סוזוקי טוענת שהכלי עבר מתיחת פנים, אחת נוספת מאז שמנועי ה-VVT החלו לשרת את הקטנטון.
חיפוש מהיר במאגרי המידע, באתרי המדיה של סוזוקי בעולם ובעוד כל מני מקומות, לא העלו כלום. הייתכן והעורך עבד עלי?
סוכניה הזריזים של סוזוקי מיהרו לספק לי את המידע הנדרש.
מסתבר כי מדובר במתיחונת קטנטונת שהכניסה שינויים מינוריים בקוסמטיקה החיצונית והפנימית. הדבר הבולט ביותר לעין הוא השינוי שעבר על השבכה הקדמית. לולא אמרו לי בחיים לא הייתי מנחש כי בוצעו שינויים גם בידיות החיצוניות, בסכמת הצבעים ובעוד כמה שמיצ'יקים בתוך הרכב (ידיות אחיזה, דיפונים ונדמה לי שזהו).
חוץ מזה, זהו אותו ג'ימני. מה שאומר שלפחות מבחינת הצורה אין כאן, וגם לא הייתה בו מאז ומעולם, איזו בשורה עיצובית יוצאת דופן.
אבל בכל זאת יש בו משהו. משהו שגורם לך רצות ולצבוט את הלחיים המרובעות שלו. קרוב לוודאי שזה בזכות הממדים הזעירים כאילו היה זה צעצוע.
אולי דווקא צמד הפנסים עם השבכה החדשה שהזכירו לשכני (די עם החשיש הזול!) פרצוף חמוד עם אף ופה.
כבר בחניון היבואן הזדמן לי לערוך הכרות אינטימית,
תרתי משמע, עם פנים הרכב. כאשר מישהו חסר אכפתיות חוסם את רכב המבחן ''רק לכמה דקות''.
אז קוראים את הקטלוג (מרתק), מכוונים תחנות ברדיו (די קל), מושיטים יד לכל עבר ומגיעים לפאוץ' שבתא המטען, ממששים הרבה ויוצאים עם מעט.
קודם כל, בהתחשב בכך שהג'ימני מיועד לצעירים יותר, הייתי שמח לקבל קצת יותר צעירות ורעננות בקוקפיט. בכל זאת, אפשר להתאמץ קצת יותר ולהקנות לחמודון אווירה תואמת גם מבפנים.
הממדים הקטנים משמעם כי הכול נגיש בהושטת יד, ולשמחתנו גם קל לתפעול.
מינוס נרשם בכוונון המושבים (לא הכי נוח) ובעובדה כי גלגל ההגה לא מתכוונן. בכלל. מכך נגזר שתנוחת נהיגה ראויה לא תמצא על ידי כל אחד, וכי היותר גבוהים שבנכם יאלצו להתמודד עם ברך שמשפשפת את הקונסולה.
למרבה ההפתעה, המרחב לפנים סביר.
המושבים עצמם נוקשים מעט ועבי הבשר שבינינו (דוגמת עבדכם הנאמן) יתנו הרבה בשביל עוד כמה ס''מ ברוחב.
המושב האחורי, לשם תאלצו להשתחל, יאכלס בשמחה ילדים בלבד. מבוגרים לא הייתי מנסה להושיב שם, וגם אם הייתי מנסה, לא בטוח שהייתי מצליח.
זוכרים את הפאוץ' בתא המטען? זה פחות או יותר מה שיכנס שם. בשביל תיקים גדולים, ציוד לשטח, צידנית וכו', תצטרכו לקפל את המושב.
חסימה
הרכב החוסם טרם זז ממקומו, כך שהיו לי עוד כמה דקות לעבור על הפרוספקט ולגלות כי הפשטות ממשיכה גם באבזור, וזה כמובן תלוי בדגם, שניים ליתר דיוק, הנבדלים במושבים עטויי העור, במערכת ה-CD ו... זהו.
