כביש / ספורט

פיג'ו

אחת מיצרניות הרכב הוותיקות ביותר בעולם, שהיה לה קשר רופף ביותר עם עולם השטח אך עם הצלחות גדולות במרוצי ה-WRC ובפריז-דקאר

מאת: אתר השטח הישראלי

28/07/00

משפחת פיג'ו, בהנהגתו של ארמנד פיג'ו, החלה לייצר כלי רכב בסוף המאה ה-19, אבל שורשי החברה מגיעים עד לתחילת המאה ה-18 והיא עסקה בייצור מטחנות לקפה, מלח ופלפל. משם עברה גם לייצור שלדי המתכת של שמלות הקרינולינה שהיו פופולריות ביותר באמצע המאה ה-19, התקדמה לייצור מטריות, להבים למשורים, ובסוף גם לייצור אופניים.

ארמנד ובן דודו יוג'ין, החליטו להיכנס לתחום ייצור כלי הרכב ב-1890 בערך, והמכונית הראשונה שיצאה משערי המפעל שלהם היתה מצויידת במנוע קיטור. לאחר שנפגשו עם גוטליב דיימלר, מחלוצי תעשיית הרכב בגרמניה, החליטו לעבור למנועי בעירה פנימית והחלו לייצר מכוניות עם מנועים מתוצרת פנהרד.
כמו כל יצרניות הרכב שפעלו אז באירופה, כל אחת במדינתה, נרתמה פיג'ו למאמץ המלחמתי בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ועברה לייצר כלי נשק, תחמושת ואפילו טנקים עבור הצבא הצרפתי. לאחר המלחמה חזרו לייצור מכוניות נוסעים. בתקופת מלחמת העולם השנייה כל תוצרת המפעל הוחרמה לטובת הצבא הגרמני.

בתום המלחמה, היתה פיג'ו אחת החברות הראשונות באירופה שחזרו לייצור סדיר. באמצע שנות החמישים התחילה לייצר את ה-403, שהיתה הצלחה גדולה ואחריה הגיעה ה-404 האגדית שהיתה להיט מכירות היסטרי. בשנות ה-70 רכשה פיג'ו את סיטרואן והיום היא אחת מיצרניות הרכב הגדולות ביותר באירופה.

פיג'ו התרכזה במהלך כל השנים בייצור של מכוניות נוסעים ורכב מסחרי קל. תחום השטח היה די רחוק ממנה, וגם שכבר ייצרה רכבי 4X4 הם לא היו בדיוק מתוצרתה. בסוף שנות ה-60 הוחלט בצבא הצרפתי להחליף את הג'יפים המיושנים ששרתו בו, הגישה פיג'ו הצעה לייצר את ה-P4, שהיה בעצם מרצדס G שצוייד במנוע ותיבת הילוכים של פיג'ו. ההצעה התקבלה והצבא רכש כמה עשרות אלפי כלי רכב כאלה. לאחר מכן, הם יצאו לשוק כדגם אזרחי ושרתו גם בשורות המשטרה, מכבי האש וכוחות הצלה אחרים בצרפת.

באותן שנים בערך החלה סדנת דנג'ל (DANGEL) להסב מכוניות של פיג'ו לרכבי 4X4. תחילה זה היה עם ה-504 טנדר וסטיישן, והמשיך בדגמים אחרים. היום אפשר לרכוש את הפרטנר, הרכב המסחרי הקל של פיג'ו, עם הנעה 4X4 של דנג'ל.

בתחילת שנות ה-80 נכנסה פיג'ו, שיש לה מסורת מרוצים מפוארת, גם לתחרויות ה-WRC. תחילה עם ה-205 טורבו 16 ואחר כך עם ה-405. כשהופסקה השתתפותן של מכוניות מקבוצת B בתחרויות, שלחה אותן פיג'ו להתחרות בראלי פריז-דקאר וזכתה בו 4 שנים ברציפות, בין השנים 1987 ל-1990. שלוש זכיות היו של ארי ואטנן ואחת של יוהן קאנקונן.