שטח 4X4

במרחק נגיעה מכאן - WRC 2009

נוק-אאוט בסיבוב שלישי ללואב וניצחון מספר 50 בקריירה, אלו הן הבשורות היחידות...(כמעט) שהביא צוות אתר השטח הישראלי שיצא ליהנות ולסקר את הסבב העולמי של ה-WRC בקפריסין

מאת: בועז קורפל

03/04/09

יותר קל להגיע ללארנקה שבקפריסין מאשר מנתניה לת''א, וזה בדוק! במרחק נגיעה מכאן נמצא האי ששינה את פניו והתמרק לאירוח הסבב העולמי של ה- WRC

לראשונה

בשנת 2002 ביקרתי לראשונה בקפריסין באליפות העולם בראלי - WRC. רשימת הנהגים הייתה אינסופית והיא כללה שלושה צוותים מישראל (רמי שוכטוביץ', דני לוי ונדב דותן) והרבה כוכבים ענקיים מתחום הראלי (קולין מקריי, ריצ'ארד ברנס, טומי מאקינן, מרקוס גרונהולם, פטר סולברג, יוהא קאנקונן, הארי רובנפרה, ג'יל פאניצי ועוד...). האי עצמו נראה מאוד ים-תיכוני באותה שנה. קפריסין לא נראתה כל כך מודרנית והראלי שנחת בלימסול הוציא את ההמונים אל הטיילת לאורך החוף ואלפים נהרו להרי הטרודוס להביט בסטייג'ים התחרותיים בהתרגשות ובעיניים נוצצות.

והשנה...

הצצה ברשימת המכוניות שהשתתפו השנה בראלי שהיה השלישי בסבב גרמה לעגמומיות מסוימת.

32 מכוניות בלבד ומתוכן תריסר בלבד בגרופ A (קטגוריית המכוניות החזקות ביותר).
הראלי האחרון שנערך במתכונת משולבת של אספלט ועפר היה לפני 13 שנים. הנהגים הנוכחיים בסבב היו דרדקים זבי חוטם ובקושי רכבו על אופניים ולכן קיוויתי כי האתגר שניצב בפניהם ובפני פירלי יצרנית הצמיגים ישפיע באורח חיובי על המרוץ. אז קיוויתי...

זה פארק פרמה זה?

המקום הראשון שאליו הולכים כשמגיעים לראלי הוא אל רחבת הטיפולים - זאת הכוורת הרוחשת שבה ניתן לראות מקרוב, להריח וגם לגעת במכוניות ובכוכבים.

הייתי משוכנע שהטיילת תשוב לארח את הקבוצות אבל במקום משאיות ומכונאים שעובדים בקדחתנות, הטיילת שקקה תיירים ומקומיים שעסוקים בליקוק גלידה או בחיפוש אחר מסעדה טובה לארוחת צהריים.

רחבת הטיפולים הועתקה אל הצד הנגדי, מוקפת גדר לבנה וגבוהה, יותר דומה לאתר בניה מאשר למרכז העצבים של סבב אליפות העולם בראלי.

גם מעבר לגדר זה לא נראה מרשים!

אמנם הכול היה מסודר ונגיש אבל לפתע אחזה בי תחושת אי נעימות מסוימת, הייתי די לבדי במקום הזה, היו שם עוד כמה קפריסאים חביבים וקבוצת אוהדים שבאה מישראל אבל זהו, פרט לאלה שום דבר.

סורדו מסתער ולואב זהיר אבל מהיר

היום הראשון בראלי הגיע.

ציפיתי לראות את המכוניות בתנועה ולשמוע את הצליל הזה של המנוע, הצליל שעושה לך חם בלב גם אם אתה במרומי הרי הטרודוס שכיפתם עדיין מושלגת. הפעם זה יום שכולו אספלט.

גשמים פזורים ירדו על קטעי המסלול ואלוף העולם בחר להישאר זהיר ופתח עם צמיגים משומשים. גם יום איטי של לואב לא יכול לגרום לנזק מהותי.

למרות הזהירות והגשם שירד בסטייג' האחרון של היום הראשון, סיים לואב במקום הראשון עם יתרון של 48 שניות על פני עמיתו לקבוצה, דני סורדו הספרדי שקיבל במתנה מלואב את הניצחון בסטייג' השישי והאחרון של היום הזה.

''בחרתי לנהוג במשנה זהירות, רציתי לסיים בשלום את קטעי האספלט אבל מחר מתחיל הראלי האמיתי שלי על קטעי העפר. למרות שתפקיד ''ניקוי'' השבילים נופל עלינו בסיטרואן, אני מאמין שהתמונה תשתנה'' אמר סבאסטיאן לואב בסוף היום.