המשותף הוא החשמול, המיזוג וחשוב מכך שתי כריות האוויר וה-ABS. מינימאלי. מערכת ESP (בקרת יציבות) לא תמצאו כאן, וחבל שכן בסיס הגלגלים הקצר הוא מתכון לעליזות.
עוד למדנו כי הג'יפון שלנו נמכר עם תיבה ידנית (5 הילוכים) או אוטומטית (4 ).
מתחת למכסה המנוע אותה יחידת כוח עם תזמון שסתומים משתנה (VVT) המנפקת 85 כ''ס ב-6000 סל''ד ומומנט של 11.2 קג''מ ב-4100 סל''ד.
בצפיפות של תל אביב
משהתפנה המעבר יכולנו להיחלץ מחשכת החניון ולצאת לעיבורה של העיר העברית הראשונה. בצפיפות המזוויעה של תל אביב לא נשאר לנו אלא רק לברך על הממדים הקטנים.
קל ונוח להסתובב עם הג'ימני בתנועה המזהמת והישיבה הגבוהה תורמת לשדה הראייה. קוראותינו מהמין היפה מאותגרות החניה, תשמחנה לגלות כי חניות מהוות פחות בעיה, וכי ''איפה שהחלון האחורי – שם נגמר האוטו''.
ההגה קליל למדי, ואפשר אפילו להפריז ולומר כי הג'ימני שני לקטנועים ביכולת ההשתחלות שלו בג'יפה התל אביבית. המנוע, למרות סוסיו הצנועים ורצועת הכוח הצרה שלו מספק את הסחורה, בתנאי שתנעצו דורבנות בצלעותיו, שכן בחלקו התחתון של מד הסל''ד לא מתרחש יותר מדי, ויחסי העברה ארוכים בגיר מסרסים עוד יותר. עם העלייה בסל''ד משתפר המצב ויחד איתו מורע הצליל המופק מהמנוע. ולא, הוא לא נעים, הוא גס ומחוספס וממלא את החלל. כפועל יוצא של רצועת הכוח של המנוע, נדרש תכנון מוקדם עת תחליטו לצאת לעקיפות, גם בעיר ובטח על הכביש המהיר.
שנייה לפני שנצא מהעיר אנו סובבים בדרום ת''א, מקום שם נעצרו הבטחותיו של חולדאי לשיפוצי הכבישים. מתליו הנוקשים של הג'ימני מתקשים להתמודד עם הכביש-הדרום-תל-אביבי, והג'יפון מקפץ בעליזות על כל בלט וגבנון.
כשיוצאים לכביש הפתוח לא נרשם שינוי דרמטי
כל עוד לא תלחצו חזק על המכונית היא תיקח אתכם ברוגע.
לחצתם? עולה מפלס הרעש והמכונית ''מזנקת'' קדימה. גם כאן, בדיוק כמו בעיר, מחייבת התנהגות המנוע תכנון מוקדם לפני יציאה לעקיפה.
ושוב, הישיבה הגבוהה שלכם תורמת לתכנון העקיפות. במהירויות גבוהות נרשמה קצת תנודה קלה בשל רוחות צד, ונרשמו נדנודים בעת מעבר מהיר על שיבוש בכביש, אם כי בצורה חלקה יותר בהשוואה לעיר.
נקודה המחייבת מבחינתי אזכור היא העובדה כי המתלים הקשיחים בשילוב העובדה כי הג'ימני נוסע בהנעה אחורית מביאה פעמים רבות לקיפוצי ישבן המלווים בהחלקת הגלגלים האחוריים. וזה על כביש יבש.
גם נהג מנוסה עלול ליפול בפח, בטח ובטח נהג צעיר וחדש על ההגה, כזה שהג'יפון הזה קוסם לו בזכות המחיר הנוח. הרגישות העיקרית נרשמה בהעברות משקל חפוזות (חמיקה ממכשול, למשל). בקיצור, שימו לב והיזהרו, שבעתיים על כביש רטוב.
