האם האמר יכול להיות ירוק יותר מפריוס?

האם כך יראו רכבי השטח העתידיים שלנו? חברת רייזר (Raser) ממדינת יוטה בארה''ב, העוסקת בחקר הנעה חשמלית-היברידית לכלי רכב, שחררה לפרסום פרטים על דגם ניסיוני של רכב שטח, שצריכת הדלק שלו יכולה להגיע ל-40 ק''מ לליטר ואף יותר. הדגם, שנבנה על בסיס האמר 3, כמעט שאינו פולט מזהמים.

רייזר מתמחה בכלי רכב שההנעה שלהם חשמלית לחלוטין, עם מצברים הניתנים לטעינה מרשת החשמל. טווח הנסיעה של דגם ההאמר הוא כ-65 ק''מ בין טעינה לטעינה, ולטענת החברה זהו פרופיל השימוש הממוצע היומיומי ברכב כזה.

כדי להגדיל את הטווח, מצויד הרכב גם במנוע בנזין קטן, בעל ארבע בוכנות, שתפקידו היחידי הוא להפעיל גנרטור הטוען את המצברים. התצורה הזו מאפשרת להפעיל את מנוע הבנזין בסל''ד אופטימלי, בו צריכת הדלק שלו מינימלית.

על פי נתוני החברה, צריכת הדלק משתנה על פי המרחק שמבקשים לעשות: בטווח של 80 ק''מ – צריכת הדלק תעמוד על כ-78 ק''מ לליטר; בטווח של כ-100 ק''מ הצריכה תעמוד על כ-40 ק''מ לליטר; ובטווחים של 300 ק''מ ומעלה הצריכה תתייצב על כ-14 ק''מ. זה אולי לא נשמע הרבה - אבל אל תשכחו שמדובר במה שהאמריקאים מכנים ''פולסייז'', כלי רכב שצריכת הדלק הרגילה שלהם היא באזור ה-6-8 ק''מ לליטר ולעתים גם פחות מזה. מבחינת עלויות, אסור לשכוח גם את עלות ההטענה של המצברים, אבל במרבית מדינות העולם המערבי יש הנחות גדולות במיסוי רכב כזה, מה שמגדיל את האטרקטיביות שלו.  

מבחינת המבנה, מנוע הבנזין נמצא במקום הרגיל של המנוע, אליו מחובר הגנרטור, והמנוע החשמלי נמצא במקומה של תיבת ההילוכים. מכאן מערכת ההנעה נשארה אורגינלית: תיבת ההעברה, גלי הינע, דיפרנציאלים וציריות המניעות את הגלגלים. המצברים נמצאים מאחור, כדי לאזן את משקל הרכב. צרכני כוח המונעים באופן רגיל על ידי רצועות, כמו למשל מדחס המזגן ומשאבת הגה הכוח, מופעלים כאן על ידי מנועים חשמליים קטנים.