''בחירת הצמיגים פגעה בי והייתי מעדיף צמיגי אספלט מלאים'' סיכם סורדו את יומו הראשון בראלי.

מיקו הירבונן בפורד פוקוס סיים שלישי בפער של 18.5 שניות מסורדו. הנהג האגרסיבי של קבוצת פורד-אבו דאבי ידע כי רק נס בחלק השני של הראלי בשבילי העפר יאפשר לו להכות בצרפתי ובספרדי של סיטרואן.

''טקטיקת בחירת הצמיגים שלהם עדיפה. הבוקר היה גרוע וניכר שלקינו בהכנת שיעורי הבית שלנו. אמנם חל שיפור מסוים אחה''צ אבל פיגור של דקה מסבאסטיאן שקול לנצח, רק נס יסייע לי לעבור אותו'' אמר הירבונן לפני שחזר למלון לשנת הלילה.

טרודוס טרודוס...

''מונו, מונו...'' זמזמתי לעצמי את שירו של שלומי סרנגה והחלפתי את המילים לטרודוס טרודוס... בדרכי לאחת מהפניות המעניינות ביותר ביום השני לראלי.

קפריסאים רבים ניצלו את היום האביבי הזה וטיפסו אל הרי הטרודוס הגבוהים מרחק שעה מלימסול.

הטמפרטורה צנחה ל-10 מעלות בערך אבל הגשם שירד בלילה הפיח תקווה לקטעי בוץ נאים ופחות לאבק ואבנים ניתזות. סריקת המפות של הסטייג' הביאה אותי לפנייה מעניינת באזור קאקופטריה שבה הנהגים מטפסים על קטע אספלט ועוברים לעפר בהמשך. שינוי האחיזה עשוי לעניין חשבתי לעצמי, נראה אותם מתמודדים עם זה.
הקטעים היו בוציים למדי אבל החששות של לואב נמוגו עם הפתיחה. הצרפתי הצליח למתוח את היתרון שלו ואלמלא בעיות בבלמים בסוף היום, היתרון היה בלתי ניתן לסגירה.

אמנם, הפער מהירבונן צמח לדקה ושמונה שניות אבל לואב לא הסתפק בכך. ''הטמפרטורה טיפסה ל-600 מעלות בבלמים האחוריים ול-200 בקדמיים כך שהייתי חייב להשתמש בהם כמה שפחות ולנהוג באופן חלק וזה פגע בקצב שלי'' סיפר לואב בסוף היום השני ולא שכח לעדכן גם על הסחרור שאליו הוא נכנס כקילומטר לסיום והמנוע שלו כבה. ''נאלצתי להתניע מחדש ולמצוא את הכיוון הנכון, גם זה גזל ממני זמן יקר'' אמר הצרפתי.
הירבונן ציפה לנס שכמעט קרה. הוא היה מהיר יותר מלואב בחמישה מתוך ששת הקטעים המדודים של היום השני. ולמרות זאת הוא לא הצליח לקזז זמן משמעותי. ''למרות כל שנות הניסיון שלי אני עדיין לומד לנהוג'' אמר הפיני החביב. ''התנאים בבוקר היו נוראיים ורק אחה''צ הצלחתי לשפר את התוצאות כמו שרציתי, אם נוסיף את הבעיות של סבאסטיאן, זה אמור היה להיות טוב יותר אבל גם אני סבלתי מצרות בסטייג' SS11''. דני סורדו נשר למקום השלישי כי פטר סולברג התיישב על זנבו בקסארה הקשישה והחל להקיז עשיריות שנייה יקרות מיתרונו של הספרדי בצרפתייה החזקה יותר.

''אני לא מאמין כיצד מכונית ששייכת לדור הקודם מצליחה לעשות את זה'' אמר פטר סולברג ההמום כאשר שמע על התוצאות שלו.

דומה שהדיפרנציאל האקטיבי של הקסארה איפשר לסולברג להוציא מים מהסלע והמכונית שלו נראתה ונשמעה נפלא.