טלטלה
קרוב לוודאי שקוראינו חובבי השטח יסכימו איתי כאומר ''
שהכביש הוא רצועת אספלט המחברת בין תא שטח אחד למשנהו''.
ובתחום הזה, לפחות על הנייר, יש לג'ימני מה להציע.
בפרץ ספורטיביות נשכבתי והצצתי בין הגלגלים, רק לגלות ששום דבר אינו בולט מתחת לקורות השלדה. מנגד, ואת זה אנו כבר יודעים ומכירים, מרווח הגחון שלו צנוע (יחסית) ועומד על 19 ס''מ, אין לו נעילות דיפרנציאל, מהלך המתלים שלו קצר ומנועו אינו שופע כוח, בטח לא בתחום הסל''ד הנמוך בו אנו עוברים מכשולים קשים.
המעבר בין מצבי ההנעה השונים מתבצע בלחיצת כפתור חשמלי, ולדברי היצרן ניתן לעבור ממצב למצב גם תוך כדי נסיעה, ובלבד שלא תעברו את ה-100 קמ''ש ושההגה שלכם יהיה ישר.
נקדים ונאמר כי מספר ההעברות בין המצבים שהתבצעו בנסיעה, התבצעו אומנם יפה, אבל עם מכה קטנה.
המלצה –
סעו במהירות איטית בעת ההעברות בתיבת ההעברה.
את סדרת המכשולים שתכננו לעבור מקשרים השבילים הפתוחים
גם כאן, פגישה במהמורה תביא לסגירת מתלים ולחבטה קשה שתטלטל אתכם ותסיט את הג'יפון ממסלולו.
העובדה כי בסיס הגלגלים קצרצר מוסיפה אף היא למימד הזהירות בו יש לנקוט.
אם חשבתם להתאמן בנהיגת ראלי, זו לא המכונית בשביל פעילויות כאלה. זה לא שהיא לא מסוגלת, בעיקר בהנעה אחורית ההופכת להנאה אחורית, אבל מפגש בשקע בקרקע עלול להסיט אתכם ממסלולכם לפגישה אינטימית וכואבת עם עץ מזדמן.
גם בקטע מנהלתי לצורך צילומים, נאלצנו הצלם ואנוכי להוריד את מהירות הנסיעה בצורה משמעותית (עד כדי ויתור על אותו קטע צילום יפה) בגלל חוסר היכולת לעבור בשלום את השביל זרוע המהמורות.
שטח טכני
השטח הטכני הזכיר לי את המעלה מהנקרות: כוונו את ההגה, וזה די קל כי האף והישבן קצרים, שלב ליחס העברה נמוך, וסעו.
סעו ותופתעו מיכולות המעבר של הקטנצ'יק הזה שמסוגל להשתחל ולעבור בקלילות במקומות בהם ג'יפים אחרים יחששו לפלסטיקים שלהם.
נקודת התורפה העיקרית נובעת מהעדר נעילות דיפרנציאל (אגב, עסק די זול להתקנה בג'ימני. מומלץ ואם כבר אז גם ערכת מתלים שתפתור את בעיית המהלך הקצר והנוחות המזוויעה).
טיפוס על שטח סלעי שהוביל להצלבת גלגלים יכול להיגמר בתקיעה מביכה. מזל ששותף קל משקל הנתלה על הפגוש מוריד בקלות את הגלגל לקרקע. אין מה לעשות – מהלך מתלים קצר והעדר נעילות משמעו צרות.
אבל, כל עוד תיזהרו, תבחרו בקו הנכון ובתנועה שוטפת, הג'ימני יפתיע אתכם ביכולות שלו. בהעדר בוץ פנינו למכשול האחרון –
חולות קיסריה.
כאן באה לידי ביטוי עוד בעיה של הג'ימני, והיא העדר מספיק כוח. כזכור, כלל הזהב בנוגע לנהיגת חול בדיונות קובע
''מהירות וקו התקדמות בלי להיעצר''.