ניצחון מספר 50 בקריירה ללואב ואלנה

היום האחרון בראלי של קפריסין הוא היום הקצר ביותר. אם יש ימים שבהם מייחלים לניסים, זה היה היום המתאים. אבל הניסים נגמרו בקפריסין כבר בשבת כאשר הגשם הגדול הרווה את האי עד כלות. ''זה לא יאמן, שלושים שנה שלא היה לנו חורף כזה, והדבר הכי מוזר הוא שלכל אורך השבוע השמיים היו בהירים ורק בסוף השבוע הגשם שב ויורד, בכל סופשבוע'' כך סיפר לי אחד הקפריסאים שפגשתי והתפתחה בייננו שיחה ידידותית. אבל זה היה גשם של ברכה ללואב ולנווט שלו דניאל אלנה. הם חצו את הקו ביתרון של 27 שניות על פני הירבונן וסגרו עוד נוק-אאוט אחד, גם בסיבוב השלישי של עונת 2009. השניים יצאו מתוך המכונית, טיפסו על הגג שלה ויצאו במחול ניצחון חסר מעצורים. ''זה מדהים, זה מסעיר ומרגש כאחד, זה היה מרגש כאשר שברתי את שיאו של קרלוס סאינז, אח''כ את השיא של קולין מקריי ועכשיו זה המספר הקסום הזה, ניצחון מספר 50!!! אני כבר מייחל לניצחון ה-51 שלנו'' אמר לואב שיכור הניצחון בסיום. אבל המרוץ לא הסתיים ללא דרמה. והפעם הגיע הקטע הדרמאטי מנהג הג'וניור של סיטרואן, סבאסטיאן אוג'ייה שהתרסק 200 מטרים מקו הגמר של הראלי כשהוא מדורג חמישי. ווילסון הצעיר בפוקוס, לא האמין למראה עיניו כשחלף על פני המכונית התקועה של אוג'ייה והביא קצת יותר שמחה למחנה של פורד.

הירבונן האציל סיים במקום השני ואף הוא בא לברך את לואב ואלנה על הניצחון ועשה זאת בדרכו המיוחדת כשצייר את המספר 50 על האבק בחלון האחורי של מכוניתו של לואב. השבילים הרטובים מנעו מהירבונן לחולל את המהפך והקצב של הפוקוס לא הספיק. ''הפסדנו כבר ביום שישי, התנאים לא התאימו למכונית ובחירת הצמיגים בפתיחה היתה רעה, אני כבר עם הפנים לפורטוגל'' סיכם הירבונן את המרוץ.

ההפתעה הכי גדולה היתה בדמות הפודיום של פטר סולברג

הנהג שהגיע לפודיום בפעם האחרונה כשהוא נוהג במכונית מקבוצה פרטית היה דניאל קארלסון השבדי בראלי של שבדיה ב-2006.

עכשיו זה היה הרגע של סולברג בקסארה. ''אני יודע שמדובר במכונית ישנה אבל אולי סיטרואן תעריך מחדש את כוחה של הקסארה. שמחתי על הזכייה באחד הסטייג'ים בנורבגיה אבל היום אני מאושר עד השמיים. הקבוצה שלי מונה 11 אנשים בסה''כ וכולם השקיעו את כול מה שיש להם, אני מקדיש להם את הניצחון'' אמר פטר סולברג בסיום.

ומה עם דני סורדו? הוא סיים רביעי והסתפק בכך. בפעם הקודמת שהוא נהג בקפריסין הוא לא סיים כלל את המרוץ (בשנת 2006) והפעם הוא לא חיפש הרפתקאות ורק להגיע הביתה בשלום. ''לא רציתי להיכנס למלחמות מיותרות עם סולברג, הוא לא מדורג בקטגוריה שלנו ולכן יכולתי לאבד נקודות חשובות עבורי ועבור הקבוצה אם הייתי נכנס לצרה. העדפתי לסיים בחיוך וזה מה שקרה בסופו של דבר'' אמר הספרדי עם חיוך חמוץ על שפתיו.

המרוץ הזה נראה רע

יסלחו לי אוהדיו הפנאטיים של סבב ה-WRC על המילים הבאות ושלא יקחו אותן באופן אישי, אבל המרוץ הזה נראה רע, אפילו רע מאוד!

אכן, הקפריסאים לא אכזבו והכול עבד כמו שעון קפריסאי משוכלל אבל מה עם התחרות? 32 מכוניות בסטייג' זה נראה חלש ועלוב ולאחר שהמכוניות של גרופ A עברו בכל נקודה, הקהל התפזר ולא ראה את השאר שלבטח חשו בחוסר העניין של הקהל. האקשן בכל סטייג' הסתיים אחרי 20 דקות לכל היותר.

סבב ה-WRC חייב לחזור לימי הזוהר, המשבר הכלכלי נותן את אותותיו בתחום הספורט המוטורי העולמי, ראיתי זאת במו עיני! פרט לכך, המחירים של גבינת החלומי התייקרו לאחרונה אבל זה עדיין שווה כל סנט.