לג'ימני את הכוח בכדי למלא אחר כלל הזהב הזה. הפתרון? להוריד אוויר (והרבה) ולתכנן את קו הנסיעה הרבה מראש. אה, כן. רצוי גם לעצור במעלה הדיונה עם הפנים למטה. וזו ההזדמנות להודות לעדת רוכבי הטרקטורונים שבאה לתת דחיפה.
תודה חברים.
תובנה
אני די משוכנע שזו אחת מהפעמים בהם המילה
סינרגיה מתאימה.
זהו מקרה קלאסי בו רוב הנקודות בפני עצמן אינן מרשימות במיוחד, אך שילובן לכלל מכונית אחת נותנת
תוצאה העולה על סך חלקיה.
מאז ומתמיד אהבתי את הג'ימני והמבחן הזה רק חיזק בי את התחושה.
אז נכון, הוא צפוף ומעט רועש ומאוד נוקשה, אבל איפה עוד תקבלו כלי רכב מתוק במחיר התחלתי נמוך כך כך (105,990 ₪ לגרסה הידנית , 108,990 ₪ לגרסה האוטומטית או 115,990 ₪ לגרסה המפוארת אותה בחנו) שגם אם תוסיפו לו נעילות דיפרנציאל (חובה) או מתלים נורמאלים יותר (מומלץ) עדיין לא תדגדגו את המחיר של הג'יפים ''האמיתיים'' הגדולים יותר.
וגם במצבו הבסיסי זהו רכב שטח אמיתי, עם יכולות שטח הגדולות בכמה דרגות על כלים המתומחרים פי שניים או שלושה ממנו, יכולות שיאפשרו לכם לקחת את זוגתכם בליווי כלב (רצוי פינצ'ר או משהו קטן אחר) ולצאת לכבוש את השטח. הוסיפו לכך עלויות אחזקה נמוכות, אמינות מוכחת, והנה לכם
רכב צעירים קלאסי.
טבלת נתונים - סוזוקי ג'ימני Suzuki Jimny
מנוע
מנוע: 4 צילנדרים, , 16 שסתומים, אורכי
נפח: 1328 סמ''ק
הספק/סל''ד: 85כ''ס / 6,000
מומנט/סל''ד: 11.2קג''מ / 4,100
מרכב
הנעה: אחורית, כפולה, Low 1:1.32
הילוכים: אוטמטית, 4 הילוכים
מתלים קדמיים: סרן חי, קפיצי סליל, מוט מייצב
מתלים אחוריים: סרן חי, קפיצי סליל, מוט מייצב
בלמים קדמי/אחורי: דיסקים /תופים
מערכות עזר: ABS
צמיגים: 205/70R15
מידות
בסיס גלגלים: 225 ס''מ
אורךXרוחבXגובה: 364.5 / 135.5 / 170.5 ס''מ
משקל: 1075 ק''ג
מיכל דלק: 40 ליטר
ביצועים
מהירות מרבית (יצרן): 135 קמ''ש
0 ל-100 קמ''ש (יצרן): 17.2 שניות
מחיר
מחיר התחלתי (אוטמטי): 108,990 שח
מחיר רכב מבחן: 115,990 שח
בשטח
זווית גישה/נטישה/גחון: 42 / 46/ לא מוצהר
מרווח גחון: 19 ס''מ
רדיוס סיבוב: 9.6 מטרים
קישורים:
מבחן דרכים עם וידיאו TV : סוזוקי ג'ימני - עז מודרנית או הג'יפ האמיתי? (קישור) מבחן דרכים עם וידיאו TV לאח הבכור: סוזוקי סמוראי - יד 2 בטורקיה (קישור) מבחן דרכים לאח הצעיר, הגדול והמשפחתי: סוזוקי גרנד ויטארה במבחן דרכים (קישור)
תגובות